אפשר גם אחרת : "מדוע": הפלטפורמה המקוונת החדשה לעידוד הסקרנות בבתי הספר

2438

התנסה , ראיין, ויצא נִפְעָם : עמי סלנט

את הפלטפורמה המקוונת החדשה לעידוד הסקרנות  בבתי הספר הנקראת "מדוע" גיליתי במפתיע במהלך איסוף מידע לצורך סקירה על סקרנות בחינוך ונגלתה לעיני מערכת למידה אחרת בגישה שונה לחלוטין , לא פלטפורמה של שיגור מטלות מקוונות בין המורה לתלמיד וגם לא עיניים כבויות בZOOM  אלא באמת מערכת פדגוגית מקוונת שנועדה להפוך את עיני התלמידים לנוצצות  .

לפני הראיון שלי עם היזמים שפיתחו את פלטפורמת "מדוע"  חשוב , לדעתי , לקרוא את הקטע הזה שבזכותו הצלחתי להגיע לפלטפורמה החדשנית שלהם שמנסה לעשות ההפך :

כיצד מכבים סקרנות ב- 12 צעדים פשוטים?


לתחום את תכני השיעור

לא לאפשר ללומדים לבחור במשהו,

להתמקד בתשובות ולא בשאלות

להציג את העולם בשחור ולבן

לבקש מהלומדים לשתף פעולה במצבים מאולצים

והכי חשוב, לא להסתקרן בעצמך

רשימה פרובוקטיבית זו של המגזין techthought מזכירה לנו מה מכבה תהליכי למידה, ומאפשרת לנו לוודא שדילגנו על כל הצעדים.

קישור למאמרון באנגלית

מקור וקרדיט: אתר חברת מתודיקה

בקיצור נמרץ:

שילוב מעניין בין קהילה מתוקשבת ,רשת חברתית , תחנות חקר מקוונות , כאשר כל אלה מאוגדים סביב כמה צירי התקדמות מקוונים בעבודה החקרנית של התלמידים.

לאורך כל צירי ההתקדמות בפלטפורמה המקוונת יש מחוונים מקוונים המראים למורה את מידת העניין של התלמידים בכל שלב , כולל התערבות להנחייה מקוונת אם נדרשת .

האתגרים עבור התלמידים נקבעים ע"י המורים ויכולים להיות גם בזיקה מלאה לתוכניות הלימודים .

לאורך כל ציר ההתקדמות של התלמידים עם האתגר שבחרו בפלטפורמה "מדוע" מתקיימת למידת עמיתים בין תלמידים לא רק מהכיתה אלא מכל ביה"ס.

לצד התהליך החקרני , פלטפורמת "מדוע" מאפשרת הקניית מיומנויות מידע לתלמידים באמצעות מנגנון של מאגר מידע יחידני או צוותי שהם יוצקים לתוכו פריטי מידע שאספו במהלך ההתמודדות עם האתגר . הם לומדים כיצד להצליב מקורות מידע , למזג מידע , למיין פריטי ולהוסיף תגיות וגם תקצירים.

בכל סיום שלב, בעידוד הפלטפורמה המקוונת , התלמידים מעלים פוסט ל-Feed המבשר לקהילת בית הספר על מעבר שלב בתהליך החקרני.  צירוף הפוסטים ב-Feed הבית ספרי מייצר תחושה מוכרת לתלמידים של מעורבות, של שקיפות ושל שותפות, ובאופן טבעי לתלמידים מעודד אותם ואת המורים להצטרף ולסייע בפרויקטים.

פיתוח משותף של מורים ומתכנתים

ועכשיו לראיון עם דניאל וייל וניר רווה מצוות היזמים של הפלטפורמה המקוונת החדשה "מדוע"

מדוע החלטתם לפתח את הפלטפורמה החדשנית ?

מאז המפגש הראשון שלנו עם עולם החינוך, ראינו בו גשר המאפשר לילד,ללומד,  ללמצם את הפער בין "האני" למציאות " כלומר לרכוש כלים שיאפשרו לו לייצר את המציאות בה יוכל לממש את מי שהוא. נדמה היה שעולם החינוך מסכים כי השיטות המסורתיות אינן תואמות יותר את המטרה הזו, קיימת אפילו הסכמה על כיצד צריך להראות החינוך. אבל  יש קושי גדול באיך לייצר את המעבר. כיום מערכת החינוך כולה, ממבנה השכר ועד תכניות הלימוד והשעות, נשענת על פרדיגמות ישנות, זה ברור לכולם, אבל לאיש לא ברור איך לייצר את השינוי הנדרש.

משבר הקורונה חשף את העצבים החשופים של הפרדיגמה המיושנת ובמובן הזה גרם למה שהיה ידוע לכולם לעובדה שאי אפשר להתעלם ממנה. ראינו תלמידים שהיה להם קשה לשתף פעולה עם המורים שלהם, כי היה להם לא מעניין. ראינו חודשי למידה שהולכים לאיבוד. הורים שנאלצו לקחת על עצמם את תפקיד המורים. ראינו גם מורים שיצאו מגדרם כדי לייצר יציבות, עניין, ראינו שזה אפשרי. אבל ללא יוצא מן הכלל כל הניסיונות המוצלחים היו כאלו בהם צוות בית הספר היה מוכן, הלכה למעשה, לשבור את הסדירויות הקיימות ולצאת לעבר הלא נודע הפדגוגי ופשוט להתנסות עם הילדים. משך 10 שבועות יצרנו מסגרת לימודים מבוססת אתגרים שללא פירסום או הפצה סיפקה מענה ועניין ללמעלה מ-250 תלמידים שבחרו להגיע פשוט כי היה להם כייף.

הבנו שבכל הנוגע לתלמידים פיצחנו יחד איתם מתודה שעובדת, נותר לנו להבין כיצד מסייעים לצוותים החינוכיים ליישם את מה שבליבם, לפחות עם מי שדיברנו, הם יודעים. הבנו שהמורים הם המומחים הכי גדולים ורק צריך לספק להם כלי שיאפשר להם לעשות את המעבר :

  • ממורה למנחה
  • מאדישות למעורבות
  • מלבד לביחד
  • מכישלון ללמידה

אלו ארבעת תהליכי הטרנספורמציה שהיינו רוצים לראותם מתרחשים באמצעות המוצר.

מכאן הנחנו שני עקרונות מרכזיים :

עקרון ההבנייה שיענה על הצורך למוצר שיוליך יד ביד את תהליך הלמידה החדש

עקרון המעורבות יענה על הצורך ליצור דחף פנימי

ארבעתינו באים מתוך עשיה ארוכה בתחום החינוך, היזמות והעשיה החברתית , אנחנו עסוקים תקופה ארוכה בשאלה מה יכול באמת לשנות את מערכת החינוך. מה יכול לקרב את בתי הספר ללמידה ולעשיה כפי שאנו מכירים אותה בעולם היזמי,עסקי והחברתי – העולם האמיתי. את כל הניסיון שלנו והידע הזה הכנסנו לתוך המוצר.

קראתם לפלטפורמה המקוונת שלכם  curiosity based education  וכיצד היא למעשה מעודדת סקרנות של תלמידים ?

מה גורם לנו ללמוד, לחקור, להעמיק, וכשאנחנו לומדים, מה הדרך הטובה ביותר שלנו ללמוד. תהליך הלמידה מתחיל בהחלטה מוטיבציונית?

 המוטיבציה- הדחף להתחיל בלמידה יכול להגיע ממקור חיצוני ( מיקוד שליטה חיצוני ) או ממקור פנימי ( מיקוד שליטה פנימי ) או שילוב ביניהם. ככל שהדחף ללמידה הוא פנימי, כך רמת המעורבות שלנו בתהליך הלמידה גבוהה יותר. זו אותה סקרנות, עניין שיש לנו בתהליך הלמידה. עניין מגיע מרלוונטיות מההבנה שהלמידה משרתת צורך פנימי שמקבל מענה בתהליך.

כמורה ומנהל לשעבר מצאתי את עצמי מתקשה להסביר לילדים, במקריםם מסוימים, למה הם לומדים את מה שאני מנסה ללמד אותם. מדוע זה רלוונטי להם. כדי שנצליח לתת לתלמידים את החוויה הזו, של סקרנות סוחפת ורלוונטיות נקבל נקבל לומדים שמחוללים את הלמידה מעצמם וזה הבסיס ללמידה עצמאית.

עידן הקורונה לא חידש בעינינו דבר, הוא רק הפך את שאלת המנוע ללמידה לאקוטית. הלמידה מרחוק מחייבת אותנו, אנשי החינוך להביט באומץ ולשאול האם עכשיו, כשיחסי הכוח אינם מובהקים כפי שהיו ( קל יותר להצביע ברגליים או במקרה זה בידיים כשלומדים בזום מרחוק ) נצליח לספק סיבה מספקת לילדים להתיישב וללמוד. הרגש המרכזי שאיתגר אותי כמורה היה " האדישות", אדישות הילדים למה שניסיתי ללמד אותם. אני רואה בכיתה אדישה כביטוי לכישלון מערכתי, ערכי אפילו.

המוצר שבנינו מבוסס על ההבנה שהסקרנות הטבעית היא מחולל הלמידה המשמעותי ביותר אצל בני האדם, וככל שניתן לה יותר מקום נייצר יותר ויותר למידה עמוקה.

כיצד השלב החקרני של התלמידים בא לידי ביטוי בפלטפורמה/מוצר וכיצד כל התהליך משולב בFEED הבית ספרי

הלמידה על גבי הפלטפורמה שלנו מאורגנת מסביב לפתרון בעיות של העולם האמיתי – אתגרים. חווית המשתמש בנויה כך שהיא מכווינה את המורים והתלמידים לשאול בכל שלב את השאלות העמוקות על התהליך אותו הם עוברים, לענות עליהן יחד ומתוך התשובות שהם איך מתקדמים לשלב הבא.

 בכל סיום שלב, בעידוד הפלטפורמה המקוונת , התלמידים מעלים פוסט ל-Feed המבשר לקהילת בית הספר על מעבר שלב בתהליך החקרני.  צירוף הפוסטים ב-Feed הבית ספרי מייצר תחושה מוכרת לתלמידים של מעורבות, של שקיפות ושל שותפות, ובאופן טבעי לתלמידים מעודד אותם ואת המורים להצטרף ולסייע בפרויקטים.

מה זה הFEED הבית ספרי בפלטפורמה שלכם?  , האם זה סוג של רשת חברתית  או פורום מקוון שבו נוטלים חלק גם התלמידים וגם המורים , האם התלמידים מקבלים הנחייה בFeed   

אפשר לחשוב על ה-Feed במוצר שלנו כמקביל למסדרון בית הספר, בו מתקיימים הקשרים המשמעותיים עבור תלמידים. שם, במסדרון, הם מבקשים עזרה מחברים כמו חיבורים או עצה טובה, ממש כמו ברשתות החברתיות המוכרות להם. התלמידים וצוות ההוראה יכולים להגיב, להצטרף, להיחשף למה שקורה בזמן אמת, ולהיות מעורבים בכל יצירה או עשייה המתרחשת בכל אחד מהפרויקטים בבית הספר.

האם מתאפשרת למידת עמיתים בFEED הבית ספרי ?

הרעיון של הכנסת רכיב טכנולוגי של Feed נובע מהרצון לעודד שיתופיות בקרב התלמידים והמורים. המקום המרכזי היום שבו בני הנוער מגיבים אחד לשני, יוצרים יחד, ורוכשים יכולות חברתיות הוא בFeed של רשתות כמו אינסטאגרם וטיק טוק. רצינו לקחת את ההתנהגות האורגנית הזאת ולרתום אותה לצרכי למידה. אנו מאמינים כי ה-Feed שלנו יהפוך להיות המנגנון המשמעותי ביותר בבית הספר המייצר למידת עמיתים.

מהו לוח המחוונים  בפלטפורמה שלכם , וכיצד זה מסייע למורים ולמנהלים ?

בכל הנוגע למורים ולמנהלים אנו רואים שלוש פונקציות מרכזיות ללוחות המחוונים:

  • ניהול התהליך
  • פיקוח על התהליך
  • הערכת התהליך

בתוך ה- HUB (אזור העבודה של הקבוצה והמורה ), המורה יכול לראות באיזה שלב נמצא האתגר, מה המשימות הצפויות ומה הסטטוס שלהן, מה התוצרים שהתלמידים העלו ומי משתתף באתגר. כמו כן בדף " המדריכים" יימצאו המורים מדריכים (tutorials)  שמלווים את המורים צעד-צעד בהנחיית האתגר.

דוגמא לשלבים חקרנים באתר :

מנהל בית הספר והמחוונים בפלטפורמה  

למנהל בית הספר שמור דף נפרד בפלטפורמה המקוונת  בו יוכל לראות נתונים רלוונטיים לניהול,פיקוח והערכת התהליך. כמה אתגרים מתקיימים ובאיזה שלב הם נמצאים. איזה מורים משתתפים באיזה אתגר, באיזה נושאים מתקיימים אתגרים, מה הסטטוס של האתגרים השונים ואת התוצרים של כל אתגר.

מד Engagement

כמו כן, לדעתנו השאלה המרכזית שעומדת בבסיס תפיסת הפלטפורמה המקוונת היא איך לייצר תהליך למידה שמוביל למעורבות של הלומדים בתהליך – Engagement. לכן יצרנו מד Engagement שמורכב מנותנים שונים ביניהם : סיום משימות , העלאה ל-feed נוכחות, שאלוני ריפלקציה של התלמידים ומשוב של המורים על הקבוצות אותן הם מנחים  בתהליך החקרני .

דוגמא ל- HUB באתגר "מזנון בריא"

תהליכי העבודה של תלמידים בפלטפורמה המקוונת

תהליכי העבודה של הילדים מבוססים על מספר עקרונות ששזרנו יחד לכדי חווית למידה ושימוש ייחודיים:

עקרון ההבנייה -הפלטפורמה מבנה תהליך כך שעצם השימוש בו מייצר בהכרח תהליך. העבודה על האתגר נחלקת לחמישה שלבים:

לפתח – השלב בו חוקרים את הבעייה, מבינים אותה לעומק, כולל את הכאבים של קהלי היעד

לדמיין- השלב בו מייצרים פתרונות אפשריים לבעייה שהוגדרה

לפצח – השלב שבו בוחרים פתרון ומייצרים אותו בפועל

ליישם – השלב שבו יוצאים לעולם עם pilot', מסיקים ממנו מסקנות ומדייקים

לשתף – השלב שבו משתפים את הפתרון ומוציאים אותו לעולם

המטרה המרכזית של המוצר היא לאפשר לתלמידים לקחת אחריות על הלמידה ולפתח כלים ללמידה עצמאית. לכן בכל שלב הם נדרשים למלא משימות רלוונטיות, לפתור קשיים ובעיות, להעלות תוצרים, לצאת אל העולם ולחקור ולערוך רפלקציה מתמשכת. התלמידים מתנסים בתהליך פיתוח של מוצר שלקוח מעולמות ה-design thinking המשמשים יזמים בעולם העבודה, שהותאמו לעולם החינוך. כל בעייה לגיטימית וכל פתרון ראוי וכל עוד הוא עונה על שני תנאים מרכזיים:

  • הבעייה היא אכן בעייה בעולם ועברה ולידציה ככזו ( וידוא )
  • התוצר ניתן ליישום בעולם ועבר ולידציה ככזה- לכן לא נסתפק במצגת שאינה מלווה בתהליך בעל השפעה ממשית על פתרון הבעייה.

האם הפלטפורמה המקוונת החדשנית שלכם מיועדת גם לתחומי הדעת בבית הספר , כגון היסטוריה או אנגלית ?

"בכל הנוגע לתחומי דעת בבתי הספר, מבחינתנו אין מניעה להתכתב עם תחומי הדעת, נהפוך הוא, התכתבות עם תחומי הדעת מייצרת תשובה לשאלה " למה אני לומד את זה", וכל עוד האתגר שנבחר, אמנם מתכתב עם תחומי הדעת, אבל עדיין עונה על שני התנאים שהוזכרו."

כל תחום דעת בביה"ס , אם זה המורה להיסטוריה או לגיאוגרפיה או אנגלית , יוכל ליישם לאחר הדרכה קצרה , את התהליך החקרני בכיתה באמצעות הפלטפורמה המקוונת שלנו " מדוע" שהיא היחידה מסוגה בעולם החינוך .    

 על היזמים והמפתחים המופלאים של הפלטפורמה המקוונת החדשה "מדוע" :

הצוות התגבש ונוצר בתקופת הקורנה כאשר הפעלנו בית ספר וירטואלי ל260  תלמידים , בעזרה אדירה של קבוצת מתנדבים ומתנדבות יוצאת דופן של תלמידים הורים מורים ומנהלים. 

הצוות שמוביל כיום את המוצר הינו :

ניר רווה, CPO – מורה עד היום , מחנך , מטפל LICBT , יזם חינוכי , חוקר ונושם חינוך למעלה מ-25 שנים. מילא שורה של תפקידים חינוכיים ביניהם  מורה להיסטוריה ולאזרחות, רכז מקצוע, סגן מנהל ומנהל בבית ספר לחינוך מיוחד "הבית של תמר", ומנהל בית ספר מונטסורי "דרך הילד". מלווה בתי ספר ורשויות בתהליכי שינוי , מרצה, מפתח תכניות לימוד בבתי ספר ובאקדמיה, בין השאר התוכנית לחינוך מונטסורי באוניברסיטת תל אביב, מפתח מתודולוגיות ומודלים חינוכיים , מומחה ב- SEL , שותף מייסד בחברת edge אשר פיתחה את Sphera , מדריך מורים ומנהלים.

ירון אדל, CEO – יוצר ויזם, הוא בעל ניסיון של 10 שנים בענפי היזמות, האימפקט והחדשנות. ירון היה מנהל מחלקת החינוך במכון הישראלי לחדשנות, שם הקים וניהל קהילה של 200 חברות EdTech ישראליות, וייעץ להקמת יחידות חדשנות במחלקות חינוך בעיריות. הוא היה גם מנהל המחקר והפיתוח של PresenTense, רשת אקסלרטורים להשפעה חברתית, שם פיתח חומרי לימוד ליזמים חברתיים, ועבד עם עשרות יזמים. כסרן במיל' בצה"ל, ירון סובל  מ-PTSD בעקבות חוויותיו במלחמת לבנון השנייה והאינתיפאדה השנייה, ובעקבות זאת הקים את "פרויקט רסיסים", ארגון ללא מטרות רווח שיוצר מרחבים ציבוריים כדי לאפשר לישראלים שחוו חוויות קרב לשתף את חוויותיהם. עד הקורונה, ירון הוא מייסד-שותף ומנהל מוצר ראשי של חברת Esteban Solutions, חברה שעובדת עם ארגונים חינוכיים – בתי ספר, אוניברסיטאות, סטארטאפים חינוכיים – כדי לעזור להם להתאים את עצמם למאה ה -21. Esteban Solutions עובדת על פרויקטים בישראל, הודו, סרביה וברזיל. במסגרת זו הוזמן להרצאת TEDx בנושא "Hacking Education Systems". ירון גם מלמד קורס בנושא יזמות חברתית בתוכנית MBA במכללה האקדמית ONO. הוא גר בתל אביב, יש לו כלבה, ואוהב היפ הופ.

מאור הבר, CTO – יזם המתמקד בקשר שבין חינוך לטכנולוגיה. מאור עבד בINTEL במחלקה העוסקת במערכות המלצה חכמות, והיה שותף בפיתוח מוצר למידה מבוסס בינה מלאכותית. לאור הניסיון הייחודי שצבר, עבר לשמש כמתכנת מוביל וכמנהל טכנו-פדגוגי בעמותת "סנונית", והתמקד בפיתוח המוצרים הטכנולוגים שלהם. עשה תואר שני בחינוך עם התמחות בטכנולוגיות למידה באוניברסיטת תל אביב. היה שותף במספר סטארט-אפים שעסקו בפיתוח יכולות חשיבה דרך אמצעים טכנולוגיים. עם ניסיון רב באפיון ופיתוח משחקים חינוכיים. שימש כמנהל טכנולוגיה ב-Esteban Solutions.

ניר רווה, CPO – מורה עד היום , מחנך , מטפל LICBT , יזם חינוכי , חוקר ונושם חינוך למעלה מ-25 שנים. מילא שורה של תפקידים חינוכיים ביניהם  מורה להיסטוריה ולאזרחות, רכז מקצוע, סגן מנהל ומנהל בבית ספר לחינוך מיוחד "הבית של תמר", ומנהל בית ספר מונטסורי "דרך הילד". מלווה בתי ספר ורשויות בתהליכי שינוי , מרצה, מפתח תכניות לימוד בבתי ספר ובאקדמיה, בין השאר התוכנית לחינוך מונטסורי באוניברסיטת תל אביב, מפתח מתודולוגיות ומודלים חינוכיים , מומחה ב- SEL , שותף מייסד בחברת edge אשר פיתחה את Sphera , מדריך מורים ומנהלים.

דניאל וייל, CBO – מומחה בין לאומי למייקינג חדשנות וחשיבה יזמית,  עם ניסיון של 15 שנה בעולמות החינוך, הטכנולוגיה והיזמות. מנכ"ל לשעבר של  XLN, רשת בינלאומית של חללי יצירה המשלבים חיישנים עם להדפסה תלת-ממדית טכנולוגית חינוכית; מנכ"ל TOM – Tikkun Olam Makers, תנועה גלובלית  של קהילות, מעצבים, מפתחים ומהנדסים המפתחים פתרונות חדשניים בקוד פתוח לאנשים עם מוגבלויות, נבחר על ידי מגזין Forbes לאחד מ-15 הסטארטאפים המבטיחים ל 2018. דניאל הינו מנכ"ל מייסד של עמותת "מחשבה טובה", ארגון ללא כוונת רווח להעצמת קהילות באמצעות טכנולוגיה, הקים וניהל מעל לעשרה מרכזים חברתיים טכנולוגיים בהיקפים של מיליוני שקלים, תוך יצירת שותפויות מורכבות בין חברות משרדי ממשלה ועמותות. דניאל גם מלמד קורס בנושא יזמות חברתית בתוכנית MBA במכללה האקדמית ONO, והיה מנכ"ל של Esteban Solutions.

כתובת המייל של דניאל וייל ,

Daniel@Madooa.com

· ·

תגובות

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *