הקדמת עורך האתר : עמי סלנט , מידען ואיש חינוך
תכנית הרפורמה של משרד החינוך לחטיבה העליונה יצאה לדרך וכצפוי זוכה לביקורת של המורים בבתי הספר , אבל בראייה כוללת מדובר על רפורמה פדגוגית חשובה להכשרת דור העתיד וכצעד ראשון ומבורך לביטול כולל של בחינות הבגרות בעתיד.
השתדלתי לרכז בסקירה את כל המידע גם מקודת המבט של משרד החינוך וגם מנקודת המבט של המורים והמנהלים בבתי הספר ( ראו בהמשך) . כמו כן יש בסקירה מידע על השתלמויות מועילות וההיבטים הדיגיטליים של הרפורמה.
רקע : תלמידים יקרים, ברוכים הבאים למאה ה־19
"אנחנו רחוקים משמעותית ממה שקורה בעולם בתחום החינוך", אומרת סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון לשעבר של משרד החינוך, כיום מנהלת מרכז המדיניות מנור מבית "יוזמת המאה", ד"ר מיכל טביביאן־מזרחי. "אנחנו לומדים הרבה יותר שעות והרבה יותר תוכן, וזה לא מוכיח את עצמו לא רק במבחני PISA לתלמידים בגיל 15 אלא גם במבחני מיומנויות מבוגרים".
דו"ח מבקר המדינה שפורסם במרץ 2021 כלל ביקורת חריפה על מצב שילוב מיומנויות המאה ה־21 במערכת החינוך. לפחות בחצי מתוכניות הלימוד של המשרד המיומנויות לא הוטמעו. המבקר קובע שגם "בחינות הבגרות בכתב בישראל כמעט שאינן מתייחסות למיומנויות המאה ה־21 ואינן בוחנות אותן". נעשה שימוש מועט בשאלות חשיבה, וגם בהן התלמידים אינם מצליחים.
לפי המבקר, בישראל נדרשים התלמידים לעמוד ב־11-10 בחינות לעומת 5 בשוויץ, 4 בפינלנד ו־3 באוסטריה. ריבוי הבחינות מייצר מערכת המקשה על בתי הספר להשקיע בהקניית המיומנויות הנדרשות לתלמידים ולתת להן עדיפות. 69% מהמנהלים ציינו כי עומס הבגרויות שבהן נבחנים התלמידים פוגע במידה רבה או רבה מאוד ביכולת להקנות להם את המיומנויות. המבקר המליץ "לבצע בחינה מחודשת של עומס בחינות הבגרות והמתכונת שלהן". יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל־יסודיים מנשה לוי מסביר ש"הבגרות משליכה לאחור", כלומר כל תוכנית הלימודים של התיכון מתכווננת אליה.
רפורמת המח"ר של שרת החינוך יפעת שאשא ביטון מנסה לעשות שינוי חלקי במציאות הזו. במסגרתה ציוני הבגרות במקצועות ספרות, היסטוריה, תנ"ך ואזרחות יהיו ציונים פנימיים ויתבססו מלבד מבחנים, גם על עבודות עצמיות ובצוות והצגה בעל פה. הציון העיקרי יינתן על עבודה עצמית גדולה. המטרה: "להביא לידי ביטוי בכתב ובעל פה מיומנויות אקדמיות שהם רכשו, הכוללות בין היתר, יכולת לשאול שאלות, איסוף ומיזוג מידע, הצגה בכתב ובעל פה, יכולת ניתוח ועבודה בצוות".
רפורמת הבגרות, מתחילה השנה בכיתה י', מה שאומר שכל שר אחר יכול לבטל אותה. גם שר החינוך לשעבר שי פירון ניסה להנהיג רפורמה של למידה משמעותית שמוסמסה. הוא אומר שהמעבר למיומנויות לא קרה "בגלל שמרנות, פחד מפירוק מסגרות, לובינג של מורי מקצועות, והפחדה שכולם יהיו בורים". הוא סבור שהדרך להעביר רפורמה מהפכנית כזו היא חקיקה שלא תאפשר לשרים אחרים לבטל אותה.
רפורמת "התחדשות הלמידה" שבמסגרתה לא תתקיימנה יותר בחינות בגרות בכל מקצועות החברה והרוח ("מקצועות המח"ר").
בכיתות י'-י"א יילמדו מקצועות הרוח והחברה ברמה של "קורסי יסוד", חלקם ככל הנראה מקוונים. המורים יבחנו את התלמידים אחת לכמה שבועות, לפי תקן שיוחל על כל מערכת החינוך.
בכיתה י"ב, במשך כחצי שנה, יכינו התלמידים עבודת חקר בין-תחומית, שתעסוק בשניים מתוך ארבעת המקצועות. לפי הגורמים, הדגש יהיה על למידה עצמאית, שתתבסס על בחירת התלמידים.
הלימודים בארבעת המקצועות יהיו בהיקף זהה לתוכנית הלימודים הנהוגה כיום בבחינות הבגרות החיצוניות. עם זאת, גורמים אחרים העריכו כי חומר הלימודים יצומצם, בין השאר לטובת התמקדות במיומנויות חשיבה וכתיבה ברמה גבוהה יותר.
העבודות יועלו לפלטפורמה מקוונת, שאמורה לאפשר תהליך שקוף והשוואתי.
את העבודות, באופן מידגמי , יבדקו בודקים חיצוניים.
רפורמת התחדשות הלמידה | היסטוריה ממלכתי לחטיבה עליונה
במסגרת רפורמת "התחדשות הלמידה" החל משנה"ל תשפ"ג לימודי ההיסטוריה יאפשרו בחירה בין שלושה נתיבי למידה: נתיב התחדשות הלמידה, נתיב הלמידה הדיגיטלית ונתיב מורים שותפי פיתוח.
הנתיבים השונים יכללו תהליכים של הערכה מעצבת ומסכמת ושל חיזוק הידע הערכים והמיומנויות באופן המותאם ליכולות של התלמידים. כמו כן, בחינת הבגרות החיצונית תוחלף במגוון רחב של אירועי הערכה ותוצרי למידה שיביאו לידי ביטוי יכולת של למידה עצמית וקבוצתית ויכולת היבחנות עם חומר פתוח.
הלמידה בנתיבים השונים תתחלק לשני שלבים:
א. לימודי יסוד – לימודי תשתית של תחום הדעת בהיקף של 5 ש"ש לימודים מתקדמים.
ב. כתיבת עבודה – בהיקף של 1 ש"ש.
בנתיב מורים שותפי פיתוח – עבודת חקר, לימודי היסוד יתפרסו על פני 6 ש"ש לפחות.
בדף זה מרוכז כל המידע אודות נתיבי הלמידה השונים בלימודי היסוד לצד דוגמאות למטלות הערכה ולמחוונים.
מקור וקרדיט : אתר המרחב הפדגוגי של משרד החינוך
נתיב הלמידה הדיגיטלית בהיסטוריה ממלכתי נקרא "יהלום"
ההוראה ביהלום משנה את תפקיד המורה – לא עוד הקניית ידע אלא הנחייה וליווי אישי של תהליך הלמידה לצד קיום דיונים, חשיבה משותפת והעמקה במסגרת הכיתתית. המורים ביהלום יכולים להתאים את מודל הלמידה לסוגי לומדים שונים ולמרחבי זמן ומקום שונים – מ"כיתה הפוכה" המאפשרת למידה בבית, למידה במרחבים שונים בבית הספר ולמידה בכיתה.
הלמידה ביהלום משלבת למידה עצמית באמצעות קורסים דיגיטליים שפותחו על ידי מטח עבור משרד החינוך עם למידה אישית וקבוצתית במסגרת כיתתית. המורים ביהלום בוחרים את נושאי הלימוד בקורסים השונים בהתאמה ליכולות ולעניין של התלמידים והתלמידות ובהתאם לתוכנית הלימודים.
ההערכה ביהלום היא שילוב של הערכה מעצבת מתמשכת באמצעות הקורסים הדיגיטליים ושל 5-6 אירועי הערכה מסכמת מגוונים לבחירת המורים. אירועי הערכה אלו כוללים חיזוק של המיומנויות הדיגיטליות לצד המיומנויות ההיסטוריות, שימוש נרחב במדיה דיגיטלית ובחינות מול רשת אינטרנט פתוחה.
מתוך חוזר מפמ"ר להיסטוריה :
נתיב הלמידה המתחדשת בהיסטוריה: נתיב הלמידה המתחדשת מאפשר למורים להיסטוריה לגוון את דרכי ההוראה וההערכה שלהם את התלמידים. ההוראה מבוססת על הקניית ידע לצד פיתוח מיומנויות תחום הדעת, מיומנויות אורייניות גנריות ומיומנויות אישית ובין אישיות. מורים הבוחרים ללמד בנתיב זה יעריכו את הישגי התלמידים ב -8-6 אירועי הערכה, 3 מהם מתוקפים )משימה אישית, משימה קבוצתית ובחינה(. ציון 3 משימות אלה יהווה %60 מציון הבגרות הסופי. 3 – 5 אירועי ההערכה האחרים ייבנו על ידי צוות בית הספר.
ניתן להיעזר במשימות שנכתבו על ידי צוותי מורים ומדריכים ראו קישור בהמשך
הצעה לתכנון ההוראה – למידה – הערכה בהיסטוריה כלי לבניית תוכנית הוראה בית ספרית ובחירת משימות שימו לב – בלחיצה על הקישור ייוצר עותק משלכם אותו תוכלו למלא
נתיב התחדשות הלמידה בהיסטוריה ממלכתי – כלי לתכנון אירועי הערכה (קישור)
נושאי הלימוד המחייבים ביחידות הבסיס – היסטוריה ממלכתי : מיומנויות (קישור)
מסע מורה בהתחדשות הלמידה היסטוריה ממלכתי (קישור)
מתוך נמצגת של המפמ"ר להיסטורה אורנה כץ אתר :
הבעה ולשון
מיזם הכתיבה: כתיבה והערכתה באמצעות תיק עבודות דיגיטלי
העיקרון המרכזי בהוראת הכתיבה קובע כי כתיבה היא תהליך ארוך טווח. תהליכי הכתיבה במיזם, המדגיש עיקרון זה, מובילים לכתיבה טיעונית )ארגומנטטיבית( משמעותית רחבת היקף, המבוססת על תשתיות ידע, על שימוש מושכל במקורות מידע והסתמכות עליהם.
המיזם מקדם עיסוק מעמיק בכתיבה בנושאים המעניינים את הלומדים בו והנוגעים להם בפן הערכי והרגשי: הוא מאפשר בחירה בנושאים הקרובים לליבם ורלוונטיים לחייהם האישיים. הקשר האישי לנושאים הבוערים בעצמותיהם של התלמידים יוצר הניעה )מוטיבציה( לכתיבה משמעותית בנסיבות אותנטיות. במיזם שתי יחידות הוראה מובנות שתוצריהן בכתב ובעל־פה מהוות חלופה לחלק ההבנה וההבעה במקצוע עברית. היחידה הראשונה בכיתה י מחליפה את דרישות ההבנה וההבעה בתלקיט ב־ %30ובמרכזה מיזוג מידע לשם כתיבת טיעון. היחידה השנייה בכיתה יא, אשר מעמיקה בכתיבת טיעון למטרות אותנטיות, ממירה את ההיבחנות בפרק ההבנה וההבעה בבחינת הבגרות החיצונית. תלמידי המיזם ייבחנו בבחינת הבגרות בסמל שאלון 11271 אשר יכלול רק את פרקי הלשון. בהוראת פרקי הלשון ובהיבחנות בהם אין שינוי. כל מורה יבחר איזה מפרקי הלשון יילמד בתוכנית %30 ואיזה יילמד בצורה מעמיקה לקראת בחינת הבגרות
מקור :
משרד החינוך , המזכירות הפדגוגית , הפיקוח על הוראת העברית בחינוך העל־יסודי
חוזר המפמ"ר להוראת ה עברית: הבנה, הבעה ולשון לשנה"ל תשפ" ג
נתיב למידה דיגיטלית – אתר תנ"ך ממלכתי
תכנית "מבראשית" נותנת מענה לנתיב הלמידה הדיגיטלית, בקורסי היסוד, ברפורמת התחדשות הלמידה.
תכנית מבראשית, פועלת זו השנה השישית, עוד קודם הגעתה של רפורמת ההתחדשות בלמידה והנתיב הדיגיטלי כחלק ממנה.
הלמידה בתוכנית "מבראשית", מבוססת על פלטפורמה מתוקשבת ייעודית, המאפשרת יצירת חוויה לימודית משמעותית. פלטפורמה זו משלבת בין למידה אישית מתוקשבת ומותאמת לתלמיד לבין שמירה על המסגרת הלמידה בכיתה.
כל נושא בתוכנית הלימודים נלמד בשילוב בין למידה מקוונת ולמידה פנים אל פנים.
בתכנית "מבראשית", תהליכי ההוראה הלמידה וההערכה, מקבלים פנים אחרות ומגוונות, ואינם כאותם תהליכים בהוראה הקונבנציונלית המוכרים.
המורה מעצב את ההוראה בהתאם לשיקוליו והופך למנחה. התלמיד לומד באופן עצמי את התכנים והמידע בטקסט, וההערכות הן מסכמות ומעצבות כאחד, להבניית הידע.
מתווה ההיבחנות מחזורים 2023-2025
החוזר של אינה זלצמן סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי לבתי הספר
יומן לניהול רפורמת התחדשות הלמידה בבתי הספר
2022-2023
מחשבים ניידים למורי המח"ר
מורי מקצועות המח״ר יקבלו גמול נוסף בגובה 0.4 שעות, בדומה לגמול שניתן עד כה רק למורי האזרחות. כמו כן, בזכות הרפורמה נוסף תפקיד חדש למערכת כאשר בכל בית ספר יהיה רכז מח״ר אשר יתוגמל באופן הזהה לגמול ריכוז מקצוע וכן שעתיים שבועיות למילוי התפקיד. בנוסף, מורי המח״ר יקבלו מחשבים ניידים שיסייעו להם בעבודתם ובהתחדשות הלמידה.
היערכות ראשונה להשתלמויות מורים
השתלמות מועילה וחשובה למורי לאזרחות במט"ח
הקורס הינו במודל "איחוד מול ייחוד", מודל שמבוסס על קורס גנרי משותף לכל תחומי הדעת שעובר התאמה מיוחדת לכל תחום. הקורס בהובלת האגף לפיתוח פדגוגי של המזכירות הפדגוגית, מנחה הקורס וצוות מטח.
תקופת הקורונה למדה אותנו לחשוב בצורה גמישה ולתכנן מחדש את תהליכי ההוראה הלמידה וההערכה בבית הספר ומחוצה לו.
רפורמת התחדשות הלמידה מזמנת לנו גיוון בדרכי ההוראה וההערכה הכוללים גם היבטים דיגיטלים.
הקורס הנוכחי מציע ללומדים ללמוד ולהתנסות בפדגוגיה דיגיטלית מיטבית מקרוב ומרחוק: למידה מעורבת (היברידית) הכוללת גם שילוב בין למידה מקוונת מרחוק בבית עם למידה מקרוב בבית הספר.
בקורס נתמקד בשלושה צירים מרכזיים בלמידה מרחוק – הציר הפדגוגי, הציר הטכנו-פדגוגי והציר החברתי-רגשי.
- הציר הפדגוגי – בו נעסוק בגיוון והתאמה של דרכי ההוראה, הלמידה וההערכה ללמידה מרחוק וללמידה עצמאית
- טכנו-פדגוגיה – נלמד להתאים את הכלים הטכנולוגיים לצרכים הפדגוגיים שלנו.
- למידה חברתית-רגשית – נתייחס לסוגיות של ניהול הכיתה כיחידה חברתית וחיזוק הלמידה השיתופית ועבודת הצוות, תמיכה בתלמידים מתקשים וחיזוק המוטיבציה ותחושת המסוגלות.
בקורס יתקיימו שלושה מפגשי פנים אל פנים מקוונים (בזום). שאר יחידות הלימוד יתקיימו בלמידה א-סינכרונית במתכונת דינמית ומודולרית ויאפשרו לכל לומד לבחור את התכנים בהתאם להעדפותיו וידיעותיו.
הקורס יגע בהיבטים שונים הקשורים להוראת האזרחות ולתכנית הלימודים בתחום, תוך זיהוי וגיבוש ארגז כלים אישי ויעיל לצרכי ההוראה המשתנים. במהלך הקורס נציג מגוון אפשרויות למשימות הערכה בית ספריות בהתאם לרפורמת התחדשות הלמידה.
מטרות הקורס
- "הכשרת הלבבות" ללמידה מרחוק וללמידה מעורבת
- פיתוח חוסן לשימוש בלמידה מרחוק ומעורבת גם בזמן שגרה
- פיתוח תפיסה אג'ילית (זמישה – זריזה וגמישה) של מורים כלפי הלמידה
- פיתוח היכולת לזהות נכון צורך פדגוגי ו/או דידקטי שעולה מתוך המציאות החדשה ולהתאים לו מענה ספציפי באופן גמיש
- פיתוח היכולת להעריך את המענה ולשפר אותו
פדגוגיה דיגיטלית מיטבית מקרוב ומרחוק – אזרחות – פיתוח מקצועי אונליין
קולות מבתי הספר
המתנגדים העלו גם את החשש בדבר היכולת המקצועית של תלמידים ומורים להכין עבודות ברמה אקדמית שתהיינה אמינות ואיכותיות (וכל המצוי בתחום הכנת עבודות בתיכון, ואף בחלק ניכר מהמוסדות האקדמיים, יודע במה מדובר), כמו גם את החשש בדבר הפערים שייווצרו בהכנת המשימות והעבודות השונות בין בתי ספר איכותיים ועתירי משאבים ובין בתי ספר חלשים יותר.
מנגד טענו שרת החינוך ותומכיה כי הגיעה העת להפסיק את "הלמידה בסגנון המאה התשע־עשרה", וכי בעידן הגוגל והסמארטפון אין שום ערך לשינון הידע, הנשכח ממילא מיד לאחר המבחנים ("כבולעו כך פולטו", כפי שהתבטא אחד מחברי הכנסת בישיבה של ועדת החינוך, ביחס לכל למידה הקשורה למבחנים) וכי יש למקד את הלמידה במינימום ידע ובשימת דגש על קניית מיומנויות ויצירה חדשנית.
מורים נגד רפורמת משרד החינוך: "אפילו סטודנטים לא היו מסוגלים לכתוב ...
ההיסטוריה מראה שתוכנית הלימודים במקצוע סבלה מקיצוצים נרחבים במרוצת השנים. והחל משנת הלימודים הקרובה ייכתב פרק חדש בתולדותיו של מקצוע ההיסטוריה בבתי הספר: כחלק מהרפורמה שהשיק משרד החינוך יבוטלו בחינות הבגרות בהיסטוריה, ספרות, תנ"ך ואזרחות, ובמקומן יתבסס הציון על הערכה חלופית של המורים: בחינות פנימיות, כתיבת עבודות ומטלות נוספות כמו יצירת פודקאסט. מחצית מהמטלות שיוגשו במשך השנה יהיו פנימיות לגמרי, ואת המחצית השנייה יתבקשו התלמידים להעלות לאתר ייעודי שיאפשר למפקחי משרד החינוך לעקוב אחריהן. לצורך זה החליט משרד החינוך להקדיש שעה בשבוע, על חשבון תוכנית הלימודים
הבעיה מתחילה כשאנחנו מגיעים ליישום כל הרעיונות היפים הללו בבית הספר. אפילו הסטודנטים שלמדו איתי באוניברסיטה לא היו מסוגלים לכתוב עבודה מרשימה כזו בשנה א' או ב', אז מה יעשו תלמידי תיכון שאיש לא הכשיר אותם לקראתה? כמה מורים בבית הספר מסוגלים להנחות כתיבת עבודה ברמה כזו, וללוות את התלמידים ליווי צמוד כנדרש כדי שכל זה יהיה רציני ולא סתם חרטוט?
"צריך לזכור ששום דבר ממה שהתלמידים שלנו עשו בתשע השנים הראשונות שלהם במערכת החינוך לא הכשיר אותם למשימה, במיוחד לא התלמידים שמתחילים השבוע את כיתה י', ששנות חטיבת הביניים שלהם עמדו בסימן הקורונה. התלמידים האלו מגיעים לתיכון כשהם כבר סובלים מפער לימודי שטרם הודבק. מה אמור לקרות פתאום כדי ליצור מהפך מרשים בתוך זמן קצר? אם רוצים להכניס כתיבת עבודות ברמה גבוהה למערכת החינוך, חייבים להתחיל להכין את התלמידים לכך בכיתה ז', לכל המאוחר. אי אפשר לבוא לתלמידים בכיתה י', להנחית עליהם רפורמה בסדר גודל כזה, ולצפות שיקרה נס".
איציק הופמן , מורה להיסטוריה
לפני כל שינוי גדול צריך לחשוב, בפשטות, האם המצב אחריו יהיה טוב יותר מהמצב הקיים. משרד החינוך יצא עם רפורמת המח"ר בארבעה מקצועות: ספרות, היסטוריה, אזרחות ותנ"ך וכרגע הוא עסוק בפיצוח שלה ופירוקה לאלפי הוראות קטנות, שונות ומשונות. האם הרפורמה תביא לשיפור בהוראה ובלמידה?
כרגע המיקוד של המשרד הוא בשינוי אירועי ההערכה, אבל לאור החשש מזילות של הציונים (ציוני בגרות, אחרי הכל) תוך הודאה בכשלון הרעיון של שי פירון (30%) הפיקוח, הבקרה וההגדרה מראש של אותם אירועי הערכה הופכים למסכת די מטורפת של הוראות שנראות כמו הוראות ההפעלה של מעבורת החלל.
כרגע המורים המומים מהנדרש מהם והפירוט והדקדקנות של ההוראות והדיווח. האם יהיה לפחות יותר חופש ואוטונומיה לבתי הספר? עם התיעוד, הבקרה והאיום של עמידה בדרישות מאוד ספציפיות, אני חושש שלא. בעיקר תהיה עבודה עצומה שבסוף לא תשפר את ההוראה ותמאיס על המורים הטובים את המקצוע.
וכמה זמן ייקח להוציא לפועל? (לא בהכרח תואם לקדנציות של שר/ה) ואיפה בכלל מתחילים? (לא בהכרח בתיכון)
זאת אולי הטענה הבסיסית שלי: לכל שר/ה יש אפשרות לרפורמה אחת, בזמן הקצר של כהונתם. בחירת הכיוון הזה היתה אולי פופולארית (מי לא רוצה לבטל בגרויות?) אבל לא כזאת שיכולה להשפיע באמת על דמותה המסובכת של מערכת החינוך.
