השתתף וסיכם : עמי סלנט , עורך האתר ידע וסקרנות דיגיטלית
כינוס צ'ייס ה 16 של האוניברסיטה הפתוחה היה השנה כינוס מקוון עקב הנסיבות , אבל מעניין לא פחות מאשר הכנסים הקודמים שנערכו פיזית בבניין האוניברסיטה הפתוחה ברעננה. נכון, כי היו פחות הרצאות , אך בכל זאת היו כמה וכמה הרצאות מקוונות מעניינות, מחדשות, וחשובות לאנשי חינוך .
מבין ההרצאות שצפיתי בהן בפלטפורמות ZOOM חשוב לציין לטובה את הרצאתה של שלומית חדד.
המורה כמעצב, הרכז כתומך: תפקיד המורים ורכזי-התקשוב בהוראה בחירום מרחוק בזמן הסגר בעקבות מגפת הקורונה
שלומית חדד (אוניברסיטת בר-אילן, האוניברסיטה הפתוחה), תמר שמיר-ענבל (האוניברסיטה הפתוחה), אינה בלאו (האוניברסיטה הפתוחה)
החשיבות של המחקר : זיהוי מגמה ברורה בקרב המורים לפתח בעצמם חומרי למידה מקוונים בניגוד למצב שלפני מגיפת הקורונה.
עיקרי דברים :
- רק 22 אחוז מהמורים במחקר הנוכחי בחרו להעביר שיעורים סינכרוניים, מגמה ההולכת ומתחזקת בעקבות סגרי הקורונה.
- כ60% ממורי החטיבה דיווחו כי הינם מפתחים בעצמם את חומרי הלמידה לעומת כ 43% אחוז ממורי היסודי.
- מדיווחי הרכזים עולה כי תפקידם העיקרי במהלך תקופה זו היה לספק תמיכה היקפית לצוות ההוראה בחמישה תחומים מובילים: תמיכה ארגונית מערכתית, תמיכה טכנולוגית, תמיכה פדגוגית, תמיכה רגשית ופיקוח על תהליך הלמידה.
- רכזי-התקשוב איששו את ממצאיהם של המורים. הם דיווחו כי תפקידם בתקופת הסגר לא היה לעצב ולארגן חומרי-למידה מקוונים, אלא לספק תמיכה היקפית במורים ובצוות הבית ספרי במגוון תחומים: ראשית, תמיכה ארגונית מערכתית (ארגון לוח הזמנים הבית-ספרי) ותמיכה טכנית (למורים ולתלמידים), ואחריהם תמיכה פדגוגית ותמיכה רגשית. הרכזים לא רק שסייעו למורים בשימוש יעיל בכלים דיגיטליים ובפתרון סוגיות טכנולוגיות, אלא גם סייעו בהפחתת תחושות הלחץ והחרדה של המורים. המורים, אשר התמודדו מול שינוי דרסטי בדרכי הוראתם ואשר עברו להוראה באמצעים טכנולוגיים שאין הם בקיאים בהם דיים, חוו תחושת עומס עבודה. נוסף על כך, מורים ניצבו בפני קשיים שכללו חוסר ניסיון בהוראה מקוונת, תשתית מקוונת לא מספקת, פער דיגיטלי בין מורים לתלמידים וסביבה ביתית שאינה תומכת בלמידה מרחוק , קשיים, שעל-פי המחקר הנוכחי, רכז-התקשוב סייע בפתרונם
- המסקנות עסקו בצורך בפיתוח וחיזוק כישוריהם של המורים בעיצוב והתאמת חומרי-למידה מקוונים. מאידך, בחיזוק תפקיד רכז-התקשוב כחלק אינטגרלי מצוות הניהול הבית ספרי.
- סוגיה נוספת היא השינוי במעמדו של רכז-התקשוב. במהלך תקופת הסגר, הרכזים הפכו לחלק בלתי נפרד מצוותי הניהול, כמפקחים תומכים. לצד דיווח על תחושות הצלחה בהובלת הצוות בתקופת החירום %18 מהרכזים דיווחו שחלק מצוות המורים התקשה לקבל את השינוי במעמדם של הרכזים ולקבל מהם הוראות. ממצאים אלו תואמים לספרות, ומעידים על כך שתפקידם של רכזי-התקשוב הוא נרחב: מצופה מהם להיות 'מנהיגים טכנולוגיים', מומחים פדגוגיים-טכנולוגיים ובעלי כישורים ארגוניים. לפיכך, נוסף על חידוד בהגדרת התפקיד של הרכז, חיזוק כישורי המנהיגות של רכזי-התקשוב חיוניים לקידום חידושים חינוכיים בבתי ספר
אתגרים, הזדמנויות ואסטרטגיות של הוראה מרחוק בחירום במהלך ההתמודדות עם מגפת הקורונה
תמר שמיר-ענבל (האוניברסיטה הפתוחה), אינה בלאו (האוניברסיטה הפתוחה)
חשיבות במחקר : המחקר חושף התמודדות עצמאית של המורים בישראל בתקופת הקורונה . מורים רבים ראו בתקופת הקורונה לא רק אתגר אלא גם הזדמנות לפתח אסטרטגיות למידה והוראה המשלבות למידה סינכרונית עם למידה א-סינכרונית (למידה משלבת) . ככל שעובר הזמן מצליחים המורים לגבש למידה משלבת טובה יותר עבור התלמידים.
איור מתוך המצגת של פרופסור תמר שמיר -ענבל במהלך הרצאתה המרתקת בכנס צ'ייס המקוון
עיקרי דברים :
- במהלך תקופת הקורונה נדרשו המורים המלמדים במערכת החינוך הפורמלית, לבצע הוראה מרחוק המותאמת לחירום (ERT- Teaching Remote Emergency .(לשם-כך היה עליהם להתמודד עם ניהול הוראה-למידה מרחוק המשלבת הפעלות סינכרוניות ואסינכרוניות. מטרת המחקר הייתה להבין את האתגרים ואת ההזדמנויות בהקשר של למידה מרחוק בעת חירום בהיבטים פדגוגיים, טכנולוגיים וארגוניים, ולעמוד על אסטרטגיות ההוראה בהן בחרו המורים להשתמש.
- המחקר הינו מחקר איכותני המבוסס על היגדים שנאספו באמצעות שאלון מקוון פתוח בו השתתפו 133 מורים מבתי-ספר יסודיים ותיכוניים בפריסה ארצית. המשתתפים התבקשו לשתף את נקודות המבט האישית שלהם ולתאר את התנסותם בראשית הלמידה מרחוק. ה
- האתגרים הארגוניים-המערכתיים עליהם דווח הצביעו על חוסר תיאום בין מערכת החינוך הארצית לבין התנהלות בתי-הספר. התמיכה וההדרכה של המורים חשובים במיוחד בעתות משבר. המורים דיווחו על תחושה של חוסר תמיכה מצד משרד החינוך. הוראות סותרות גרמו לבלבול ולקשיים בארגון הפנימי של בתי הספר במעבר ללמידה מרחוק.
- החוקרות פרופסור תמר שמיר ענבל ופרופסור אינה בלאו ממליצות להמשיך את ההתנסות בלמידה מרחוק גם בעת שיגרה כחלק מסדר היום ורוטינת הפעילות של בתי-הספר. בדרך זו להערכתנו יוטמעו דרכי הוראה ולמידה העושים שימוש מושכל בטכנולוגיה ככלי עזר בתוכניות-הלימודים של בתי-הספר ויהוו חלק מתרבות ההוראה השוטפת שלהם. זאת בהתאם לתפיסה על-פיה הטמעה בתרבות הבית-ספרית הכרחית להטמעת טכנולוגיה באופן מיטבי ולהעצמתם המקצועית של המורים.
- למרות האתגרים שתוארו, הצליחו המורים לקיים שגרת למידה בחלק גדול מבתי-הספר ובמגוון גילאים רב. ההצלחה נבעה מהירתמותם המידית ומהווה עדות לעוצמתם המקצועית של המורים בהתמודדות עם אתגר הלמידה מרחוק, שאיפשר לחשוב מחוץ לקופסה ולפתח שיטות למידה בלתי שגרתיות בהתאם למצב שנוצר.
- מצב החירום אילץ מורים לגשר על הפער שבין הוראה מסורתית בכיתות, להוראה מרחוק ולמצוא שיטות חדשות ויצירתיות בכדי ללמד. מהטבלה עולה שרוב המורים מחזיקים בתפיסות חיוביות בהקשר להתנסות שחוו. המורים ראו בהתנסות שנכפתה עליהם מתוקף הנסיבות, הזדמנות להעצמה אישית ומקצועית שסייעה להם לחשוב ולפעול מחוץ לקופסה. הם רכשו דרכי הוראה חדשות, הכירו מגוון כלים טכנולוגיים חדשניים, פעלו מתוך תחושת שליחות שיצרה מוטיבציה, וזכו לשיתוף פעולה עם התלמידים ולפרגון מההורים. חלק מהמורים התנסה בעיצוב עצמאי של פעילויות הוראה ובהתאמת פעילויות קיימות לצרכים עכשוויים שנוצרו.
- יתכן כי ההתנסות בעיצוב פדגוגי הינה אחת הסיבות ליצירת תחושת הישג והצלחה מקצועית עליה דיווחו המורים. היעדר הנחיות ברורות ברמה הלאומית, איפשר להצמיח יוזמות מלמטה למעלה. המורים דיווחו על תחושת אחריות גבוהה ונכונות להתמודד עם מצב החירום באמצעות תמיכה הדדית בית-ספרית. הם דיווחו על עזרה הדדית בין המורים שסייעה ללמוד במהירות את הכלים הדיגיטליים הנדרשים. כלומר, תקשורת, שיתוף פעולה ותמיכה הדדית בתוך הצוות מאפשרת התמודדות טובה יותר עם אתגרים המתעוררים בהוראה-למידה החירום בתקופת ובמיוחד בתקופת החירום.
- למרות היתרונות שבלמידה סינכרונית, היא אינה מספיקה בכדי ליצור למידה פעילה ומעורבות לומדים לאורך זמן. על-כן מורים רבים בחרו להשתמש באופן א-סינכרוני בכלים הדיגיטלים, והעבירו לתלמידיהם משימות והנחיות לעבודה עצמית שדרשו מהם להיות לומדים עצמאים ולנהל למידה שונה מזו שבשיגרה. למידה עצמאית דורשת מהמורים להדריך ולתמוך בתלמידיהם לאורך תהליך הלמידה בכדי לשפרה.
- משימות אסינכרוניות כללו תרגול, השתתפות בדיונים, עיבוד מידע ויצירת תוצרים. כל אלה התנהלו באופן עצמאי או בקבוצות, באמצעות יישומים ומסמכים משותפים. משימות אסינכרוניות יכולות להיות מונגשות ללומדים גם כמשימות מקדימות להעצמת הסקרנות ובחינת ידע מוקדם, או לסיכום נושא.
- חשוב לציין כי 46 אחוז מהמורים המשתתפים במחקר זה דיווחו כי ערכו למידה משולבת, המבוססת על תקשורת סינכרונית ואסינכרונית עם תלמידיהם. שילוב זה מנצל את היתרונות של כל אחד משני מצבי הלמידה.
- לסיכום – מחקר זה מתאר התנסות מורים בהוראה-למידה בזמן חירום, שימוש במגוון אסטרטגיות סינכרוניות, אסינכרוניות והשילוב ביניהן. הממצאים עשויים לסייע בתכנון למידה מרחוק מותאמת לבתי- הספר, ומדגיש את הצורך להמשיך ולחוות למידה מרחוק כחלק מסדר היום הבית-ספרי הקבוע ולא רק בעת חירום. שילוב למידה מרחוק כחלק מהעשייה והנורמות הבית-ספריות עשוי לחזק מחד את הידע הפדגוגי- טכנולוגי ועבודת-הצוות של המורים ומאידך, לפתח כישורי למידה בהכוונה עצמית בקרב תלמידים.
