האוריינות הדיגיטלית של העובדים בישראל נמוכה בהשוואה לעולם

153

Digital literacy

המונח האנגלי של אוריינות דיגיטלית הוא "Digital literacy", ולא בכדי הוא מזכיר את הקונספט של ידיעת "קרוא וכתוב". כשם שאדם שאינו יודע לקרוא ולכתוב (Illiterate) יתקשה לבצע פעולות שגרתיות כמו מילוי טפסים, קריאת עיתונים או לימודים אקדמיים גבוהים כך אדם שאינו בעל כישורי אוריינות דיגיטלית יתקשה להסתדר בעולם העבודה והעסקים של ימינו.

אוריינות דיגיטלית היא אמנם מונח צעיר יחסית אך כבר הוצעו מספר הגדרות. כך למשל, אוניברסיטת קורנל הגדירה את המונח כ"יכולת למצוא, להעריך, להשתמש, לשתף וליצור תוכן תוך שימוש בטכנולוגיות מידע ואינטרנט". גם  "The American Library Association" הגדירה את המונח באופן דומה. לפיה אוריינות דיגיטלית היא "היכולת להשתמש במידע ובטכנולוגיות תקשורת על מנת למצוא, לתקשר, להעריך וליצור מידע, תוך שימוש בכישורים קוגניטיביים וטכניים".

בין הכישורים אפשר למנות את הבאים: היכולת להבחין בין Fake news לבין True facts, חשיבה ביקורתית, היכולת לבחון מקורות של מסרים ולהעריך את אמינותם והכושר להבחין בין אמת לבדיה. אוריינות דיגיטלית היא גם הדרך שבה מאמצים טכנולוגיות ורעיונות חדשים, הגמישות שבה חושבים וזריזות השימוש בטכנולוגיה. 

מקור

דיווח של נתנאל גאמס וליאור דטל , עיתון דה-מרקר

 45% מהמשרות בישראל נמצאות בסיכון משמעותי, עקב השינויים בשוק העבודה – כך עולה מדו"ח בינלאומי שמפרסם היום (ראשון) משרד מבקר המדינה. לשם השוואה, האחוז הממוצע של משרות הנמצאות בסיכון ב-19 מדינות באיחוד האירופי הוא 48%. פינלנד ודרום קוריאה נמצאות במצב טוב יותר מישראל, עם 34% ו-43% בהתאמה, ואילו באיטליה מעט יותר מחצי מהמשרות נמצאות בסיכון. 

בחלוקה לפי מידת הסיכון, כ-600 אלף איש (15% מהמשרות) בישראל הן בסיכון גבוה לשינוי משמעותי, והעובדים בהן עלולים להיפלט משוק העבודה, ועוד כ-2 מיליון עובדים (כ-54% מהמשרות) הן בסיכון בינוני.

הדו"ח נעשה בשיתוף עם מבקרי המדינה של האיחוד האירופי, פינלנד, דרום קוריאה, איטליה, בולגריה וצפון מקדוניה. הוא מציג את ממצאי הביקורת שביצעה כל אחת מהמדינות, וכל משרד הציג את המענה של מדינתו לאתגרים שמציב שוק העבודה המשתנה בהתייחסות לתנאים המקומיים ותוך ניתוח של פתרונות אפשריים. 

מהדו"ח עולה כי אחוז המשתמשים במחשבים ובאינטרנט בישראל הוא נמוך מאוד בהשוואה בינלאומית. נכון ל-2017, רק 77% מהישראלים בגילי 54-25 השתמשו במחשבים, בהשוואה לממוצע של 87% ב-OECD. בין 2013 ל-2017 עלה אחוז המשתמשים באינטרנט בגילים הנ"ל מ-79% ל-88%. זאת, בזמן שהממוצע באיחוד האירופי טיפס באותה תקופה מ-84% ל-92%.

משרד מבקר המדינה הישראלי בחן את הצורך בהקניית אוריינות דיגיטלית לאורך החיים לשם התאמת הכישורים לדרישות של שוק העבודה – והעלה כי מבין 3.7 מיליון האנשים בגיל העבודה (64-18) בישראל שרמת האוריינות הדיגיטלית שלהם נמוכה או מזערית – רק 1% השתתפו בתוכנית ממשלתית מודרכת להקניית אוריינות דיגיטלית ב-2019. 

הדו"ח ממליץ על הקניית אוריינות לתלמידים, למורים ולבוגרים מאוכלוסיות מעוטות אוריינות – בפרט האוכלוסייה הערבית והחרדית. המסקנה המשותפת של הביקורות היתה שאוריינות דיגיטלית נדרשת בכל שכבות האוכלוסייה ולכן על הממשלות להשקיע בפיתוחה, תוך קביעת יעדים מדידים לכך. 

למאמר המלא בדף הפייסבוק של עוזי נבות ( קישור)

 לדו"ח המלא באתר מבקר המדינה :

הקניית אוריינות דיגיטלית לאורך החיים – מבקר המדינה

למאמר המלא  בעיתון דה מרקר

Ehud Aviran ,שימוש באינטרנט אינו ערובה או הוכחה לאוריינות דיגיטלית. אחד הדברים הבולטים כיום בתלמידים ברמת החטיבה והתיכון, הוא שימוש בכלים מקוונים ספציפיים, כדוגמת טיקטוק ואינסטגרם, אך ללא יכולות מתקדמות כגון חיפוש, הערכה וסינתזה של מידע, כפי שמשתמע מההגדרות שהבאת בעצמך.למעשה, המצב כיום הוא כזה, בו כל הידע האנושי נמצא בקצות אצבעותיהם של התלמידים, משל "הושט ידך וגע בו" – אך המוכנות ללמוד כיצד לשלוף, לחבר ולהשתמש בו בירידה מתמדת.פייק ניוז, ספינים, רעש הקהל (על משקל public opinion הנובעת מדעות לא מבוססות, ופחות על עובדות) והטיית דעת הציבור הם תולדה של ההבנה של גורמים במערכות גדולות (ממשל, תקשורת) את הכשל הזה, וניצולו לטובתם.אנו בעיצומו של עידן האנטי-אינטלקטואליות, אנטי-דעת ואנטי-מדע, אותו תיאר אייזק אסימוב, כאשר הזהיר בכתביו את האנושות מפני הליכת שולל אחר "הרעיון המוטעה הגורס כי משמעות הדמוקרטיה היא שהבורות של אחד היא שוות-ערך לידי של האחר" (1980)

· · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *