חמש נקודות מרכזיות לנדרש בתחום החינוך

659

מאת: ד"ר אמנון גלסנר , מרצה בכיר ומדריך פדגוגי במכללת קיי

הצעתי

חמש נקודות מרכזיות לנדרש בתחום החינוך:

הקדמה: כל המוצג כאן אינו כרוך בהגדלת הוצאות המדינה בחינוך. להיפך. מדובר בשינוי גישה ותפיסה שדורשת שינוי בחשיבה. כבר עשו זאת לפנינו.

1. לצמצם עד למינימום (אם לא ממש לבטל) את מערך הפיקוח והפקידות של משרד החינוך עם כל הבקרה והמדידה היקרה המיותרת והמדכאת למידה שנלוות להם (ראשית מהפכת החינוך בפינלנד החלה בביטול מערך הפיקוח ומתן אוטונומיה לבתי הספר (למנהלים ולמורים) במסגרת מספר מצומצם של תחומי ונושאי ליבה- הבעיה הייתה כלכלית והפתרון הזה איפשר את המהפכה שהובילה לכך שהחינוך הפיני הוא מהמובילים בעולם בכל קנה מידה- כולל מוטיבציה ללמידה, רמת ההוראה, דרכי הלמידה וההישגים במבחנים בינלאומיים).

הבקרה, הפיקוח, והמדידה בישראל והבירוקרטיה הכרוכה בהם משמשים למטרות אגו, כוח, שליטה ופוליטיקה. הם לא משרתים את טובת המורים והלומדים וההורים…להיפך. הם מדכאים חדוות הוראה ולמידה.

2. ללמוד מתוך חומרים אוטנטיים שנמצאים בעיקר ברשת ולא מספרי לימוד (ראה רשת בתי ספר היי טק היי בארצות הברית) – חיסכון אדיר בהוצאות החינוך למדינה ולהורים. גם מורים ותלמידים מייצרים חומרי למידה. גם למידה דרך חשיפה למומחים ובעלי מקצוע וידע דרך מפגשים ושיח איתם מקרוב ומרחוק- או האזנה ו/או צפיה בהם.

3. ללמוד בסביבות אוטנטיות (ללמוד יותר על העולם בעולם… במרכזי המסחר, בבתי החולים, בבתי המשפט, בבתי העסק, בשכונות מגורים, בפארקים, בשווקים, במרחבי הטבע הקרוב והרחוק).- ולכן לא צריך כל כך הרבה חדרי לימוד ושטח בניה עבורם והחזקה שלהם.

4. לא צריך לצמצם מספר תלמידים בכיתה אלא לשנות את דרכי ההוראה מהיסוד (מה ואיך לומדים- באיזה סדירויות ובאלו מרחבי זמן ומקום). בעיקר יותר למידה עצמית ועצמאית (כשלתלמידים שונים ניתנת הרבה יותר בחירה במה ואיך ללמוד על פי נקודות החוזק, הצרכים המיוחדים ומוקדי העניין שלהם- בנוסף לחשיפה מדודה וראשונית של כלל התלמידים ליופי ולעניין שיש בתחומי דעת ותוכן שונים, כולל תחומי האומנות, התעשייה והספורט).

למידה כזו של קבוצות ויחידים תאפשר למורים להתפנות לליווי והנחיה משמעותיים ואיכותיים של תלמידים בודדים וקבוצות קטנות שלהם.

היא גם תאפשר שוויון הזדמנויות אמיתי בחינוך לילדים שונים ללמוד על פי ההתאמה של הלמידה לדרכי הלמידה המתאימות להם לדרכי הביטוי המיוחדות שלהם ולצרכיהם המיוחדים (פרסונליזציה בחינוך).

גם שר החינוך של האיחוד האירופי, פרופ' אנדריאס שלייכר מגרמניה (ממציא ומפתח מבחני הפיזה הבינלאומיים) מבקש בעקבות המחקר הבינלאומי בתקופת הקורונה להדגיש את מטרות החינוך, כבראש ובראשונה כיצירת קשרים בינאישיים ואחר כך, כפיתוח לומדים יצירתיים ואוטונומיים. לדעתו ולדעת מרבית מחוקי ומנהיגי החינוך בעולם, המורים כבר איבדו את מעמדם ותפקידם כמסרני (מעבירי או מקני) ומתרגלי ידע, ותפקידם מעתה והלאה להיות מלווים ותומכים של הלמידה העצמאית של התלמידים הנמצאים בדיאלוג איתם.

ראו גם את הביקורת כלפי ישראל של שר החינוך הפולני על הוראת המתמטיקה בישראל דרך בעיקר מבחנים ותרגולים שהם טכניים ולא רלוונטיים לפיתוח חשיבה וגישה מתמטית- ומקטינים את המוטיבציה להבנת המתמטיקה וגילוי יופיה. פולין עשתה מהפך במעמדה כהשגת הישגים בלמידת המתמטיקה במבחנים בינלאומיים.

5. יש להוריד את המל"ג והאוניברסיטאות מהדרישה לבחינות בגרות (בדומה לאוניברסיטה הפתוחה).. זה הסיכוי להגביר בהרבה את הסיכוי שתלמידים ילמדו לאהוב את הלמידה לשם הלמידה (למידה לשמה), את הלמידה לשם הרחבת הדעת והרוח, במקום את הלמידה שכולה למידה אינסטרומנטלית למען הציון במבחן, התעודה, התואר והפרנסה (מה שלא למבחן לא מעניין ומסקרן אף תלמיד).

זה יחסוך הרבה מאוד הוצאות– גם כל מבחני המיון מהגן ועד הבגרות והפסיכומטרי, דרך המיצ"בים ומבחני איתור המחוננים בכיתה ב' הם מיותרים ויוצרים הגברת פערים חברתיים בין אלו שידם משגת להשקיע כספים במכוני הכנה או במורים פרטיים טובים שמכינים לבחינה זו או אחרת, לבין אלו שידם אינה משגת. הצלחה במבחנים בעיקר מציגה את היכולת לעשות מבחנים ולא מציגה את רמת ההבנה, ההפנמה והידע שנוצר. מבחני ההתמודדות בעשייה שמבקשת ליישם את הנלמד שהיא מתמשכת באופייה ומעצבת את הלמידה עצמה. היא ההערכה הנדרשת (לא מדבר על קורס טיס אלא על בית ספר).

6. בהתאם לכל האמור לעיל, גם דרך הקבלה של מועמדים להוראה והכשרתם צריכים להשתנות מהיסוד (בפינלנד לדוגמא, התנאי ההכרחי אבל לא המספיק להוראה זה תואר שני בהצטיינות של בוגרי אוניברסיטה בתחום דעת מסוים- אחר כך מקבלים אותם על פי רמת היכולות התקשורתיות והחברתיות האמפתיות שלהם והיצירתיות שלהם).

בהתאם לכך, גם שכר המורים צריך לעלות בצורה משמעותית (על חשבון חלק מהחיסכון). יכולותיהם, הדוגמא האישית שיפגינו בהליכותיהם ובעושר הרוחני שלהם ישפרו את מעמדם המקצועי ותרומתם לצמיחה של תלמידים שיודעים: להוביל את עצמם בלמידה ובחיים, להעריך את עצמם, אמונותיהם, המסקנות וההחלטות שלהם ואת חשיבתם, שהם בעלי ידע רחב על העולם וסקרנות רבה ללמוד עליו-אוהבי למידה לשמה ובעלי מיומנויות ונטיות לחשיבה יצירתית ולחשיבה ביקורתית. זהו המפתח לפיתוח של חברה דמוקרטית מתקדמת שעוסקת בתיקון עולם וצדק חברתי שכולו מורכב מבעיות מורכבות הדורשות שחיבה יצירתית כדי להתמודד איתן.

ראו גם :

ד"ר אמנון גלסנר בתוכנית פותחים יום – רשת 13 – YouTube

· ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *