עתיד האקדמיה? האוניברסיטה המקוונת שתשנה את העולם

386

 הקדמת עורך האתר  ידע וסקרנות דיגיטלית , עמי סלנט , מידען

כמה גורמי חינוך העירו לי  כי למידה מקוונת ולמידה מרחוק היברידית להם אני "מטיף" כבר שנים לא רלוונטית לתלמידי תיכון כי כשיגיעו ללמוד באוניברסיטה שיטת הלימוד תחזור להיות  פאסיבית ,  מסורתית ופנים אל פנים .

אז החלטתי לבדוק שוב וכאן בסקירה השיטתית ניתן ללמוד כי גם האוניברסיטאות בארץ ובעולם מבינות כי צריך להתפתח גם לכיוון למידה מקוונת היברידית (גילוי נאות : אני העברתי קורס שלם בלמידה מקוונת היברידית באוניברסיטת בר אילן כבר בשנת 1998 וגם באוניברסיטת ליוורפול )

המאמר הראשון הפותח את הסקירה הוא של גליה היפש מלפני מה ימים ואחריו עוד ממצאים שהעלתי בחכתי בנושא.

האוניברסיטה המקוונת "מינרווה" הייתה גוף נישתי וקטן שבחר לעשות רפורמה רדיקלית בשיטות ההוראה, באמצעות טכנולוגיה מתקדמת. עם התפרצות מגפת הקורונה, פנו אליה האוניברסיטאות הגדולות בעולם כדי ללמוד איך עושים את זה נכון


מאת: גליה היפש


עשור אחרי שהוקמה מינרווה, האוניברסיטה מקבלת למעלה מ־25 אלף פניות בשנה ממועמדים מ־180 מדינות שונות. מתוך כל אלה רק שני אחוזים מתקבלים מדי שנה. הלימודים מתקיימים אונליין בכיתות של כעשרים סטודנטים ובאמצעות תוכנה חדשנית שנועדה להבטיח מעורבות מלאה. אין ספריות, הרצאות ומבחנים באולמות גדולים. אין גם קורסים כמו "מבוא להנדסת תוכנה" או "היסטוריה כללית" בשנה א'. מרבית הקורסים בשנה הראשונה מתמקדים בלימוד כישורים שישמשו את הסטודנטים בכל תחומי התעסוקה והמחקר: חשיבה ביקורתית, חשיבה אנליטית ויצירתית, פתרון בעיות ועוד. רק לאחר שנה של לימודים כלליים הסטודנטים בוחרים את תחום ההתמחות שלהם ומתמקצעים בו.


בריאיון מיוחד ממקום מושבו בארצות־הברית, מסביר מייסד האוניברסיטה בן נלסון, כי השיטה הזו היא בדיוק מה שמייחד את מינרווה מיתר המוסדות להשכלה גבוהה. "40 שנות מחקר שנעשו בידי כל אנשי החינוך בעולם כבר הוכיחו שכאשר תלמידים יושבים בכיתה ומקשיבים למרצה שמדבר מולם, בלי לשאול שאלות ובלי להשתמש במה שלמדו כדי לפתור בעיות – הם ישכחו תוך חצי שנה 95 אחוז מכל מה שהם למדו. זו לא למידה. זה שינון למבחן ושכחה. גם אם תבחר את המרצה המוצלח והכריזמטי ביותר ואת הסטודנט החכם ביותר – זו התוצאה שתקבל. אף סטודנט לא חושב: מה באמת למדתי? אז עברתי את המבחן – אבל מה מהידע הזה באמת נשאר אצלי? מה אני לוקח איתי הלאה לחיים עצמם?


"אם לוקחים את אותו מרצה ומשנים את השיטה ללמידה אקטיבית – אובדן הידע ורמת השכחה פוחתת מ־95 אחוז ל־30 אחוז, תוך שנתיים ולא תוך חצי שנה. זה הבדל עצום ומשמעותי. לכן הבעיה טמונה בעיניי בשיטת הלמידה המסורתית, וזו הסיבה שאנחנו עיצבנו מחדש את תהליך הלמידה, כדי שהוא יהיה אפקטיבי. הטכנולוגיה היא הכלי המאפשר זאת. לא צריך לשנות את מטרות הלמידה, הן עדיין יכולות לכלול מבחנים, עבודות וציונים. צריך לשנות רק את התהליך. הטכנולוגיה היא הלב של השינוי מכיוון שהיא מעניקה כלים ומאפשרת לעקוב אחר ההתקדמות של כל סטודנט וסטודנטית. העובדה שהיא מדידה מאפשרת לעקוב אחר כמות גדולה של סטודנטים, מה שמרצה בכיתה רגילה לא יכול לעשות".


למינרווה מעונות סטודנטים בשבע ערים גדולות ברחבי העולם: סן־פרנסיסקו, סיאול, ברלין, טייפה, בואנוס־איירס, לונדון והיידראבאד, כאשר העיר עצמה משמשת להם כקמפוס המעניק להם שירותי תרבות ופנאי. "הקמפוסים האוניברסיטאיים האמריקניים הם בועה בפני עצמה ומספקים עבור הסטודנטים את כל שירותי הבילוי והתרבות, אפילו כשהם ממוקמים בתוך עיר גדולה. לכן עלות שכר הלימוד באוניברסיטאות האלה הרבה יותר גבוהה מאשר במינרווה", מסביר נלסון. "מישהו צריך לממן את עיר הסטודנטים הזו. אצלנו הקמפוס הוא העיר עצמה, עם כל אפשרויות הבילוי שהיא מציעה לצעירים כגון מוזיאונים, היכלי תרבות, אצטדיונים וחדרי כושר או מועדונים. אין קמפוס פיזי, אבל יש לסטודנטים תוכניות לימוד ייחודיות לכל עיר. תוכניות הקושרות את חומר הלימוד למקום עצמו – לפוליטיקה המקומי, לארגונים מקומיים וכן הלאה. כך הסטודנטים לומדים לקחת חלק ממשי במארג החברתי, הפוליטי והתרבותי של הסביבה הפיזית שבה הם חיים".


נלסון נולד בישראל וגדל כאן עד גיל עשר, אז עבר עם משפחתו לארה"ב בעקבות עבודתו של האב, פרופסור לביוכימיה. עשור לאחר מכן חזרה המשפחה לישראל, אך נלסון נשאר כדי לסיים את לימודיו במנהל עסקים באוניברסיטת פנסילבניה ("וורטון"). הוא נוהג לבקר את הוריו ואחיותיו בישראל לעיתים קרובות.
לאחר שסיים את לימודיו הקים נלסון את הסטארטאפ הראשון שלו, Snapfish, בקליפורניה. Snapfish, שעסקה בשיתוף ועיבוד תמונות, נרכשה ב־2005 על ידי HP, ונלסון שימש סגן נשיא בחברה במשך עשר שנים. כשהרגיש שמיצה וחיפש יוזמה חדשה נזכר בחלום ישן מימי האוניברסיטה: לחבר את ההשכלה הגבוהה לעולם הטכנולוגי, כך שחוויית הלמידה תהפוך למרתקת הרבה יותר. הוא הצליח לגייס 25 מיליון דולר מבנצ'מרק קפיטל לטובת הפרויקט המהפכני שכיום לומדים בו כ־600 סטודנטים.


"אנחנו עובדים עם אוניברסיטת מיאמי, אחת האוניברסיטאות הגדולות בארה"ב, להשלמת הקמת תוכנית מקוונת ללימודי תואר ראשון עד שנת 2025. אנחנו מסייעים להם להקים את המערך הזה. אוניברסיטה גדולה בברצלונה בחרה בנו כדי להקים תוכנית ללימודים מקוונים לתואר ראשון שמתמקדת בתועלת עסקית, סביבתית וחברתית. אוניברסיטת 'זיאד' באיחוד האמירויות הצהירה שבשנים הקרובות היא תשנה כיוון לטובת לימודים מקוונים, ואנו פועלים מולה בשיתוף פעולה לקראת המהלך הזה. אלו רק כמה דוגמאות. מוסדות אקדמיים רבים נוספים פונים אלינו. אנחנו גם עובדים על הקמת אוניברסיטאות מקוונות בקוריאה ובמקסיקו"

למאמר המלא של גליה היפש

קישור

הקורסים האלה, שמיליוני בני אדם בעולם כבר צורכים, הם למעשה הרצאות מצולמות. מינרווה מציעה מודל אחר. אף על פי שהיא מגדירה את עצמה אוניברסיטה מקוונת, כלומר כזאת שחיה ופועלת בעולם הווירטואלי, היא אינה מציעה לסטודנטים אפילו הרצאה אחת. השיעור מתנהל אמנם דרך המחשב — המשתתפים מתחברים לתוכנה מיוחדת ורואים זה את זה על הצג שלפניהם — אבל הוא דומה יותר לסמינר מאשר להרצאה. את התוכן, שמהווה את הבסיס לשיעור, לומדים הסטודנטים בבית, בזמנם החופשי (באמצעות ספרים, מאמרים או ההרצאות המקוונות של קורסרה), ואילו השיעור עצמו מוקדש לפעילות אינטראקטיבית. המרצה (ואולי נכון יותר לקרוא לו "המלמד") מעלה נושא לדיון, מפנה שאלה לסטודנט מסוים או מעמת בין שניים אחרים בעוד ששאר הסטודנטים עוקבים אחריהם ונותנים להם משוב ממוחשב, דקה אחרי דקה. מדי פעם, המלמד יכול גם להעביר שאלון אמריקאי מהיר, כדי לעקוב בזמן אמת אחרי מצב הסטודנטים. המסגרת האינטימית — בכל שיעור יש לכל היותר 19 תלמידים — מאפשרת את זה.

"'הכיתה ההפוכה' הזאת היא למידה שונה לגמרי מאשר באוניברסיטה רגילה". אומר אור סגל, בן 25, סטודנט מישראל, שמסיים עכשיו את השנה הראשונה. "במקום שהמרצה ילמד את החומר בשיעור, את לומדת אותו בבית, והוא מהווה את הפרולוג לשיעור. זה אומר שכסטודנט אני צריך להיות כל הזמן דרוך, כי בכל רגע נתון המרצה יכול לפנות אלי בשאלה או לתת לי משימה".

מקור :  ד"ר סמדר רייספלד

הלמידה ההיברידית מגיעה לאוניברסיטת תל אביב | אוניברסיטת ת"א

אוניברסיטת תל אביב נערכת לקראת שגרת פוסט-קורונה ומציגה תוכנית חדשה: תוך שלוש שנים אחד מכל שלושה קורסים בקמפוס יילמדו בצורה היברידית, וישלבו למידה מקוונת וגם למידה פיזית בקמפוס. התוכנית החדשה, שמתאפיינת בגמישות רבה, תאפשר למרצים לנצל מצד אחד את היתרונות הדיגיטליים, ומצד שני את השהות הפיזית בקמפוס לטובת דיונים מעוררי מחשבה, קידום יזמות ויצירתיות בקרב הסטודנטים. השלב הראשון של התוכנית ייצא לדרך כבר בשנת הלימודים הקרובה תשפ"ב, ובימים אלו נערכות הפקולטות השונות, בשיתוף הדקאנט לחדשנות בהוראה ולמידה, לקראת יישום התוכנית.

ליהנות מכל העולמות
השיעורים המקוונים (א-סינכרוניים), יתבססו בעיקר על העברת ידע בשילוב למידה פעילה באופן עצמאי, שבהם הסטודנטים יוכלו ללמוד ולהעריך את ההתקדמות שלהם בזמנם החופשי (למידה מותאמת אישית), ואילו הלימודים הפיזיים בקמפוס (למידה סינכרונית), יתמקדו בשיפור יכולות שונות כמו עבודה בצוות, למידה עצמית, כושר ניסוח בעל פה ובכתב בעברית ובאנגלית ועוד – מיומנויות שאינן באות לידי ביטוי בלמידה המסורתית.

מקור

גופי האקדמיה, בישראל ובעולם, דחו במשך שנים את ההתמודדות עם שאלת המעבר ללימודים מקוונים ולקמפוס מסוג חדש. משבר הקורונה והצורך שהוא כפה על המוסדות האקדמיים לעבור ללמידה מקוונה הקדים את ההתמודדות. "ברור שמתכונת של למידה מקוונת בלבד, כפי שבוצעה בעת הקורונה, פוגעת במרקם יחסי מרצה וסטודנט", אמר רקטור אוניברסיטת תל־אביב פרופ' מרק שטייף. לדבריו, שילוב של כלים דיגיטליים מתקדמים עם הוראה פנים אל פנים "ייעל את תהליך העברת הידע ויאפשר למרצים להתפנות להיבטים אחרים של ההוראה".
לפי פרופ' ליאת קישון־רבין, דקאנית חדשנות בהוראה באוניברסיטת תל־אביב, מטרת התוכנית היא להביא את הסטודנטים להשתתפות פיזית רק ב־70%-50% מהשיעורים בקמפוס. לדבריה, הקורסים שיועברו ללימודים משולבים יהיו בעיקר קורסי מבוא וקורסים רבי־משתתפים, שבהם ממילא מתקיים קשר מועט בין המרצה לסטודנטים. לעומת זאת, קורסים שמבוססים על השתתפות של תלמידים, כמו סמינרים ומעבדות, ימשיכו להתנהל פיזית בקמפוס באופן מלא.

לפי התוכנית, המרצים יקליטו את ההרצאות הכוללות את הידע הנדרש בקורס, והסטודנטים יוכלו לצפות בהן בזמן הנוח להם. ההרצאות יוקלטו במקטעים, כך שניתן יהיה לעדכן אותן בין שנה לשנה. להערכת קישון־רבין, מתכונת ההרצאה המקוונת תאפשר להעביר את אותה כמות ידע בשני שלישים מהזמן של שיעור רגיל.

השעות שיעבירו הסטודנטים פיזית בקמפוס ינוצלו לדיונים בכיתות הלימוד, מפגשים עם קבוצות קטנות של סטודנטים ומפגשים אישיים עם המרצים. לדברי קישון־רבין, תוכנית המעבר לקמפוס העתידי נועדה גם להקנות לסטודנטים מיומנויות רכות כלימוד עצמי, עבודה בקבוצות תוך שיתוף פעולה ויכולות הבעה בכתב ובעל פה, שנחשבות לחיוניות בשוק העבודה העתידי.

ההרצאות המקוונות ילוו במשימות שנועדו לתרגל מיומנויות אלו ויעניקו להן ציונים. "הסטודנט צריך ללמוד איך לארגן רעיון ואיך להוביל אותו בצורה לוגית ומשכנעת", אומרת קישון־רבין, "יש המון חבר'ה שיודעים לכתוב אלגוריתם, אבל מתקשים להסביר את עצמם".
להערכת האוניברסיטה, הלמידה המשולבת תאפשר להרחיב את שיתופי הפעולה עם מוסדות אקדמיים בארץ ובחו"ל, למשל בקורסים משותפים, ותסייע להגדיל את היצע התוכניות לסטודנטים מחו"ל ולאוכלוסיות מיוחדות בארץ (כחרדים וערבים או אנשים במהלך הקריירה), כיוון שתאפשר לצמצם את הנוכחות הנדרשת מהם בקמפוס.

מקור (שחר אילן )

מגיפת הקורונה שינתה באופן משמעותי את האופן שבו אנחנו לומדים ועובדים, והלמידה מרחוק הפכה להכרח עבור הסטודנטים. עם זאת, לא מעט אנשים מעדיפים ללמוד גם בקמפוס ולקחת חלק בחוויה הסטודנטיאלית המוחשית של לימודים פרונטליים בכיתה.


למי שרוצים לשלב בין שני העולמות, מוצעת אפשרות של לימודים היברידיים (כלומר, לימודים משולבים או מעורבים) שבהם לומדים גם בקמפוס וגם בלמידה אונליין. הבחירה נמצאת בידיים של הסטודנטים, שיכולים להחליט איך ללמוד ולהתאים את הלימודים לצרכים האישיים. הלימודים הם גמישים ומתאימים למצב בשטח ולהתפתחויות טכנולוגיות.


לאחרונה תכניות אלה הופכות פופולריות במיוחד ומוסדות שונים מציעים מסלולים כאלה. לא מעט מוסדות גם מתכננים להעביר חלק משמעותי מתכניות הלימוד שלהם למתכונת היברידית בשנים הקרובות, וההערכות הן כי אותם מוסדות יאפשרו לסטודנטים לבחור מתי להגיע לקמפוס ומתי ללמוד מהבית.

  • האוניברסיטה הפתוחה (פריסה ארצית): באוניברסיטה הפתוחה מתקיימים לימודים בשיטה המשלבת בין למידה מקוונת למפגשי הדרכה בקמפוסים. מרכזי הלימוד פרוסים ביישובים רבים בארץ. מוצעים לימודים לתואר ראשון במגוון ענפים כגון מדעים, מדעי החברה ומדעי הרוח, וכן שילובים דו חוגיים.
  • המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט (הוד השרון)בין המסלולים של המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט מתקיימים לימודים לתואר ראשון ושני בשיטת HYFLEX, במודל המשלב בין למידה מקוונת מרחוק ולימודים פרונטליים בקמפוס. מטרת התכנית לאפשר לימודים גמישים ומתקדמים ולסייע למעוניינים לאזן בין לימודים ועבודה.
  • המכון הטכנולוגי חולון HIT: התכנית לתואר שני בטכנולוגיות למידה של המכון הטכנולוגי חולון מתקיימת במתכונת משולבת ללמידה פנים אל פנים ומקוונת. בתכנית זו מכשירים מומחים לפיתוח פתרונות טכנולוגיים מתקדמים ללמידה ארגונית. זוהי תכנית ללא תזה שהיקפה כשנתיים.
  • אוניברסיטת תל-אביבבאוניברסיטת תל-אביב מציעים חלק מן הקורסים במתכונת מקוונת, והתכנית היא כי תוך כשלוש שנים כשליש מן הקורסים הנלמדים באוניברסיטה יילמדו במתכונת משולבת שבה לומדים אונליין ובקמפוס.

מקור

קורס מתודולוגיות ויישום הגנת סייבר, מתקיים זו השנה השנייה במחלקה להנדסת תוכנה בשנקר (בהנחיית עמית דונסקי), בפורמט Massive Open Online Course, המוכר בראשי התיבות MOOC; שיטת הוראה המבוססת על קורס מקוון הנצרך דרך האינטרנט.

הפלטפורמה אשר נבחרה לצורך קורס זה הינה Coursera, ובמסגרת זו, הסטודנטים נדרשו לעבור ולהבחן בהצלחה מספר קורסים הכלולים במסלול Cyber Security Specialization.

מקור

אוניברסיטאות רבות  ומכובדות בעולם מציעות  כיום תארים מקוונים, מדובר באוניברסיטאות המדורגות גבוה  בעולם , אתר "מאסטר פורטל" דירג חלק מהאוניברסיטאות שמופיעות בדירוג הבינלאומי השנתי של QS World University Rankings ל-2020, ומציעות גם לימודים מקוונים מלאים לתארים ראשון ושני.

במקום הראשון בדירוג נמצאת יוניברסיטי קולג' שבלונדון; במקום השני נמצאת אוניברסיטת קולומביה שבארה"ב; ובמקום השלישי מדורגת אוניברסיטת אדינבורו שבבריטניה.

הדירוג המלא

יוניברסיטי קולג' לונדון, בריטניה.

אוניברסיטת קולומביה, ארה"ב.

אוניברסיטת אדינבורו, בריטניה.

אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ארה"ב.

אוניברסיטת מנצ'סטר, בריטניה.

אוניברסיטת נורתווסטרן, ארה"ב.

קינגס קולג' לונדון, בריטניה.

אוניברסיטת קליפורניה, קמפוס לוס אנג'לס, ארה"ב.

אוניברסיטת סידני, אוסטרליה.

אוניברסיטת מונאש, אוסטרליה.

אוניברסיטת טקסס, קמפוס אוסטין, ארה"ב.

אוניברסיטת גלזגו, בריטניה.

המכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה, ארה"ב.

אוניברסיטת וויניפג, קנדה.

אוניברסיטת דרום וויילס, בריטניה.

אוניברסיטת ניוקאסל, אוסטרליה.

אוניברסיטת אוטרכט, הולנד.

אוניברסיט פיזה, איטליה.

EU ביזנס סקול, ספרד.

אוניברסיטת בוסטון, ארה"ב.

מקור

ראו גם :

כמה אוניבריסטאות מובילות  בקנדה מציעות תוכנייות לימודים מקוונות מלאות ( קישור)

בארה"ב , פלורידה  יש כמה וכמה אוניברסיטאות מקוונות המדורגת גבוה

מוסדות אלה מדורגים בפרסומים שנתיים כגון דירוג האוניברסיטאות העולמי Times Higher Education,  QS  World University rankings, US News & World Report, Washington Monthly,  ורבים אחרים.

מקור

סקירה מעניינית וחשובה של פרופסור אורי קירש ,

הוראה המונית מקוונת ? חדשנות משבשת באוניברסיטאות

· · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר.