הקדמת עורך האתר , עמי סלנט , מידען
לצד מחקרים על יעילות מורים בתקופת מגיפת הקורונה בהוראה מרחוק בעולם , בדקתי וליקטתי גם כמה מחקרים וסקרים לגבי מורים בישראל בתקופת מגיפת הקורונה.
מחקר : יעילות מורים בהוראה מקוונת בתקופת מגיפת הקורונה
מחקר זה בדק את יעילותם של מורים בתי ספר תיכוניים בקנדה להוראה בסביבת הוראה מקוונת במלואה במהלך המעבר הפתאומי להוראה מקוונת עקב מגיפת COVID-19.
המחקר ביקש לזהות כיצד משתנים ספציפיים, ניסיון בהוראה מקוונת והתנסות קודמת בקורסים של פיתוח מקצועי (PD) יש להם השפעה על תפיסות היעילות העצמית של מורים שעברו להוראה מקוונת במהלך המגיפה. באופן ספציפי יותר, נבדקו תפיסות יעילות עצמית של מורים בתחומי יצירת מעורבות התלמידים, אסטרטגיות הדרכה, ניהול כיתה וכישורי מחשב.
כלי המחקר ששימש למדידת יעילות המורים להוראה מקוונת היה שאלון מבוסס אינטרנט בן 32 פריטים, שהועבר למורים תיכוניים באונטריו בקנדה .
הממצאים מראים כי כי ניסיון קודם שנרכש בלמידה מקוונת וקורסי השתלמות מקוונת של המורים תרמו הרבה יותר ליעילות עצמית רבה יותר בקרב המורים בעת המעבר ללמידה מקוונת. התוצאות מצביעות על כך שציוני יעילות הוראה מקוונים גבוהים יותר היו מתואמים עם השתתפות קודמת בקורסים מקוונים לפיתוח מקצועי של המורים.
ציוני יעילות ההוראה המקוונים הגבוהים ביותר היו בקורלציה עם שימוש והתנסות לפני מגיפת הקורונה במערכת ניהול למידה דיגיטלית (LMS) .
אינדיקטורים אלה התגלו כמתואמים עם ציונים גבוהים יותר של יעילות ההוראה המקוונת של המורים בבתי הספר התיכוניים באונטריו , קנדה.
המסקנה : יש לחשוף מורים יותר לסביבות ניהול למידה דיגיטליות מסוג LMS , כגון MODDLE או גוגל קלאסרום .
מקור :
Dolighan, Tim; Owen, Michael. Teacher Efficacy for Online Teaching during the COVID-19 Pandemic, Brock Education
A Journal of Educational Research and Practice, v30 n1 p95-116 2021
ראו גם : היעילות של הוראה מרחוק תלוייה יותר בשיטות הוראה מקוונות מפעילות מאשר בכלים דיגיטליים
עוד נמצא כי בתי ספר ומורים מסוימים שהיו רגילים יותר מאחרים להשתמש בתקשוב חינוכי לפני סגירת בית הספר בתקופת הקורונה והצליחו לגבש שיטות הוראה יעילות יותר בסביבה של למידה מרחוק .
ראו גם :
ההוראה המקוונת של מורות בישראל נשענה יותר מדי על ההוראה המסורתית
מחקר של המחקר שערכה פרופ' לילך שלו-מבורך מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב :
מהמחקר עולה כי הפרקטיקה השכיחה ביותר שבה השתמשו המורות במסגרת ההוראה המקוונת היתה בקשה מהתלמידים לפתוח מצלמה, "כדי לזהות מצבים של איבוד קשב". ארבע הפרקטיקות הנפוצות האחרות אינן ספציפיות להוראה מרחוק אלא נשענות על ההוראה המסורתית: שמירה על כללי התנהגות שהוגדרו; מתן משוב לתלמידים; קישור בין נושאי השיעורים ושילוב שאלות במהלכם. השיטות הנפוצות פחות היו דווקא אלה שקשורות ללמידה מרחוק, בהן הקלטה מראש של שיעורים ושימוש בחדרים בזום לעבודה קבוצתית.
המעבר ללמידה מרחוק "מגביר באופן משמעותי את הצורך להבטיח את מעורבות התלמידים בלמידה ואת היכולת שלהם להיות שותפים באחריות ללמידה".
יש ליישם יותר את שיטות ההוראה המקוונות ש"יכולות לסייע לתלמידים להפוך ללומדים עצמאיים",
ראו גם :
70% מהמורות בישראל לא השתתפו בעבר בהשתלמויות שנועדו לסייע להם בלמידה מרחוק
הסקר של מרכז טאוב בחן את עמדותיהן של 6,000 מורות וגננות בנוגע להוראה מרחוק.
מהממצאים עולה שמרבית המורות שלקחו חלק בהוראה מרחוק בתקופת הסגר חוו חוויה חיובית. עוד עולה שאת עיקר הסיוע והתמיכה הן קיבלו בעיקר ממורות וגננות אחרות או מהסביבה הקרובה, כולל תלמידים ומשפחה, ומעט מאוד ממשרד החינוך או מהרשויות המקומיות.
רוב מוחלט של המורות (86%) ציינו כי משך הזמן הדרוש להכנת שיעור מקוון ארוך בהרבה מהזמן הדרוש להכנת שיעור רגיל.
מהסקר עולה כי מעל ל-40% מהגננות והמורות כלל לא השתמשו בהוראה מרחוק עד פרוץ המשבר, ומעל 60% מהן שכן השתמשו עשו זאת לא יותר מפעם עד פעמיים בשנה. למרות השתלמויות שנעשו כדי לסייע למורים בלמידה מרחוק, כ-70% ציינו שלא השתתפו כלל בהשתלמות בנושא הוראה מרחוק, או שהשתתפו בהשתלמות בת פחות מעשר שעות.
