אפשר גם אחרת : משימות קבוצתיות להבניית ידע בלמידה מרחוק

1396

ליקט וערך : עמי סלנט , עורך האתר

חלק א': פלטפורמות וכלים מתוקשבים , וגם דגמים ודוגמאות

חלק ב' : הפדגוגיה של מטלות קבוצתיות בסביבה מקוונת

חלק ג' נספחים לגבי למידה שיתופית בסביבה מקוונת

חלק א': פלטפורמות וכלים מתוקשבים , וגם דגמים ודוגמאות

היוזמה החדשה של דפנה רוט לייצור פעילות שיתופית של תלמידים לאיסוף מידע באמצעות פלטפורמת WAKELET  (קישור ) מעידה יותר מכל על חשיבות המשימות הקבוצתיות גם בלמידה מקוונת . 

רקע : פלטפורמת WAKELET (קישור)

עוד הרבה לפני עידן מגיפת הקורונה כבר כתבתי על חשיבות המטלות המקוונות ההקבוצתיות באמצעות מצגות שיתופיות:

"בעשרים השנים האחרונות מדברים רבות על מצגות ויזואליות בהוראה ובלמידה , אך במרבית המקרים המורים הם אלו שמתכננים ומכינים את המצגת ותוך כדי גם מעמיקים בנושא הנלמד . אחת ההמלצות היא דווקא לשנות כיוון ולאפשר לתלמידים עצמם לתכנן ולהכין את המצגות וכך יכירו יותר לעומק ובצורה מאותגרת יותר את נושא הלימוד או נושא החקר. לאחרונה , אנו מגלים יותר ויותר מורים הנוקטים בגישה קונסטרוקטיביסטית זו ומטילים על תלמידיהם להכין מצגת משותפת" . (קישור) .

בעזרת Google Slides כולם יכולים לעבוד על אותה מצגת בו זמנית. בלחיצה על 'שתף' ניתן לאפשר לאחרים לצפות במצגת, להציע הצעות שניתן לאשר או לדחות או לערוך את המצגת.
הכלי מאפשר להוסיף תגובות על המצגת, וכך ניתן לדון עם השותפים על סוגיות הקשורות למצגת.
כל השינויים נשמרים באופן אוטומטי בעת ההקלדה. ניתן להשתמש בהיסטוריית גרסאות כדי לראות גרסאות ישנות של המצגת, ממוינות לפי תאריך ומי שביצע את השינוי ולחזור לגירסה ישנה.
ניתן להשתמש בהקלדה קולית של הערות הדובר על ידי לחיצה על כלים > הקלדה קולית ובכך להקל על פעולת הכתיבה.

דוגמא:

הכנת מצגת שיתופית – הסיפור העממי  Google Sites

מצגת שיתופית : " דרכים שונות לשיתוף לומדים" ( המכללה האקדמית לחינוך ע"ד דוד ילין)

פלטפורמת PADLET ולמידה שיתופית

לוח  מקוון שיתופי לקבוצהשלב איסוף המידע

התלמידים יפתחו את אותו לוח דרך אתר הכתה (או מהמייל שלהם) ויאספו אליו חומרים ותכנים לצורך עבודה משותפת

דוגמא של לוח שיתופי של תלמידים  מבוסס PADLET בארה"ב

 דוגמא נוספת של לוח מטלות שיתופי מבוסס PADLET  מביה"ס בארה"ב

תחייה מחדש של שיעורי הבית השיתופיים בעידן האינטרנט

בזמן האחרון אנו שומעים ממורים בארה"ב כי הם נותנים יותר שיעורי בית שיתופיים לצוותי תלמידים בזכות היכולות של סביבה מתוקשבת  של גוגל דרייב וגוגל קלאסרום ובמיוחד בפלטפורמת EDMODO.   

כך לדוגמא, כמה תלמידים יכולים לעבוד ביחד בבית על הכנת מצגת משותפת באמצעות השיתופיות שלהם בכלים של "גוגל דרייב".

תלמידים יכולים גם לבצע מטלת איסוף מידע משותפת. כל תלמיד, החבר בצוות שיעורי הבית, יכול לאסוף מידע באינטרנט על נושא מסוים או ערוץ מידע שהוא מכסה. לאחר מכן התלמידים מעלים כל אחד את קובץ האיסוף והערכת מקורות המידע שלהם לסביבת "הגוגל דוקס". אחד התנאים שיש להבטיח מראש במתן שיעורי בית שיתופיים, הוא זיהוי התשומה של כל תלמיד בודד. כלומר, התשומה של כל תלמיד בודד צריכה להיות מתועדת בצורה כזו או אחרת במערכת הקבצים שמועלים לסביבת "הגוגל-דוקס". יש גם בתי ספר תיכוניים בארה"ב אשר הקימו באינטרנט פורום מקוון באינטרנט/קבוצת פייסבוק סגורה (Collaborative Homework Forum) לטובת צוותי התלמידים המשתתפים בהכנת מטלות שיעורי הבית המשותפים.

לאחרונה, משתמשים בתי הספר לעתים  גם במערכת התקשוב של MOODLE  על מנת ליצור תנאים לשיתוף פעולה בין תלמידים להכנת שיעורי הבית.

באופן עקרוני, מטלות הכנת בית שיתופיות מגבירות את המוטיבציה של התלמידים להתמודד עם מטלות שיעורי הבית הרגילים כי הם עובדים ביחד כצוות פרויקט לכל דבר, ולעתים גם ממנים המורים אחראי קבוצה לכל צוות הכנת שיעורי הבית הדואג לניהול צוותי התלמידים ולעמידה בלוח זמנים. השיטה של קביעת ראשי צוותים בהכנת שיעורי בית נלקחה במקור ממתודולוגיה של ניהול מטלות שיתופיות באוניברסיטאות האמריקאיות.

חשוב לתכנן מראש דרכים לתמיכה בתלמידים בעת שהם מבצעים משימות למידה אישיות או בקבוצה, לעודד תלמידים לשאול שאלות ולהיעזר במורה ובחבריהם לכיתה באמצעות צ'אט או שיחת וידאו.

מומלץ לעשות שימוש בכלים דיגיטליים בהם אין צורך בהרשמה של תלמידים. במקרה של שימוש בכלי גוגל, על המורה והתלמידים להירשם עם חשבון בית ספרי ולא עם החשבון האישי שלהם.

ניתן לעשות שימוש ב- Pinterest כאשר מעוניינים באיסוף מידע חזותי.

מומלץ להציג לתלמידים בביה"ס היסודי מטלות איסוף מידע מותאמות גיל. לדוגמה: בדגם ההוראה הדיגיטלי משחוק בכיתה, התלמידים אוספים מידע כחלק מפעילות משחקית.

מקור

בלוגים למטלות שיתופיות

למרות שבלוגים נתפסים כמרחב התפתחות אישי ורפלקציה אישית, יש מקום גם להתנסות של כתיבת בלוג קבוצתי, כלומר מרחב משותף מתועד המשמש בית יוצר לכמה כותבים או כמה סטודנטים/תלמידים. המרחב המשותף מאפשר לכמה כותבים באותו בלוג ומשתתפים ביצירת הפוסטים והכתיבה. אחד הכלים המומלצים ליצירת בלוג קבוצתי בכיתה המקוונת או בקורס המקוון  הוא המנגנון החינמי  של  פלטפורמת  בלוגספוט החינמית של גוגל  .

הנוחות של הכתיבה בבלוג כסביבה מקוונת מהווה גורם מעודד מבחינת בתי הספר ולכן יש מורים הנהוגים לתת שיעורי בית שיתופיים לכתיבה בבלוג שיתופי של הכיתה .

­­דוגמא מהכיתה של המורה חניתה חן

בלוג קבוצתי: מורה ותלמידיה-דוגמא של מורה בארה"ב  (קישור)

ד"ר אסתי דורון , בלוגים כיומני קריאה של תלמידים ( קישור)

משימות איסוף מידע שיתופיות

בתקופת הלמידה מרחוק ניתנו לתלמידים מעט מאד מטלות צוות ועבודה בקבוצות.  מטלה שיתופית  מקוונת יכולה, לדוגמא,  לבוא לידי ביטוי במשימת איסוף משותפת במנועי חיפוש או במאגרי מידע מקוונים ( כגון מאגר כותר של מט"ח) , כאשר כל תלמיד חוקר היבט מסויים של תופעה/מופע והתלמידים מסכמים את הממצאים בקובץ משותף (באמצעות גוגל דרייב).

מניעת הצפההתמקדו במיומנויות שונות, בתכנים שונים, תנו הרבה מקום לסקרנות ולבחירה של הילדים. תחשבו על תפקיד ההורים – גם הם ימלאו את הזמן בעוד משימות, האם ניתן לפעול יחד?

מקור וקרדיט :  שרון מיכאלי רמון , מרץ 2020 , קישור.

מאגר סימניות כיתתי או צוותי

כחלק אינטגרלי מתהליך הקניית מיומנויות לאיסוף מידע התלמידים צריכים לבנות מאגר סימניות שיתופי שבו הם מתייגים את פריטי המידע הדיגיטליים שהם אספו ובחרו.

היתרון באתר בוקמרקינג  הוא שהמידע שמור במרחב האינטרנט (הענן) וניתן לגשת אליו מכל מחשב בעולם המחובר לרשת. ניתן אף לשמור מידע בכדי לשתפו עם אחרים.

פלטפורמות מקוונות מומלצות לבניית מאגר סימניות לעבודה קבוצתית של תלמידים : Pinterest Pearltrees, LivebindersSymbaloo

Padlet Mini

באמצעות שימוש בתוסף לכרום הנקרא Padlet Mini ניתן ליצור מאגר קישורים לאתרים שאוהבים על גבי לוח פדלט.

איך עושים את זה?

ראו בסרטון 👇

מקור וקרדיט 1 : עמוס רבן

 מקור וקרדיט 2

המורות שהשתלמו אצלי בזמנו דיווחו על הצלחת בניית מאגר סימניות שיתופי באמצעות פלטפורמת DRAGGO

ארגון הסימניות באמצעות DRAGO

כלי יעיל וחדשני לארגון מידעני של הסימניות שלכם או מקורות מידע שיש להם כתובת אינטרנט מזהה קבועה .(URL ) היישום בנוי כלוח סיווגים וירטואלי בתוכו מציבים ומסווגים את הסימניות . מאפשר בניית כמה וכמה לוחות סיווגים.

השימוש בו מאד ידידותי ומאד אינטואיטיבי. מגדירים קטגוריה של נושא ואח"כ ניתן להציב בתוכה את הקישור בליווי הסבר קצר או תיאור פריט המידע. ניתן למקם בקלות את הקישור במיקומים שונים בלוח האינטרנטי . ניתן לכתוב ערכים וסייווגים בעברית . מומלץ ביותר .

קישור ליישום

דוגמא ללוח סימניות שמבוסס על  DRAGO

למידה מידענית קבוצתית הלכה למעשה

כל קבוצת תלמידים תדרש לאסוף מידע באוספי הצילומים המקוונים של הספרייה הלאומית  ולארגן את ממצאי האיסוף בלוח פינטרסט שיתופי או לוח DRAGGO שיתופי  או מיני-פדלט  שיתופי..

"צאו למסעות איסוף מידע מרתקים בארץ-ישראל של מאה וחמישים השנים האחרונות. בעזרת אוספי התצלומים שלפניכם תוכלו לראות את ירושלים של המאה התשע-עשרה, תל אביב הנולדת לפני יותר ממאה שנה, ההתיישבות העובדת ובמדינת ישראל בראשיתה. ​​​​גלו אישים ומוסדות נודעים, אירועי תרבות ומפעלי כלכלה, חפירות ארכאולוגיות ומוסדות חינוך".

מראה עיניים: אוספי התצלומים של הספרייה הלאומית​

אוספי התצלומים של הספרייה כוללים מגוון עצום של תמונות מההיסטוריה של ארץ ישראל מסוף המאה ה19 ועד היום: אישים, מקומות, אירועים ועוד​. 

ראו גם :

Ways Students Can Use Pinterest in the Classroom

אוסף הצילומים ההיסטוריים הגדול בפינטרסט

קבוצות פייסבוק כעוגן למטלות שיתופיות של תלמידים

הפעלת תלמידים במשימות מקוונות בסביבת פייסבוק

יוזמת מחברת מְחברת, המזמינה ללמוד בסביבה אחרת, תוך כדי "ניצול" הקשרים החברתיים והפיכת נושא הלימוד לרלוונטי יותר.

היוזמה מפותחת בחטיבת שז"ר בכפר סבא

 למידע נוסף

 ראו גם :

התרחשויות של למידה שיתופית בקבוצת פייסבוק

כפי שצוין ההתרגשות הרבה שמעוררת הלמידה ברשתות חברתיות בקרב אנשי חינוך נובעת בין היתר מן האפשרות לרתום את השיח ואת האינטראקציה לתהליך הלימוד. מחקרים רבים מצביעים על יתרונותיה הרבים של למידת עמיתים המאופיינת בחשיבה שיתופית ובשיח לימודי עשיר.

נשאלת השאלה מה המצב כיום בשטח: האם בלי התערבות מכוונת של מורים קבוצות הלמידה  בפייסבוק ובווטאסאפ מאפשרות למידת עומק? האם שיח בין עמיתים שווים יכול למלא את תפקיד המתווך שבדרך כלל ממלא המורה?

על פניו נראה שהתשובה לשאלה זו חיובית: מן הנתונים המוצגים בטבלה ‏1  במחקרן של  של ד"ר אדית בוטון וד"ר קריסטה אסטרחן עולה כי שלושה מתוך כל ארבעה משתתפים במחקר דיווחו כי הם נותנים הסברים ועוזרים לחברים להבין טוב יותר את המטלות ואת החומר הלימודי. גם בראיונות שב הנושא ועלה כפרקטיקה לימודית שכיחה.

כך תיאר אלון את הדינמיקה של למידה קבוצתית ברשתות החברתיות בפייסבוק:

הקבוצה של אזרחות זו קבוצה רק של התלמידים, אין מורה בקבוצה הזו, זה לא קבוצה של כתיבת סטטוסים.

מישהו רושם סטטוס שאלה, נגיד:

״חבר'ה מה החלק הבא בעבודה? לא הצלחתי להבין״; או ״מה אני צריךלעשות״ או משהו כזה, [ואז זה] פשוט שיחה של שעה וחצי כמו שיחת
ועידה. הוא, אני, הראש צוות שלנו, נירית ונוגה בתגובות.

תמיד אתה מבין את זה יותר טוב אחרי שיש לך עוד שיחה. ובעיקר כשהיא מתבצעת בכתב. אתה יכול לעיין בזה ולחזור על זה ולחזור על זה.
אנשים שאתה יודע שהם הבינו את העבודה פיקס, הם אלה שמסבירים לך את זה. זה פשוט הרבה יותר נוח ככה.

גם כאן אלון מתאר חוויה לימודית מיטבית לכאורה. הוא מסביר כיצד הוא וחבריו לקבוצה (חמישה במקרה זה) מפענחים יחד את המשימות שהם מקבלים,  ומסבירים זה לזה את החלקים הברורים פחות. עוד הוא מתאר כיצד מינו לעצמם ראש צוות וקבעו לוח זמנים לעבודה. כותבות החוקרות ד"ר אדית בוטון וד"ר קריסטה אסטרחן : אם אכן התרחשויות מסוג זה מתחוללות באופן תדיר, הרי שיש כאן מימוש של כל האלמנטים החשובים ללמידה שיתופית באמצעות שיח.

מקור :

אדית בוטון וקריסטה אסטרחן  . ״למי יש סיכום?״ שיתוף במשאבי למידה ברשתות חברתיות " , בתוך : עורך/כים: ברוך שוורץ, חננאל רוזנברג וקריסטה אסטרחן, חומות החינוך נפלו ברשת? מורים, תלמידים ורשתות חברתיות, מכון מופ"ת , 2017 .

קישור

חלק ב' : הפדגוגיה של מטלות קבוצתיות בסביבה מקוונת

למידה שיתופית בסביבה מתוקשבת

אוסנת מוטולה , ד"ר מירב אסף

המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי , באר שבע

לקסי-קיי  , דצמבר 2019

קישור  למאמר  החשוב בעברית

פרופסור שמעון עמר :

״מישהו פעם קבע שיש חומר, ושצריך להספיק אותו בשנה מסוימת. זאת בעיה, כי אני לא רוצה להספיק חומר — אני רוצה שהתלמידים יספיקו לרכוש מיומנויות. את החומר שהם יפסידו הם יוכלו להשלים בעצמם ברגע שיהיו להם יכולות מתאימות. אני רוצה ללמד אותם להיכנס לאינטרנט, לחפש את המקורות, לסנן ולערוך, לייצר סיפור, ללמד אותם ללמוד לבד. אלה מיומנויות שישמשו אותם כל החיים, ובתי הספר צריכים לעסוק בהן ולא בלהספיק ללמד חומר, שיישאר אצלם רק עד הבחינה״.

מקור

מעצב המטלה השיתופית הקונסטרוקטיביסטית צריך כבר בשלב התכנון לקחת בחשבון את העובדה שהלמידה תתקיים באופן עצמאי, בלתי תלוי במורה כמקור ידע, ותהיה מרוכזת בתהליכי הבניית ידע ולא בתהליכי הוראה והעברת ידע ( ד"ר חגית מישר-טל) .

ד"ר מאיה בוזו־שוורץ וד"ר יפה בניה על למידה קבוצתית טובה :

משימה קבוצתית טובה דורשת משאבים (ידע, מיומנויות, חומרים) שהפרט לא מחזיק לבדו, כך שהצלחה במשימה דורשת תרומה של רבים. אפשר להשלים משימה כזאת רק על ידי הסתמכות על הידע ועל נקודות המבט השונות של כל המשתתפים;

תפקיד מנחה הקבוצה חשוב לצורך בקשת הסברים ונימוקים מחברי הקבוצה :העלאת שאלות, הקפדה על השתתפות של כולם ועוד. בבחירת מנחה יש לבצע שיקולים לימודיים ושיקולים חברתיים, לעשות רוטציה ולהימנע מקביעוּת בתפקיד..

הבניית המשימה
מבנה שוויוני ודיבור שיתופי מובילים להפקתו של תוצר משותף (רעיון, פתרון לבעיה, פרויקט) שלא היה יכול להיווצר ללא הפעולה הקבוצתית המשותפת. כדי להגיע לתוצר משמעותי, חשוב להבנות היטב את המשימה ולהתאים אותה לפעילות הקבוצתית.

הדדיות: הצלחת כל תלמיד תלויה בקבוצה כולה – התלמידים החזקים יותר תלויים בתלמידים החזקים פחות, ולא רק להפך כפי שקורה לרוב. משימה כזאת יכולה להתבסס על מידע (איסוף מידע באינטרנט)  שיש בכל פעם רק לחברים מסוימים בקבוצה. למשל, תכנון משימה לפי ההיגיון של משחק רביעיות: לכל תלמיד יש משהו שהאחר זקוק לו..

מקור :

מאיה בוזו־שוורץ ויפה בניה . "למידה בקבוצות קטנות: לומדים לדבר ומדברים ללמוד" , הד החינוך,  אוגוסט 2013, כרך פ"ז, גיליון מס' 07 , עמודים  120-121

יש להשתדל ולבנות משימה קבוצתית אשר תביא לידי ביטוי את הערך המוסף של כל לומד ולמנוע מצב של "גאון תורן" המתפקד במקום חברי קבוצה אחרים

בונים ידע ביחד

ברייטר וסקרדמליה הם פרופסורים ידועי שם לחינוך ומקימי "המכון לידע, חדשנות וטכנולוגיה של אוניברסיטת טורונטו" (IKIT).

 המחקרים שלהם על למידה שיתופית , כתיבה, הבנה ומושגי יסוד אחרים בחינוך נחשבים לקלאסיקות ונלמדים בכל המוסדות האקדמיים לחינוך הראויים לשמם.

בשנים האחרונות הם מפתחים, מיישמים ומפיצים את המושג "בניית ידע"   שבא להחליף את המושג הבנה . המכון שהקימו מאגד רשת גלובלית של ארגונים חינוכיים המחויבים לקידום הטכנולוגיה של בניית ידע, והוא מציב במרכזו הגות, מחקר ופיתוח טכנולוגיות לבנייה שיתופית של ידע. המכון גם מסייע להקים קהילות חינוכיות השואפות לעסוק בבנייה של ידע.

הפדגוגיה של ברייטר וסקרדמליה נסמכת על  מרחב מקוון התומך בבניית ידע. תלמידים יחידים או בקבוצות – ללא הגבלה של מספר – משתפים בידע, יוצרים רשתות של רעיונות חדשים ומנהלים משימות חקר. ברייטר וסקרדמליה אינם מאמינים בהעברת ידע, כי אם בבנייה או ביצירה של ידע. הם גורסים שקהילות תלמידים, בשיתוף עם מורים, צריכות לקבל אחריות על הידע שלהם ועל הבנייה שלו.

מקור:

יעל דקל , " בונים ידע יחד" , הד החינוך , אוקטובר 2013 , כרך פ"ח ,גיליון מס' 01 , עמודים 72-74.

ראו גם :

Students' engagement in collaborative knowledge 

למה הלמידה בבית הספר אינה שיתופית? – שיחה עם אריק גולדשטיין

עד שקראתי בקבוצה חדשנות טכנולוגית בחינוך את דעתו של Arik Goldstein  על למידה שיתופית, שאמר את מה שגלוי וידוע: התלמידים החזקים שונאים עבודה בקבוצות כי זה מעכב אותם, ולשבת בקבוצות זו לא באמת למידה שיתופית.
ממש התבקש לעשות איתו שיתוף פעולה.
למאמר של רחל ארליך  

נספח מס' 1

רמות של שיתוף | לקראת עבודה שיתופית בכיתה

נספח מס' 2

המורה ניצה גרבר מספרת איך היא מקיימת למידה שיתופית המשלבת טכנולוגיה וחשיבה יצירתית

בשעורי גיאוגרפיה, במסגרת למידה מבוססת פרוייקטים – PBL, התלמידים נתבקשו להגיש עבודת חקר קבוצתיות בנושא "ארצות הים התיכון". כל התלמידים התארגנו לקבוצות עבודה על פי בחירתם וכולם לקחו חלק בתהליך. היה מרגש לראות את המנהיגים בכל קבוצה. היו קבוצות שאפשרו למנהיגים חדשים להוביל את התהליך. בקבוצות אחרות נשאר אותו מנהיג, אך הוא נתן מקום לכל חברי הקבוצה. היו קבוצות בהן כל חברי הקבוצה עבדו בשיתוף וכל אחד לקח אחריות על חלק אחד בעבודה ושיתף את חבריו. בייחוד מרגשת העובדה שכל התלמידים, כולל ילדי השילוב, מצאו את מקומם ואת דרכם לתרום לעבודה השיתופית. כל התוצרים היו מצוינים. התלמידים הבינו את הנלמד, ידעו ליצור קשרים וחיבורים בין הנושאים בכל התחומים. ניכר שיש ביטוי לאחריות האישית והקבוצתית. הם הוכיחו בגרות, רצינות והבנה. התלמידים גם התנסו ביישום ערכי דמוקרטיה חשובים במהלך הלמידה, לדוגמה: שימוש בעקרון הרוב קובע, היכולת לשכנע, כבוד למגוון דעות, בחירה מתוך מגוון אפשרויות ועוד. התהליך כולו כלל שלבי הביניים, רפלקציה חיובית שניתנה לכל התלמידים מתוך הקבוצה וממני עודדה את הלמידה והאווירה הלימודית והחברתית. בסופו של תהליך הלמידה, התלמידים הגישו את כל תוצרי הלמידה, בגלריה שיתופית במרחב הלמידה השיתופי של הפעילות בניפגש, בו הם העלו שאלונים המיצגים את ידיעותיהם ובודקים שילדי הכיתה למדו מהמצגות והסרטונים שהם העלו וכעת הם יכולים להתמודד עם השאלון שהכינו. למרחב השיתופי העליתי גם סרטון משותף לכולם, בו כל קבוצה הציגה את עיקרי עבודתה כסיכום נוסף לתהליך. חשוב להדגיש שכל קבוצה התנהלה כיחידה עצמאית, בעלת מטרה משותפת. הקבוצות הגישו תוצר המתעד ומסכם את למידת הקבוצה ותהליכי הלמידה שחווה כל אחד באופן אישי ואת הלמידה הקבוצתית.

למאמר המלא של המורה ניצה גרבר

נספח מס' 3

חשיבות מיזוג המידע במטלה קבוצתית להבניית ידע

תלמידים עובדים בזוגות על איסוף מהאינטרנט וארגון קטע מידע בנושא הנלמד. שני חברי הצוות מארגנים את המידע באמצעות טופס שיתופי. המורה משותף לתוצר ויכול להעיר/ולהאיר.

מיזוג מידע ממקורות שונים הוא פעולה של הפיכת פיסות מידע או רעיונות ממקורות שונים לטקסט מעניין  ומקושר היטב.

מיזוג מידע הוא תהליך מורכב של קריאה וכתיבה, שבמסגרתו קוראים הלומדים טקסטים על נושא מסוים וממזגים אותם על ידי ברירת תכנים מתוך הטקסטים השונים וקישור ביניהם. כך נוצר תוצר  מידע חדש, הנסמך גם על הידע הקודם של הלומד וגם על התכנים החדשים.

לאחר שאותרו מקורות, נרשמו וסוכמו,  צריך ליצור מהם יחידה אחת בה יתמזגו הסיכומים השונים. לשם כך ממיינים ומסדרים אותם בהתאם לזיקת הנושאים והתכנים שבהם, תוך בחירה, מיון, השמטה והוספה של תכנים  (לצורך זה אפשר להיעזר בטבלאות להשוואת המקורות ולבדוק איך מתקשר מקור אחד למשנהו). נוצר תוצר מידע טקסטואלי חדש, ובו עיקרי התוכן של תוצר המידע .

במיזוג  מידע קיים תהליך של השמטה.משמיטים מהטקסטים את החלקים שאינם רלבנטיים.ההשמטה יוצרת מיון מובחר ומשמעות חדשה. כדי לערוך סיכום  נעזרים בכמה מקורות מידע . כשמסכמים מכמה מקורות כדאי לבחור מקור ראשי וממנו להתחיל לסכם , ומקור/ות משני/ים . מתחילים לסכם מתוך המקור הראשי ואח"כ מוסיפים מתוך המקור המשני . כמקור ראשי בוחרים את הטקסט שיש בו  מידע רב ביותר על הנושא הנתון .

נספח מס' 4

איסוף מידע בפעילות מקוונתארגז החול

אפשר להציע לתלמידים להתנסות בתהליכי איסוף מידע באמצעות הסביבה הדיגיטלית ארגז החול.

הסביבה כוללת משימות המבוססות על מקורות מידע מרובים. המשימות מותאמות לפרקים מתוכניות הלימודים לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה, בתחומי הדעת: עברית, ערבית, גאוגרפיה, היסטוריה ואזרחות,.

כל משימה כוללת הנחיות לביצוע, ואסופת מקורות מידע שנבחרו כדי להציג מגוון גישות ורמות שונות של איכות ואמינות. לתלמידים יש אפשרות להוסיף מקורות מידע למשימות, וכן ליצור משימות משלהם.

כדאי לאפשר לתלמידים להתנסות באיסוף מידע בהקשר למשימה שבחרו על פי העדפתם.

מקור

· ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *