מה לתנועת ההאטה ולחינוך בשנת הלימודים הקרובה?

2201

עכשיו כאשר מערכת החינוך נקלעה לעוד שנת קורונה זו ההזדמנות להתחיל ליישם כמה מהעקרונות תנועת ההאטה בחינוך .

דומינו, מינמליזם והאטה בחינוך

מאמרון חדש של ד"ר ענת שפירא בבלוג המרתק שלה

כמה תובנות שאימצתי מהסקירה המרתקת  של ד"ר ענת שפירא

חופש
חיוני להכניס חירות ובחירה לשגרה הבית ספרית. במקום שבו יש לי תחושת בעלות על הלמידה ועל הזמן שלי, המוטיבציה תהיה גבוהה יותר. אי אפשר להמשיך עם תבנית בית הכלא ולצפות לצמיחה.

יותר הקשבה ופחות דיבור
ככל שאני, המורה/ההורה, אדבר פחות – הילדים ידברו ויפעלו יותר. וזה גם ישאיר לי יותר פניות להתבונן בהם, להכיר אותם באמת, וללמוד מהם. זה נכון, אגב, גם להוראת מבוגרים…

לסקירה המלאה  של ד"ר ענת שפירא לביא

 אודות ד"ר ענת שפירא לביא

וגם כמה תובנות מהמאמר של אורית פרנפס , יולי 2020

אורית פרנפס : "ללמוד לאט"

"גם אצל ילדים קטנים יותר אפשר לזהות את חוסר הסינכרון בין המקצבים הפנימיים הטבעיים שלהם, לבין מקצבים שדוחפים מבחוץ. כשילד נתקל בבעיה בבנייה של מבנה, בפתרון תרגיל חשבון, בניסיון קריאה בשלבים ראשונים – מה אנחנו, כמלווים (הורים, מורים) עושים במקום בו הילד "תקוע"? כמה זמן התמודדות אנחנו מאפשרים לו, לפני שאנחנו "פותרים לו את הבעיה" ומקדמים את ביצוע המשימה? למה אנחנו קשובים, בעצם? האם למשימה, לחומר הלימוד, לקידום הפעולות הנדרשות לסיום המשימה? האם אנחנו קשובים לתנועת החיים של הילד? ולמה הוא זקוק עכשיו?

איך נאפשר לילד ללמוד מתוך תנועת החיים שלו, ולא להידחף מבחוץ? 

הדבר החשוב הוא לפתח גישה של קשב ללומד. הקשבה למקצב הפנימי של הילד, לתנועת החיים שלו, למה מה הוא צריך, מה יעזור לו להבין, מה יוצר אצלו התלהבות ועניין, מה מדליק את האור בעיניו."

באופן אישי, הייתי רוצה לראות בבתי-ספר ילדים שלומדים מתוך תחושת משמעות – משתהים ומפנים קשב למשמעויות העולות בהם, מצמיחים מהן רעיונות, תובנות, והבנות. ילדים שמבטאים את עצמם תוך חיבור למקורות הפנימיים שלהם – פחות ציטוט, פחות שינון, פחות מחזור. יותר חידוש, יותר יצירה, יותר חיבור. הייתי שמחה לראות מורים שמפנים תשומת לב למקצבים ולתנועות החיים של התלמידים שלהם. זה קשה, אבל התכווננות לשם היא בעלת פוטנציאל לשינוי. הייתי מקווה לראות יותר כלים פדגוגיים פרוגרסיביים שמאפשרים לתנועת החיים לזרום, פחות הרצאה והכתבה, יותר שיח, יצירה, משחקים ופרויקטים. הייתי שמחה שיהיו תנודות בין זמנים אינטנסיביים יותר, וזמנים של האטה, שבהם מתאפשרת חשיבה פתוחה, העמקה, חקירה נטולת אילוצים.  תמונה כזו דורשת שינויים, חלקם עמוקים, אך היא בגדר האפשר. היא טומנת בחובה רווחה, איכות חיים, למידה משמעותית ומחוברת יותר.

להמשך המאמר של אורית פרנפס

ראו גם :

מה להאטה בחינוך (קישור)  

וגם: גליון סק;ופ מס׳ 8 של אגף מו״פ מוריד הילוך ומדייק צעדים
האטה – זה צב השעה

ראו גם :

פורום האטה בחינוך

·

תגובות

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *