הקדמה

מאת:  עמי סלנט , עורך האתר " ידע וסקרנות דיגיטלית"

 נוכח התופעה המתגברת של נטישת מורים מואצת  בחודשים האחרונים , בדקתי גם במערכות החינוך בחו"ל  והתברר כי מדובר בתופעה עולמית ולא בהכרח ישראלית. אחת הסיבות לשחיקה של מורים בישראל נובעת מכך שבלמידה מרחוק היה לומרים/מורות הרבה יותר אוטונומיה פדגוגית ומינהלית והחזרה להוראה בכיתות הסטנדרטיות בבתי הספר חשפה אותם/אותן ביתר שאת ללחצים הן מצד ההורים והן מצד המנהלים .

ביחס לעולם, רמת האוטונומיה הניתנת לבתי הספר בישראל נמוכה יחסית, בהיבטים כמו שליטה על תכניות הלימודים, כוח האדם , שכר והעסקה, מבנה המימון וכד' • תקופת הקורונה הגדילה את האוטונומיה דה-פקטו של הרשויות מקומיות, המנהלים והמורים תרמה לחיזוק מקום צוותי החינוך בקביעת דרכי ותכני הלמידה, בפיתוח תכנים ויוזמות ובהקמה של מנגנוני קשר עם הורים ותלמידים

 ליקטתי כאן כמה ממצאים של מומחים בחינוך וכמה עדויות של מורים בארץ ובעולם וגם גישות אופטימיות של מורים

המעמסה הרגשית של המורים לא זוכה לתמיכה

השנה הנוכחית קשה למורים. כל מי שמקשיב להם יודע זאת. החזרה מסגרי הקורונה מאתגרת, הילדים שבו מתוחים, לא קשובים, חסרי סבלנות והרבה פעמים אלימים. תופעות אלו אינן חדשות, אבל המשבר הביא להתגברותן. מורים רבים נושרים מהמערכת, וה"קרחות" שהם מותירים מטילות מעמסה נוספת על המורים הקיימים, שכבר שחוקים ממילא, ורבים מהם על סף קריסה. יישום מהיר מדי ולא מתוכנן של תהליך השילוב בבתי הספר, מבלי לגייס את המערכת התומכת ההכרחית, מקשה עוד יותר. וההורים, שגם הם עברו/עוברים תקופה לא קלה, מטילים חלק גדול מהמעמסה הרגשית שלהם על המורים ( פרופסור יולי תמיר , 22 בנובמבר 2021 )

במערכות השיח הפנימיות מורות קוראות לעזרה, או מרימות ידיים. הן משתפות את חברותיהן בהחלטה לפרוש מהמערכת, ומקבלות תמיכה ועידוד ממורות שגם הן שוקלות פרישה. מורים מתלמדים מגיעים לכיתות מלאי התלהבות, אך בחדר המורים מייעצים להם לברוח. סטודנטים שעושים הסבה להוראה מחליטים לא להיכנס לכיתות. מורות מדווחות על חשש של ממש מתלמידים אלימים, ומהורים שמגבים אלימות זו או מאשימים בה את המורות. המערכת במשבר ספירלי, שהולך ומתעצם מיום ליום ( פרופסור יולי תמיר , 22 בנובמבר 2021 ).

 "זה מפרק כיתות": מה מסתתר מאחורי נטישת המורים

בשבועות האחרונים שמעתי יותר מדי סיפורים על מורים שעוזבים את המערכת במהלך השנה ותלמידים שנותרים בלי כתובת ובלי מבוגר אחראי ■ התוצאה היא אלימות שמקצינה, פריצת גבולות ותסכול שרק ילך ויגבר

אחרי שנה וחצי של לימודים בזום, בקבוצות קטנות או בכלל לא, חזרו לפני כשלושה חודשים כשני מיליון תלמידים לבתי הספר וגילו מערכת חינוך שנמצאת במשבר עמוק. מורים רבים מותשים נפשית ופיסית, פורשים או רוצים לפרוש. במשרד החינוך אין עדיין נתונים מדויקים על היקף עזיבת המורים, אך לפני כחודש אישרו מקורות במערכת החינוך ל–TheMarker כי "המון מורים עזבו במהלך הקיץ". מקור אחד אף אמר כי "יש בתי ספר שנפרדו מיותר מעשרה מורים בחודשיים. אם לא נתעורר, לא יישארו כאן מספיק מורים שיוכלו לטפל בילדים".

סימנים לקטסטרופה המסתמנת אפשר היה לראות כבר בשנה שעברה. מורה ששוחחתי איתה אז העריכה שבקיץ יפרשו מורים רבים, כי המצב בלתי נסבל. "עזבי את זה שבתקופת הקורונה שיגעו אותנו, עם הבלבול בהנחיות, הדרישה שנתאים את עצמנו ללמידה מרחוק בלי הכנה והתחושה בציבור שלימוד בזום זה סוג של חופש", אמרה, "מצפים מאתנו להכיל את הילדים כשאין מי שמכיל אותנו ואת הקושי העצום שאיתו אנחנו מתמודדים. אני ומורות אחרות סביבי קורסות, כולם יודעים את זה, וזה לא מעניין אף אחד".

כמו בכל מקצוע כמעט, גם מורים פרשו לאורך השנים, אבל מעולם לא היה זה בהיקפים כאלה ובדרך כלל מקובל היה להמתין לסיום השנה, כדי לא לפגוע בתלמידים. אלא שהפעם הם כבר לא מוכנים או לא מסוגלים להמתין, ובמקרים רבים נוטשים מהרגע להרגע, תוך שהם מסתכנים אפילו בוויתור על זכויות שמגיעות להם ( ענת ג'ורג'י , 10 בדצמבר 2021 )

פרישה מוקדמת של מורים בארה"ב

 וורניקה פרימוס  , עזבה ביוני  משרה כמורה  במחוז ריצ'לנד  של קולומביה , דרום קאולינה ,

"המנהל בבית הספר שאל אותי , " את לא יכולה  להישאר עוד שנה? " נזכרת  וורניקה , שלפני  המגפה תכננה  להמשיך לעבוד עוד שנתיים, " ואני אמרתי לו  " לא , אני עייפה"

 וורניקה פרימוס אמרה שאחת הסיבות שפרשה הייתה שהיא האמינה שמורים  יהיו תחת לחץ להשלים פערי לימוד של התלמידים שנגרמו במגפה"   והיא לא רצתה לעבוד בלחץ כזה.

תופעה דומה של פרישה מוקדמת של מורים בבתי ספר בארה"ב באה לידי ביטוי גם בחודשים האחרונים ויש כיום מחסור רציני של מורים בבתי הספר בארה"ב .

מקור : וול סטריט גורנל

Covid-19 Pushed Many Americans to Retire. The Economy Needs Them Back.

The unexpected absence of older American workers is complicating an already difficult labor shortage, since no one knows how many will return

עדויות מורים

יוספיקו

12.12.2021

דרישות מילוי הניירת הטבלאות והאקסלים מהמורים הפכו בלתי נסבלות. וזה מעבר לבדיקת שיעורי בית ומבחנים ושאר ניירת שהייתה מאז ומתמיד. בשנים האחרונות התווספו להם שעות אין ספור מתסכלות של מילוי אין ספור אקסלים שאין בהם שום צורך אמיתי. פשוט סתם. וכל מנהל או רכז לעניין כלשהו, דורש את מילוי הטפסים שלו.

הילדים יחד עם הוריהם הפכו בלתי נסבלים. כל אחד\אחת חושב עצמו שהוא מינימום הנסיך מאודנבורו, וכל אימא בטוחה שהיא מינימום הנסיכה דיאנה. ועכשיו לך תתמודד עם בעיות משמעת ועם מריבות בלתי פוסקות בין הילדים שכולם בני מלכים, ואחר הצהריים תתמודד בלהשכין שלום גם בין ההורים. וכל זה כשקיצצו את כל הכנפיים של המורים ואין להם כמעט שום כלי בארגז הכלים להתמודד עם בעיות משמעת. היום גם אם שני תלמידים רבים והורגים אחד את השני במכות, מסוכן למורה להפריד ביניהם, שמא יתפרש שהוא פגע באחד מהם. הכל בכפפות משי והתלמידים יודעים את זה ומנצלים את הפחד הזה עד הסוף. 

המורה ד.  

"יש שחיקה גדולה מאוד שהקצינה ב-2020 ואין כתף תומכת. רק יודעים לדרוש ולפקח, בלי לתת מענה אמיתי ומיטבי למורים ולתלמידים. מה גם ברגע שההורים בוחשים בקלחת, ההתנהלות הופכת לבעייתית עוד יותר. ההתנהלות ברשתות החברתיות מול הורים בעייתית ומסוכנת. מורים רבים חשים כי העבודה לא נגמרת והם "אמורים" להיות זמינים להורים בוואטסאפ 24/7."   מקור

מרב הילב (59), מורה לכיתות א'־ב', פרשה ממערכת החינוך בסוף שנת הלימודים הקודמת לאחר 26 שנות הוראה. היא מספרת מדוע החליטה לפרוש: "המערכת הפכה להיות מערכת ביורוקרטית, מה שמעסיק אותה זה טפסים ואבחונים וזה בא על חשבון דברים אחרים. ההרגשה היתה שזה כסת"ח של מישהו שלא רואה את העיקר. מורה צריך לגעת בדברים, לשחק עם הילדים, לטייל איתם בחורשה הקרובה לבית הספר ואין לזה זמן, כי העיקר זה ההישגים. לא יכולתי יותר ואמרתי שהמקום הזה לא מתאים לי. אני לא פרשתי בגלל עייפות או שחיקה". על היקפי הפרישה הגדולים אמרה: "אני חושבת שמורים מרגישים שהם לא עושים מה שהם באו לעשות, יש ניתוק מהשטח ומורים מתוסכלים. זו כבר לא עבודת חינוך, בעיניי. המערכת ממאיסה את המקצוע על המורה ולא התלמידים עצמם". 

מקור

המורה  דסי פפרמן על הסיבות לנטישתה

"זה לא בגלל השכר שאחרי 12 שנות ותק, כפל תארים ומאות שעות השתלמות, מגיע ל-10 אלפים שקלים ברוטו – למרות שזאת סיבה מצוינת. זה לא בגלל שאמא כלשהי איימה לשרוף אותי פעם, לא בגלל אמא אחרת שכתבה עליי מכתב מרושע לפיקוח, זה לא משום שאני נאלצת להתמודד עם ילדים שלא פוגשים את ההורים שלהם כמעט ולכן ההורים שלהם לא מחנכים אותם ולא יודעים איך זה להיות איתם כמה שעות ברצף. זה לא בגלל השעות של בדיקת מבחנים וזה לא בגלל הטלפונים להורים בלילות. אני חושבת שהמערכת חוטאת לתפקיד ולא מכינה ילדים לעתיד הלא ידוע באמת. כן, למורים ניתנה אוטונומיה מסוימת, אבל בינינו, בגלל הציונים, התעודות והתכנון השנתי (וגם בגלל המבנים הארכאיים) האוטונומיה ממנו והלאה. "

משרד החינוך לא מכיר את השטח ורואה רק הצגות

מקרים כאלה הם בלתי נסבלים ואין למערכת מענה באמת טוב או פתרונות. בנוסף, לדבריה של פפרמן המשרד עצמו – מנותק מהכיתה. "משרד החינוך עצמו כישות, לא נכנס לכיתה כבר ארבעים שנה. אני עזבתי לפני שנכנסה שרת החינוך, יפעת שאשא-ביטון, אני תולה בה תקוות. בעיניי, יש שם מפקחים שיושבים על סיר הבשר ולא נכנסו לבתי ספר, וכשהם מגיעים לבית הספר מכינים להם הצגה. מקשטים ומנקים כמה שרק ניתן ולא תמיד הם באים בכלל למסדרון"

"ראיתי את זה אינספור פעמים", היא ממשיכה, "הכרתי מורים שהיו מוכנים לשנות את טבלאות האקסלים בגלל פחדים. מורים שהיו מוכנים לשנות את הממוצע הכתוב, בשביל שקט תעשייתי. אי אפשר באמת ללמד כשיש לך 40 תלמידים בכיתה. המורים עושים מעל ומעבר, ואין למשרד החינוך באמת תגמול אמיתי בשביל המורה, לכן הרבה מורים לא טורחים. את יכולה להיות רכזת מקצוע ולקבל במקרה הטוב רק תוספת של 6 אחוזים. לאורך השנים המערכת הולכת ונחנקת, יש יותר ויותר ילדים עם לקויות למידה ויש גבול ליכולת". 

מקור

 "יש המון מורות ומורים טובים ויצירתיים במערכת, שעובדים קשה כדי לייצר עניין בכיתה. הם ממש לא המיעוט", אמרה אחת המורות , וסיפרה על ההתערבות הגוברת של ההורים שמתקשרים או שולחים הודעות, "בכל יום, בכל שעה ועל כל שטות, כאילו שלנו אין חיים אישיים או שיקול דעת".

מקור

הגישה האופטימית של מורים

סיגל דוגה: "משבר הקורונה העניק הזדמנות לאנשי החינוך להתמודד ולהתקדם עם הטכנולוגיה בלמידה מרחוק"

סגירת מוסדות החינוך בעקבות משבר הקורונה, גרמה לחששות רבים בקרב מורים, הורים, אנשי חינוך ותלמידים, משום שהיא הציבה מולם אתגר חדש ולא ידוע: למידה מרחוק. למרות הקושי, מורים רבים, וביניהם סיגל דוגה, הגיעו למסקנה כי קיימים יתרונות רבים ללמידה מרחוק וכן להתמודדות המחשלת עם האתגר של העת החדשה

 הלמידה המקוונת הכריחה את המורים לפקוח את העיניים ולראות באמת מה קורה.

"למשבר הקורונה היו גם יתרונות בהיבט החברתי – רגשי", טוענת דוגה. "הבניית הכיתה כקבוצה חברתית, טיפוח קשר מורה – תלמיד, חיזוק החוסן והבטחת המוגנות. בעיניי, להיות מורה זה להיות שם ברגעים שהכי צריכים אותנו, והתקופה האחרונה דרשה מאיתנו לתפקד ביצירתיות וחמלה מוגברים. משבר הקורונה גרם להרבה מורים להבין את זה ולשנות את סגנון ההוראה שלהם לחלוטין".

להמשך הכתבה

נספחים  

רבע מהמורים פורשים אחרי חמש שנים

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמתייחסים לשנים 2014-200, עולה כי אחד מכל ארבעה מורים פורש ממערכת החינוך אחרי חמש שנים. 13% עוזבים את המערכת אחרי שנה אחת בלבד.

שיעור המורים החדשים שעזבו את המערכת כעבור חמש שנים הגיע בממוצע ל-23% בחינוך היסודי, 33% בחטיבות הביניים ו-37% בתיכונים. מנגד, שיעור העזיבה השנתי אחרי חמש שנים נמוך בהרבה ועומד על אחוז בחינוך היסודי ו-2% בעל יסודי

מקור .

"תצאי משם על אלונקה"

"כדי להבין לעומק את האתגרים שאיתם מתמודדים המורים והמורות, הציע לי השבוע פרופ' יורם הרפז, מרצה לחינוך במכללת בית ברל, להיכנס לכיתה ולהיות מורה ליום אחד. "תצאי משם על אלונקה", פסק. לדבריו, תנאי העבודה של המורים קשים, בעיקר בגלל בעיות משמעת. כיתות רבות אינן ניתנות לניהול, ולכן היכולת העיקרית הנדרשת ממורים היא "החזקת הכיתה". "מנהלים כבר לא מחפשים מורה רגיש או משכיל, אלא כזה שיש לו יכולת להחזיק כיתה", הוא אומר — ואי־אפשר ללמד את זה. "היכולת הזאת היא כמעט מולדת. יש מורות שבמבט מקפיא אחד שלהן הכיתה משתתקת, ויש כאלה שמאיימות בעונשים קשים וזה לא מרשים אף אחד" ענת ג'ורג'י , 21 באוגוסט 2021 )

כדי להמחיש עד כמה המצב בישראל חריג, סיפר לי הרפז על הרצאה שהוא העביר בסינגפור לאנשי הוראה, שבה נתן דוגמאות של תלמידים שמתפרצים לדברי המורה, מתחצפים ומפריעים. "הדוגמאות האלה קיצוניות מאוד", אמרו לו בקהל. "איך אתה יכול לומר שהתלמיד לא נותן למורה לדבר?" הרפז החליט לא לפגוע בשמם הטוב של תלמידי ישראל, והשיב שאכן, זאת רק דוגמה תיאורטית להמחשה.( ענת ג'ורג'י , 21 באוגוסט 2021 )

בשיחות רבות שקיימנו עם מורים ומורות הם סיפרו על העומס, על ההרגלים שהשתנו, על הצורך להכיל הורים ותלמידים לחוצים בלי שמישהו מכיל אותם. הם התלוננו על הדרישה להתאים את עצמם למציאות המשתנה מהרגע להרגע, תוך שההחלטות מונחתות עליהם ללא תכנון, בקרת נזקים או הפקת לקחים. גם אם מדובר בתקופה קיצונית במיוחד, הם אמרו לנו אז, ההתנהלות הזאת משקפת את הזלזול של המערכות השונות בהם ובעבודתם ( ענת ג'ורג'י , 21 באוגוסט 2021 )

מחסור במורים בעולם

לפי דוח של ארגון אונסק“  קיים כיום מחסור בין-לאומי גדול של כ-32 מיליון מורים במערכת החינוך בשלב החינוך היסודי ובשלב החינוך העל-יסודי. מחסור זה צפוי להחריף ולגדול ל-69 מיליון מורים חסרים עד שנת 2030 .כותבי הדוח התמקדו בשני גורמים עיקריים למחסור: האחד, ביקוש גדול – צורך לאייש כיתות במורים; והאחר, נשירת מורים ממערכת החינוך. מתוך עשרה מיליון מורים חסרים בשלב החינוך היסודי, כשבעה מיליון חסרים בשל נשירת מורים מהמקצוע, ושלושה מיליון חסרים בשל הצורך לאייש כיתות חדשות; בשלב החינוך העל-יסודי חסרים כ-22 מיליון מורים, מתוכם תשעה מיליון חסרים בגלל נשירת מורים, וכ-13 מיליון חסרים בגלל הצורך לאייש כיתות חדשות.

במדד מעמד המורה בעולם Index Status Teacher Global ,שפרסמה קרן וארקי נבחן מעמד המורים ב-35 מדינות. לפי מדד זה, במדינות האלה מורים נחשבים לבעלי מעמד גבוה: סין, דרום קוריאה, טאיוואן ורוסיה, ואילו במדד זה ישראל נמצאת במקום ה-34 מתוך 35 .מדינות נוספות שבהן מערכות החינוך בכלל והמורים בפרט זוכים למעמד מכובד, הן מבחינת דימוי ציבורי והן מבחינת שכר, הן: פינלנד, דנמרק, נורווגיה, שוודיה, אירלנד וסינגפור )2018., al et Dolton .)נמצא שבמדינות שבהן הקריירה בהוראה אינה נחשבת כקריירה יוקרתית ואינה מזכה את העוסקים בה בהערכה, הישגיות התלמידים מוגבלת. על פי רוב, מדינות אלו מתקשות לגייס מורים ולשמר אותם במערכת )2019, Kilmek.

לסקירה המלאה של מכון מופ"ת

מנשה לוי, יו"ר איגוד מנהלי בתי הספר העל-יסודיים, מסביר ש"אם בעבר התפשרנו על האיכות של המורים והיו מספיק מורים שיכולנו להכניס למערכת במקום אלו שפרשו לגמלאות, בשנים האחרונות אנחנו מקבלים לעבודת הוראה גם מורים שבעבר לא היינו מתחילים לראיין אותם. אנחנו לפעמים סוגרים את העיניים, אוטמים את האוזניים ומוכנים להתפשר על מורים בינוניים, ובלבד שיבואו. כל מי שמביע את רצונו ללמד במקצועות שבהם יש מחסור והוא בסדר – נחטף. אין לנו ברירה, אנחנו חייבים להתפשר". 

לוי, מנהל תיכון מעיין שחר במועצה האזורית עמק חפר, מודה כי שירותי החינוך שהילדים מקבלים הם ברמה נמוכה מאשר בעבר. "אם הייתי מפצל כיתה של 40 תלמידים לשתי קבוצות ללימוד אנגלית, כיום אדחוס את כל התלמידים מול מורה אחת, כי אין לי אופציה אחרת", הוא מסביר. 

מקור

רם כהן, מנהל תיכונט ע"ש אלתרמן בתל אביב,  כתב פוסט מטלטל, שזכה לכמעט 4,000 שיתופים, אודות נשירת מורים והמחסור החמור בגננות, מורות ומנהלות (גברים ונשים) במערכת החינוך.

מיהו המורה הנושר? מאפיינים דמוגרפיים, תעסוקתיים ומוסדיים של הנושרים מהוראה
רינת ארביב-אלישיב, ורדה צימרמן

למאמר