במבט מתכלל :  לקט מס' 2 : שיטות הוראה , מחקרי חינוך,  וסביבות למידה מקוונות (11 ביולי 2022)

519

 ליקט , למד ותכלל : עמי סלנט , מידען ואיש חינוך 
הנושאים : בינה מלאכותית בשירות המורים - כבר כיום, מחולל לומדות חדש,  הרפורמה החדשה של התחדשות הלמידה במשרד החינוך-מידע מעודכן,  כיצד להציל את הילדים ,המופרעים" בכיתה  , בתי ספר מסוג צ'ארטר בארה"ב , בית הספר הכי טוב בישראל נמצא בכלל בגלילות , 

גם למורים מגיעים עוזרים אישיים: בינה מלאכותית בשירות ההוראה והלמידה

במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן רותמים בינה מלאכותית לתמיכה במורים בהוראה מותאמת-אישית

תובנות ממחקר זה השפיעו על תכנונו של כלי טכנולוגי נוסף: GrouPer – כלי אינטראקטיבי למורה המשתמש באלגוריתמים של למידת מכונה לתמיכה בהוראה מותאמת אישית. כלי זה מאפשר למורים, בין היתר, למפות את התלמידים לפי פרופילי ידע והוא פוּתח בשיתוף פעולה עם קבוצת הוראת הפיסיקה בראשות פרופ' עידית ירושלמי ועם קבוצת מורי פיילוט שסייעו בהתאמה לצורכי השטח.

קישור לכתבה  

ראו גם :

סלנט, ע' (2018). בינה מלאכותית (AI) בחינוך – תמונת מצב

חברה בסיאטל בשם Enlearn פיתחה מערכת למידה מסתגלת   : Adaptive learning platform)  ) בתחום הוראת המדעים, המבוססת על בינה מלאכותית. מערכת זו נועדה לייצר ערוצי למידה מותאמים לכל לומד ולומד בנפרד, על פי יכולתו וצרכיו האינדיבידואליים.

המערכת המתוקשבת מנתחת במהירות את הנתונים מעשרות צמתי הלמידה בהם היה הלומד, בודקת את הטעויות שלו ומתאימה מחדש את התכנים וההסברים ללומד.

לדעת מומחים בתחום הבינה המלאכותית, לא תמיד הנתונים עליהם מתבססות הפלטפורמות ללמידה מותאמת הם נתונים מלאים או ודאיים באופן המאפשר את קבלת ההחלטות הדידקטיות הנכונות; למרות זאת, הפלטפורמות המתוקשבות ללמידה מותאמת משתפרות כל הזמן ובעתיד ככל הנראה ימלאו תפקיד משמעותי יותר בחינוך.

לתקציר המלא בבלוג של עמי סלנט

מחולל הלמידה החדש של ג'ון ברייס

מחולל למידה שרצה לתפוס שמש ישראלית ועשה עלייה ממש עכשיו!

הפקת לומדות ותוצרי למידה מקוונים בקלות ובמהירות? יש

רספונסיביות? גם

תמיכה מלאה בעברית? לגמרי!

וגם אפשרות לייצוא תוצרים למערכות למידה LMS / LXP,

יכולת אחסון תוצרים בענן ללא תלות ב- LMS,

ותהליך הפקה פשוט שיאפשר גם למומחי התוכן – להיות יוצרי תוכן.

הוובינר מיועד למפתחי הדרכה, מנהלות פרויקטים, מנהלי הדרכה,

נשות אקדמיה ופדגוגיה וכל מי שעוסק.ת בלמידה.

ביום שני 18.7 בשעה 09:30, בזום.

לוובינר ס18 ליולי 2022

רפורמת התחדשות הלמידה | היסטוריה ממלכתי לחטיבה עליונה

לפני כמה ימים פרסם משרד החינוך את כל המידע והדרישות לגבי הרפורמה החדשה של התחדשות הלמידה …

במסגרת רפורמת "התחדשות הלמידה" החל משנה"ל תשפ"ג לימודי ההיסטוריה יאפשרו בחירה בין שלושה נתיבי למידה: נתיב התחדשות הלמידה, נתיב הלמידה הדיגיטלית ונתיב מורים שותפי פיתוח.

רפורמת התחדשות הלמידה | היסטוריה ממלכתי לחטיבה עליונה | מרחב פדגוגי | משרד החינוך (

לדף המידע המלא והמעודכן באתר משרד החינוך (קישור)

אני לא מוותר עליך

 מאת: יהודה שוחט

הייתי הילד הכי מתקדם בגן. קורא וכותב מגיל 3, תולעת ספרים, מלא בידע שימושי ולא שימושי, שחקן שחמט לא רע ומצוין בחשבון – עד כדי כך שבחופשת הקיץ העברתי חוג לחברים. בכיתה א' עוד הייתי מהבולטים בשכבה, ואז החלה הידרדרות…

עבור המערכת הם תלמידים ״מופרעים״ שמעכבים את הכיתה ומונעים מהמורים לבצע את משימתם. אבל מאחורי הילדים הללו מסתתרים סיפורים מורכבים. מורים שיראו אותם – יוכלו להציל חיים. בתחקיר מיוחד, ביקשנו מהמורים שמות של תלמידים כאלו, ואנו מביאים את סיפורם.

למאמר המלא

הרווחתי הון עתק בבית ספר — וברחתי ממנו

מאת: נועה טורקניץ'

בעקבות שביתת המורים משרד האוצר דורש חוזי שכר אישיים למורים, תגמול "לפי מצוינות", וגמישות רבה יותר בפיטורי מורים. המשמעות היא, שמורים אשר יביאו את תלמידיהם להישגים גבוהים יותר מאשר עמיתיהם למקצוע, יזכו במשכורות גבוהות יותר ובהבטחת המשך העסקתם בבית הספר. ברצוני לתת לכם הצצה לאיך נראית מבפנים מערכת חינוכית המעסיקה מורים תחת חוזי שכר אישיים וללא קביעות.

לפני שלוש שנים נסעתי ללמד עברית בבית ספר יסודי בעיר ניו יורק. מדובר בבית ספר צ'ארטר — כלומר בית ספר ציבורי בבעלות פרטית ובמימון המדינה. ארצות הברית מפקידה את בית הספר בידי חברה, שמתחייבת לעמוד בדרישותיה לציונים טובים בבחינות הארציות הנערכות אחת לרבעון.

בית הספר שאליו התקבלתי הוא חלק מרשת שבתי הספר שלה פזורים ברחבי ארה"ב. הבוס הגדול, מנהל הרשת, אינו נוכח במקום. בטרם התחלתי לעבוד קיבלתי חוזה במייל. שיפשפתי את עיני. שכר דמיוני — 75 אלף דולר לשנה, מבלי שאפילו התמקחתי! פי ארבעה יותר ממה שאני מרוויחה בבית ספר בישראל

התחלתי לעבוד ומהר מאוד הבנתי את השיטה. בבית הספר יש מבנה היררכי סבוך: יש מדריכי מורים המגיעים תדיר לפקח, יש מורים נבחרים (המכונים "מנהיגים") שמפקחים על הזוטרים, יש תצפיות פתע, יש משובים על עמיתים, ויש תחרויות נושאות פרסים כספיים למורים מצטיינים. ויש עזיבה גדולה. בכל בוקר קיבלנו עדכון במייל אילו מורים ותלמידים פרשו אתמול ועברו לבית ספר אחר. המורים עוזבים כי קיבלו הצעת שכר טובה יותר. חלקם מתחרים במשך זמן רב על משרות נחשקות בבתי ספר אחרים, ופשוט נעלמים לתלמידים שלהם בבוקר בהיר אחד.

ההנהלה בבית הספר הזה התחלפה לעתים קרובות, וכעת עמדה בראשה מנהלת חדשה ואמביציוזית, שעשתה כל שביכולתה כדי שהישגי התלמידים יעלו, אך ללא הועיל. דירבנו אותנו, המורים, להציב דרישות גבוהות ולא לוותר. ביום לימודים ארוך התלמידים קיבלו הפסקה אחת של חצי שעה ועוד חצי שעה לארוחה בקפיטריה, ובכל שאר הזמן הם למדו.

ביה"ס פעל כמפעל כושל, שבו מנהל הרשת הלחוץ להראות הישגים, לחץ על המנהלת, והיא לחצה על המורים שלחצו בתורם על התלמידים

הקולגות שלי היו מורים עייפים ומרירים. היה קשה להתחבר אתם כי הם האמינו שאין דבר כזה חברים למקצוע. אחת המורות הסבירה לי שנוהגים לפטר כאן ללא הודעה מוקדמת, לפי גחמותיו של המורה־המפקח (ה"מנהיג") על המקצוע, וכיוון שבית הספר מדשדש כבר כמה שנים, כל מורה מייחל שעמיתיו יפוטרו בגל הפיטורים הבא, ולא הוא.

מדי בוקר הנחתי על השולחן של חברותי לצוות החינוכי דפי עבודה שהכנתי בבית, קחו ותשתמשו. עודדתי אותן. הן לא הבינו איזה אינטרס יש לי לשתף עמן חומרי הוראה — הרי אנחנו בתחרות על הישגי התלמידים. כאשר התקרבנו, הן ניסו לכרות אתי בריתות כנגד מורות עמיתות אחרות, "בואי נפיל אותן", אמרו. לא העזתי לספר להן שאני מרוויחה הרבה יותר מהן, רציתי לשרוד בתוך הצוות העוין הזה.

בית הספר התנהל כמפעל כושל, שכל עובדיו נתונים תחת מכבש לחצים: מנהל הרשת נתון ללחץ מצד המדינה להציג ציונים טובים והרשמה של תלמידים; המנהלת נתונה ללחציו שלו ובתורה מוחצת את המורים־המפקחים ("המנהיגות") שתחתיה; ואלה נוגשים במורים להיות קשוחים ונחושים ולמשול בתלמידים; האחרונים בשרשרת הם התלמידים — העובדים האמיתיים של בית הספר, הנדרשים לספק את הסחורה — ציונים מספקים להבטחת המשך קיומו של בית הספר.

בית הספר זה התרחק שנות אור ממטרתו המהותית של החינוך — והיא טובת הילד. צרכיהם ההתפתחותיים של התלמידים, זכויותיהם ואושרם נדחקו הצדה במערכת זדונית זו.

אני לא פוטרתי, אך חשתי דכדוך בעבודתי.  תקופת הקורונה שהעבירה את הלימודים לפלטפורמת ה"זום", הצילה אותי. ברגע אחד נפלה עלי שלווה גדולה. מובן שלא המשכתי לעבוד בבית הספר הזה, על אף השכר הגבוה. בקיץ חזרתי לישראל ומצאתי לי משרה בבית ספר קטן ונעים.

מערכת החינוך הישראלית צריכה להשתפר, אך השיפור לא טמון בחוזים אישיים ובסמכות פיטורים רחבה, אלא בשכר התחלתי הולם המאפשר קיום במציאות הכלכלית הנוכחית, והעלאה הדרגתית של השכר בהתאם להשתלמותם בקורסים מקצועיים, כנהוג היום. זה יאפשר למורים לשים את טובת הילדים לנגד עיניהם ולהתמקד בהוראה מבלי שייאלצו להתחרות איש ברעהו.

הכותבת היא מורה לאמנות בחינוך המיוחד

מקור : מדור דעות , עיתון " הארץ"

רקע

ה'צ'רטר סקולס' החלו להיפתח בארה"ב בתחילת שנות התשעים, מתוך רצון ליצור תחרות בין בתי הספר ולתמרץ חדשנות בחינוך. לא מדובר בבתי הספר הפרטיים שאליהם שולחים חלק נכבד מעשירי ארה"ב את ילדיהם, אלא בבתי ספר ציבוריים הממומנים על ידי המדינות, ושאינם רשאים לגבות שכר לימוד או לסנן את הבאים בשעריהם על פי כל קריטריון שהוא. מדובר בבתי ספר קטנים שאמנם מוגבלים רגולטורית ביכולתם להתרחב, אך מעבר לכך אין עליהם כמעט רגולציה; הם אוטונומיים בבחירת מטרות חינוכיות, בבניית תכניות הלימודים, בניהול התקציב ובשכירת מורים ובפיטוריהם, וממילא המורים שלהם אינם מאוגדים אלא מועסקים תחת חוזים אישיים. הזיכיון ניתן להם למשך חמש שנים. אם הם לא מצליחים למשוך תלמידים או שאינם עומדים ביעדים המוגדרים בזיכיון – הם עלולים להיסגר, ואכן כך קורה לעתים.

מקור


מה קרה בארה"ב:

  •  מחקרים הראו שאין בהכרח שינוי בהישגים של התלמידים במעבר מבית ספר ממלכתי לצ'רטר. ההישגים תלויים בגורמים אחרים (בעיקר השכלת ההורים), ולא בשיטת הניהול.
  • משרד החינוך המדינתי בארה"ב מפנה לעצמו כסף מתקציבו. תג המחיר לילד בצ'ארטר הוא 80% משווי ילד בחינוך הציבורי.
     משרד החינוך חוסך לעצמו כאב ראש של ניהול, ובעיקר של אחריות ישירה למה שקורה.
  • המורות מועסקות לפי חוזה אישי, המתחדש כל שנה, ללא זכות התארגנות. אין למדינה זכות להתערב בתנאים שניתנים או לא ניתנים למורות.
  • אמנם חל איסור על אפליה ומיון תלמידים, אולם יש אישור לבתי הספר להתמקד באוכלוסיות מוגדרות (למשל, בית ספר מוזיקאלי שיקבל רק תלמידים בעלי סף כישרון מסוים). כלומר, בתי הספר צ'ארטר מוצאים דרכים למיין תלמידים.
  • יש בתי ספר (ביישובים מבוססים) שקל להם להשיג עוד תקציב (למשל השכרת החדרים ומתקני הספורט בשעות הערב) ויש בתי ספר שפחות. כמו במשק הכלכלי, העשירים נעשים עשירים יותר, והעניים, עניים יותר.
  • בית הספר צ'ארטר ישמח לשתף פעולה עם כל גורם עסקי, שיבוא עם כסף. למשל חברות שיתנו כסף לבי"ס תמורת קידום מוצריהם, או עמותות שיתנו כסף תמורת קידום רעיונותיהם. על רבע מהשעות של בית הספר אין בכלל פיקוח של משרד החינוך.

בשורה התחתונה – שיטת הצ'ארטר מטיבה עם העשירים, ומקטינה את אחריות המדינה לחינוך בכלל, וחינוך השכבות החלשות בפרט.

מקור וקרדיט : ד"ר גיל גרטל  (קישור)

בית הספר הכי טוב בישראל נמצא בכלל בגלילות

לפני שנתיים אמ"ן החליט לשנות את מערך ההדרכה שלו: 70% מהחומר בלמידה עצמית, בקצב אישי ובליווי צמוד של מדריכים. בין היתר באמצעות לומדות, משחקי מחשב וסרטונים שמופקים במקום. כשביקרתי בבה"ד 15 כולם דיברו בשפה הזאת. לכולם היה ברור שהיעד הכי חשוב הוא לפתח כישורי למידה עצמית אצל החניכים

לכאורה זו חוכמה גדולה, לקחת את התלמידים הכי טובים, להושיב אותם באמצעות משמעת צבאית עשר שעות ביום ללמוד – ברור שתקבלו את הקורס המושלם. ובכל זאת, אולי יש מה ללמוד מהגישה שלהם לפיה התלמיד אמור לנהל בעצמו את תהליך הלימודים שלו – גם לכלל בני ה-17-18.

בתפישה הישנה דיברו על הוראה, ואנחנו מדברים על למידה. המורה לא נמצא במרכז, אלא החינוך".

מה זה אומר?

ש': "החניך הוא זה שלומד. אנחנו לא מלמדים אותו. הוא יושב מאחורי ההגה ומוביל את ההשכלה שלו, תוך ליווי צמוד שלנו. לפעמים יש מדריך על כל שניים־שלושה חיילים. זה חשוב, כי הם יצטרכו להיות עצמאים בשטח".

מערך ההדרכה של אמ"ן זוכה לעניין בשנים האחרונות, בין היתר על רקע הפער שבין תפישת ההדרכה באמ"ן לזאת שמקובלת במערכת החינוך בארץ, שעדיין פועלת בפורמט מיושן של מורה שמעביר את החומר מול כיתה של עד 40 תלמידים. בעוד שזרוע אחת של המדינה הצליחה לבנות מערכת הכשרה, שנחשבת לאחת המתקדמות והאיכותיות בעולם, מערכת החינוך משתרכת אחרי המדינות המפותחות מבחינת הישגי התלמידים.

במערכת מדברים כבר שנים על הצורך לעודד למידה עצמית, ולאפשר למידה מותאמת אישית בקצב ובאופן שמתאים לכל תלמיד בנפרד. המודל הזה מיושם דווקא בין רחבת המסדרים, חדר האוכל והצריפים בבסיס בצה"ל.

עם זאת, חשוב להדגיש שלמרות הגיוון באמצעי הלמידה ותשומת הלב לפרטים, הלימודים בבה"ד תובעניים ומפרכים, ומתקיימים סביב השעון. בניגוד למערכת החינוך, החיילים המגיעים לבה"ד 15 נבחרים בקפידה, וההכשרה אינטנסיבית מאוד ומתמקדת בצרכים המבצעיים.

לדברי מרים שטילמן־לבזובסקי, ראש ועדת החינוך של איגוד חברות הטכנולוגיה בישראל ושותפה בקרן ההון סיכון טל ונצ׳רס, ההכשרה במודיעין מתמקדת בדרישות ממועמדים לתפקידים טכנולוגיים ועתירי ידע. "כישורי למידה עצמית הם הכישורים הכי חשובים במקצועות הטכנולוגיים. בוגרים שיכולים למצוא ולייצר ידע בעצמם יהיו מתאימים לתפקידים רבים, אבל ברגע שאתה תלוי במישהו אחר שילמד אותך — אתה נכנס לסטגנציה".

לדבריה, "מודלים של למידה עצמית הם קריטיים להשתלבות בהיי־טק, בגלל השינויים התכופים בטכנולוגיות והצורך למצוא ידע באופן מהיר ועצמאי. בדרך כלל, טכנולוגיה שמישהו מלמד היא כבר טכנולוגיה של אתמול. בתי הספר מסתמכים בעיקר על לימודים פרונטליים על ידי מורים, וזה לא מאפשר לתלמידים לפתח מיומנויות של חקר עצמאי, כריית מידע והערכתו, או פתרון בעיות".

מקור וקרדיט : ליאור דטל ( קישור לכתבה המלאה בעיתון דה-מרקר)




· ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *