מה בין 'כיתה הפוכה' למודל Enriched Virtual ?

709

ליקט וסיכם : עמי סלנט , אוגוסט 2020

הערת העורך : חקרתי גם את מודל Enriched Virtual וגם בדקתי את המחקרים האחרונים לגבי למידה בכיתה הפוכה בבתי ספר ובאקדמיה …

בתי הספר התיכוניים הפועלים כבר 4 שנים בארה"ב עפ"י של  Enriched Virtual הם למעשה דגם של כיתה הפוכה (ראו סקירה בהמשך) במתכונת מקוונת כאשר חלק מהימים התלמידים לומדים באופן עצמאי או קבוצתי בצורה מקוונת מהבית או מספריות ופעם או פעמיים בשבוע מגיעים לביה"ס למיפגש קבוצתי עם קבוצת הלמידה שלהם ולמפגשי הנחייה פרטניים עם המורה .

המורים במסלול  Enriched Virtual לא עוסקים בהעברת ידע, כלומר, בהוראה פרונטלית או סינכרונית מקוונת אלא רוב זמנם מוקדש למפגש ההנחייה הפרטניים עם התלמידים בביה"ס או למיפגשי הנחייה פרטניים מקוונים.  זה מודל הדומה לשיטת הלמידה של האוניברסיטה הפתוחה באנגליה ובישראל.

לא לכל התלמידים מתאימה מסגרת של למידה עצמאית והתלמיד בביה"ס התיכון הרגיל יכול לבחור במסלול רגיל או במסלול Enriched Virtual   .

דוגמה: תלמידי כיתות ח' ו-יב' בב"ס ב-  Albuquerque נפגשים ללמידה פנים אל פנים בשיעור הראשון. במידה והם שומרים על ממוצע ציונים מעל סף מסוים, הם יכולים לבחור להשלים את שאר לימודיהם בלמידה מרחוק.

היכן מיושם מודל Enriched Virtual ?

המודל של פועל בהצלחה בכמה בתי ספר תיכוניים בארה"ב ביניהם : Da Vinci RISE High  בדרום קליפורניה , Twinfield Union School בצפון מדינת ורמונט , Hickory Ridge High School  בצפון קרולינה

מקור

 IS THE ENRICHED VIRTUAL BLENDED-LEARNING MODEL THE FUTURE OF HIGH SCHOOL?

מקור 2 :

ליאת צבירן וד"ר עופר מורגנשטרן . למידה משולבת (היברידית),  סקירה לבקשת אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון, משרד החינוך יוני 2020 .

מודל 'הכיתה ההפוכה' (flipped classroom): רקע

מודל 'הכיתה ההפוכה' (flipped classroom) היא מודל ההופך את ההתנהלות המקובלת של תהליכי ההוראה והלמידה בכיתה המסורתית, שבה הוראה של חומר לימוד חדש מתקיימת בכיתה ואילו בבית נדרש תרגול אישי. בכיתה ההפוכה, לעומת זאת, למידת תוכן חדש מתבצעת באופן עצמי לפני השיעור, לרוב באמצעות יישומים דיגיטליים כמו מצגות, סרטונים, הרצאות מוקלטות או מידע כתוב ואילו זמן השיעור מוקדש ללמידה פעילה, תרגול, דיון, הצגת שאלות ועבודה בקבוצות קטנות על פרויקטים שונים.

למידה בשיטה זו מאפשרת ללומדים לצפות שוב ושוב בתוכן הלימודי המוקלט או הכתוב שברשותם או, במידת הצורך, לדלג על חלקים פשוטים שכבר הובנו. בדרך זו הלומדים נחשפים לתכנים הנלמדים על-פי הקצב האישי שלהם, כאשר הלמידה מתבצעת בכל זמן ובכל מקום בהתאם לבחירת הלומדים, והיא מותאמת למגוון רב של סגנונות למידה.

המורה, על-פי מודל הכיתה ההפוכה, מתפקד כמנחה אשר תפקידו לתת ללומדים מענה אישי. הוא עוסק בפתרון בעיות ובהתאמת התרגול והמשימות למידת ההתקדמות האישית של הלומדים. המרצה או המורה נדרש לענות על צרכים שונים של לומדים, לתפקד כמאמן וכמדריך; עליו ליצור הזדמנויות לתקשורת עם הסטודנטים, לענות על שאלותיהם, לפקח על העשייה שלהם ולספק להם תמיכה ומשוב מידי. כל אלה מאפשרים לתלמיד או לסטודנט להתקדם בקצב האישי שלו ובכך לעמוד בדרישות ההוראה …

בפועל, מודל הכיתה ההפוכה מהווה טכניקה חינוכית יישומית המורכבת משני חלקים:

1 . פעילות של למידה מרחוק בבית הדורשת מהלומד לפעול כלומד עצמאי. בחלק זה הלמידה מתבססת על העברת ידע בסיסי מהמרצה ללומד באמצעות כלי טכנולוגיה.

2 . פעילות למידה בתוך הכיתה בקבוצות של למידה פעילה לצורך תרגול החומר שנלמד באופן עצמאי מהבית בהנחיית מורה.

מקור :

תמר שמיר ענבל ואינה בלאו , " הרחבת מודל הכיתה ההפוכה באמצעות למידה  דיגיטלית בהכוונה עצמית -אישית ושיתופית בקורס אקדמי (קישור)

בתקופת מגיפת הקורונה מערכת החינוך ההולנדית הפעילה בהצלחה כמה וכמה בתי ספר בהולנד בלמידה הפוכה משולבת בלמידה מרחוק .

מקור

פרופסור אריק מזור מסביר מדוע עבר ללמד בשיטת הכיתה ההפוכה

פרופ' אריק מזור פיזיקאי בעל שם עולמי מאוניברסיטת הרווארד וזוכה פרס מינרווה על תרומה לקידום ההוראה האקדמית היה אורח הכבוד של הכינוס. הוא הדגים בהרצאתו המאלפת את השיטה שלו ללמידה שתפנית ופעילה.

פרופ' מזור סיפר בהרצאתו כי גילה דבר מוזר: הסטודנטים המבריקים שלו, שקיבלו ציונים גבוהים ביותר בבחינות בקורס הפיזיקה לא מצליחים לענות על שאלות של הבנה בחומר הנלמד. לדבריו " הסטודנטים זוכרים את הנוסחאות, ואפילו יודעים להשתמש בהן לפתרון בעיות, אך לא מבינים את המושגים הבסיסיים והחשובים ביותר של המקצוע .שאלתי את עצמי : מה לקוי? והגעתי   למסקנה, שהרבה סטודנטים בארץ ובעולם שותפים לה: שיטת ההוראה.  שיטת ההוראה של מרבית המרצים במוסדות האקדמיים בארץ ובעולם הייתה מבוססת על הרצאה פרונטלית כלומר, העברת חומר מדפיו של המרצה אל מחברתו של הסטודנט ומשם אל מחברת הבחינה.

"העברה נעשתה. שינון וזכירה – ודאי. למידה והבנה – בהחלט לא. "אמר פרופ' מזור והוסיף: "קיבלתי  החלטה דרמטית.  במקום  להיות בר- הסמכא, ש"מעביר" שיעור של שעה וחצי אסתפק בהרצאה קצרצרה בתחילת השיעור ואת השאר יעשו הסטודנטים עצמם.

"לפי השיטה, לפני השיעור המרצה מפנה סטודנטים לחומרים שנמצאים בספרי לימוד או באינטרנט. הסטודנטים מתכוננים בבית, אך לא בטוחים שהבינו את החומר הקשה.  המרצה מקדיש כ-10 דקות בתחילת השיעור להסבר קצר של העקרונות ואח"כ מעלה שאלות של הבנה. כצפוי, חלק גדול מהסטודנטים עונה באופן שגוי. המרצה מבקש מכל זוג סטודנטים שענה תשובות שונות לאותה שאלה להסביר זה לזה את הנימוק מאחורי תשובתו. אחרי 10 דקות של למידה פעילה בין הסטודנטים לבין עצמם הוא חוזר ומעלה שוב את השאלה. הפעם אחוז העונים נכון עלה באופן ניכר".

"הגעתי  למסקנה: הסטודנט הוא המורה הטוב ביותר. וכפי שאמר אלברט איינשטיין, חינוך הוא מה שנשאר אחרי ששכחת את כל מה שלמדת . וצריך ללמד באמצעות הצגת שאלות ולא באמצעות קריינות של תשובות. כ"כ הרבה מהחינוך כיום מרוכז בתשובה ולא במיומנויות החשיבה והכי חשוב להשקיע רגשית בחשיבה. חשוב להבין שהרצאה יוצרת תחושת ביטחון כוזבת כי כולם מקשיבים ובד"כ אף אחד לא שואל שאלות . חשוב שנבין שחינוך אינו רק ענין  של העברת מידע. אני רוצה שהסטודנטים  שלי יהיו מסוגלים לפתור בעיות שהדור שלי לא הצליח לפתור וזה יקרה רק אם נשדרג את מיומנויות החשיבה ".

מקור

מה אומרים המחקרים ?

מחקרים שבדקו לומדים שלמדו בגישת הכיתה ההפוכה מדווחים על שיפור בהישגים ובעיקר על שיפור במוטיבציה, כאשר ההסבר המרכזי לממצא זה היא שהמוטיבציה ללמידה עולה כאשר לומדים נדרשים לקחת אחריות על הלמידה שלהם. עוד עולה כי בשיטה זו גם המורים מדווחים על שביעות רצון, התייעלות וניצול זמן מיטבי. המורים יכולים להעריך טוב יותר את מידת ההבנה של הלומד ומתאימים את פעילות ההוראה בהתאם.

Svinicki, M. D. (2010). Student learning: From teacher‐directed to self‐regulation. New Directions for Teaching and Learning, 2010(123), 73-83.

Thompson, C. (2011) How Khan academy is changing the rules of education. Wired.

Mazur, E. (1997), Peer Instruction: A User's Manual. Upper Saddle River, NJ: Prentice Hall

תלמידי תיכון ולמידה בכיתה הפוכה : מחקר משנת 2019

מחקר שנערך בשנים 2018-2019 בחטיבות ביניים בטנסי בדק את היעילות והעמדות של התלמידים לגבי למידה בכיתה הפוכה לעומת למידה פרונטלית.  81 תלמידים למדו אותו קורס בלמידה פרונטלית ו73 תלמידים למדו במקביל את אותו קורס בשיטת הכיתה ההפוכה.

לא היו הבדלים מבחינת ההישגים הלימודיים בין שתי קבוצות התלמידים אך המעורבות (Engagement) והמוטיבציה של קבוצת התלמידים בכיתה ההפוכה היתה גבוהה יותר. למחקר המלא

מחקר : מה חושבים הסטודנטים על למידה בכיתה הפוכה ?

המאמר מתאר את השפעתו של קורס ביולוגיה לתואר ראשון בגישת הכיתה ההפוכה על הסטודנטים ועל מנחה הקורס. המידע נאסף באמצעות שאלונים שמולאו על ידי הסטודנטים וראיונות מובנים עם מנחה הקורס וחקרו את מידת ההשפעה של חמישה מרכיבים של השיטה על חוויית הלמידה וההוראה ועל שביעות הרצון של המשתתפים. חמשת המרכיבים שנבדקו הם: גישה לאינפורמציה, הערכה ומשוב, בניית ידע, תמיכה ומוטיבציה, השתתפות ושיתוף פעולה.

באופן כללי הסטודנטים דיווחו על רמה גבוהה של שביעות רצון מהשיטה, אך לא כל הפעילויות זכו לאותה הערכה, הן מצד הסטודנטים והן מצד המנחה. אחד הממצאים החשובים שעשוי לסייע בתכנון עתידי הוא דיוק הקשר החיובי בין שלושה אלמנטים המרכיבים את הקורס – גישה לאינפורמציה, הערכה ומשוב, ובניית ידע – לבין תחושת הביטחון של הסטודנטים, המוטיבציה ומידת מעורבותם. לעומת שלושה מרכיבים אלה, השניים הנותרים – תמיכה ומוטיבציה והשתתפות ושיתוף פעולה – זכו לציונים נמוכים יותר, כלומר, הסטודנטים היו פחות שבעי רצון מהם והם תרמו פחות לתחושת הביטחון, למוטיבציה ולמידת המעורבות של הסטודנטים בקורס. מסקנת המחקר היא שיש לשפר ולדייק את שני המרכיבים ה"חלשים" של השיעור ההפוך, במיוחד את ההרצאות המוקלטות מראש ואת מבנה הפגישות הכיתתיות על מנת להתאימם באופן טוב יותר לסטודנטים וכדי לשפר עוד יותר את חוויית הלמידה.

לדיווח המלא

האם צריך להכשיר את הלומדים לקראת למידה הפוכה ?

על פי פרופ' אריק מזור , פיזיקאי בעל שם עולמי מאוניברסיטת הרווארד וזוכה פרס מינרווה על תרומה לקידום ההוראה האקדמית,  למידה במתכונת הכיתה ההפוכה מחייבת הכשרה מוקדמת של הסטודנטים לקראת למידה עצמאית ויכולת שאילת שאלות במפגש הקבוצתי פנים אל פנים עם המרצה .

Mazur, E. (1997),Peer Instruction: A User's Manual. Upper Saddle River, NJ: Prentice Hall

מחקרים על הכיתה הפוכה בקופת מגיפת הקורונה

Nerantzi, C. (2020), "The Use of Peer Instruction and Flipped Learning to Support Flexible Blended Learning During and After the COVID-19 Pandemic", International Journal of Management and Applied Research, Vol. 7, No. 2, pp. 184-195.

קישור ישיר לטקסט של המאמר

מה צופן העתיד ?

בית הספר התיכון ימשיך לפעול בעתיד במתכונתו הנוכחית כמערכת חברתית-לימודית בלמידה פנים אל פנים , אך יהיו בתי ספר תיכוניים , גם בישראל, אשר יצמיחו בהדרגה בתוכם גם מסלול מקביל של Enriched Virtual אשר לא ינתק את הלומדים מבית הספר ויאפשר להם למידה בקצב אחר המתאים להם . יכול להיות שהמודל יתפתח לא בכיתת האם אלא בתחומי הדעת , כגון היסטוריה או אנגלית .

 

· ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *