"מחוברים לתנ"ך — מנוכרים לשיעור: תפיסות תלמידי דור ה־ Z בבתי ספר ממלכתיים על־יסודיים"

283

גילת כ"ץ ואורי קצין . "מחוברים לתנ"ך — מנוכרים לשיעור תפיסות תלמידי דור ה־ Z בבתי ספר ממלכתיים על־יסודיים"  החינוך וסביבו | גיליון מ"ב – תש"ף 2020

תקציר

המחקר בחן את יחסם לתנ"ך של בני נוער מדור ה־Z) Z Generation )בישראל ואת ציפיותיהם מלימודי תנ"ך בבית הספר. באמצעות ראיונות חצי־מובְ נים ובהתאם לגישה האיכותנית ולאסטרטגיית חקר מקרים, נאספו נתונים מ־76 תלמידים יהודים בני 12-18 שלמדו בבתי ספר על־יסודיים ממלכתיים ברחבי הארץ בשנת הלימודים תשע"ו )2016 .) על פי הגדרתם העצמית, כ־%40 מהם חילונים וכ־%60 מסורתיים. כל הראיונות הוקלטו, תומללו ונותחו באופן תמטי בארבעה שלבים. ממצאי המחקר מלמדים כי משתתפיו, רובם ככולם, רואים בתנ"ך ספר חשוב וייחודי, בעל מסרים ערכיים ותרבותיים רלוונטיים. רק אחדים מקרב התלמידים שהשתתפו במחקר אמרו שהתנ"ך חסר משמעות עבורם. ממצא זה מפתיע, וסותר את ההנחה הרווחת בדבר חוסר עניין ואף ניכור של תלמידים ביחסם לספר הספרים. עם זאת, בעוד התלמידים מביעים יחס של כבוד ואף של קדושה לתנ"ך, רבים מהם (%68 ) מפנים ביקורת חריפה כלפי שיעורי התנ"ך בבית הספר. לדבריהם, בחירת תוכני השיעורים, דרכי הוראה שמרניות וגישות לא־פלורליסטיות מצד מורים, מרחיקות אותם מהתנ"ך. התלמידים מלינים כי השיעורים אינם עוסקים דיים במשמעויות הגלומות בתנ"ך כספר מכונן זהות, ואינם מזמנים למידה פעילה וחווייתית וחשיבה מסדר גבוה. המחקר מציע דרכי התמודדות עם אתגרי הוראת התנ"ך בבתי הספר ממלכתיים. מסקנותיו — ובהן התאמת ההוראה לדור ה־Z ,המתאפיין בהתעניינות בסוגיות חברתיות, סביבתיות וגלובליות, ומעדיף למידה בעיקר באמצעים טכנולוגיים וּויזואליים ועל ידי התנסות — נועדו להתוות דרך למעצבי תוכנית הלימודים ולעוסקים בהכשרה ובפיתוח מקצועי, וכן למורים עצמם.

מתוך המאמר:

"הלומדים החדשים, שנולדו לתוך מציאות של מסכים, מצפים לשילוב הטכנולוגיה בלמידה, כמקור ליצירת מעורבות בלמידה ולהפיכת הלמידה למעניינת ולרלוונטית יותר. הם גם מקווים שהטכנולוגיה תהיה אמצעי לביצוע יעיל ונוח יותר של מטלות הלימודים (2013, Kools & Istance ) טבעי היה לצפות לעדכון החוויה הבית־ספרית לנוכח השינויים החלים בסביבה, אלא שחרף זאת, כיום, על ספו של העשור השלישי במאה ה־21 ,לא נצפה שינוי של ממש בבתי הספר העל־יסודיים. דרכי ההוראה עדיין מתמקדות בהעברת תוכן כבמאה הקודמת, והתלמידים, כסביהם, אמורים לשנן מידע ולהתנסות בתרגול מיומנויות מוגדרות מראש."

"מדוע בני דור ה־Z חשים ניכור כלפי שיעורי תנ"ך אף שהם מביעים תחושות של קשר והערכה לספר התנ"ך?

מרבית התלמידים שהשתתפו במחקר מלינים כי הוראת התנ"ך בבית הספר אינה משמעותית, וטוענים כי זו הסיבה שהם מנוכרים מהשיעורים. הם תולים את אי־ שביעות רצונם בטענות שלפיהן שיעורי התנ"ך מתנהלים בהוראת פסוק אחר פסוק, ובלמידה המתמקדת יתר על המידה בפירושי מילים ובידע הפרטים. לטענתם, למידה כזאת מייגעת ומשעממת, ומותירה את תודעתם במצב פסיבי, שכן כל שעליהם לעשות הוא להבין את הכתוב ולזכור את המידע. עוד מוסיפים משתתפי המחקר כי אין בשיעורים אלה העמקה במהות, ואין שיח אישי המבקש מהתלמידים לחשוב על המשמעות הרלוונטית של התכנים עבורם. למידה כזו יוצרת ניכור, כפי שמתאר אריאל מכיתה ז', תושב צורן, המגדיר את עצמו מסורתי: המורה מקריאה, וזה משעמם ממש. מה החוכמה לקרוא את הפרק זריז זריז ולסכם? אני לא חושב שצורת למידה צריכה להיות בהקראה וסיכום, הקראה וסיכום. למה אין דיון שכל אחד אומר מה שהוא חושב? אני אוהב את התנ"ך כסיפור, משהו נעים יותר (ורוצה), שנדבר על העיקר……

הנה הלינק לגרסה המקוונת החינוך וסביבו | גיליון מ"ב – תש"ף 2020

 ויש בו לא מעט מחקרים  ומאמרים מעניינים  נוספים בחינוך

ראו גם : איילה קליין , דור ה – Z מה עושים עם?  Z ,  הגיע זמן חינוך , 2016 ,

ראו גם : יש קנקן חדש מלא ישן: התנ"ך בפייסבוק

· ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *