הקדמת עורך האתר , עמי סלנט , מידען ואיש חינוך
בעוד בישראל המורים נאבקים (בצדק !) על שכר, הרי במדינות אחרות בעולם , מיישמים רפורמות מהותיות להכנת התלמידים למאה ה21 והמורים נדרשים להסתגל לשיטות הוראה שונות לחלוטין ולרפורמות שמובילים כמה וכמה משרדי החינוך בעולם.
בפתח הדברים , מצאתי לנכון לצטט מדברי פרופסור עוז אלמוג, פרופסור לסוציולוגיה , מאתמול :
"הוויכוח האלים בין האוצר להסתדרות המורים על הסכמי השכר הוא ויכוח ששייך לאסיפה הישנה. גם אם יפה בן דוד תקבל את כל מה שהיא דורשת, זה לא מה שיחלץ את מערכת החינוך הממלכתית מהמשבר, משום שלב הבעיה אינו השכר אלא השיטה."
"למשבר ההוראה יש גורמים רבים ואסתפק כאן בציון המרכזיים: השכר והמוניטין הנמוכים; הצבע המגדרי המובהק; מסלול ההתקדמות המוגבל; הריכוזיות, השמרנות וחוסר הגמישות המאפיינים מערכות ציבוריות גדולות; סגנון החיים של דור ה-Y (שלא מחפש קריירה ארוכת טווח); המיתוסים הסוציאליסטים (שמעכבים צמיחה טבעית של חלופות אפקטיביות) ומעל לכל, הנתק המדהים בין עולם בית הספר לדיגיטל – מה שהופך את החוויה הבית ספרית לסיוט הן לתלמידים והן למורים."
הרפורמה החינוכית בלטביה
משרד החינוך והמדע הלטבי גיבש תפיסה חדשה לכל תוכניות הלימודים על מנת לפתח, לאשר ולהנהיג ברצף תוכנית לימודים שתפתח ידע, וגם מיומנויות וגישות הנחוצים במאה ה-21. לראשונה משודרגת תכנית הלימודים בשלמותה על ידי הכנסת גישה אחידה המבוססת על יכולות בכל רמות החינוך, החל מגיל שנה וחצי ועד כיתה י"ב. פרויקט זה נקרא "גישת יכולת בתכנית הלימודים" או בית ספר 2030 (סקולה 2030). רפורמת החינוך בלטביה, שהכניסה גישת כישורים חדשה לתהליך ההוראה נמצאת בעיצומה והיא מעוררת עניין רב בעולם. מבחינת המורים בלטביה מדובר במהפך מחשבתי לא פשוט כי לצד העברת ידע הם נדרשים לטפח מיומנויות של תלמידים החל מקריאה ביקורתית , עיבוד מידע ועד מיומנויות מתמטיות פרקטיות.
Changes in the curriculum in Latvia – what do educators think
סינגפור
במידה רבה, הרפורמות שהתווה משרד החינוך הלטבי הם בהשראת הרפורמות של משרד החינוך בסינגפור מאז 2011 .
מבחינת בתי הספר מעודד משרד החינוך הסינגפורי מעבר משליטה להעצמה. חדשנות בכיתה הפכה לחלק בלתי נפרד מההתפתחות המקצועית של מורים מסינגפור. לבתי ספר ולמורים בסינגפור ניתנת אוטונומיה רבה יותר, הנתמכת על ידי צורות חדשות של פיתוח מקצועי, חונכות ושיתוף רעיונות בין בתי ספר ברמה המקומית. בשנים האחרונות נעשו צעדים משמעותיים לקראת בניית מיומנויות חדשות ולמידה יישומית בחינוך. דגש רב ניתן לפיתוח יכולות של למידה עצמאית אצל תלמידים והמורים בסינגפור נדרשים ליישם זאת הלכה למעשה בכל תחום דעת ותוכן .
סינגפור מאמינה בבירור שהמודל החינוכי צריך להשתנות כדי להכין את התלמידים לדרישות השונות מאוד של כלכלת הידע הגלובלית, הדיגיטאלית, של המאה ה-21, שבה סינגפור שואפת להצליח במגזרים בעלי הערך הגבוה ביותר. לכן ,תכנית הלימודים צומצמה, המבחנים הצטמצמו, , ויש יותר התמקדות בכישורים ובכישורים רכים יותר כמו יצירתיות, פתרון בעיות, קבלת החלטות ותקשורת.
המדיניות של משרד החינוך הסינגפורי בטה לידי ביטיוי גם בהכשרת המורים , וכל המוסדות להכשרת המורים בסינגפור נדרשים להכשיר את המורים החדשים ללמידה מקוונת שנועדה להקנות לתלמידיהם יכולות למידה עצמאיות .
החזון החינוכי בסינגפור הוא "לַמד פחות, לְמד יותר" (Teach Less, Learn More) והונג-קונג הכריזה כי השינוי הנדרש יגיע רק "כאשר המורים ילַמדו פחות". בפינלנד בוחרים בתי הספר 30% משעות הלימודים (תוך העדפה של למידה רב-תחומית על פני המקצועות המסורתיים). הבחירה מאפשרת מרחב לסקרנות.
במקום הידע הסטנדרטי – משנה סדורה המאושרת מגבוה ששמורה בלעדית לידיעת המורה – מבקשות הרפורמות החדשות להכין את התלמיד להתמודד עם ידע שמשתנה בקצב מהיר. זו הסיבה שבגללה לימוד עצמי מוגדר מיומנות חיונית שצריך לפתח, לא רק במהלך השנים בבית הספר, אלא גם "לאורך החיים" כפי שהדגישה הרפורמה בסינגפור וגם בהונג קונג .
מקור :פרופ' עמי וולנסקי. תלמידי האתמול- תלמידי המחר,
סינגפור : עידוד למידה מקוונת עצמאית
פדגוגיה דיגיטלית : היוזמה הקוריקולרית האחרונה של משרד החינוך הסינגפורי
פדגוגיה דיגיטלית להתנסות עם הוראה מבוססת כלים דיגיטליים פעילה היוצרת כיתה משתפת, מחוברת ורפלקטיבית כדי לטפח את הלומד העצמאי המוכן לעתיד.
יוזמת e-Pedagogy מתבססת על הפיגום הפדגוגי הקיים של המרחב המקוון ללמידה עצמאית בסינגפור (SLS).
אין דרך קלה להתגבר על האתגרים הקשורים ללמידה עצמאית מקוונת. עם אלפי מורים מהשורה הראשונה ו-35,000 משתמשים פעילים בסינגפור, פותחה פלטפורמת Snapask על מנת לתמוך בתלמידי בתי ספר תיכוניים במסע הלמידה המקוון שלהם., Snapask מצאפשרת מתן חינוך איכותי לכולם. עם מערכי שיעור שנאספו בהתאם לתכנית הלימודים של משרד החינוך הסינגפורי MOE, יש גם שפע של משאבי לימוד ופרקטיקות ממוקדות שמחדדות מיומנויות הנדרשות על ידי משרד החינוך הסינגפורי .
MOE- משרד החינוך הסינגפורי הרחיב משמעותית את פלטפורמת הלמידה הדיגיטלית הלאומית שלו, מרחב הלמידה של תלמידים בסינגפור (SLS), כדי להיענות לדרישה ללימודים היברדיים מקוונים .
Singapore Student Learning Space (SLS)
The SLS is one of MOE’s key initiatives to transform the learning experiences of Singaporean students through the purposeful use of technology to enable students to engage in different learning modes, including self-directed and collaborative learning. All school leaders, teachers and students in the national school system have access to the SLS.
How teachers and students are using SLS
All You Need to Know About: Singapore Student Learning Space (SLS)
כל מורה בסינגפור נדרש להשתמש באופן שוטף בפלטפורמת SLS הן כדי לפתח למידה משמעותית והן כדי להפעיל תלמידים במשימות מונחות של למידה עצמאית מקוונת .
SLS היא לא רק פלטפורמת למידה יעילה לתלמידים אלא גם כלי הוראה מצוין למורים, בדרכים הבאות:
1) מורים בסינגפור שוחררו מהחובה להעביר בעצמם שיעורים באינטרנט. פלטפורמת החינוך הלאומית שפותחה ע"י משרד החינוך הסינגפורי MOE כבר הפכה שפע של משאבי הוראה ולמידה לזמינים לגישה של כל התלמידים באופן מקוון .
2) מורים יכולים לא רק להשתמש במשאבי הוראה אלה, אלא הם יכולים גם להתאים אותם באופן חופשי לצרכי ההוראה שלהם. הם יכולים לבחור את התכנים שהם רוצים שילמדו על ידי התלמיד ולהתאים אותו אישית בהתאם לצרכי התלמידים שלהם.
בפלטפורמת SLS יש כלים דיגיטליים של חידונים מקוונים . היכולת להוסיף חידונים מקוונים ב-SLS מאפשרת למורים לבדוק את הבנת התוכן על ידי הילדים ולאחר מכן להתאים את ההוראה כדי לצמצם פערים בלמידה. בדרך זו, המורה יכול היה לצפות בהתקדמות בכיתה כולה ובתלמידים בודדים.
משרד החינוך הסינגפורי : מדיניות צמצום הבחינות בבתי הספר בסינגפור (קישור)
רקע
6 דברים שהופכים את סינגפור למובילת חינוך:
קישור לסקירה בעברית של תמי חלמיש איזנמן
MOE Policies and Initiatives from 1997-2015 | Download Table
Inside Singapore's plans to digitalise education | GovInsider
Personalised Digital Learning Programme (PDLP)
אסטוניה
אסטוניה אמנם אינה חתומה על אקזיטים של מיליארדי דולרים בהיי-טק, אך עוד בשנות התשעים הפנימה ממשלתה כי עליה להשקיע בתשתית אינטרנטית בכל בתי הספר ולעודד מורים לשלב כלים דיגיטליים בשיעורים. לשם כך, הושקעו משאבים בהקמת מערך לימוד דיגיטלי ולפני מספר שנים אף עבר בה חוק שמחייב את כל ספרי הלימוד להיות מונגשים אונליין.
תוכנית "ProgeTiger", שהושקה באסטוניה ב-2012, היא מודל שאפתני ויצירתי שמגדיר מחדש את ארגז כלים הדרוש להצלחה בלמידה מרחוק. כחלק ממנה לומדים הילדים ובני הנוער מדעי המחשב ומשלבים טכנולוגיה בצורותיה השונות, בהתאם לגילם, מגיל הגן ועד סיום לימודיהם; אנשי החינוך מקבלים הכשרה דיגיטלית מקיפה בדגש על תקשורת והעברת מידע ומשוב ברור; הם גם זוכים בעצמאות יוצאת דופן בתכנון תוכנית הלימודים, מה שמגדיל את אחריותם ומחוייבותם כלפי התלמידים. והתוצאות? אסטוניה מדורגת כיום שלישית בעולם במדעים אחרי סינגפור ויפן ומקום תשיעי בעולם במתמטיקה.
אחד ההישגים מעוררי ההשארה של אסטוניה הוא הספרייה הלאומית של השיעורים המקוונים שקיימת בה. עוד ב-2016 העמידה מערכת החינוך במדינה 20 אלף שיעורים מקוונים לרשות המורים המלמדים מרחוק. הם הוקלטו בידי טובי המורים וחשופים ברשת גם לאנשי מקצוע שממשיכים לשפרם.
ראו גם
רפורמות עכשוויות בחינוך בישראל : האוטונומיה לבתי הספר , תמונת מצב , נובמבר 2021 (קישור)
לקריאה נוספת
Is Schooling Around the World the Same? Classroom photos from France, Germany, Russia, Japan, Sweden and India
למידה עצמאית ושיתופית ברשת, פיתוח יכולות למידה עצמאית ושיתופית של תלמידים, באמצעות חקרנות רשת (או: למדנות באינטרנט), המלווה בדרכי הערכה מתפתחות
קישור
Teacher Moves That Cultivate Learner Agency
Helping students become independent, questioning thinkers begins with stepping back and guiding them to take the lead in their learning.
May 4, 2022
