מה כן ומה לא לעשות בקורס מקוון /שיעור מקוון ?

1362

הערת המערכת :

בעקבות הסקירה שלנו מחודש יוני  2020 (למידה מרחוק : תובנות פרקטיות של המורים ובתי הספר, מרץ-יוני 2020   החל להתגבש ידע פרקטי אצל מורים ומרצים על השיטות הנכונות בלמידה מרחוק .

על מנת לשתף ידע מועיל זה , ליקטנו את התובנות והטיפים והצגנו בשני חתכים : א. בבתי ספר. ב. באוניברסיטאות ובמכללות .

א. בבתי הספר 

יותר זמן מסך שלהם, פחות זמן שלי

אחד האתגרים בשיעור המקוון הוא איך לדבר פחות ולגרום לתלמידים לדבר יותר. כבר בתכנון השיעור יש לתכנן זמן הקניית ידע קצר וממוקד ולחלק את הנושא של השיעור לפרקי זמן קצרים של שיחה-מורה, כאשר בין פרקי זמן אלו התלמידים יהיו פעילים ויוכלו לענות על שאלה בצ'אט, בטופס מקוון או ביישומון חיצוני אחר. אפשרות נוספת היא לחלק אותם ל"חדרים", בהם מספר מצומצם של תלמידים אשר עובדים על משימה משותפת. כל אלו יוצרים מעורבות של התלמידים ואפשרות לבדוק את הבנת התלמידים והאם הקשיבו לכם (קובי שורצבורד , מורה לפיזיקה) .

השיעור המקוון כמסע

"במקום ללמד בעצמי בתמונת מסך רועדת, במצלמה ביתית אני שולחת לסרט קיים ובו מומחים בין לאומיים מסבירים בצורה נפלאה את הנושא. לעיתים זוהי הרצאה מעולה שעלתה לרשת, ולעיתים סרט עלילתי או כתבה, או מאמר שמבהירים את הנקודה.

השיעור הוא המסע אותו תכננתי בין הנקודות האלה. מנקודת המוצא הכתתית אל היעד שהצבתי. התלמידים שלי לא רק לומדים מהגדולים ביותר, אלא גם נחשפים לאוצרות הידע שברשת ומתאהבים בהם." (ד"ר נעמה שלם ).

משימות חקר קטנות

חקר– הציעו משימות חקר קטנות ואיסוף שלהן יחד. ומשם המשך. צרו את יחידות החקר כאפשריות ללמידה עצמאית של תלמיד, חלקו את זמן השיעור לליווי של כל תלמיד בזמן שנקבע לו מראש. את החומרים איספו, ומשם המשיכו את החקר בשיעור הבא. כל חקר יעמיק את השלב שקדם לו.

הדגישו את עצמאיות התלמיד בלמידה.

התייחסו לכל אחד מהתלמידים בשיעור בקצרה על מנת שירגישו שרואים אותם.(הודיה הר-שפי)

זו למידה אחרת אין טעם להתקדם בסילבוס הרגיל, שאינו מותאם ל"הוראה מרחוק". במקום צריך לעשות ליווי מרחוק, שיקוף והכוונה, ולא העתקה של ההוראה בכיתה. מומלץ לנצל את המדיום המקוון לפיצוח אתגרים של לקיחת אחריות אישית ופיתוח מוטיבציה ללמידה ויצירתיות. במקומות בהם יש לתלמידים/ות מוטיבציה ורצון להוסיף ידע וכך גם לצוותים הבית ספריים, בהחלט רואים דוגמאות של הצלחה בהתגברות על המכשולים האחרים. אבל מוטיבציה היא עניין חמקמק, כיצד אפשר להעצים אותה?

תוכן ההוראה מרחוק מחייב התמקדות בחוויה של למידה עצמית כאשר תפקיד המורים הוא להשקיף ולכוון מרחוק. המטרה צריכה להיות קצרת מועד, כזו המאפשרת התנסות – לא משנה אם מוצלחת יותר או פחות, זה לא חשוב – יצירתיות, חופש פעולה, מרווח נשימה וכזו שמעניקה לילדים סט כלים לחיים.

חלקו כל שיעור לתת-יחידות ובין כל תת-יחידה אפשרו חצי דקה של התאווררות, הכרוכה בקימה מהכיסא ותנועה בלי להתבונן במסך (מיקוד ראייה למרחק). אפשר תנועה משותפת מונחית ואפשר תנועה חופשית. 

עדיף למקד את מפגשי הזום בהצגת תוצרים של נושאי החקר העצמאיים של התלמידים והתלמידות על טרנר גרוסמן).

המורה המחליף הווירטואלי": נתקלתי במספר מצבים בהם לא יכולתי להשתתף במפגש בזמן השיעור שנקבע. במקרה כזה, אני מקליט את עצמי (פשוט מקליט מפגש בזום עם עצמי) ושולח לתלמידים יחד עם משימה מקוונת שעליהם לבצע ולהשלים עד סיום השיעור המקוון שלנו. יש לשים לב שהזמן של הסרטון לא יהיה ארוך ומייגע (מומלץ סרטון של עד 10 דקות) ושהמשימה תהיה הוגנת מבחינת הקושי ומבחינת היקף הזמן שהיא דורשת (קובי שורצבורד , מורה לפיזיקה)

פתחתי בפני כל התלמידים שלי את האפשרות להיות איתי על וואטצאפ…זה מעמיס עליי אבל, זה נותן להם מענה טוב כאשר הם מרגישים שהם 'תקועים (ענת שפרוני)

לאחר השיעור המקוון

  • סיכום בכתב – ע"י המורה או ע"י התלמיד/ה
  • עבודת חזרה – לבד או בזוגות במקוון – בגוגל פורמס, Wizer, או בדף שאלות סטנדרטי
  • עבודת הכנה לקראת השיעור הבא
  • שליחת הקלטה (אני מעלה ליוטיוב ושולחת לינק) בקבוצת ווטסאפ

מקור וקרדיט : מרים רייסלר

מיקוד וקשב

הבעיהאנחנו מתכוננים שעות לשיעור והם לא מקשיבים, הולכים לאיבוד בתוך שלל המשימות והתרגילים המקוונים או פשוט נשארים כריבועים שחורים חסרי תגובה.

הפתרונות:

הלמידה מרחוק מאלצת אותנו לזקק את חומר הלימוד למינימום ההכרחי. עדיף שיעור יעיל ואפקטיבי של 5 דקות מ-45 דקות של בזבוז זמן. כדי שנוכל לנצל את הזמן הקצר שלרשותנו, קבלו שלושה רעיונות יישומיים לניהול ההוראה ההיברידית:

א. תכנון ושקיפות: שתפו את התלמידים בתוכניות שלכם לחלוקה של השיעור ללמידה מקוונת ולמשימות א-סינכרוניות. כך הם יוכלו למקד את הקשב שלהם ולהגיע מוכנים לשיעור.  

ב. הגבלת השיעור: כשהקשב בשיעור יורד, הציגו לתלמידים כמה זמן יצטרכו עוד להתרכז כדי לסיים את החלק הזה שלה למידה.

ג. הכיתה ההפוכה: במקום ללמוד בכיתה ולתרגל בבית, עכשיו זה זמן מעולה לעשות הפוך. שלחו לתלמידים מראש את החומר ללמידה עצמאית ולאחר מכן, בכיתה הווירטואלית, תרגלו את החומר ודונו בו. ניתן לשלב למידת עמיתים.

מקור : רן שושני , איש חינוך ומומחה למיומנויות למידה

משחקי תפקידים:

חלוקת תפקידים למשתתפים בקבוצות גורמת להם למחויבות.

פתאום יש להם תפקיד לבצע ולא רק להיות משתתפים בקבוצה.

כדאי לנסות לשלב משימה קבוצתית עם תפקידים או תורניוות: ראש צוות, משקיף, מתעד, קטגור או "בידוריסט" הם רק דוגמאות לתפקידים שיכניסו פלפל לפעילות.

אם ניתן, כדאי לבקש מהמשתתפים להכנס לדמות כלשהי, בודאי כאשר הקבוצה עוסקת בתרחיש, בניתוח סיטואציה או בגיבוש עמדה על משהו.

פעילות תפקידים כזו תהפוך את הפעילות לסיפורית יותר וקצת ממושחקת וזה יחזיק את המשתתפים טוב יותר בתוך הדיון.

2. 👩‍🏫👩‍🏫לוחות שיתופיים:

אין סיבה לדבר באוויר אם אפשר לעבוד על מסמך או לוח שיתופי.

אפשר לעשות זאת על מסמכים שיתופיים בשחור לבן, אך יש גם אינסוף לוחות שיתופיים צבעוניים ומזמינים שאפשר לעבוד עליהם בצוותא.

הלוח השיתופי לא רק מסייע לעבודה קבוצתית מלוכדת וממוקדת, אלא גם מאפשר לקבוצות להשוות את התוצרים שלהן אחת לשנייה, מה שכבר הופך את המשימה ליותר חברתית ויותר מענינת.

3. 👩‍🏫👩‍🏫משימה תחרותית:

לא צריך להפוך כל דבר לתחרות, אבל קצת תמריצים שיגרמו לקבוצות להיות ערניות למה שמתרחש בקבוצות האחרות כבר יכול לתת קצת דלק לפעילות הקבוצתית ו"להרים אותה".

דד ליין מסויים שיש להציב, הוקרה כלשהי שיקבלו צוותים מצטיינים או אפשרות לדירוג הדדי של הצוותים על התוצרים שלהם, ימריצו את הצוות ויעשירו את חווית הלמידה.

 מקור וקרדיט : חברת מתודיקה

קישור למקור באנגלית

סביבות של רשתות חברתיות (כגון קבוצה סגורה בפייסבוק) הפכו להיות מסקרנות יותר ופחות סטטיות והן מאפשרות לתלמידים, עניין , אינטראקציה וחופש תנועה, בניגוד לפלטפורמות של LMS   כגון MOODLE או גוגל קלאסרום (מקור)

 4.

ב. באוניברסיטאות ובמכללות

עדיף לצלם/להקליט את השיעור מראש כדי לפנות זמן לשאלות של הסטודנטים בשיעור הסינכרוני

​"אתם יכולים להשתמש בסביבת הלמידה המקוונת כדי ליצור תהליכי למידה קצת שונים – למשל תוכלו לצלם חלק מההרצאה מראש ולבקש מהסטודנטים לצפות ולהגיב עוד לפני השיעור, או תוך כדי השיעור. צילום מראש של מהלך שבו חשוב לשמור על דיוק ורצף יכול לעזור גם לכם וגם לסטודנטים להבין נושא מורכב. תוכלו למשל לנצל את זמן השיעור להצבת שאלות הבנה לאחר הצפייה ולראות כיצד הם מתמודדים איתן בתמיכה שלכם. תוכלו גם להשתמש באפשרויות של עבודה בקבוצות כדי לאפשר לסטודנטים להתמודד עם בעיות משותפות או תרגילים מאתגרים ולצפות באופן שבו הם עושים את הדברים.​"

מקור : אוניברסיטת בן גוריון , הוראה בימי קורונה

הדרכה : הקלטה ושיתוף סרטון שנוצר בזום

 "אנחנו המרצים מכינים את הקבצים וההרצאות ושולחים לפני ההרצאה לסטודנטים על מנת שיתכוננו ויעברו על החומר. יש אפשרות לצפות בשיעורים גם אחרי השידור החי, כך שאם משהו לא מובן אפשר לחזור אחורה שוב ושוב (רועי פאר). . 
הקלטה והעלאה של חומר השיעור מראש, כך שזמן השיעור עצמו הופך לשעת קבלה בה סטודנטים יכולים לשאול שאלות – בקורס פונקציות מורכבות להנדסת חשמל שהתקיים בסמסטר האחרון, המתרגלים ואחד המרצים הקליטו מראש את ההרצאה/התרגול טרם שעת קיום השיעור בפועל. כך, הסטודנטים יכלו לצפות בחומר טרם השיעור. סטודנטים אשר צברו שאלות במהלך הצפייה בחומר המוקלט יכלו להגיע לשעת קבלה על זמן ההרצאה/התרגול. נוצר מצב יעיל בו סטודנטים יכולים לסדר לעצמם את לו"ז הלימודים, ובמקביל קיבלו גישה חופשית לשעות קבלה רבות במהלך השבוע ( מקור : אוניברסיטת בן גוריון בנגב)

 איזון בין גיוון לתזזיתיות

אורך ההרצאה לא בהכרח קובע, ואין הכרח לעבור מפעילות לפעילות בקצב מסחרר. הגיוון בפעילות ובהוראה יכול להועיל כדי לאפשר צורות שונות של השתתפות למשל, כדי לעורר מחדש את הקשב והעניין, או חשוב מכך, כדי להציע דרכים שונות להמחשה שיקדמו את ההבנה של הסטודנטים; מצד שני מעבר חד כל כמה רגעים עשוי להקשות על הלומדים להסתגל למהלך שאתם מפתחים ועל ההסתגלות למדיום שאיתו אתם עובדים (לוח אלקטרוני, מצגת, כתיבה על דפים, נתונים שונים)   

מקור : אוניברסיטת בן גוריון , הוראה בימי קורונה

הצ'אט כברכה. מחד בלתי אפשרי להעביר שיעור תוך מבט בלתי פוסק בזרם הודעות נכנסות, מאידך התעלמות מהצ'אט יוצרת תסכול אצל הלומדים. המפתח הוא תאום ציפיות. בתחילת הקורס תודיעו שתתייחסו לכל השאלות בצ'אט רק בזמנים מוגדרים. לעומת זאת, תעודדו את הסטודנטים לכתוב בצ'אט בכל זמן. ולא פחות, תעודדו אותם לענות אחד לשני. כך תרוויחו כיתה פעילה ומעורבת. תגדירו זמנים מסודרים לשאלות ואל תסחפו לדיונים פרטיים כך השואלים יבואו על סיפוקם והשיעור יתנהל כסדרו. ( ד"ר יוסי בן-ציון , אוניברסיטת בר אילן)

סטודנטים חייבים לראות אותי?

התשובה הקצרה: לא בהכרח

התשובה הארוכה: העברתי שיעורים שבהם ראו אותי בוידאו וגם שיעורים שלא. מעבר לאי נוחות הכללית שלי והצורך למצוא פינה מרשימה להעביר ממנה את השיעור בבית (שבועות עוד מצאתי צעצועים של הילדים שהחבאתי בכל מיני פינות במטרה לסדר), לא הרגשתי הבדל משמעותי. למרות שבהמלצות הכלליות יש אפקט חיובי לצפיה במרצה להעלאת הקשב.
אני בדרך כלל מפעילה את הוידאו לכמה דקות ואז סוגרת אותו ברגע שמתחילה את השיעור עצמו. אני מניחה שזה תלוי בפורמט השיעור ואיך שנוח לכם להעביר אותו, אבל לדעתי האישית זה לא הכרחי ( רוית  גונן , מרצה במחלקה לעיצוב מדיה , הנדסאים , ספיר).

אורך מצגת וכמות דוגמאות


במידה ואתם נעזרים במצגת בשיעור פרונטלי, עברו עליה ונסו לזקק את המסרים והדוגמאות המשמעותיים ביותר. השאיפה היא לא לדבר יותר מעשר דקות רצוף מבלי שהסטודנטים עושים משהו למעט הקשבה.
 השתמשו "בזמן" שהתפנה על מנת להפעיל את הסטודנטים בזמן השיעור. שיחפשו דוגמאות ברשת בעצמם ויביאו לחדר המקוון (לוח שיתופי מקוון) או השתמשו באחת מהאפשרויות האינטרקטיביות (סקר/הרמת יד) כדי להדגים את הנקודה. ( רוית  גונן , מרצה במחלקה לעיצוב מדיה , הנדסאים , ספיר).

 לשלוח את הסטודנטים למשימה ברחבי הרשת תוך הגדרת זמנים (עשר דק' לנסות לפתור משהו, כאשר אני מציגה טיימר על המסך בנתיים ומנהלת את הזמנים). 

לייצור צפייה משותפת

ב-Annoto הופכים צפייה פסיבית בווידאו ללמידה אקטיבית, שיתופית וחברתית. המשתמשים יכולים לנהל שיח ולייצר אינטראקציות מגוונות בכל רגע לאורך הסרטון. השילוב של Annoto בכל אתר אינטרנט הוא מהיר, פשוט ולא משפיע על תשתיות המדיה הקיימות באתר. מסופקות למוסד סטטיסטיקות שימוש מתקדמות ותובנות לגבי המשתמשים.

המטרה היא לאפשר ללומדים  לנהל שיח ממוקד ויעיל על הווידאו. בין אם האתר מכיל סרטוני וידאו מבוסס מערכת למידה (LMS) או פלטפורמה כגון WordPress או אתר ייחודי, Annoto  מתלבש על הסרטונים באתר ומאפשר למשתמשים לשאול שאלות, להעלות רעיונות ולהיחשף לדעות של החברים שלהם.

הדגמה

עיקרי דברים של המאמר לא רק פנים-אל-פנים בכיתה — עקרונות לפיתוח אירוע למידה מקוון

 

מאת : Amir El

מהם המאפיינים של פיתוח קורס מקוון (סדנה חד-יומית ועד קורס מלא), בהשוואה למאפייני הפיתוח של אותו האירוע אבל במתכונת פיסית של פנים-אל-פנים

מה לא לעשות

לא לסבך את הלומד עם תפעול מורכב של הפלטפורמה שבה אנו משתמשים להדרכה. כלומר, אם אנחנו למשל בזום, אז לא לסבך עם רקעים וכד’, אלא לייצר את האתגרים ללומד מהתוכן בעיקר

לא להשתמש בכל הפיצ’רים של הפלטפורמה שאותה בחרנו ללמידה, רק בשביל השימוש. כלומר, אם צריך לייצר במהלך הלמידה לוח עבודה משותף ועליו המשתתפים מדביקים סטיקרים, אז זה נפלא, בתנאי שבאמת צריך את זה לטובת קידום הלמידה

יש לזכור שבתווך המקוון אנחנו סומכים באופן מוחלט על הטכנולוגיה. ולכן, כדי לצמצם סיכונים, לא נעביר את הלומדים במהלך הלמידה בין יותר מדי מערכות וכלים. עדיפות לבצע הכל באפליקציה אחת

להקפיד לבצע את הדברים הבאים

כדי להימנע מבזבוז זמן במהלך ההדרכה, כדאי לשלוח ללומדים חומרים רלוונטיים מראש ללמידה עצמית. הלומדים יקבלו חומרי רקע והכנה כקומה א’ של הלמידה, ובאירוע הלמידה עצמו נבנה את הקומות הבאות. חומרים כגון: קישורים לאתרים/מאמרים, שאלוני ידע, חומר קריאה, סרטונים…). חשוב מאוד להעביר ללומדים מראש מידע מפורט ופשוט ככל האפשר על האפליקציה שבה מתכוונים ללמוד, שיכירו את המאפיינים, שיתנסו בעצמם לפני ההדרכה ולא יתבזבז יותר מדי זמן על לימוד התפעול…

אנחנו חייבים לוודא שהמידע שנמסר ללומדים הוא ברור באופן מוחלט. אין לנו את היכולת, כמו בכיתה, לעצור שנייה ולהסביר למישהו משהו באופן אישי, או להבין מהעיניים של האנשים מי מבין ומי לא. לכן, אנחנו חייבים לוודא שהמדריך/מנחה יאמר את הדברים הכי ברורים והכי מדויקים שמשקפים את התוכן

יש לייצר בשיעור המקוון/קורס מקוון  “נקודות רפלקציה” — מעין הפסקה מתודית שבה הלומדים משוחחים על מה שכבר נלמד, מעבדים את התכנים ומתייחסים מהניסיון האישי. לנקודות רפלקציה משמעות עצומה בתהליך הפיתוח של שיעורים מקוונים

למאמר המלא :

לא רק פנים-אל-פנים בכיתה — עקרונות לפיתוח אירוע למידה מקוון

ראו גם באתר של ד"ר כרמל ווייסמן

זום-ביפיקציה. אורח: גבריאל בן משה

· ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *