הוראה ולמידה מרחוק: לקחים מתקופת הסגר בעקבות מגפת הקורונה :סקר מורים

502

צוות המחקר

ד"ר דוד רטנר, ד"ר חגית גליקמן

גב' נורית ליפשטט, ד"ר טל רז, מר יואב לוי

מקור וקרדיט : משרד החינוך , הרשת הארצית למדידה והערכה בחינוך

מאמצע יולי עד אמצע אוגוסט 2020 ביצעה ראמ"ה סקר בקרב מדגם ארצי מייצג של מורים מכל שלבי הגיל ומשני מגזרי השפה. הסקר עסק בסוגיות כגון מידת המוכנות לקיים הוראה מרחוק; צרכי פיתוח מקצועי של מורים; תפיסות בדבר פדגוגיה מיטבית של הוראה מרחוק; חסמים ואתגרים ועוד. ממצאי הסקר במסמך שלפניכם.

אוכלוסיית המחקר כוללת מורים בכל שלבי החינוך: יסודי, חטיבת ביניים וחטיבה עליונה, בבתי ספר דוברי עברית בפיקוח ממלכתי וממלכתי-דתי ובבתי ספר דוברי ערבית. מסגרת הדגימה התבססה על המורים אשר השתתפו בסקר האקלים במיצ"ב בשנה"ל תשע"ט. המדגם כלל 1,600 מורים, ונבנה באמצעות דגימה שיטתית בשכבות.

הדו"ח המלא כאן באתר של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך(קישור)                 

עיקרי דברים

המעבר החד להוראה מרחוק בלבד הגיע בהפתעה לבתי הספר ולמערכת כולה. בשלבים מסוימים נדמה היה שמתקיים ניסיון לדמות את הלמידה מרחוק להוראה (פרונטלית) בכיתות, מורים נשפטו על פי היקף הקיום של מפגשים סינכרוניים כיתתיים ובדיון הציבורי הצמד שיעורי זום הפך לשם נרדף לכלל ההוראה והלמידה.

אולם, הוראה ולמידה מרחוק אינם רק שיעורים אינטרנטיים סינכרוניים: שיעורי זום . הוראה ולמידה מרחוק כוללת גם רכיבים אחרים כגון למידה עצמאית של התלמידים, למידה בקבוצות ומפגשים של המורה עם קבוצות של תלמידים ולאו דווקא במתכונת של כלל תלמידי הכיתה.

מהי הוראה מיטבית מרחוק? בניגוד לתפיסה שתפסה אחיזה בדיון הציבורי לפיה הוראה מרחוק מזוהה עם מפגשים סינכרוניים של מורה עם כלל הכיתה ("מפגשי זום"), הרי שעל פי תפיסותיהם של המורים, מפגשים במתכונת זו אמורים להיות הנדבך הכי פחות שכיח בתהליכי ההוראה והלמידה מרחוק. 

המתכונת המיטבית והתורמת ביותר, על פי תפיסת המורים, היא מתכונת של מפגשים עם קבוצות של תלמידים (למשל: על פי יכולות, על פי תחומי עניין וכד') ולצדה מידה רבה של עבודה עצמאית ועבודה של תלמידים בצוותים. לכך יש להוסיף פעולות שנועדו לבחון את הישגי התלמידים, פעילויות ההפגה ומפגשים אישיים עם תלמידים. מפגשים במתכונת של מורה עם כלל הכיתה אמורים להתבצע בהיקף מצומצם יחסית. 

דווקא הרכיב שהפך להיות מזוהה בשיח הציבורי עם ההוראה מרחוק – מפגשים  סינכרוניים אונליין בפורום של הכיתה כולה – נתפס בעיני המורים כרכיב שצריך להתקיים בשכיחות הנמוכה ביותר ובחלק קטן מהזמן בלבד. הרכיב שנחשב לפופולרי ביותר וכנראה גם למועיל ביותר הוא רכיב של עבודת המורה עם קבוצות של תלמידים, כאשר התלמידים נבחרים עפ"י קריטריונים לפי שיקול דעתו של המורה (למשל: מידת השליטה בחומר הנלמד, קבוצה העובדת על פרויקט מסוים וכו').

כלים וידע פדגוגיים בידי המורים לקיום הוראה מרחוק: בסך הכל, מרבית המורים דיווחו שיש בידיהם כלים כגון מערכי שיעור ויחידות הוראה, חומרים פדגוגיים דיגיטליים, כלים לניהול הלמידה וידע בתפעול מערכות מתוקשבות. עם זאת, יש לציין כי מורים בשכבות העל-יסודיות דיווחו בשיעורים נמוכים יותר על הימצאות של חומרים איכותיים בידיהם וכן טרוניות של מורים מכלל שכבות הגיל שהם אלו שהיו צריכים לייצר או לאתר חומרים מתאימים וכי היו שמחים לקבל לידיהם יותר חומרים דיגיטליים איכותיים.

אתגר מרכזי שעלה בהקשר זה הוא בתחום הערכת הישגי התלמידים; מורים הלינו גם על מחסור בכלים להערכת ההישגים כאשר התלמידים אינם מגיעים לבית הספר וגם על כך שהערכות שהם כן מבצעים – עבודות, משימות מתוקשבות וכו' – פעמים רבות הם מפקפקים במהימנות התוצרים ובמידה שהם משקפים את יכולותיהם האמתיות של התלמידים. בנושא זה, אם כן, ניכר אתגר משמעותי.

הכלי המתוקשב שזכה לשימוש הנרחב ביותר היה אפליקציית זום שמשמשת למפגשים מקוונים. פלטפורמות שזכו אף הן לשימוש נרחב היו גוגל קלאסרום, משוב והילקוט הדיגיטלי של מט"ח. לא נרשמו הבדלים ניכרים בין שני מגזרי השפה, אם כי ניכר שפלטפורמת גוגל קלאסרום נפוצה יותר בבתי ספר דוברי ערבית ואילו תוכנת משוב נפוצה יותר בבתי ספר דוברי עברית (במיוחד העל יסודיים). 

חסמים בפני הצלחה של למידה מרחוק: החסם המרכזי בעיני המורים הוא העומס על המורים עצמם; במהלך הראיונות מורים רבים התלוננו על כך שהיו צריכים "להמציא את עצמם מחדש", לעבור הכנות ארוכות וסיזיפיות לכל שיעור ומפגש, להתגבר על מכשולים טכניים ואחרים ובמקרים רבים גם לספוג ביקורת וחוסר אמון על כך ש"אינם עובדים מספיק" וכיו"ב. היו מורים שלא חסכו במילים חריפות לרבות אמירות על כך שתקופת הלמידה מרחוק גרמה להם לרצות לעזוב את המערכת.

סוגיות נוספות שנתפסו כחסמים על ידי מורים רבים יחסית: מחסור בתנאים סביבתיים מתאימים בקרב התלמידים (שקט, פרטיות, סיוע של המשפחה) וכן מחסור בציוד תקשוב אצל תלמידים (הסוגיה האחרונה בלטה בעיקר בבתי"ס דוברי ערבית); תלמידים (כנראה מתקשים, על פי רוב) שמתחמקים מלמידה או שרוצים אך אינם מסוגלים להתמודד עם מתכונת הלמידה מרחוק.

הסוגיה האחרונה חזרה לאורך הסקר בווריאציות שונות כאשר מורים רבים סברו כי במתכונת של הוראה מרחוק הם מתקשים לתת מענה לתלמידים מתקשים, תלמידים אלו נשארים מאחור והפערים הלימודיים ככל הנראה מתרחבים. 

 בסך הכול מרבית המורים מדווחים שבעת שהייה בבית יש בידיהם את הכלים והתנאים לקיום הוראה מרחוק, כאשר העניין של תנאים סביבתיים – שקט, פרטיות וכו' – מצטייר כנקודת תורפה יחסית (כן אפשר לציין ששיעור מעט גבוה יותר בקרב מורים דוברי ערבית מדווחים על קושי עם רשת אינטרנט, בהשוואה לעמיתיהם בבתי ספר דוברי עברית).

לעומת תמונת המצב העולה מן הדיווחים באשר לתנאים בבתיהם של המורים, התמונה העולה מתוך הדיווחים על התנאים בבית הספר היא הרבה פחות חיובית, כאשר שיעורים גבוהים למדי של מורים מדווחים כי אין בבית הספר את התנאים הנאותים לקיום הוראה מרחוק. הבעיה העיקרית מצטיירת במישור של ציוד היקפי – אוזניות, מצלמות, מדפסות וכו'. יש לציין גם כי במהלך הראיונות היו מורים שהביעו התנגדות להבאת מחשב וציוד נלווה פרטי לבית הספר, וחשו כי הציפייה שיוציאו מכספם לצורך הצטיידות בציוד שבו הם משתמשים בבית הספר – איננה הוגנת.

פחות ממחצית מהמורים מדווחים שבשנתיים האחרונות הם עברו פיתוח מקצועי בנושא של הוראה ולמידה מרחוק באמצעים דיגיטליים. שיעור נמוך יחסית (פחות מ-40%) מדווחים כך בקרב מורים המלמדים בשכבות היסודי בבתי ספר דוברי עברית.

כפועל יוצא מכך, וכנראה גם לאור החוויות שצברו בעת ההוראה מרחוק, מרבית המורים (כמעט 80%) מעוניינים להשתתף בתהליך של פיתוח מקצועי בנושא זה (נציין גם שבעת הראיונות היו מורים שדיווחו כי ביקשו לעבור פיתוח מקצועי בנושא זה במהלך חופשת הקיץ, אך לא הצליחו למצוא מסגרת מתאימה).

במהלך הראיונות עמם היו מורים שציינו כי הם ביקשו לעבור השתלמויות לשיפור מיומנויות ההוראה מרחוק במהלך חופשת הקיץ, אך לא הצליחו למצוא מסגרת מתאימה. המורים ציינו כי הם זקוקים במיוחד לסיוע והדרכה שיאפשרו להם לתת מענה טוב יותר לתלמידים מתקשים. בשיחות עמם אמרו המורים, כי בעוד שהתלמידים החזקים מצליחים ללמוד באופן עצמאי, תלמידים מתקשים נוטים ליפול בין הכיסאות ואינם מצליחים לקיים למידה סדירה.

הנושא שבו מורים רבים דיווחו על צורך רב בסיוע היה עניין המענה לתלמידים מתקשים. במהלך הראיונות היו מורים אשר ציינו כי בעוד שתלמידים חזקים הרבה פעמים נוטלים את מושכות הלמידה ולומדים באופן עצמאי (היו גם שציינו כי מתכונת ההוראה מרחוק אף הועילה לחלקם), הרי שתלמידים מתקשים הרבה פעמים "נופלים בין הכיסאות" ולא מצליחים לקיים למידה סדירה.

נושאים נוספים בהם שיעורים גבוהים למדי של מורים דיווחו כי הם זקוקים לסיוע היו: הובלת תהליכי למידה מתקדמים (חקר, עבודה בשיתוף וכו') בזמן למידה מרחוק; מעקב אחר התקדמות בתלמידים ברכישת הידע והמיומנויות; איתור חומרים דיגיטליים איכותיים וקבלת תמיכה טכנית/טכנולוגית.

יש לציין כי מורים בבתי ספר יסודיים דוברי ערבית בלטו בשיעור גבוה יחסית של מי שזקוקים לסיוע במתן מענה לתלמידים מתקשים ולתלמידים מצטיינים (קרי: ככל הנראה קושי במתן מענה דיפרנציאלי מותאם למגוון התלמידים), סיוע בניהול מפגשי למידה פוריים ועוד. נראה, אם כן, כי קבוצת מורים זו מצטיירת כבעלת קשיים רבים יחסית בקיום תהליכי הוראה מיטביים בזמנים של למידה מרחוק, וזקוקה במיוחד לסיוע בנושא זה.

הדו"ח המלא כאן באתר של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך(קישור)                 

· · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *