היבטיים רגשיים בהוראה בכיתה ובהוראה מקוונת: תמונת מצב 2021

746

הקדמת עורך האתר "ידע וסקרנות דיגיטלית " , עמי סלנט , מידען

שנת הקורונה לימדה אותנו על חשיבות הקשר הרגשי -חברתי בין המורים והלומדים ולכן , ריכזתי באסופה זו מחקרים , עצות וטיפים בכל הנוגע להיבטים רגשיים -חברתיים בהוראה רגילה ובהוראה מקוונת . חלק מהחומרים שימש אותי בזמנו במהלך השתלמות מקוונת שהעברתי למורים , אך הוספתי מאז מקורות מידע מעודכנים נוספים .

"חקר הרגשות בהחלט תוסס בשנים האחרונות. יותר ויותר מדענים מבחינים בחשיבות העצומה שיש לרגשות בהתנהגות האנושית וממקדים בהם את מחקרם. הבנה טובה יותר של הרגשות בחינוך ובהוראה מאפשרת ניהול נכון יותר שלהם, להגביר רגשות חיוביים ולמתן רגשות שליליים" גם בהוראה רגילה ויותר מכך בהוראה מקוונת , שצפוייה כנראה לחזור בקרוב .

רגשות מורים , תודעה מקצועית ורפורמה בית-ספרית

אחרי שכל כך הרבה רפורמות בחינוך נכשלו למרות הכוונות הטובות של יוזמיהם , החלו בשנים האחרונות להתפרסם מחקרי עומק בחינוך אשר בחנו  סוגיות ועמדות שמהם נטו להתעלם הן בבתי הספר והן בפיקוח ובניהול החינוכי.  אחת הסוגיות שמשפיעה על הצלחת או כישלון הרפורמה קשורה יותר לרגשות המורים ופחות לגורמים ארגוניים או מבנה תכנית הלימודים. המחקר הנוכחי עסק בחקר הרגשות של מורים והתובנה המקצועית של מורים אשר היו מעורבים ברפורמה בית-ספרית. באמצעות ראיונות וניתוח מסמכים ניסה המחקר להבין כיצד רגשות של מורים משפיעים על עמדותיהם במהלכים אירועים משמעותיים של הרפורמה בבית הספר.

ממצאי המחקר הראו כי המורים חוו פחדים וחוסר ביטחון רגשי כאשר התובנה העצמית מקצועית שלהם הועמדה בספק במהלך אירועים מרכזיים אשר היו קשורים לרפורמה בבית הספר. אבל כאשר המורים המעורבים ברפורמה קיבלו תמיכה רציפה  ונכונה ע"י המנחים שלהם שליוו את הרפורמה מטעם האוניברסיטה התחזק ביטחונם העצמי והדבר ניכר ביישום שיטות ההוראה בכיתה וגם בהישגי התלמידים.

תמיכה מושכלת ועידוד נכון על ידי גורמי חוץ  נכונים במורים מובילה לגאוות יחידה שלהם ולריגוש המובילים להצלחת הרפורמה הבית-ספרית. המסקנה מהמחקר היא שיש להשקיע במקביל להליכי הרפורמה גם בתודעה המקצועית של המורים  (Darby, Alexa ) .

Darby, AlexaTeachers’ emotions in the reconstruction of professional self-understanding,  Teaching & Teacher Education; Jul2008, Vol. 24 Issue 5, p1160-1172, 13p

 מקור וקרדיט : פורטל מס"ע

ראו גם :

תמיכה רגשית של מורים בתלמידים בעת העברת ההוראה


Jerry Rosiek . "Emotional scaffolding: an exploration of the teacher knowledge at the intersection of student emotion and the subject matter". Journal of Teacher Education, Nov-.Dec 2003. v54 no. 5 

 המימד הרגשי לידע פדגוגי של תחום תוכן

פרופסור לי שולמן (Shulman , 1987 ) הגדיר לראשונה את מושג הידע פדגוגי של תחום תוכן (Pedagogical Content Knowledge, PCK) כמזיגה מיוחדת בין תוכן לבין פדגוגיה שהיא באופן ייחודי בתחומי השליטה של המורים.  מדובר על שילוב המתגבש כצורה נרקמת של הבנתם המקצועית. ידע ייחודי זה, עפ"י לי שולמן, הוא המאפשר למורים לבנות גשרים בין מושגי תחום התוכן ובין ההתנסות של התלמידים בנושא.

הטיעון של עורכי המחקר הנוכחי הוא, שבסיס הידע של המורה מורכב גם מסוג ידע הקשור לתובנה של תמיכה רגשית בתלמידים. השימוש במטאפורות, אנאלוגיות וסיפורים הוא מרכיב חשוב בידע של המורים.

כל הניתוח של תפיסת הידע הפדגוגי של לי שולמן ע"י חוקרים שונים מתמקד בעיקר על המימד הקוגניטיבי של ההוראה, ומתעלם מאותו סוג ידע של תמיכה רגשית הקשור לתחום הדעת.

כדי להביא שינוי בעמדות של התלמידים וכדי ליצור העברה נכונה של הלמידה, עושים  המורים ,לעתים קרובות , שימוש מועיל בתובנה שלהם על התרבות ממנה הגיעו התלמידים ומההכרות שלהם איתה ועם עולמם הפנימי ביחס לבית הספר.

לסיכום, לתפיסת הידע הפדגוגי של לי שולמן יש להוסיף גם מימד רגשי המעוצב ע"י שיקולי תרבות והקשרים מקומיים.

המחקר הנוכחי מצביע על כך שתמיכה רגשית לא רק מיושמת כיום בפועל בבתי הספר, אלא גם משתנה ,באופן ניכר, בגבולות של כל תחום דעת.

למאמר המלא בפורטל מס"ע

ראו גם :

השיח הרגשי : העידן הבא בניהול בכיתה?

מקור וקרדיט:

 פרופסור יזהר אופלטקה , "השיח הרגשי : העידן הבא בניהול בכיתה? בתוך: יום העיון עושים סדר: על רגשות יחסים וכלים בניהול כיתה , יום א' , 28 בנובמבר 2010 , מכון מופ"ת .

האילוץ של הדחקת רגשות על ידי המורים

אבל הבעיה בבתי הספר היא שהמורים נקלעים למצב של הדחקת רגשות ((Winograd, 2003, p. 1668). ).

ביה"ס מנסה לתקנן ולווסת את רגשות המורה עפ"י התפיסה של Emotional laborכלומר , לגלות רגשות עפ"י מדיניות ומידרג ( היררכיה) ביה"ס , כגון להבליג במיפגש עם הורים "מעצבנים" . להיות מתחשב עם תלמידים.

חיוב המורים להביע רגשות מסוימיםדילמות ותהיות!

?        האם ניתן לחייב מורים להביע רגשות מסוימים בשם האידיאולוגיה הניאו-ליבראלית הרואה בתלמיד לקוח?

?        האם נרצה שמורים יהיו רגישים לצורכי התלמידים רק כדי שהוריהם ימשיכו להאמין שתדמית בית הספר גבוהה?

?        האם זה מוסרי לבקש ממורה להביע רק רגשות חיוביים כלפי כיתתו גם עם תלמידיו מפריעים ומזלזלים בו כל הזמן?

?        האם מורים חייבים להדחיק רגשות שליליים בניהול הכיתה רק כדי לשמור על שמו הטוב של בית הספר?

פרופסור יזהר אופלטקה מדגיש כי התשובה החדמשמעית על כל התהיות האלו היא לא!!

אבל מהכן??

?        כן לחוש חיבה כלפי ילד ודאגה לצרכיו כי הקשר הרגשי בין הילד לתלמיד הוא העומד בליבה של הוראה אפקטיבית (ולא בגלל שזה מה שהמנהל או משרד החינוך רוצה בימינו)!

?        כן להביע התלהבות יתר ולא לדכא הבעת רגשות כי התלהבות מדבקת ומורה מתלהב מלהיב!

?        אנו צריכים להעניק אוטונומיה רגשית למורה כדי שינהל את רגשותיו תוך כדי ניהול הכיתה – הוא צריך פשוט לעבור מניהול כיתה להנהגה רגשית שפירושה – לא רק הוראה יעילה בשיעור, אלא התחברות רגשית יעילה עם התלמידים.

למאמר בפורטל מס"ע

מנקודת המבט של המורה בביה"ס

היבטים רגשיים בעבודתי כמורה בחיי היומיום בהוראה בבית הספר (קישור). מעניין !!

ראו גם :

סביבת הכיתה רוויה ביחסי גומלין אינטנסיביים מאוד בין מורה לתלמידים ובין התלמידים לבין עצמם, והיא דינמית מאוד

האם להוראה, ואתה גם מורה ותיק, יש היבטים רגשיים טיפוסיים?

פעם חשבו שבעבודה מקצועית מכובדת, ב"פרופסיה", צריך לפעול באופן "מקצועי", כלומר שכלתני, ללא רגשות. היום ברור לכול שעבודה ללא רגשות, נכון יותר, ללא ניהול רגשות, היא עבודה לא מקצועית. כאשר אתם הולכים לעבודה, אל תשכחו את הלב בבית; וזה נכון במיוחד להוראה. הוראה אפקטיבית היא הוראה בעלת ממד רגשי חזק; מורה עם לב חודר ללב; ההוראה היא עבודה רגשית לא פחות, אולי יותר, משכלית. האם סביבת הכיתה רוויה במיוחד ברגשות וברגשות מיוחדים? סביבת הכיתה רוויה ביחסי גומלין אינטנסיביים מאוד בין מורה לתלמידים ובין התלמידים לבין עצמם, והיא דינמית מאוד; לכן היא רוויית רגשות – קנאה, פחד, כעס, בושה, שמחה, גאווה. רגשות כאלה רווחים

האם סביבת הכיתה רוויה במיוחד ברגשות וברגשות מיוחדים?

סביבת הכיתה רוויה ביחסי גומלין אינטנסיביים מאוד בין מורה לתלמידים ובין התלמידים לבין עצמם, והיא דינמית מאוד; לכן היא רוויית רגשות – קנאה, פחד, כעס, בושה, שמחה, גאווה. רגשות כאלה רווחים מאוד בכיתה, ועל המורה להבין אותם כדי לייעל את ההוראה שלו וליהנות ממנה.

רגשות חשובים להוראה, ולא פחות מזה ללמידה. לרגשות יש חשיבות עצומה בלמידה; אין למידה משמעותית ללא רגשות. יש לטפח רגשות מסוימים בלמידה. אם, למשל, למידה נובעת מפחד להיכשל בבחינה, הדבר יזיק ללמידה בטווח הארוך, גם אם יועיל לה לטווח הקצר, בבחינה. רגשות חשובים להנעה ללמידה. הם עומדים ביסוד ההנעה ללמידה, וכאשר הם רגשות חיוביים, מה שמכונה "חדוות למידה", הם מכוננים הנעה פנימית ללמידה,

מתוך הראיון עם פרופסור אהרון בן זאב (קישור)

ניהול רגשות מול כיתה

סרטון המציג התמודדות של מורה מול כיתה, כאשר התנהגות התלמידים והאווירה . בכיתה דורשים מן המורה לנהל את הרגשות שלה האם תצליח לנהוג באיפוק? האם דווקא תתפרץ?

מחקרים שנערכו בארה"ב, באיטליה, בקנדה ועוד, הראו כי יכולות חברתיות-רגשיות (SEL – Social Emotional Learning) יכולות לנבא הישגים אקדמיים ותעסוקתיים וגם את המצב הבריאותי של ילדים ובני נוער. לדוגמה, מחקר שנערך בארה"ב, הראה כי הדירוגים שנתנו גננות בגני ילדים למיומנויות פרו-חברתיות של הילדים (היכולת להסתדר עם ילדים אחרים ולשתף פעולה), נמצאו כמנבאים משמעותיים ליכולת של המשתתפים לסיים את בית הספר התיכון, להשלים תואר ראשון ולהצליח לעבוד במשרה מלאה וקבועה.

מהי למידה חברתית-רגשית (SEL) מיטבית?

המודלים השונים שפותחו בעולם בשנים האחרונות וביניהם מודל היכולות של  Casel (ארגון בשיקגו אילינוי, שעומד בחזית המאמצים בארה"ב לקידום למידה חברתית-רגשית), מדגישים את היכולות המרכזיות שמערכת החינוך צריכה להשקיע בהן: היכולת לזהות את הרגשות והמחשבות שלנו; היכולת לווסת את הרגשות, המחשבות וההתנהגויות שלנו; היכולת לגלות אמפתיה כלפי אחרים; היכולת לתחזק מערכות יחסים בריאות עם אנשים שונים ולקבל החלטות מושכלות וערכיות.

תקופת הקורונה מדגישה עוד יותר את החשיבות הרבה של מיומנויות SEL. אנו נדרשים לפעול בתנאי אי-ודאות ולהתמודד עם חרדות ופחדים בתחומים שונים בחיים. מציאות זו, בעיקר בקרב תלמידים, יכולה לגרום להתפרצויות, קשיי תפקוד, דכדוך, עצב ועוד.

מצבים אלה מזמנים עיסוק במגוון נושאים שמטרתם להגביר את החוסן האישי והקבוצתי באמצעות חיזוק המיומנויות והיכולות שצוינו לעיל, בדגש על ימי משבר. למשל, להכיר את הרגשות שלנו במצבי אי-ודאות, להיות מסוגלים להזדהות עם קשיים שחווים אחרים ולחוש אמפתיה כלפיהם, להכיר דרכים להרגעה עצמית ולמתָן פרשנויות מאוזנות ועוד.

מקור וקרדיט : שלמה זיס

למאמר המלא של שלמה זיס

למידה חברתית רגשית SEL על מה ולמה

היבטיים רגשיים בהוראה מקוונת ולמידה מרחוק

מעיין ביטון , לומדים רחוק ומרגישים קרוב: יצירת קירבה רגשית עם תלמידים דרך למידה מקוונת

 (קישור)

כיצד נוכל לתת מענה לצרכים רגשיים בלמידה מרחוק? (קישור)

היבטים רגשיים וחברתיים בלמידה מרחוק | חמדת אימבר

ההרצאה שהועברה על ידי הפסיכולוגית החינוכית חמדת אימבר הינה יישומית, ומבוססת על העקרונות הבאים: הצורך בחיזוק החוסן למורה, הפניות הרגשית של התלמיד, קשר מורה-תלמיד וההיבטים החברתיים של הלמידה.

אימבר. ח. (2020). היבטים רגשיים וחברתיים בלמידה מרחוקפסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4030

היבטים רגשיים וחברתיים בלמידה ובהוראה : חשיבות הפורום החברתי המקוון בקורסים

מאת : ד"ר  רפי דודזון

דודזון, ר' (2012). היבטים חברתיים ורגשיים של סביבות למידה מקוונות. בתוך א' גלסנר (עורך), "ראש החץ" ו"היד החמה" (זה לא סיפור אינדיאני): סיפורים על תקשוב והכשרת מורים (עמ' 72-37). תל אביב: מכון מופ"ת.

"אין ספק שהפורום החברתי יוצר אווירה המזמנת נכונות לסייע לעמיתים דוגמאות למכביר המעידות על מימוש ערכים של עזרה לזולת בתוכו. כמה מאפיינים חשובים של השיח בפורום החברתי הם: (1) גילויים של אמפתיה; (2) מבחר גדול של פתרונות; (3) אווירה של שיתוף ותרומת ההיכרות ההדדית ללמידה; (4) תמיכה רגשית ומעשית רחבת היקף; (5) שינוי בתפיסת תפקיד המורה כמקור הידע; (6) הפחתת העומס על המורה.

במהלך השנים הסתבר שרוב הבעיות של התלמידים נפתרו על ידי עזרה הדדית ביניהם, ורק מקצת הבקשות והשאלות הצריכו את ההתערבות האישית של המחבר. ואלה שתי מסקנותיו בהקשר זה: (1) הסטודנטים התחילו להתרגל לרעיון כי למידה היא תהליך שבו ללומדים יש מחויבות וערבות הדדית, ותפקיד המורה הוא לאפשר לקהילת הלומדים ללמוד יחד ולא להיות פותר הבעיות העיקרי. (2) למורה תפקיד חשוב בעיצוב סביבת הלמידה על ידי חלוקת המרחב לנישות וירטואליות בהתאם למטרות שונות, כמו יצירת אקלים חברתי, למידת נושאים בתחום התוכן של הקורס, מתן תמיכה א-סינכרונית ברשת על ידי המרצה, ומתן משימות למידה. השילוב בין העיצוב המבני-ארגוני של סביבת הלמידה לעיצוב הפדגוגי הוא חלק חשוב בתפקיד המורה המקוון כ'מעצב הוראה' (instructional designer).

בסוף שנות התשעים, במסגרת התעניינות המחבר במאפייני השיח בפורום, הוא נכנס לעשרות פורומים שמכון מופ"ת העמיד לרשות המכללות לחינוך, ולאכזבתו מצא כי לא התקיים בהם שיח שיכול היה להניב למידה משמעותית. הפורומים המקוונים הם אחד הכלים המקובלים והנפוצים ללמידה שיתופית בקורסים וירטואליים, אבל בעת ההיא התברר כי קשה להנחות שיח בין לומדים המבוסס על חשיבה מסדר גבוה, ביקורתית, מנומקת ומבוססת כראוי. כדי להשיג דיאלוג משמעותי היה צריך לעורר את המוטיבציה של המשתתפים לשוחח עם חבריהם ולתרום תרומה משמעותית ללמידה בצוותא ולידע הנוצר במשותף. לצורך התמודדות עם בעיה זו פיתח המחבר מחוון להערכה עצמית המכיל קריטריונים שבאמצעותם הלומדים יכולים לנתח את תוכן ההודעות והתגובות שלהם בפורום, ולהעריך את תרומתם ללמידה המשותפת. במהלך השנים האחרונות שופר המחוון וחוזקו בו המרכיבים של ארגומנטציה, חשיבה ביקורתית ועידוד דיאלוג בין לומדים.

המחבר מדגיש גם את מקומו של הרגש בלמידה בסביבה מקוונת. הוא מדגים זאת באמצעות סיפורן של שתי סטודנטיות על רקע ההוויה החברתית הנוצרת בפורום. כדי להמחיש את יישום הלמידה המקוונת בעבודת המורה מובאות שתי דוגמאות של סטודנטיות אשר לקחו את הרעיון של עיצוב סביבה חברתית בפורומים, כפי שיישם המחבר בקורסים שלו, והטמיעו אותן בעבודתן בבית הספר.
לסיכום, המחבר מצא כי שינוי המקום ממרכז הבמה לשוליה משפר את ההוראה והלמידה בהשוואה לדרך ההוראה המסורתית. בהשוואה למצב שבו המורה עומד במרכז, שינוי מקום המורה ותזוזתו לצד הבמה מביאים למצב שבו הסטודנטים פעילים יותר בלמידה, והדיאלוג מחייב אותם לחשוב ולראות סוגיות הנידונות בפורום בפרספקטיבות רבות יותר. המעבר של המורה מתפקיד השחקן על הבמה למנחה ומכוון מצדי הבמה דורש ממנו שינוי בתפיסתו ביחס לתפקידו.

 למאמר המלא בפורטל מס"ע

הכלה מקרוב- הוראה מרחוק"- מושב בנושא למידה מבוססת קשר- היבטים רגשיים וחברתיים בלמידה מרחוק

נספחים

למידה חברתית רגשית: מיפוי מושגי, בסיס תיאורטי ואמפירי
נכתב ונערך על-ידי: ד"ר דניאל שפרלינג
מרכז המידע מכון מופ"ת
מוגש ליזמה למחקר יישומי בחינוך
ניהול ועריכה: ד"ר ליאת יוספסברג בן-יהושע, מרכז המידע מכון מופ"ת.
ייעוץ אקדמי: פרופ' אליעזר יריב, מכללת גורדון.

קישור לסקירה במכון מופ"ת

· · ·

תגובות

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *