חשיבות טיפוח תחושת המסוגלות העצמית גם בלמידה מקוונת

291

חקר, ליקט וערך : עמי סלנט , עורך האתר ידע וסקרנות דיגיטלית

ב"למידה מרחוק חשוב מאוד לטעת בלומדים תחושת מסוגלות גם בבחירת דרכי הלמידה וגם בכלים הטכנולוגיים, לכן כדאי לבסס כלים טכנולוגיים שמשפיעים על התחושה הזאת, וכמובן לחזק אותה ( יניב סננס)

מה היא מסוגלות עצמית של לומדים ומדוע היא חשובה?

תחושת המסוגלות העצמית מוגדרת כאמונה של הפרט ביכולתו לארגן פעולות לשם  ביצוע מוצלח של משימה מסוימת.

אמונה זו מעוצבת על-ידי מספר מקורות: התנסויות העבר של הפרט, השוואה בין ביצועיו לביצועים של אחרים בעלי יכולות דומות, שכנוע מילולי על-ידי אחרים הנתפסים כמשמעותיים בעיני הפרט, ומצבים רגשיים שבהם הוא נתון.

העובדה שתחושת המסוגלות מושפעת במידה רבה מהאינטראקציה עם הסביבה החברתית מדגישה את חשיבות מקומו של המורה בהעצמת תחושת המסוגלות אצל  התלמיד.

מערכת יחסים אכפתית בין המורה לתלמיד משפיעה על תחושת הערך של התלמיד ומובילה להגברת המוטיבציה שלו ללמידה ולקידום הישגיו הלימודיים. מורים אכפתיים מאופיינים בנוכחות, בקרבה, בחמימות ובגישה חיובית. באופן זה התלמידים מרגישים מוגנים ובטוחים לפעול בסביבות הלמידה ולפתח תפקודים שונים(מקור) .

אחד התנאים לחיזוק תחושת המסוגלות של תלמידים ולפיתוח המוטיבציה הפנימית שלהם ללמידה הוא הבניית סביבה לימודית המשרה תחושה של מוגנות, קשר ושייכות (מקור) .

המסוגלות העצמית עוסקת בידיעה של האדם ובאמונה שלו כי הוא אכן מסוגל לבצע מטלה מסוימת. כשילד קטן אומר: "אני יכול אני כבר גדול…", הוא מבטא את כל הרעיון של מסוגלות עצמית.

האמונה של האדם ביכולת שלו להתמודד בהצלחה עם מטלה מסוימת, מגבירה את הנטייה שלו להשקיע מאמצים בביצוע המשימה.

אם כך, מסוגלות עצמית גבוהה גוררת השקעת מאמצים גבוהה לשם השגת המטרות. ולחילופין, מסוגלות עצמית נמוכה מנמיכה את ההנעה (המוטיבציה) וגורמת למחשבות על כישלון.

ארבעה מקורות לתחושת המסוגלות העצמית

ארבעה מקורות אחראים לתחושת המסוגלות העצמית של האדם, ולכל אחד מהם השפעה שונה על המסוגלות העצמית שלו – על האמונה ביכולתו וכן על נכונותו להתנסות במטלות שונות.

ארבעת המקורות הם:

א. התנסות בהשלמת משימות – התנסות מוצלחת שלנו מעלה את תחושת המסוגלות העצמית שלנו, ולהפך.

ב. צפיה בהתנהגות אחרים – כאשר אחרים מבצעים פעילות כלשהי בהצלחה, תחושת המסוגלות העצמית שלנו עולה. כל זאת בתנאי שהאחרים, שאנו משווים את עצמנו אליהם – דומים לנו.

ג. שכנוע מילולי – כאשר אנו משכנעים אחרים שאנו יכולים להצליח, תחושת המסוגלות העצמית שלנו עולה. השכנוע המילולי אפשרי רק כאשר האדם המשכנע נתפס כבקיא בתחום השכנוע, ו/או כאשר הוא משמעותי בעינינו. לכן חשוב שהשכנוע המילולי יהיה מציאותי.

ד. עוררות רגשית – לעוררות רגשית השפעה הפוכה על תחושת המסוגלות העצמית שלנו. עוררות רגשית גורמת לנו לשינויים פיזיולוגיים. שינויים אלה גורמים לנו לחוש אי נוחות, ולכן עוררות רגשית גבוהה מורידה את תחושת המסוגלות העצמית שלנו, ולהפך.

מקור וקרדיט :

ד"ר אורית כהן , דנה פרידמן , " בנדורה – גישת הלמידה החברתית : ויסות עצמי  ומסוגלות עצמית , בית הספר הוירטואלי של מט"ח (2002)

מחקרים

המחקרים הרבים שבחנו את תחושת המסוגלות של המורים העידו שהוא משפיע במידה רבה על אקלים הכיתה ( מיכל לוי- קרן).

במחקרים שנערכו בעשור האחרון נמצא קשר ישיר בין ההצלחה קורסים מקוונים ותחושת המסוגלות העצמית שטיפחו המרצים במהלך הלמידה מרחוק (Alqurashi, E. 2016 ).  כאשר המרצים אפשרו לסטודנטים להתמודד בהצלחה עם מטלות מקוונות בלמידה מרחוק ופירגנו להם בפורום המקוון של הקורס אז הם הצליחו לסיים בהצלחה את הקורס המקוון  (Brenda Cecilia Padilla Rodriguez (2017

גם בסביבות למידה מקוונות אחרות ( שאינן בהכרח קורס מקוון ) נמצא  מיתאם בין הצלחת הלומדים ואסטרטגיות של מסוגלות עצמית שיזמו וטיפחו המורים (Taipjutorus, W., Hansen, S., & Brown, M. (2012.

כיצד לטעת תחושת מסוגלות עצמית אצל הלומדים בלמידה מרחוק ?

רגשות נתפסים כמשאבים חיוניים שמשפיעים על ההתנסות הלימודית של מורים ותלמידים. רגשות נמצאים בכל מקום בהקשר הלימודי: תלמידים עשויים לחוש גאווה בעקבות ציונים טובים שקיבלו, דאגה מכך שהם מתקשים בהבנת חומר לימודי, כעס על יחס בלתי הוגן מצד מורה, שעמום בלמידת נושא שאינו מעניין אותם וכדומה.

 מכיוון שהמצב הרגשי-חברתי של תלמידים והישגיהם בלימודים משפיעים אלה על אלה ומושפעים הדדית, יש לנסות לעודד את הלומדים בלמידה מרחוק גם בפורום המקוון של הכיתה הוירטואלית ( אם זה ב"זרם " של גוגל קלאסרום או בפורום הכיתתי בMOODLE או בקבוצת פייסבוק)

וגם בשיחות אישיות של המורה בפלטפורמה סינכרונית (כגון זום) .

בלמידה מרחוק כדאי להטיל על התלמידים משימות קטנות והדרגתיות שיאפשרו חוויית הצלחה.

אתגרו את התלמידים – כדי לגרום לתלמידים לפתח תחושת מסוגלות גבוהה, עלינו להתייחס אליהם כמי שיש להם מסוגלות גבוהה. לכן עלינו לתת להם משימות מאתגרות, כאלו שיפעילו את החשיבה, היצירתיות והדמיון שלהם, כאלה שידרשו מהם לעבוד קשה. פעמים רבות אנחנו מוותרים לתלמידים שלנו ומתייחסים אליהם באופן פשרני, תוך וויתור, אך התייחסות כזו משדרת להם שהם אינם מסוגלים לעמוד באתגר. לכן עלינו להציב רף גבוה המותאם לתלמיד/ה ולהיות שם יחד איתם כדי לוודא שהם יעמדו בו (מעיין כהן סבן ) .

פרגנו לתלמידים ממקום של חוזק וצמיחה אישית – מצאו דרכים שונות לחזק את התלמידים, לפרגן להם ולהרים את רוחם. היו יצירתיים ואל תפסיקו לחשוב על דרכים שיעודדו אותם, אך תמיד ממקום של חוזק וצמיחה אישית ופרטנית ולא מתוך וויתור או פשרה ((מעיין כהן סבן ) .

צרו סיטואציות שיעצימו את התלמידים – תכננו מצבים מעצימים בהם התלמידים השונים יוכלו לזהור ולהשתמש בחוזקות האישיות שלהם. צרו עבור התלמידים הזדמנויות להצלחה במשימות מאתגרות ואפשרו להם להפתיע את עצמם, את חבריהם ואתכם (מעיין כהן סבן ) .

מתוך הבלוג של רחל ארליך :

אורית אריה , מורה בבית הספר הממ"ד "אריאל "ברעננה. בין השאר היא מלמדת הסטוריה בכתה ו', שעה שבועית, כיתה עמוסה בלמעלה מ-35 תלמידים. היא קראה את אחד הפוסטים הקודמים והתקשרה להתייעץ: לא מתאים לה, אמרה לי, להמשיך ברצף החומר: הנושא הבא שהיא צריכה ללמד הוא חורבן בית המקדש השני, והיא לא רוצה לעסוק בחורבן בימים אלה.

לאחר התלבטות החליטה על תירגול מיומנויות בלמידה עצמאית: היא נתנה לתלמידים מאגר מגוון של קישורים לאירועים ודמויות היסטוריות – קטעי מידע, פודקטסטים וסרטונים. הם התבקשו לבחור אירוע או דמות, לנסח 5 עובדות חשובות ולהכין תוצר כמו חידון, משחק, סרטון, ציור, קומיקס – שיספר על מה שלמדו למי שלא מכיר. את  התוצרים הם התבקשו להעלות ללוח שיתופי (padlet). השעה השבועית הפכה לשעות של תמיכה, עזרה, משוב על הטיוטות… שלא לדבר על המשובים האישיים.

כך כתבה המורה אורית לתלמידיה עם השלמת הלוח השיתופי המקוון

כל הכבוד ל — (וכאן היא מפרטת, שלושים ומשהו תלמידים – אני נותנת דוגמיות):

ל', שחקר את מלחמת המפרץ והכין מצגת וחידון בלרגו; י', מכינה סרטון ומשחק מתוקשב בטריוינטי – שני תוצרים מקסימים ומאתגרים גם טכנולוגית; ח', שלמד על הסארס וחיבר שאלות חשובות. הידעתם שהסארס הוא נגיף מהמשפחה של הקורונה שפתאום נעלם לו ?! הלוואי שזה גם מה שיקרה עם הקורונה…וכן הלאה.

וכך היא כותבת להם, לסיום המשוב:

"אני כ"כ שמחה לקבל הודעות מילדים שכותבים לי שהיה להם כיף להכין את העבודה, שהם נהנו ללמוד נושא חדש, שהם שמחים שיכלו לבחור מה להכין ועל מה, שמבינים עכשיו שהם מסוגלים להתמודד לבד עם חומר ומשימה חדשה.

זה הכל בזכותכם!
זה קרה משום שהתייחסתם ברצינות למשימה, שלא פחדתם לנסות דברים חדשים, ששאלתם אותי וביקשתם עזרה ושהייתם מוכנים לתקן עד שהגעתם לתוצר מעולה".

אורית מעידה שהיה שווה כל רגע. מה שאי אפשר לעשות בשעה שבועית בכיתה, כמו בדיקת טיוטות וכתיבה-מחדש של התלמידים, היא הצליחה לעשות בפעילות חד-פעמית מקוונת כזאת 

מקור וקרדיט , רחל ארליך , למידה מרחוק בימי קורונה – דוגמאות מהשטח (2): ממשיכים את רצף הלמידה

אורית אריה : "בכיתה ו' בניתי משימה ובה נתתי לילדים מאגר מקורות מידע של אירועים היסטורים ( טקסטים, פודקטסטים, סרטונים ) , הם התבקשו לבחור נושא וללמוד אותו, לכתוב עליו 5 עובדות חשובות. להכין תוצר שמראה הבנה כמו – סרטון, חידון, משחק, ציור, קומיקס…ולשתף בלוח פדלט . בסוף היה שאלון רפלקציה בגוגל כרום.

במפגש זום הראתי איך עושים והסברתי ונתתי זמן לשאלות.

יהיה מפגש סיכום להצגת תוצרים וילדים שילמדו ילדים איך להכין סרטון אנימציה, משחק בטריונטי וכו.
היו להם 3 ימים להגשה.

זה הצריך ממני ליווי של הילדים בווצאפ לעזרה ותיווך גם מבחינת מיומנויות שפה – הבנה, סיכום…וגם טכנית. היה לי חשוב שלא יטרידו את ההורים ולכן ממש הייתי מגוייסת.

היה מרתק ויצאו תוצרים נפלאים . צריך לקחת בחשבון שזו משימה ארוכה שדורשת מהמורה הרבה זמן . בעיניי, שווה כל רגע."

בלמידה מרחוק חשוב מאוד לטעת בלומדים תחושת מסוגלות גם בבחירת דרכי הלמידה וגם בכלים הטכנולוגיים, לכן כדאי לבסס כלים טכנולוגיים שמשפיעים על התחושה הזאת, וכמובן לחזק אותה כפי שהמורה אורית אריה עושה נפלא ( יניב סננס).

מקורות וביבליוגרפיה

רגשות בהוראה ובניהול בית ספר : אסופת מאמרים, (2018). מכון מופ"ת, עמודים 89-91. עורך ראשי: יזהר אופלטקה

ד"ר אורית כהן , דנה פרידמן , " בנדורה – גישת הלמידה החברתית : ויסות עצמי  ומסוגלות עצמית , בית הספר הוירטואלי של מט"ח (2002)

 מעיין כהן סבן , " 12 צעדים להעצמה ובניית מסוגלות  עצמית של התלמידים" , , הגיע זמן חינוך , 24  לדצמבר 2017.

Alqurashi, E. (2016). Self-efficacy in online learning environments: A literature review. Contemporary Issues in Education Research, 9(1), 45-52.

 Alqurashi, E. (2016). Self-efficacy in online learning environments: A literature review. Contemporary Issues in Education Research, 9(1), 45-52.  

Aurah, C. (2013). The Effects of Self-efficacy Beliefs and Metacognition on Academic Performance: A Mixed Method Study. American Journal of Educational Research, 1(8), 334–343

 Bandura, Albert (1982). "Self-efficacy mechanism in human agency". American Psychologist. 37 (2): 122–147

Brenda Cecilia Padilla Rodriguez (2017 ) Developing Self-Efficacy through a Massive Open Online Course on Study Skills Open Praxis, vol. 9 issue 3, July–September 2017

Chattavut Peechapol, Jaitip Na-Songkhla, Siridej Sujiva, Arthorn Luangsodsai . " An Exploration of Factors Influencing Self-Efficacy in Online Learning: A Systematic Review" , International Journal  of Emerging Technologies in Learning  2018 (vol.13' no. 9)

Bandura, A. (1988). Perceived self-efficacy: Exercise of control through self-belief. In J. Dauwalder, P. Perrez, M. and Hobi, V. (Eds.), Annual series of European research in behavior therapy, 2: 27-59 [3]

 Schunk, D. (1991). Self-efficacy and academic motivation. Educational Psychologist, 26 (3-4): 207-231

Hodges, C. B. (2008). Self-efficacy in the context of online learning environments: A review of the literature and directions for research. Performance Improvement Quarterly, 20 (3–4), 7–25.

Kulikowich, J. M. (2016). Online learning self-efficacy in students with and without online learning experience. American Journal of Distance Education, 30(3), 180-191

Shen, D., Cho, M. H., Tsai, C. L., & Marra, R. (2013). Unpacking online learning experiences: Online learning self-efficacy and learning satisfaction. The Internet and Higher Education, 19, 10-17.

Taipjutorus, W., Hansen, S., & Brown, M. (2012). Improving Learners’ Self-efficacy in a learner-controlled online learning environment: a correlational study. M. Brown, M. Harnett & T. Stewart (Ed.) Future Challenges, sustainable futures. Proceedings ASCILITE Wellington. 907-911

Wang, Y. & Baker, R. (2015). Content or platform: Why do students complete MOOCs? MERLOT Journal of Online Learning and Teaching, 11(1), 17–30. Retrieved from http://jolt.merlot.org/vol11no1/Wang_0315.pdf Wäschle, K., Allgaier, A., Lachner,

Zimmerman, B. J. (1995). Self-efficacy and educational development. In A. Bandura (Ed.). Self-efficacy in changing socities. New York: Cambridge University Press (pp. 202-231).

· ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *