אפשר גם אחרת : למידה מרחוק באמצעות רשתות חברתית: מיזם מחברת מְחברת בפייסבוק

895

הערת העורך: זו הסקירה הראשונה בסדרת סקירות העוקבת אחרי השילוב של רשתות חברתיות בלמידה מקוונת ולמידה מרחוק בארץ ובעולם .

הסקירה הראשונה, אחרי ההקדמה,  נכתבה ע"י אבי גרצמן, מחטיבת שזר כפר סבא , שיזם את מיזם מחברת מחברת בפייסבוק ומפעיל אותה בהצלחה כל הזמן במקום הZOOM , המוודל והגוגל קלאסרום המתישים את התלמידים.

 במהלך השבוע יתפרסמו סקירות נוספות בנושא רשתות חברתיות ולמידה מרחוק

הקדמה ע"י עמי סלנט, עורך האתר "ידע וסקרנות דיגיטלית "

 חשיבות גיבוש זהות הכיתתית גם בלמידה מרחוק

הכיתה היא הסביבה הפיזית והחברתית שבה שוהים התלמידים ובה הם מתנסים בחוויות שונות במשך שנים רבות.  הכיתה היא ארגון חברתית לימודי, היוצר "אקלימים" כיתתיים לימודיים וריגושיים. לכל כיתה אופי משלה, פרי אינטראקציה בין שלושה ממדים, הממד המוסדי, הממד הכיתתי והממד של הפרט. בשנים האחרונות החלו מומחי חינוך בעולם להכיר בחשיבות הארגון החברתי של כיתת הלימוד כגלעין פעילות חינוכי של ביה"ס שיש לו חשיבות רבה יותר מאשר חשבנו קודם. בעבר הלא רחוק כוונו כל מאמצי הרפורמה בביה"ס לעבר עבודת הארגון בביה"ס ואילו טיפוח הכיתה כארגון החברתי הוזנח במידה מסוימת. עתה בעקבות מחקרים חדשים ובעקבות התפתחות אמצעי התקשוב באינטרנט מתחילים להבין כי גיבוש הזהות הכיתתית והזהות הקבוצתית של התלמידים במיוחד בכיתה הוירטואלית מעניקים לתלמידים מרחב התפתחות טוב יותר מאשר תהליכים אחרים כגון למידה סינכרונית.

שרן והרץ-לזרוביץ (1978) מתייחסים להיבט התקשורתי בכיתה. לפי דבריהם הכיתה היא מערכת חברתית, ובדומה למערכות אחרות מורכבת מתת-מערכות. בתוך הכיתה מתקיימות קבוצות קטנות שלחבריהן תקשורת פנימית השונה מהתקשורת עם חברי הקבוצות האחרות. לדבריהם, אסור למורה להתייחס לכיתה כאל מקשה אחת. עליו לנצל את אופייה המערכתי של הכיתה כקבוצה של קבוצות בכדי לקדם מטרות חינוכיות. גם כיום , בנסיבות של מגיפת הקורונה המורה  בכיתה הוירטואלית הפועל ברוח משנתם של פרופסור שלמה שרן ופרופסור לזרוביץ יכול להצליח לגבש זהות קבוצתית הרבה יותר ברורה של הכיתה .

מקור : שרן שלמה והרץ לזרוביץ רחל (1978). שיתוף פעולה ותקשורת בבית הספר, שוקן , תל-אביב.

פרופסור אליוט אהרונוסון הפסיכולוג החברתי הנודע ומפתח שיטת הג'יקסו טען כבר לפני 30 שנים כי התחרות בין התלמידים בכיתה מבחינת ההישגים רק פוגמת בתחושת הזהות העצמית של התלמידים ועל המורה בכיתה לפעול לפיתוח הזהות הקבוצתית של התלמידים בכיתה וליצור אצלם מעורבות קבוצתית.

למרות תרומתו של פרופסור אליוט אהרונוסון לטיפוח הזהות הקבוצתית של הכיתה, רק בסוף שנות ה70 החלו אנשי החינוך בעולם להכיר בחשיבות הדינאמיקה של זהות חברתית וקבוצתית של הכיתה. הכרה זו התגבשה בעקבות פיתוח התיאוריה של זהות חברתית (Social Identity Theory)  ע"י הפסיכולוגים Tajfel and Turner בשנת 1979 אשר גיבשו את התובנה הפסיכולוגית של חשיבות זהות חברתית והדינאמיקה של הקבוצות השותפות .

חוקרים בחינוך ופדגוגיים (במיוחד באוסטרליה) הבינו את חשיבות תיאורית הזהות החברתית ומצאו כי היא ישימה לכיתת הלימוד בביה"ס היסודי וכי יש לטפח את הזהות של הכיתה ע"י משימות קבוצתיות ויצירת ניידות חברתית בין קבוצות התלמידים בכיתה.

 אחת המדינות בעולם הנותנת משקל רב לטיפוח הזהות החברתית והקבוצתית של הכיתה היא קנדה. מכשירים ומעודדים שם את המורים לפתח את הפעילות החברתית והקבוצתית של הכיתה במטרה לטפח גאוות יחידה של התלמידים ובמטרה לפתח תחושת שייכות של התלמידים לקבוצת השווים בכיתה. פעילות זו , שהיא חלק ממשנה חינוכית רשמית של משרדי החינוך שם, מופעלת הן בכיתות היסוד והן בכיתות של חטיבות הביניים המשקפות את הלחצים של תקופת ההתבגרות בקרב בני הנוער.

פרוייקט מחברת מחברת בפייסבוק הוכיח את עצמו גם בימי מגיפת הקורונה

מאת:  אבי גרצמן, חטיבת הביניים שז"ר , כפר סבא

מי מאיתנו לא חבר באחת מהרשתות החברתיות? אנחנו כותבים ברשתות טקסטים אישיים, מעלים תמונות, מגיבים לחברים, משתפים פוסטים, מאתרים מידע, מתכתבים, שותפים לקהילות בשלל תחומי עניין ועוד. על פי נתוני פייסבוק משנת 2019, 35 מיליון איש מעדכנים את הסטטוס ברשת מידי יום, משתמש פייסבוק נכנס לרשת בממוצע שמונה פעמים ביום ומבלה שם כ-20 דקות. אם אנחנו מבלים ברשת זמן כה רב ונעזרים בה לנהל שלל תחומי חיינו מדוע לא לנצל את הרשת החברתית ללמידה?

יוזמת מחברת מְחברת מבקשת לאמץ את היתרונות הרשת החברתית ועל בסיס זה לפתח פדגוגיה חדשנית. היוזמה מאפשרת לקדם למידה שיתופית בסביבה בה חברי הכיתה מקושרים אחד לשני ולמורה. בסביבה השיתופית תוצרי הלמידה של החברים זמינים לכולם ופתוחים למשוב, תגובה וחיבור של ידע. הלמידה ברשת החברתית הופכת את התלמידים לפעילים יותר. הסביבה הנוחה לשימוש מאפשרת לתלמיד לבחור את אופן הביטוי הנוח לו, לייצר תוכן מקורי או לאתר תוכן קיים ובעזרתו לקדם שיח חדש. אנחנו נוכל לראות שלל אמצעים בהם התלמידים יכולים לבטא את עצמם: טקסט, תמונה, וידיאו, סטורי, שיתוף, תגובה, או אימוג'י. הלמידה בסביבת הרשת החברתית פותחת בפני התלמידים גישה לזירת התרחשות אקטואלית-חברתית-תרבותית-כלכלית ולהכניס מידע זה אל הכיתה. התוצאה היא שיעור המבוסס הן על קשרים חברתיים והן על עולמות התוכן של אותם קשרים. הלמידה יכולה להתבצע במרחב כיתתי, אך גם כשכל תלמיד נמצא במקום אחר בבית הספר, או למעשה בכל מקום בו יש חיבור לרשת האינטרנט. להרחבה, לדוגמאות ולמידע נוסף ניתן להיכנס לדף הפייסבוק של היוזמה.

למשל, מחברת מְחברת מאפשרת למורה לנהל כיתה בדרך אחרת. ניתן לבקש מהתלמידים לאתר דוגמאות מהמציאות הישראלית מהן עולות שאלות/דילמות שכדאי לבדוק. את הסוגיה לא מציפים "סתם" לחלל הכיתה, אלא נעזרים באפשרות של הרשת החברתית (פייסבוק) לנסח סקר. התלמיד בונה סקר עמדות (מהלך שכבר מחייב אותו לאתר מידע ולנסח שאלה). על הסקר מתבקשים לענות בשיעור תלמידי הכיתה והוא בסיס לדיון מקוון ואח"כ כיתתי. בפעילות למעשה מתבקשים התלמידים ליישם מושג, לפתח תוכן משלהם, לשתף אותו עם חבריהם ולאפשר להם להיות אקטיבים ולקבל הכרעה מוסרית בנושא. הסקר יוכל להיות פתח להמשך חקר בנושא או מצע לקידום פתרונות חברתיים/אזרחיים לתיקון עולם.

איך נוכל, אם נרצה, לתרגם את הידע, המושגים והמחשבות שלנו בכיתה לשיפור פני המציאות? איך אפשר להעביר מסרים לנבחרי ציבור? מה אנחנו לומדים מהמחשבות של החברים שלנו? ואיזה הד ציבורי הם יכולים לקבל?

 בעזרת מחברת מְחברת אפשר לתרגם את הידע שנרכש בשיעור לפעולה. הרשת החברתית מזמינה את התלמיד להפוך את התיאוריה למעשה. נבקש מהתלמידים לבחור כלי הנמצא ברשת החברתית (תיוג, כתיבת הודעה, פתיחת דף/קבוצה ועוד) ולייצר בהם תוכן משמעותי, הכולל מסרים שמטרתם להביא לשיפור חברתי. בעזרת הרשת החברתית יכול התלמיד לא רק לנסח תוכן, אלא גם לפנות לקהל נרחב שיעזור לו לנסות לשנות את העולם.

לדוגמאות נוספות ניתן להיכנס לדף המפרט את הכלים המציעה היוזמה או לקבוצה סגורה המבקשת ללמד איך כדאי ללמד ברשת החברתית.

היוזמה מפותחת בחטיבת הביניים שז"ר בכפר סבא בשיתוף אגף מו"פ של משרד החינוך.

אבי גרצמן, 16 באוגוסט 2020

הטיים-ליין של אבי גרצמן בפייסבוק

ראו גם ראיון קצר שקיימנו עם אבי גרצמן בהמשך

דוגמא לסקר שיזם אחד מתלמידי הכיתה של אבי גרצמן בקבוצת מחברת מחברת בפייסבוק :

שאלות מתוך הראיון שקיימנו עם אבי גרצמן

האם הניסוי במחברת מחברת בפייסבוק יתרחב  גם לתחומי הדעת ( כגון היסטוריה , תנ"ך , גיאורפיה ועוד ) .   "ערכנו ניסוי גם בשיעורי היסטוריה ומדעים. הכלי יכול להיות בשימוש בכל תחומי הדעת, צריך לבצע התאמות פדגוגיות לכלים הקיימים. הנה פירוט על שיעור מדעים: " קישור

 האם האם ראיתם בתקופת הקורונה עלייה במעורבות התלמידים (Engagement) 

"בהחלט, ראינו בקורונה שהכלי  של שימוש ברשת חברתית בפייסבוק מחבר את הילדים, מגבש זהות כיתתית , ומאפשר להם ליצור יחד ולשתף.

"יחד עם זאת, ברור כי הכלי מחייב מנחה/מורה שמכוון ומציג את הפעילווית"

· · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *