סוף סוף שאלו את התלמידים מה שלומם , לא תאמינו מה קרה ?

381

הקדמת עורך האתר " ידע וסקרנות דיגיטלית " , עמי סלנט

ההצלחה של המודל ההוליסטי בעולם וגם בישראל תלויה במידה רבה בתרבות הארגונית של ביה"ס ובהשראה של מנהל ביה"ס ולכן בחלק מבתי הספר זה מצליח ובחלק לא . בכל מקרה, מגיע לרשת אורט צל"ש חינוכי על היוזמה והניסוי . אי אפשר לנתק את המודל ההוליסטי בבתי הספר מגישת הSEL , ולכן , בחלק ב' של הסקירה יש התייחסות ללמידה חברתית-רגשית המוטמעת בצורה מערכתית כלל בית ספרית כאחד התנאים להצלחה של המודל ההוליסטי בבתי ספר בארץ ובעולם . כמו כן , הבאנו מידע וקישור למאגר ידע חדש ומעיל של אבני ראשה בתחומי הלמידה החברתית -רגשית .

חלק א'

כמה זמן התלמידים ישנו בלילה, מה הם אכלו לארוחת הבוקר ואם הכל בסדר עם ההורים: בתיכון אורט אמירים בבית שאן המידע על מצב התלמידים זמין למורים בלחיצת כפתור, והם מאמינים שזו הסיבה לזינוק בשיעור הזכאות לבגרות

תקציר מתוך כתבה של ליאור דטל בעיתון דה-מרקר

 מאת: ליאור דטל

למיכל אפוטה, מחנכת כיתה ט' בבית הספר אורט אמירים בבית שאן, יש דרך משלה לבדוק את הנוכחות של התלמידים בכיתה. בכל בוקר, בזמן שהיא מקריאה את שמות התלמידים, כל אחד מהם בתורו מרים את היד ומסמן לה איך הוא מרגיש בסולם של בין 1 ל–5 — אצבע אחת כשהמצב גרוע, חמש אצבעות אם הוא מרגיש מצוין. לפעמים אפוטה שואלת שאלות אחרות, למשל איך הם מצפים שיום הלימודים יסתיים או איך עבר עליהם סוף השבוע.

"כשילד מסמן לי שלא טוב לו, אני לא אשלח אותו לשיעור אזרחות בשעה הבאה", היא אומרת. "במקום, אקח אותו לשיחה כדי שיספר לי מה קרה, ואבדוק איך אני יכולה לעזור. אם צריך, אערב את היועצת או את ההורים. יש בינינו שיח חיובי וקרוב מאז יום הלימודים הראשון שלהם בבית הספר. הם משתפים אותי בהכל. אני מרגישה שאני מחוברת ומכירה אותם, כמעט כאילו שאני חיה איתם".

אפוטה החלה לעבוד בבית הספר לפני כ–35 שנה, ולמרות הזמן הרב בתפקיד נראה שהיא עדיין נלהבת מההוראה ומהמפגש עם התלמידים. יכול להיות שיש בארץ מורים רבים, כמו אפוטה, שמנהלים יחסים חיוביים וקרובים עם התלמידים, אבל בניגוד לאפוטה, לרובם אין תיעוד מסודר על רגשותיהם, מצבם הבריאותי, החברתי והכלכלי, התזונה שלהם וכמה שעות הם ישנו בלילה. המידע הזה נגיש לאפוטה בלחיצת כפתור, וכולל גם תיעוד של המדדים האלה בשנים האחרונות.

אורט אמירים בבית שאן הוא אחד מ–75 בתי הספר של אורט שמשתתפים במודל "החינוך ההוליסטי", המיושם ברשת בתשע השנים האחרונות, לצד בתי ספר בכרמיאל, מגדל העמק, משגב וסאג'ור — רשימה חלקית. כיום משתתפים בו כ–28.6 אלף תלמידים וכ–2,600 מורים. במובן מסוים מדובר בניסוי החינוכי הגדול ביותר שנערך בישראל: כ–10,000 תלמידים למדו עד כה במסגרת המודל.

מחקר שערך המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט הצביע על השפעה ברורה של המודל על מצבם הרגשי והחברתי של התלמידים ועל הישגיהם, והמליץ ליישם אותו בבתי ספר נוספים בארץ.

לפי רשת אורט, המנהלת חטיבות ביניים ותיכונים ברחבי הארץ, מטרת המודל היא לדאוג לשלומם, רווחתם ותחושת האושר של התלמידים. "המודל מטפל באדם השלם — המורכב מגוף, נפש ורוח ומושפע מהיבטים תורשתיים וסביבתיים. הוא מאפשר מבט פנימה של התלמיד על עצמו, באמצעות עידוד השיח בינו לבין המחנכים וההורים", מסבירים ברשת.

אף על פי שהמילים האלה נשמעות כמו סיסמאות, עומדת מאחוריהן מתודה ברורה: מחנכות בית הספר פוגשות כל תלמיד פעמיים בשנה ועורכות ראיון מובנה, שבו הן מבררות את מצבו בשורה של מדדים — לימודי, חברתי, התנהגותי ורגשי, וכן את איכות התזונה שלו, מספר שעות השינה בלילה, פעילות גופנית, המצב הכלכלי בבית ויחסיו עם ההורים. כל התשובות מסודרות לאחר מכן בטבלה, ומדורגות בסולם שנע בין מצוין למצב שדורש התערבות ומצבי סיכון. כך למשל, אם תלמיד יעיד שהוא נמנע מבילויים חברתיים, או מגלה תסמיני תסכול או דיכאון, שני הנושאים האלה יסומנו כמצבי סיכון ותימצא עבורו תוכנית טיפולית בתוך בית הספר, לאחר התייעצות עם גורמי המקצוע. אם תלמיד יספר שהוא לא ישן מספיק בלילה, המורה תידרש לעקוב אחר הרגלי השינה שלו וייתכן שגם תפנה להורים. הנתונים מוזנים לתוכנה ומוצגים באופן גרפי. כך פשוט יותר לעקוב אחרי השינויים בחיי התלמידים.

ההתעניינות במצבם של חלק מהתלמידים — וכתוצאה מכך המעקב אחריהם — החל כבר לפני כשמונה שנים, עוד כשהיו תלמידים בבתי הספר היסודיים. כך, כשהגיעו לחטיבה או לתיכונים החדשים, צוות בית הספר כבר היה מודע לקשיים שונים, כמו לקויות למידה או סוגיות רגשיות, ונערך בהתאם, במקום לבזבז זמן יקר על אבחונים.

לכתבה המלאה של ליאור דטל

  למאמר המלא בדף הפייסבוק של עוזי נבות

ראו גם :

מודל החינוך ההוליסטי | רשת אורט ישראל

הערכת תכנית 'המודל ההוליסטי'

ראו גם: What Is Holistic Education? Understanding the History, Methods, and Benefits

חלק ב'

מהי למידה חברתית-רגשית (SEL)? – אבני ראשה

"בהכללה, למידה רגשית־חברתית מתייחסת לתהליך שבו תלמידים לומדים ומיישמים מערך של כישורים חברתיים, רגשיים, התנהגותיים ותכונות אופי הנדרשים להצלחה בבית הספר, בעבודה, במערכות יחסים ובחיים האזרחיים (Elias et al., 2019).

למידה חברתית-רגשית היא התהליך שבאמצעותו בני אדם – צעירים ומבוגרים – מבינים ומנהלים את רגשותיהם, מציבים יעדים חיוביים ופועלים להשיגם, חשים ומביעים אמפתיה לאחרים, מפתחים זהויות בריאות, מכוננים ומשמרים מערכות יחסים חיוביות ומקבלים החלטות באופן אחראי ואכפתי (Casel, 2020).

באופן טבעי, לבתי ספר יש פוטנציאל אדיר בפיתוח יכולות ומיומנויות חברתיות-רגשיות בקרב ילדים – ובקרב מבוגרים – ויש להם השפעה רבה מאוד ותפקיד מכריע ביצירת אינטגרציה בין יכולות חברתיות, רגשיות וקוגניטיביות. ילדים מבלים שעות רבות מחייהם במסגרת הבית ספרית, בתוך סביבה המזמנת כינון מערכות יחסים עם ילדים ועם מבוגרים. משום כך בתי ספר מהווים כר פורה להתבוננות ברגשות ולחקירתם, ללמידת הניהול והוויסות שלהם ולבניית מערכות יחסים מיטיבות וחיוביות. בית הספר הוא סביבה שעוסקת גם במשימות, ובמובן זה הוא מפגיש את האדם ברמה היומיומית עם הצורך לדעת לנהל את עצמו, את המוטיבציה שלו, את יכולת ההתמדה והצבת המטרות שלו – כולן יכולות חברתיות-רגשיות. 

ללמידה חברתית-רגשית המוטמעת בצורה מערכתית כלל בית ספרית יש פוטנציאל ליצור השפעה חיובית עמוקה על באי בית הספר, על שגשוגם הלימודי, החברתי והרגשי, ולשם כך היא זקוקה למנהיגות החינוכית. למנהיגים ולמנהיגות של בתי הספר יש שני תפקידים עיקריים: האחד, לפתח את היכולות והמיומנויות החברתיות-רגשיות שלהם עצמם, הן למען השגשוג האישי והמקצועי שלהם והן כדי לשמש מודל מנהיגותי ליכולות חברתיות-רגשיות; השני, לבנות את חיי בית הספר – את ההוראה והלמידה, את מערכות היחסים, את המבנה הפיזי ואת מערכת השעות – באופן המטפח את היכולות החברתיות-רגשיות של כל באי בית הספר.

לסקירה המלאה בעברית של אבני ראשה (קישור)

ראו גם :

למידה חברתית-רגשית (SEL) – מאגר ידע למנהיגות בית ספרית

קישור למאגר

ראו גם :

למידה רגשית חברתית – Genial.ly

קישור

פרופסור קלודי טל על למידה חברתית -רגשית

טענתי בפוסט היא שלא נדרשות בהכרח תוכניות שכוללות פעילויות חינוכיות שמתמקדות ברגשות וסיטואציות חברתיות על מנת לטפח למידה רגשית חברתית. מה שנדרש הוא יצירת סביבה חברתית בעלת המאפיינים שאציג בפוסט. יתרה מזו, התנהגות של מבוגרים שעומדת בסתירה למה שתוכניות רגשיות חברתיות מטיפות, עלולה לבלבל את הילדים ולשבש את תהליך גיבוש הכישורים הרגשיים חברתיים.

חמישה כישורי-על מרכזיים זוהו כמשתייכים ללמידה הרגשית חברתית: מודעות עצמית, ניהול עצמי, מודעות חברתית, כישורים של קשרים בין אישיים ויכולת לקבל החלטות אחראיות. יתרה מזו, ישנה הכרה בכך שכישורים אלו מתפתחים ונחוצים לתפקוד הולם בסביבות השונות שבהם ילדים מתפקדים: במשפחה, בגן, בכיתה, בבית הספר, בקהילה. אמפתיה כלולה בכישורים של קשרים בין אישיים.

איך מטפחים אמפתיה כחלק מ-SEL בחיי היום יום של ילדים בגילים שונים?

בגיל בית ספר יסודי

  • מעבר לנאמר קודם חשוב גם אחרי שילדים נשארים לבד בבית לקיים אינטראקציות רציפות יומיומיות איתם;
  • להתעניין במה שמעניין אותם ובמה שמפריע להם;
  • לעשות כל מאמץ להשאיר דלת פתוחה והזמנה קבועה שהילדים ישתפו מחנכים והורים בדאגותיהם ובמצוקותיהם;
  • לעודד מפגשים פנים אל פנים בין הילד לחבריו תוך מעקב אחרי התנהלות האינטראקציות והפעלת בקרה עליהן;
  • לטפל בצורה אמפתית בקונפליקטים שמתעוררים בבית הספר עם כל הנוגעים בדבר;
  • להתרגל לשמוע את כל הצדדים לפני שמצדדים באחד הצדדים בקונפליקט;
  • הורדת המחירים של הטלפונים הסלולאריים נראה שגרמו להורים להקפיד הרבה פחות על משך זמן השימוש של הילדים במכשירים אלו; למרות המחירים המוזלים להגביל שימוש במכשירים דיגיטאליים תוך מתן הסבר לילדים לסיבת ההגבלה;
  • לפקח על התכנים שהילדים חשופים להם באינטרנט ולחנך לאי פגיעה בחברים באינטרנט;
  • להבחין בשינויים במצבי הרוח ובהרגלי ההתנהגות של הילדים כביטוי אפשרי למצוקה.

בגיל ההתבגרות

  • מתבגרים זקוקים לקשר קרוב עם הוריהם ועם מחנכים לא פחות ולעתים יותר משנדמה לנו; על כן חשוב שהורים יבינו שילדיהם המתבגרים זקוקים  לנוכחותם;
  • להבין שגיל ההתבגרות הוא אחת התקופות הקשות בחיי האדם; נחוץ להבין זאת בעיקר כשהמתבגרים מפגינים התנהגות לא נחמדה; בגילוי הבנה זו יש אמפתיה!
  • להקפיד על אינטראקציות פנים אל פנים יומיומיות של הורים ומחנכים עם המתבגרים;
  • להיות ערים לשינויים במצבי הרוח ולסימני מצוקה אחרים ולהתייחס אליהם;
  • לבנות הסכמים עם המתבגרים שכוללים בקרה על תכנים באינטרנט, שימוש באלכוהול, שימוש במכונית המשפחה אחרי קבלת הרישיון;
  • לנהל עם הילדים משאים ומתנים הוגנים על תנאי זכויות וחובות בבית;
  • לשבח התנהגות אמפתית עם בנים ובנות אחרים ולא להתעלם מפגיעה של המתבגר בזולת או מפגיעה של נערים אחרים במתבגר (פגיעה ישירה או באמצעות הרשתות החברתיות);
  • לשים לב לילדים ולאנשים אחרים שהמתבגר מתחבר איתם במפגשיו פנים אל פנים ובמפגשיו הוירטואליים;
  • החשוב ביותר הוא להשאיר דלת פתוחה לשיחות כנות עם המתבגר על דברים שמטרידים אותו וגם להתמודד עם ביקורת מוקצנת לעתים שהמתבגרים עשויים להטיח בהוריהם.

מה מערכת החינוך צריכה להעניק למטפלות, גננות, מורים ומורות כדי שיוכלו ליישם את הגישה שהוצגה בפוסט?

טיפוח SEL בכלל ואמפתיה בפרט מוטמעת כאמור בתוך אינטראקציות וקשרים בין אישיים שמתנהלים בחיים היומיומיים במסגרות החינוך: עם ובין הילדים. כדי ליישם גישות או תוכניות, מחנכים (מטפלות, גננות מורים ומורות) חייבים להיות אנשים עם כישורים רגשיים-חברתיים מעולים בעצמם (כישורים שניתנים לפיתוח), והם חייבים להרגיש בטוחים ושייכים למסגרות. לשם כך על מערכת החינוך להעניק להם תנאי תפקוד במערכת החינוך שיאפשרו להם להרגיש בטוחים ולתפקד. לחצים להישגים, הנחתות מלמעלה, עידוד של תחרותיות, עומס משימות, יוצרים תנאי לחץ שמקשים על המחנכים להיטיב לתפקד. שום תוכנית ספציפית בתחום SEL לא תצליח אם לא נדאג לרווחתם של הגננות והמורים. לכן חשוב ואף הכרחי להתחיל בדיאלוג בין מטה מערכת החינוך למורים ולמחנכים ליצירת תנאיי חיים סבירים אשר יאפשרו להם להביא לידי ביטוי גם את ההמלצות הכלולות בפוסט זה. המורים צריכים להיות שותפים לבניית המדיניות של עידוד SEL ועליהם לבחור בתוכניות או בגישות המתאימות להם.

קלודי טל היא פסיכולוגית התפתחותית . שימשה עד אוקטובר 2021 ראש תוכנית תואר שני בחינוך לגיל הרך ולפני זה ראש התוכנית והחוג לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך.

למאמר המלא של פרופסור קלודי טל

ראו גם:

היבטיים רגשיים בהוראה בכיתה ובהוראה מקוונת: תמונת מצב 2021

קישור לסקירה

ראו גם :

לקט משחקים בדגש רגשי-חברתי להעמקת היכרות וקשר, להנאה וגיבוש: עברית | ערבית

קישור

· · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר.