ללמד את דור האלפא בבתי הספר

824

הקדמת עורך האתר , עמי סלנט

את דור הY ודור הZ לימדתי באוניברסיטה וגם בקורסים מקוונים אבל את דור האלפא אני מכיר מקרוב בתור סבא לכמה נכדים ונכדות בבתי ספר יסודיים, ואני מכיר מקרוב את הלך המחשבה שלהם והמיומנויות , ולכן היה מעניין לחקור יותר לעומק את דור האלפא וההשלכות מבחינת המורים ובתי הספר היסודיים , ועוד מעט גם מורי חטיבות הביניים יילמדו להכיר דור תלמידים שונה . הנה הממצאים .

תודה למורה חניתה חן שקראה הסקירה ואיששה הממצאים.

נקודות עיקריות

  • האם הילדים בימינו באמת כל כך שונים? התשובה ? היא: כן ולא. כך טוענות שתי נשות החינוך מישל היל וואלרי לואיס (Michele Hill & Valerie Lewis),  הסבורות כי די ברור שהחינוך של התלמידים שנולדו בעשור האחרון מביא וימשיך להביא אתו אתגרים חדשים המחייבים גישה שונה מצד המנהלים והמורים כאחד.
  • הדור הכי טכנולוגי שחי ברשתות חברתיות – הילדים שנולדו אחרי שנת 2010 לא מכירים עולם בלי רשתות חברתיות. הם גדלים עם סמארטפונים וטאבלטים מגיל אפס ועל כן צפויים להיות הדור ה’טכנולוגי’ ביותר עד כה. הטלפונים הניידים שלהם יהיו כל כך מתוחכמים עד שיגיעו לגיל העשרה שהם יחליפו את השימוש בלפטופים או מחשבים נייחים.
  • מאפיינים : דיגיטציה, וירטואליזציה)| לחץ (עלייה בציפיות ההורים, עלייה בשיעור הגירושין) | יותר עצמאות,  מישחוק : השיטה העיקרית להעברת ידע | חינוך פורמלי מוגבר | אינטראקציה חברתית וירטואלית במקום פנים אל פנים. |
  • שיטת הלמידה בבית הספר תשתנה בגלל דור האלפא, ממובנית ושמיעתית לחזותית ומעשית. ילידי הדור ירכשו מיומנויות לפתרון בעיות וילמדו אחד השני.
  • ההקשר חשוב – החומר אמנם חשוב אבל ההקשר חשוב לא פחות ממנו. היום, הגישה לתוכן ולידע זמינה יותר ויותר בכל מקום ומכל מכשיר. נקודת המיקוד הגדולה של דור האלפא נעה סביב המיומנויות שלהם והשאלה מה יעשו עם הלמידה שלהם. לומדים עכשוויים רוצים לדעת את שאלת ה׳מדוע?׳ בעבודה שהם אמורים להכין, ולא רק את שאלת ה׳מה?׳
  • בני דור האלפא הם לומדים עצמאיים היודעים לרכוש את ספקי הלמידה שלהם באופן אי-פורמלי, והמודעים לעצמם ליכולות ולרצונות שלהם. הם מתעניינים ומסתקרנים, אבל באופן שונה מזה שאנחנו מכירים – הם יעדיפו לחקור דרך מידע שקיים ברשת ובעיקר דרך סרטונים – אלו מתאימים לדרישותיהם כי הם קצרים, מהירים, מיידיים וויזואליים.
  • התמקדו במיומנויות, לא בתוכן: "אנו חושבים שבטוח לומר שהתוכן והמשאבים יהיו בכל מקום וזמינים בכל עת . מורים יצטרכו להתחשב יותר במיומנויות ולא בתוכן.
  • מאפיינים שדור אלפא מחזיק וחולק עם דור ה-Z. בין קווי הדמיון נכללת העובדה שלפלטפורמות מדיה חברתית יש יותר השפעות עליהן, יחד עם השינויים העצומים בסגנונות הלמידה שלהן, וכתוצאה מכך הצורך בחדשנות שיטות לימוד. זה נובע בעיקר מהעובדה שהם כל הזמן מוצפים במידע ויש להם גישה מהירה יותר אליו. הביקורות של דור אלפא היו ברורות בסלידה שלהם מכלכלת השיתוף (צעקו "שלי!" ו"הכל שלי!" וסירבו לחלוק דבר).
  •  השיטה העיקרית להקניית ידע  לתלמידי דור האלפא תהיה קשורה למישחוק מתוקשב בחינוך וגם סיעור מוחין ורעיונות .
  • מחנכים  בארה"ב מצאו דור האלפא נוטים יותר לבקש עזרה בעוד ש-Gen Z נוטים יותר להתמודד בעצמם  כאשר הם חווים כישלון. המחנכים האמריקאיים מצאו  ש-Gen Z נוטים יותר לראות בו כישלון אישי  בעוד ש-Gen Alpha נוטים יותר לראות בו הזדמנות ללמוד ולהשתפר .
  • מורה בישראל : "נתתי להם כמה משימות מקוונות באמצעות הפלאפונים שלהם והם גילו עניין רב . יש להם יכולת למידה עצמית גבוהה יותר אבל ,מצד שני , גם חוסר מיקוד . אחרי 20 דקות הם מאבדים עניין גם בכיתה וגם במטלות המקוונות. "

  הסקירה המלאה

את הרעיון שהחברה האנושית נחווית על ידי דורות, כאלה שמאגדים בתוכם ילידי טווח שנים מצומצם, ניסח קרל מנהיים בתקופה שבה משבר המעבר לבגרות הגיע לשיאו. בשנת 1928, בחיבורו בעיית הדורות, טען שאירועים היסטוריים גדולים שנחווים בגיל הנעורים מעצבים את תפיסת העולם של בני הגיל ויכולים להתפתח לכדי תודעה משותפת שתעצב גם את עולמם כמבוגרים. מדעני החברה והרוח לקחו ברצינות רבה את האפשרות התיאורטית שנפתחה בפניהם והחלו לחלק את האנושות לפי דורות (מקור ד"ר אור-אל ביילינסון )

הסוציולוג האוסטרלי מארק מקרינדל מכנה את הדור שנולד אחרי דור ה-IGEN – 'דור האלפא', שנולד אחרי שנת 2010. אם הדור הקודם גדל אל תוך המהפכה המכוננת ועליית המדיה הדיגיטלית, הרי שדור האלפא נולד עמוק לתוך המהפכה. הוא מכונה גם 'דור הזכוכית', על שם הזכוכית שממנה עשויים מסכי הסמארטפונים. הוא צפוי להיות הדור המשכיל ביותר ובעל כוח הקנייה הרב ביותר עד כה. מבחינה טכנולוגית בני הדור הזה יהיו כמה צעדים לפני הוריהם, בני דור ה-Y הדיגיטליים למדי.

מארק מקרינדל, חוקר דורות מאוסטרליה, אשר במשך שנים מנסה להרכיב פרופיל חברתי של הדור החדש, ואף מוביל קמפיין לכנותו "דור האלפא" טוען כי הם חלק מניסוי גלובלי לא מכוון בו מסכים מוצבים מול עיניהם של ילדים ומשמשים כעזרים להרגעתם, בידורם והן למטרות לימוד. בראיון לניו יורק טיימס הוא אמר "הם (בני דור האלפא) נולדו ב-2010, השנה בה הושק האייפד, נוצר האינסטגרם והמילה של השנה הייתה 'app', ועל כן הם גדלים מול מסכים במידה רבה יותר מבעבר. מסיבה זו הם גם כונו 'דור הזכוכית'".

ד״ר איריס פינטו, מערך המו"פ, משרד החינוך:

הדור הראשון אשר נולד כולו במאה ה -21 ,רוב בני דור אלפא הם ילדי המילניאלס (אלפיונים).

מספר בני דור האלפא ברחבי העולם צפוי להגיע לשני מיליארד עד שנת 2025 ,בסוף שנות העשרים הם יהוו כרבע מאוכלוסיית העולם. והם אלו שצפויים לשאת בנטל של האוכלוסייה המזדקנת בעולם ..

מאפיינים :

דיגיטציה, וירטואליזציה)| לחץ (עלייה בציפיות ההורים, עלייה בשיעור הגירושין) | יותר עצמאות,  מישחוק השיטה העיקרית להעברת ידע | חינוך פורמלי מוגבר | אינטראקציה חברתית וירטואלית במקום פנים אל פנים. |

 ד"ר שירלי בן שלמה, חוקרת ופסיכותרפיסטית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן, עוסקת בחברה ומדיה בהקשר של התפתחות ילדים. "הילדים נולדו לתוך העולם הדיגיטלי בעוד שההורים רכשו את השפה הזאת תוך כדי הליכה. לילדים יש יותר ידע, אבל אין להם את ההבנה; להורים יש יותר הבנה של העולם, אבל אין להם מספיק ידע. פה נעוץ הפרדוקס". המתבגרים מכירים את השפה הדיגיטלית על בוריה, אך לא מכירים שפה אחרת. ילדי דור האלפא נולדו יחד עם האייפד והאינסטגרם, ו-APP נבחרה כמילת השנה.

"הילדים נמצאים בעיקר ברשת, ומעתיקים את מגוריהם לעולם הזה, נפשית וכמעט פיזית. ולכן יש כל הזמן הצפה", אומרת ד"ר בן שלמה. "בזמן שאנחנו באינסטגרם, מתקבלות הודעות פרסומת והזמנות, הוואטסאפ ממשיך לשלוח הודעות, ואנחנו בהצפה של קולות ומראות.

"זה דור מאוד מוצף, ואנחנו רואים את תוצאות ההצפה בכך שיש פחות פניות לדברים אחרים: פחות פניות לשיחות, ללמידה מסורתית ולישיבה בכיתה. כשאנחנו מאוד מאוד מוצפים, אין לנו גם כוח להכניס עוד תוכן פנימה. הנפש שלנו בנויה כך שכשאנחנו מאוד עסוקים במשהו, והוא ממלא את המכל הפנימי שלנו, אין לנו מקום לעוד. ולכן, אין לנו מקום למבוגרים שמדברים אלינו בצורה מסורתית. היכולת שלנו ושל הילדים לתקשר עם העולם הולכת ומצטמצמת בגלל ההצפה מהרשת".

ד"ר קתרין שטיינר-אדאיר, פסיכולוגית קלינית החוקרת הערכה עצמית, טוענת כי ככל שמציגים יותר 'אישיויות', כך גוברת התחושה של העמדת פנים ומצוקה אישית – קושי לחוש טוב לגבי עצמך. קבלה מצד אחרים היא עניין די רציני בקרב מתבגרים. אצלם, מעבר על מאגרי התמונות בפיד הוא עניין שבשגרה.

גוללים וגוללים, נתקלים בחיוכים היפים של החברים שנשקפים מבעד למסך, שם הכול נראה יפה ואידיאלי. הדבר יוצר בלבול – מה זה אומר אם האדם שנשקף מבעד לפרופיל שלי לא תואם לאדם שאני מרגיש שאני באמת מבפנים? התחושה דומה ל'סינדרום המתחזה' המוכר, ומתחברת לפחד העמוק מכך שאנחנו לא טובים כפי שאנחנו נתפסים על ידי הסביבה.

ד"ר עינב סודאי, חוקרת בתחום הפרעות במצב הרוח ומנהלת מעבדת המוח הקוגניטיבי באוניברסיטת בר אילן, אומרת בהקשר זה, כי "ילד שההערכה העצמית שלו נמוכה, ישווה את עצמו לאחרים. אלו יכולים להיות כל מיני מובילי דעה, אבל יכולים להיות גם חברים שלו. הוא לא מבין שיש פה משהו לא אמיתי. גם אנחנו נופלים לזה לפעמים, כשרואים תמונות של משפחות מאושרות, אז קל וחומר ילדים עם דימוי עצמי נמוך – הם תופסים את זה באופן קשה יותר ממבוגרים.

"יש גם את מה שנקרא אישור מהסביבה על ידי הלייקים. זו יכולה להיות בדיקה אובססיבית של כמה לייקים עשו לי לתמונה, וכך אני מבסס את ההערכה העצמית שלי, על פי אישור מבחוץ. זו בועה, משהו זמני, ולא משהו שאפשר ללכת איתו ולבנות ערך עצמי אמיתי, חזק ויציב, בטח בגילאים האלה. מאידך, יש טענה שלאנשים עם פחד קהל, יותר קל להתמודד ברשת, מאשר לחשוף את עצמם באופן פיזי מול אנשים".

ד"ר ירדן לוינסקי, יועץ הפסיכיאטריה הראשי של שירותי בריאות כללית, עבד בעברו בתפקידים בכירים בחברות אינטרנט. הוא מכיר היטב את מה שהרשת מאפשרת לנו ואת המחירים שהיא גובה מאיתנו, ומצביע על נקודה מעניינת לגבי המניעים לפרסם ברשתות החברתיות: "שני המנגנונים שבאמצעותם הרשת עובדת הם החרדה והתענוג. התענוג זה מה שכולם מדברים עליו – את עושה לייק וזה נעים לך, ואז את חוזרת לבדוק שעשו לך לייק.

"מצד שני, יש את מנגנון החרדה – למה לא עשו לי לייק. אני אכתוב פוסט יותר יפה, אעלה תמונה יותר פרובוקטיבית, כדי שישימו לב אליי בתוך ים הסטטוסים והסטוריז. לא ישימו לב אליי אם לא אהיה שונה, מיוחד, דרמטי, מרגש – זו הרי מילת מפתח בעולם הזה, וככל שאני אהיה 'יותר', כך אקבל יותר לייקים. הפחד הבסיסי הוא שאף אחד לא ישים לב אליי. יש המון מנגנונים ברשת שכל הזמן גורמים לך למשש את החרדה. אז איך אתה מרגיע אותה? נגרר לעשות משהו כדי שישימו לב אליך".

יפעת מור, דוקטורנטית באוניברסיטה העברית, חוקרת ומרצה על מדיה דיגיטלית, מציינת נקודה שעלינו לקחת בחשבון: "אנחנו כחברה משתנים כל הזמן. אם תלכי לסוקרטס ואפלטון, תראי שהם נחרדו ממה שהופעת השפה הכתובה תעשה לתרבות האוראלית. הם חששו שזה ינוון אותנו. הרי אנשים היו זוכרים כמויות אדירות של מידע לפני שהופיע הכתב, וזה באמת שינה את האופן שבו אנחנו משתמשים במוח. היום אין שום סיבה שבן אדם יזכור וישנן כמויות של טקסט".

בקרב החוקרים ישנה הסכמה רחבה על כך שהבעיה היא לאו דווקא עודף מסכים, אלא מחסור בתקשורת פנים אל פנים. הנקודה האופטימית היא שבני נוער מדווחים על שיפור במצב הרוח שלהם באופן די מיידי כשהם מחליפים את הטלפון באינטראקציה אנושית; ולאחר פרק זמן של שבוע ללא טלפון, בני נוער מדווחים על שיפור משמעותי במצב רוחם.

"קשה להתעלם מכך ששימוש גובר בטקסט או בווידיאו, לא רק משנה, אלא גם מקטין את האינטראקציה פנים אל פנים ומייצר שינוי בתפיסה של מסגרת חברתית. במחקרים עולה כי באופן זה ילדים לא מפנימים כישורים סוציאליים קריטים", אומרת מור. "תקשורת אונליין מעלימה את התפיסה הכוללת שיש בשיחה בקול, כמו מחוות קול ושפת גוף. כל הניואנסים האלה לא קיימים, ולכן גם לא נלמדים".

ולאלה נוסף הבלבול בין הציבורי לפרטי: "מצד אחד הרשת עוזרת לי להרגיש שאני לא לבד, שאני תמיד מוקפת בהמון ילדים. ואם אני חברה בקבוצת וואטסאפ של הכיתה, אני יודעת בכל רגע איפה כל אחד נמצא", מסבירה ד"ר בן שלמה, "אבל כשאת מדברת עם ילדים, את רואה מאחורי זה בדידות מאוד גדולה. למשל, ראיתי תמונה של שלושה ילדים

מהכיתה שנמצאים עכשיו במסעדה, אבל לא הוזמנתי, אז יש בזה כאב מאוד גדול. תחושה שאני יודע, ואני לא באמת שם. יש דכדוך עצום בכך שמישהו נותן לי לצפות בעולם שאני לא חלק ממנו".

בן שלמה מתארת את המתבגרים שמרגישים מורחקים, אלו שאינם חלק, ומספרים על צורת תקשורת קרה שהתפתחה, למשל, מתבגר שמבקש להגיע לביקור אצל חברו, שעונה לו בלקוניות וללא הסברים 'לא'. "השלב הבא לאחר הסירוב זה ניחום עצמי על ידי כניסה למשחק רשת, עולם דמיוני שבו הכול 'סבבה', כשבעצם הדבר האמיתי שרציתי זה אינטראקציה. מצד אחד הרשת מאפשרת לא להרגיש לבד, ומצד שני היא מחדדת את תחושת הלבד בגלל שאני הרבה פעמים לא חלק מאיזושהי חוויה של אחרים".

מקור : שני אשכנזי , 2019

שיטת הלמידה בבית הספר תשתנה בגלל דור האלפא

שיטת הלמידה בבית הספר תשתנה בגלל דור האלפא, ממובנית ושמיעתית לחזותית ומעשית. ילידי הדור ירכשו מיומנויות לפתרון בעיות וילמדו אחד השני. בנוסף, כיתות דיגיטליות יהפכו לנורמה. יש כבר בתי ספר שעברו מהחינוך המסורתי לשיטות שמתאימות יותר לתלמידי האלפא, כמו שימוש באייפדים ולא בספרי לימוד כדי ליצור פרויקטים ולשתף עבודה עם מורים וחברים לכיתה. התלמידים כבר יכולים ליצור קשר דיגיטלי עם המורים שלהם במטרה לשאול שאלות על שיעורי הבית שלהם. בית הספר Quest to Learn בניו יורק ובית הספר הבינלאומי ברג'יו אמיליה שבאיטליה הם דוגמאות לבתי ספר שעושים שימוש בחדשנות בלימודים.

לדור האלפא תהיה גישה למידע יותר מלכל דור אחר שקדם לו. מי שירצה ליצור אינטראקציה טובה עם ילידי דור זה, יצטרך להבין שהוא צריך לעשות יותר שימוש בויזואליזציה ופחות בטקסט.

השאלה שצריכה להישאל בהקשר של דור האלפא היא האם הוא יצליח לסגל יכולות אנושיות כגון אמפתיה, לאור הזמן הרב שהוא מבלה מול המסך. מומחים מזהירים כי ילדות שמוגדרת על ידי טכנולוגיה עשויה ליצור אתגרים כגון טווחי קשב קצרים יותר והתפתחות חברתית מאוחרת.

מקור : יעל קנדר

האם הילדים בימינו באמת כל כך שונים? התשובה ? היא: כן ולא. כך טוענות שתי נשות החינוך מישל היל וואלרי לואיס (Michele Hill & Valerie Lewis),  הסבורות כי די ברור שהחינוך של התלמידים שנולדו בעשור האחרון מביא וימשיך להביא אתו אתגרים חדשים המחייבים גישה שונה מצד המנהלים והמורים כאחד.

  • ההקשר חשוב – החומר אמנם חשוב אבל ההקשר חשוב לא פחות ממנו. היום, הגישה לתוכן ולידע זמינה יותר ויותר בכל מקום ומכל מכשיר. נקודת המיקוד הגדולה של דור האלפא נעה סביב המיומנויות שלהם והשאלה מה יעשו עם הלמידה שלהם. לומדים עכשוויים רוצים לדעת את שאלת ה׳מדוע?׳ בעבודה שהם אמורים להכין, ולא רק את שאלת ה׳מה?׳

זוהי הרחבה חלקית של שיקול א׳: ׳מוצרים בעלי ערך׳, כי היא מתייחסת לכך שהלומדים צריכים לפעול למען יעדים אותנטיים, בעלי משמעות ומרתקים.

הרגלים מחשבתיים (Habits of Mind) – דור האלפא יהיה יותר ויותר מחובר דיגיטלית, אבל יזדקק להדרכה מפורשת במצבים כגון:

  • ללמוד איך ללמוד עם אחרים
  • לשתף
  • לחשוב במצב של יחסי-גומלין
  • לשאול ולתת מענה לשאלות משמעותיות
  • להיות אמפתיים

  • מערך זה של הרגלים מחשבתיים יהיה קריטי לחינוך של הדור הבא, אם רוצים שבני הדור יגדלו ויהיו אזרחי העולם שהם שיתופיים ותקשורתיים.
  • טכנולוגיה – דור האלפא יהיה הדור המשכיל ביותר מבחינה טכנולוגית בתולדות האנושות. אבל הטכנולוגיה עצמה לא משנה לנו, מה שכן משנה זה מה שהתלמידים יעשו עם הטכנולוגיה כדי ליצור מוצרים בעלי ערך, לגלות מידע, לשתף פעולה, לתת ולקבל משוב, ולעודד חידושים.
  • משוב – לבני דור האלפא:
  • לא יהיה אכפת להם מהציונים ומפרקטיקות הדירוג המסורתיות המדרגות אותם.
  • לא יהיה אכפת להם ממבנים סמכותיים שקיימים רק בגלל שזו דרכו של עולם מאז ומתמיד.
  • הם יתחילו לאתגר מסורות ארוכות שנים ולחפש צורות חדשות בעזרתן יוכלו להפגין לא רק את מה שלמדו, אלא גם עד כמה היטיבו ללמוד זאת.
  • הם לא יהיו מעוניינים בתקינה (סטנדרטיזציה) ובהשוואה לאחרים.
  • הם ירצו להיות חניכים המחפשים דרכים לשליטה בחומר באמצעות שיחות, ניסוי וטעייה, משוב ומחזורי צמיחה שבהם הכישלון אינו קיים.

  • מסורת – מלבד פרקטיקות הדירוג, ישנם היבטים מסורתיים אחרים בבית הספר אשר עשויים לשפר או להפחית את כושר הלמידה של בני דור האלפא. אלה כוללים:
  • סביבות גמישות
  • רעיונות מסורתיים בקשר לשיעורי בית
  • לוח הזמנים של בית הספר
  • אופן השימוש בחללים בבתי הספר
  • הזדמנויות ללמידה מעורבת
  • שכיחות של התקנים מקושרים, באותה מידה שבה נפוץ להשתמש בעפרונות בכיתות.
  •  

 מקור

 שיטות הוראה מומלצות לתלמידי דור האלפא

טכניקות למידה שיתופית כגון למידת עמיתים, Think-Pair-Share מעודדות דיונים משמעותיים ומייצרות הרבה רעיונות במהירות. עובדה ידועה היא שדיון עם תלמיד עמית  ממקסם את ההשתתפות והמוטיבציה , ממקד תשומת לב ומסייע לחוסר הבנה

מקור : Engaging Generation Alpha in the Classroom – UWA

  השיטה העיקרית להקניית ידע  לתלמידי דור האלפא תהיה קשורה למישחוק מתוקשב בחינוך וגם סיעור מוחין ורעיונות .

מקור

ד״ר איריס פינטו, מערך המו"פ, משרד החינוך:

הדור הראשון אשר נולד כולו במאה ה -21 ,רוב בני דור אלפא הם ילדי המילניאלס (אלפיונים).

מספר בני דור האלפא ברחבי העולם צפוי להגיע לשני מיליארד עד שנת 2025 ,בסוף שנות העשרים הם יהוו כרבע מאוכלוסיית העולם. והם אלו שצפויים לשאת בנטל של האוכלוסייה המזדקנת בעולם ..

מאפיינים :

דיגיטציה, וירטואליזציה)| לחץ (עלייה בציפיות ההורים, עלייה בשיעור הגירושין) | יותר עצמאות,  מישחוק השיטה העיקרית להעברת ידע | חינוך פורמלי מוגבר | אינטראקציה חברתית וירטואלית במקום פנים אל פנים. |

ד״ר מירב תורג'מן,

בני דור האלפא הם לומדים עצמאיים היודעים לרכוש את ספקי הלמידה שלהם באופן אי-פורמלי, והמודעים לעצמם ליכולות ולרצונות שלהם. הם מתעניינים ומסתקרנים, אבל באופן שונה מזה שאנחנו מכירים – הם יעדיפו לחקור דרך מידע שקיים ברשת ובעיקר דרך סרטונים – אלו מתאימים לדרישותיהם כי הם קצרים, מהירים, מיידיים וויזואליים.

מקור

הילד האופייני של  דור האלפא  מתמודדים עם עומס מנטלי − מתקשה לשמור על קשב לאורך זמן − חש יותר בדידות ופגיעות.

רמת ה– IQ הממוצע עולה בעל יכולת ואמצעים ליזום וליצור דברים − בעל יכולת להתבטא במגוון שפות − מתקשר באופן וויזואלי ותמציתי − יש לו יותר הזדמנויות בעולם הווירטואלי, פחות אינטראקציות בינאישיות ישירות

למה הוא מצפה? − מורגל לנוחות שהטכנולוגיה מאפשרת במרבית תחומי החיים − מצפה לריגושים מהירים − מייחס משקל רב למילוי צרכיו האינדיבידואליים, לפיתוח עצמי, ולמיצוי הפוטנציאל שלו − דגש וציפייה לפרסונליזציה בכל דבר

מקור

היערכות  מערכות החינוך בישראל ובעולם

האגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך פיתח מודל גן עתידי, בהתאמה חינוכית ופדגוגית הנדרשת לילדי דור האלפא. השינוי אותו מבקש האגף להוביל מכוון לתמונת העתיד במציאות המשתנה. תפיסת השינוי של הגן העתידי יאפשר לילדים ולצוות החינוכי לפתח את הגן הייחודי שלהם באופן מתמיד, תוך אינטראקציה מיטבית בין כל השותפים, ניצול הזדמנויות ללמידה וסביבות מגוונות, המאפשרות בחירה. לקידום התפיסה הוקצו תקציבים 

דור האלפא כבר כאן – משרד החינוך

פתח תקווה: "החינוך על פי אלפא"

בעיר פתח תקווה  "האגף לחינוך יסודי בניהולה של טלי טולדנו, חנך את התכנית "החינוך על פי אלפא" תכנית חינוך המקדמת חדשנות פדגוגית במציאות משתנה, המבוססת על תהליכי למידה וצמיחה המותאמים לדור הנוכחי. מתוך הבנת השונות, והצורך בפיתוח לומד יצירתי, חושב ועצמאי תוך הקניית ערכים, מיומנויות וכלים הרלוונטיים לחייו. מפגשים מעין אלו הם חלק מהתהליך וחלק מהתפיסה – הכוללת את כל קהלי בית הספר ונוגעים לכל הרבדים בו.

מקור

המלצות

יש צורך לפעול כדי לשפר את יכולתם של הלומדים והלומדות להשתמש באופן עצמאי, מושכל וביקורתי במגוון המשאבים הדיגיטליים הקיימים במרחב המקוון. זאת מתוך תפיסה שאחד מתפקידיו החשובים של בית הספר במאה ה-21 הוא להכין את בוגריו ללמידה לאורך החיים בסביבה דיגיטלית מורכבת ומשתנה.

לשם כך יש צורך לשלב בלמידה מקורות מידע דיגיטליים מגוונים יותר, להגדיל את האוטונומיה של הלומדים ואת אחריותם לבחור מקורות מידע אלו, לטפח כישורי קריאה דיגיטלית ואוריינות מידע דיגיטלית ולפתח את הידע האפיסטמי של הלומדים והלומדות לגבי האופנים שבהם ידע נוצר, מופץ ומוערך.

מקור

מערכות החינוך בארה"ב

"מה אנחנו צריכים לקחת בחשבון בזמן המועט מאוד שנותר לנו לפני שהדור אלפא עובר בדלתות הכיתה שלנו?"

  • התמקדו במיומנויות, לא בתוכן: "אנו חושבים שבטוח לומר שהתוכן והמשאבים יהיו בכל מקום וזמינים בכל עת . מורים יצטרכו להתחשב יותר במיומנויות ולא בתוכן.
  • התלמידים צריכים ללמוד איך לחשוב, לא מה לחשוב, וזה כולל להיות מטא-קוגניטיביים לגבי הפעולות והבחירות שלהם.
  • בתי הספר והמורים יידרשו לייצור  גמישות רבה יותר כי דור אלפא הולך להתעניין באותנטיות וישנא תוכן מבודד. הם  עצמם ירצו ליצור תוצרים בעלי ערך שיאפשרו להם לשלב את הלמידה שלהם כדי להראות את מה שהם יודעים בצורה לא מסורתית.
  • מורים יצטרכו לשקול תוצרי למידה שבהם התלמידים יכולים להדגים את מה שהם יודעים ומסוגלים לעשות בדרכים חדשניות ויצירתיות על פני תחומי תוכן מרובים ולהיות מסוגלים לשתף את היצירות/תוצרים דיגיטליים הללו באופן חברתי עם קהלים וירטואליים מקומיים וגלובליים.
  •  תוכניות הלימודים והמורים  יידרשו  לשים דגש מחודש על חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות יצירתי, במיוחד באמצעות מאמצים משותפים. מורים יצטרכו לספק הזדמנויות עבור: אינטראקציות דיגיטליות, חיבורים וירטואליים, יצירה, יצירת אבות טיפוס, משחקים, הפקת וידאו, יעדים וירטואליים ועוד הרבה יותר. התלמידים יצטרכו הזדמנויות רבות להראות את התהליכים שהם עברו כדי לעשות משהו ייחודי או לפתור בעיה אותנטית.
  • לטפח מיומנויות רכות: תלמידים בדור אלפא יזדקקו להתנסויות בכיתה עם מיומנויות רכות כגון התמודדות עם התנהגותם והתנהגותם של אחרים, אינטראקציות פיזיות עם אחרים, ויסות  רגשי עצמי והצבת מטרות. מורים יצטרכו לערב את התלמידים בהזדמנויות לשיתופיות מקוונת אבל גם התחשבות באחרים.

מקור

מעולם לא היה יותר מידע זמין ונגיש בקלות עבור מחפשי ידע לעסוק בו באופן עצמאי. לכן, התנסויות בכיתה צריכות להעביר את המיקוד שלהן משליטה בתוכן להתנסויות משמעותיות ורלוונטיות, מבוססות מיומנויות, המאפשרות לאלפא לחדש ולשתף את מה שהם יודעים . גישה זו של הדור הבא מסגרת את הלמידה כפעילה, בהובלת סטודנטים, תהליך מעשי עם כלים וטכנולוגיות משולבים בצורה חלקה שיחייבו שינוי בעיצוב סביבות הכיתה.

 מקור :

Zmuda, A., Alcock, M., &; Fisher, M. (2017, August 10). Meet generation alpha: Teaching the newest generation of students. Solution Tree Blog. Retrieved August, 2021

מחקרים

המחקר של החוקרים הסלובקיים וההונגרים Nagy ו-Kö lcsey (2017) השתמש במחקר מסורתי כדי  לנסות להבחין וליצור  מאפייני פרדיגמת דור. מחקר זה גם הזכיר את קווי הדמיון , לכאורה, שדור אלפא מחזיק וחולק עם דור ה-Z. בין קווי הדמיון נכללת העובדה שלפלטפורמות מדיה חברתית יש יותר השפעות עליהן, יחד עם השינויים העצומים בסגנונות הלמידה שלהן, וכתוצאה מכך הצורך בחדשנות שיטות לימוד. זה נובע בעיקר מהעובדה שהם כל הזמן מוצפים במידע ויש להם גישה מהירה יותר אליו. הביקורות של דור אלפא היו ברורות בסלידה שלהם מכלכלת השיתוף (צעקו "שלי!" ו"הכל שלי!" וסירבו לחלוק דבר).

נראה שדור האלפא אינו מודאג מפרטיות וחוקים, אינו מוגבל לגבולות וחי בעכשיו.

מסקנת המחקר היא שהתווית שניתנה לדור הזה מבוססת במידה מסויימת על שיווק ולא על מדע. המחקר קבע ש-Gen Alpha דומה לקודמיו, והוא ממשיך את ה"מורשת" שלהם (Nagy & Kö lcsey, 2017), למרות העובדה שדרוש מחקר נוסף כדי להבין את הדור החדש הזה במלואו.

Nagy, Á . & Kö lcsey, A. (2017). Generation Alpha: Marketing or Science. Acta Educationis Generalis, 7(1) 107-115. 11.

  על ממצאי המחקר  הזה קראתי במאמר הבא :

Ziatdinov, R. & Cilliers, J. (2021). Generation Alpha: Understanding the Next Cohort of University Students, European Journal of Contemporary Education 10(3): 783-789.

חקר מקרה של דור אלפא נערך על ידי החוקרים האוסטרליים טיילור והאטינג' (2019), הם ביקרו וניתחו את שיטות הקריאה של מודל של ארבעת המשאבים בהפעלת Minecraft, משחק וידאו סדרתי, כפי שיושם ויושם על ידי דור אלפא. הכישורים של פיצוח אפשרויות קוד, שיתוף טקסט, שימוש בטקסט וניתוח טקסט תועדו  ונבחנו  באמצעות בתצפיות, הערות שטח, ראיונות מובנים למחצה וכתב עת רפלקטיבי של חוקר שימשו לתמיכה במחקר (Taylor & Hattingh, 2019) במונחים של שפה וניסוח; שילוב חברתי ומנטורים; קישור בעולם האמיתי; ונקודות מבט של הורה וילד.

המחקר זיהה שילדים היו מסוגלים ליישם מיומנויות קריאה במהלך משחק ה-Minecraft אפילו ילדים בעלי כישורי  קריאה בסיסיים היו מסוגלים להשתמש במילים באופן חוזר ולפרש היטב מידע . כמו כן הודגש כי ההיבט החברתי והאפשרות לקיים אינטראקציה עם שחקנים אחרים התקבלו בחיוב על ידי הילדים. ניכר היה שהילדים היו מעורבים ונלהבים בכל הקשור למשחק וגם פיצחו במהירות מיומנויות . מסקנת המחקר תומכת בדרכים שילדים, במיוחד דור האלפא, לומדים באמצעות טכנולוגיה במחקר הוצג מידע רב ערך על למידה על הדרכים שבהן דור אלפא מעדיף ללמוד.

מקור :

Taylor, L., & Hattingh, S. J. (2019). Reading in Minecraft: A Generation Alpha Case Study. TEACH Journal of Christian Education, 13(1), 29-36. Retrieved August 3 , 2022 from https://research.avondale.edu.au/teach/vol13/iss1/7

  על ממצאי המחקר הזה קראתי במאמר הבא :

Ziatdinov, R. & Cilliers, J. (2021). Generation Alpha: Understanding the Next Cohort of University Students, European Journal of Contemporary Education 10(3): 783-789.

מקור 3 : אסופת מאמרים

The Teacher of Generation Alpha

by Nihal Yurtseven (Volume editor)

©2020 Edited Collection

154 Pages

קישור

מורים ומחנכים על דור האלפא

ארה"ב

מניסיון של מורים  בבתי ספר בארה"ב עולה כי יש סיכוי גבוה יותר לדור האלפא להתמיד מאשר לוותר, בהשוואה לדור ה-Z   

 מחנכים  מצאו דור האלפא נוטים יותר לבקש עזרה בעוד ש-Gen Z נוטים יותר להתמודד בעצמם  כאשר הם חווים כישלון. המחנכים האמריקאיים מצאו  ש-Gen Z נוטים יותר לראות בו כישלון אישי  בעוד ש-Gen Alpha נוטים יותר לראות בו הזדמנות ללמוד ולהשתפר .

ככל שדור האלפא יגדל, יהיה מעניין לראות כיצד הלך הרוח הזה מעצב את החוויה והגישה שלהם לחיים. אם הם יכולים להמשיך להיות בעלי חשיבה חיובית של צמיחה (שם הם מאמינים שניתן לשפר את היכולות שלהם באמצעות עבודה קשה, שמובילה לצמיחה, הצלחה, אהבה ללמידה וחוסן  נפשי רב יותר).

אז איך נוכל לעזור לפתח ולעודד חשיבה חשיבה חיובית והרגלי צמחיה של תלמידי דור האלפא :

  • שימו ערך על המאמץ שנעשה. לשבח את המאמץ של הילדים ואת האופן שבו הם ניגשים לאתגר מועיל יותר מהאינטליגנציה, מהיכולת שלהם או מהטוב שהם הצליחו. על ידי שבח למאמץ שלהם, זה מעודד יותר ממנו במצבים שונים ונותן להם סוכנות לעבוד קשה.
  • הימנעו מתיוג ילדים. בין אם התווית חיובית או שלילית, תיוג ילדים יכול למנוע מהם לעבוד במשהו. המוח האנושי לומד ומסתגל ללא הרף – לא רק בשנים המעצבות שלנו אלא לאורך כל חיינו.
  • עידוד להתנסות חוזרת :  כישלון כחלק רגיל של התהליך. חלק חשוב בבניית חוסן הוא לא לתת לכישלון לעצור את דור האלפא מלפעול לשיפור. במקום זאת, עודדו אותם לחשוב מה הם יכולים לעשות אחרת בפעם הבאה.
  • לפתח אצלם התלמידים יכולות למידה  ולא רק תכנים

מקור 1

מקור 2 :

Changing the Game for Generation Alpha: Teaching and Raising Young Children in the 21st Century Paperback – January 19, 2021

ספר משנת 2021 :

by Valora Washington  (Author)

קישור למהדורת הספר  האחרונה , באמזון

מורים בישראל על דור  תלמידי האלפא

ראיינתי כמה מורות שהשתלמו אצלי בעבר על מאפייני דור תלמידי האלפא , מדובר על מורות בכיתות  בתי ספר יסודי, המלמדות כבר את דור האלפא :

מירית: " אני לא שמתי לב כי תלמידי כיתות ה'  אצלי בכיתה שונים באופן מהותי מתלמידים שלמדו אצלי לפני כמה שנים , למעט העובדה שהם יותר קצרי רוח וזקוקים ליותר גירויים .

נעמה:  מחנכת כיתה ו' ומורה לאנגלית  : שמתי לב שהם יותר מהירי תפיסה ( אולי ביטוי לאינטלגנציה גבוהה יותר ) , מטלות מקוונות מעניינות אותם יותר , אבל ניסיונות לייצור שיתופיות מקוונת בלמידה לא צלחו . הם אינדבידואלים .  אוצר המילים שלהם באנגלית גבוה יותר מאשר מחזורים קודמים ויש להם מוטיבציה גבוהה יותר ללמוד אנגלית.

שלי : מחנכת כיתה ה' : "נתתי להם כמה משימות מקוונות באמצעות הפלאפונים שלהם והם גילו עניין רב . יש להם יכולת למידה עצמית גבוהה יותר אבל ,מצד שני , גם חוסר מיקוד . אחרי 20 דקות הם מאבדים עניין גם בכיתה וגם במטלות המקוונות. "

דקלה : מחנכת כיתה ו': "אין ירידה במוטיבציה הפנימית ללמידה בכיתה שלי , אבל הם פחות משקיעים בלימודים בהשוואה למחזורים קודמים, אני המחנכת שלהם כבר מכיתה ד', ובתקפות סגרי הקורונה הם גילו עניין רב יותר בלמידה תודות ללמידה מקוונת . כיום כבר אין לי את המשאבים להשקיע בהוראה מקוונת ואולי זה מסביר את ירידת העניין שלהם בלמידה בכלל "

חניתה , מורה ומחנכת בביה"ס יסודי בפ"ת, בין המורות הטובות בישראל : "אהבתי את העובדות שציינת על דור האלפא, את היכולת הלימודית הגבוהה שלהם ( והשונה מהדור הקודם), מול האתגר נפשי חברתי ( כל כך נכון). מאוד חשוב שכל עובד הוראה יקרא את המאמר בייחוד מה שכתבת על כל ששיטות הלמידה בבית הספר חייבות להשתנות"

 לסיכום ,  יידרשו בישראל מחקרים אקדמיים על מנת לזהות האם באמת דור האלפא שונה מדור הz . סביר להניח , שייכתבו גם כמה וכמה עבודות דוקטורט בנושא ואז נבין יותר לעומק את מאפייני דור האלפא .

· · · · · · · ·

תגובות

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר.