"המורים מעידים שלמידה מרחוק אינה טובה לתלמידים" אבל המציאות היא הרבה יותר מורכבת וגם שונה

573

הקדמת עורך האתר , עמי סלנט , מידען .

הכתבה החד-צדדית של אור קשתי בעיתון "הארץ" "משרד החינוך: חרף השיפור, רוב המורים מעידים שלמידה מרחוק אינה טובה לתלמידים" אינה מציגה את המצב לאמיתו בכל הנוגע ללמידה מרחוק בתקופת סגרי הקורונה . על מנת להציג תמונה יותר נכונה ואמיתית , ליקטתי בסקירה כמה מחקרים שמעידים כי הלמידה מרחוק לא הייתה בהכרח שלילית מבחינת התלמידים ועתידם, וגם ראיונות עם תלמידים שמהם התעלם הכתב של עיתון " הארץ" לחלוטין ( גילוי נאות : כאשר למדתי אצל פרופסור יצחק קשתי בביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב הוא לימד אותי לחקור יותר לעומק ועל כן הופתעתי כי הבן שלו אור קשתי נסחף לכותרות שטחיות של משרד החינוך ) . הסקירה שלפניכם היא חלק מספר שאני כותב עתה על למידה מרחוק בכלל ולמידה מרחוק בתקופת הקורונה.

"לפי סקר שפרסם המשרד, רוב המורים סבורים שבשנה החולפת לא התקיימה למידה משמעותית ולא ניתן מענה לצרכים החברתיים והרגשיים של התלמידים. ואולם, ההורים לא ממהרים לפסול את הלמידה מרחוק – שעלולה לחזור עם העלייה בתחלואה

יותר ממחצית מהמורים מעריכים כי בתי הספר לא הצליחו לעמוד ביעדים החינוכיים בשנת הלימודים האחרונה, בה פעלו באופן מקוון. כך מראה סקר שפרסם לאחרונה משרד החינוך. לפי הממצאים, רק 31% מהמורים העריכו כי התקיימה למידה משמעותית בתקופה זו, רק 38% ציינו כי הלימודים תאמו את תוכנית הלימודים באופן מספק, 35% חשבו כי מוסדות החינוך הצליחו לתת מענה מספק לצרכים החברתיים של התלמידים ו-48% העריכו כך לגבי הצרכים הרגשיים.

"מרבית המורים דיווחו שבכל הפרמטרים הקשורים בתלמידים – לימודיים, חברתיים ורגשיים – היעדים הושגו במידה בינונית לכל היותר", קובע הדו"ח המסכם את ממצאי הסקר."

לכתבה של אור קשתי בעיתון " הארץ"

הסקר במלואו באתר משרד החינוך

 עם כל הכבוד לסקרי מורים של משרד החינוך , הנה מה מעידים המחקרים בנושא  :

למרות תחזיות קודרות על פגיעה קשה בהישגים ובהשכלה בעקבות סגירת בתי הספר, התמונה המסתמנת מורכבת יותר, ומראה שלמידה אינה עניין כמותי הנגזר רק ממספר שעות ההוראה.

במחקר נמצא כי סגירת בתי הספר לא פגעה כלל באף אחד מהיבטי המוטיבציה של התלמידים ללמוד. עוד נמצא כי בקרב תלמידים שדרגו עצמם כתלמידים חברותיים ומוחצנים גברה המוטיבציה ללמוד בעקבות משבר הקורונה, בהשוואה לתלמידים שהגדירו עצמם כמופנמים ומתבודדים.

מחקרים חדשים: שיבושי הקורונה לא פגעו בלמידה ובתלמידים

לסקירה המלאה של ד"ר גיל גרטל

מחקר בינלאומי שפיט :

השאלה של הצלחת הלמידה מרחוק או כישלונה בתקופת הקורונה קשורה קשר אמיץ  לסוגייה של אמפטייההאם במהלך הלמידה מרחוק  נוצרה יותר אמפטיה של  מורים  בהשוואה לכיתה בבית הספר ?  התשובה היא לא !!

במבט לאחור : הלמידה מרחוק בתקופת הקורונה , היבטים פדגוגיים ותפיסות חדשניות שלא יושמו .

אולי עוד מוקדם לסכם את ההיערכות הפדגוגית של מורים ובתי ספר בתקופת הקורונה , בכל זאת, ניסיתי לרכז כמה תובנות כאן בסקירה , כי למיטב ידיעתי ,  משרד החינוך בישראל ובתי ספר כמעט ולא הפיקו לקחים לטובת שיפור , חידוש  ושידרוג הלמידה המסורתית בעקבות הקורונה וגם לא המשיכו להטמיע מהלכים פדגוגיים חדשניים שהבליחו בתקופת הקורונה.

  • למידה מקוונת דורשת פיתוח של פדגוגיה אחרת. מי שחושב שלימודים אונליין זה לקחת את השיעור שהיית מעביר עם לוח וגיר מול הכיתה, ולעשות אותו במשך שעה מול הזום, טועה בגדול. זה ממש לא אמור לעבוד ככה. פרקי הזמן של הוראה מרחוק הם עד 15 דקות כי אין קשב, ולכן צריך לשלב בה מטלות ודברים אחרים.
  • הלמידה מרחוק שהתקיימה עד היום הייתה ברוב המקרים רפליקה של הלמידה בכיתות, "מרבית המורים הגבירו את כמות המטלות… התוצאה היתה בריחה מסיבית של התלמידים מהלמידה מרחוק.

לסקירה

וגם:

מחקר : למידה היברידית טובה ללימודי מתמטיקה

תלמידי על יסודי קבעו כי למידה היברידית טובה ללימודי מתמטיקה

ד"ר חווה וידרגור: "הוראה היברידית אינה מתאימה רק ללימודי המתמטיקה, אלא טובה לכל המקצועות, כיוון שהיא מקדמת פרסונליזציה בלמידה, עצמאות של הלומדים ותהליכי הוראה-למידה חדשניים".

עכשיו, עם חזרת תלמידי העל יסודי לבתי הספר, מתברר כי אחד המקצועות שירוויחו מהם הכי הרבה בלמידה המשולבת בין הזום ופנים אל פנים בבית הספר הוא המתמטיקה. 

מחקר שערכה ד"ר חוה וידרגור מרצה בכירה בשיתוף עם הסטודנטית פז בן עמרם ממכללת גורדון, מצא כי למידה כזו טובה במיוחד למתמטיקה. 

המחקר האיכותני נערך בקרב 27 תלמידי ט'-י' מבית ספר טכנולוגי באיזור חיפה המשלב למידה מקוונת (בשימוש בפלטפורמת אקדמיית קהאן) עם למידה פנים-אל-פנים בבית הספר. מטרת המחקר הייתה לבדוק באיזה אופן תופסים תלמידים בכיתות ט'-י' את האפקטיביות של הלמידה ההיברידית במתמטיקה.

לכתבה המלאה

למידה מרחוק מנקודת מבטם של התלמידים 

יצא לי לראיין כמה וכמה תלמידים מכל שכבות הגיל במהלך השנה ומהם למדתי כמה דברים על עמדות ותחושות התלמידים לגבי הלמידה מרחוק .

יש, כמובן , הבדלים מהותיים בגישה על פי גילאים . מרבית התלמידים בבתי הספר היסודיים איבדו את יכולת הריכוז מול מסכי הזום , אך תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים גילו כושר הסתגלות ללמידה מרחוק ובמקרים לא מעטים אפילו עניין .

משתנה נוסף המשפיע על עמדת ותחושות התלמידים הוא סוג הפלטפורמה ודרכי ההעברה של המורים בפלטפורות המקוונות . כך , לדוגמא , תלמידי תיכון אשר עברו מההוראה ולמידה באמצעות  זום לפלטפורמת MICROSOFT  TIMES  הרגישו נינוחים יותר בהשוואה לאותם תלמידים בכיתות בהם עיקר ההעברה היתה סינכרונית באמצעות זום. בדומה לכך ,שמתי לבי כי תלמידים שלמדו באמצעות פלטפורמת גוגל קלאסרום לא הביעו תסכול ולא התנגדו להמשך הלמידה מרחוק מהבית.

המשתנה השלישי שהשפיע על עמדת ותחושת התלמידים כלפי הלמידה מרחוק הוא כמות המטלות המקוונות ואיכותם . מורים שהמטירו על התלמידים כל הזמן מטלות מקוונות בלי הרף רק גרמו לתסכולם של התלמידים ולתחושת דחייה כלפי הלמידה מרחוק. התופעה הזו רווחה במיוחד בחודשים הראשונים של הקורונה אז המורים עוד לא הבינו כיצד להחזיק תלמידים בלמידה מרחוק :

מרבית המורים שיעתקו  אז את ההוראה שלהם לזום והגבירו את כמות המטלות, שהומטרו על התלמידים ללא הרף. התוצאה היתה בריחה מסיבית של התלמידים מהלמידה מרחוק. 

ככל שסגרי הקורונה נמשכו , צברו גם המורים עקומת למידה מבחינת ההעברה בלמידה מרחוק ושינו בהדרגה את גישתם. הפחיתו את כמות המטלות המקוונות וגם כתבו משימות מתוקשבות מותאמות לאינטרנט וגם מרתקות יותר.

 אפשר גם אחרת

תלמידי חטיבת ביניים שראיינתי סיפרו כי המורה שהעבירה בחודשים האחרונים שיעורים מקוונים  ארוכים בזום במשך כל היום , שינתה את דרכי ההעברה והעבירה שיעורי זום קצרים מאוד של רבע שעה ובשאר הזמן  יצרה צוותי למידה מקוונים משותפים של תלמידים שלמדו באמצעות פורומים מקוונים בצורה אסינכרונית . המורה ביקשה כל פעם מצוותי הלמידה להיפגש יחדיו בפורום ( ומאוחר יותר אחרי החיסונים גם בבתים) .

 לשאלתי , האם יסכימו ללמוד במתכונת כזו גם בשנה הבאה , הופתעתי לשמוע תשובות חיוביות.  

מקור וקרדיט

שאלנו תלמידים על למידה מרחוק

מרבית התובנות שאנו שומעים על למידה מרחוק בחודשים האחרונים הם של מורים , רכזי תקשוב  ואנשי חינוך בתפקידים שונים , אבל לא פחות מעניין וגם מועיל היה לשמוע גם את התובנות של הצד השני , כלומר , התלמידים .

הנה כמה מסקנות מהסקר שערכה קרן אייז בין תלמידים על מנת לבדוק עמדות ומחשבות של התלמידים עצמם לגבי למידה מרחוק :

  • כמעט מחצית ממשתתפי הסקר ציינו כי אין להם את האמצעים האידאליים ללמידה מרחוק. מרביתם לומדים באמצעות הטלפונים הסלולריים, חולקים מחשב עם בני המשפחה ו/או ללא אמצעי למידה קבוע.
  • מרבית המשיבים מייחסים את יעילות הלמידה מרחוק ללמידה משולבת בין הוראה "פרונטלית" לבין עבודה קבוצתית או עצמית. מגמה ברורה מכלל המשיבים מראה שהנוכחות של דמות המורה עדין תופסת מרכיב משמעותי ביעילות הלמידה. ושוב, עלינו לזכור שמדובר בשכבות גבוהות.
  • המסקנה שלי (קרן אייז)  הם עדיין זקוקים לנו ללמידה. אבל הם מוכנים גם ללמוד עצמאית או בקבוצות
  • הנתונים מחזקים את הטענה ששיעורים מקוונים צריכים להיות קצרים – יחידות מיקרו, תחומות, וקצרות בזמן. מאוד ממוקדות תוכן.
  • הכמות לא בהכרח מעידה על האיכות.
  • אנו רואים בצורה ברורה העדפה לכך שהקניית חומר חדש בצורת מקוונת תעשה על ידי המורה באמצעות מצגת. אבל לצד זאת, מספר לא מבוטל של תלמידים ציינו שהיו רוצים את האפשרות ללמידה עצמאית באמצעות מיומנויות: כגון שאילת שאלות, חקר, חיפוש ברשת, דפי עבודה ותרגול עצמי, שיח פרטני עם המורה.
  • הדגש כאן הוא על המורה כדמות מנחה ומלמדת לצד חיזוק מיומנויות הלמידה העצמאית.

לסקר המלא של קרן אייז בבלוג שלה :

ד"ר צביה אלגליחברה בצוות ההיגוי ומרצה בתכנית לטכנולוגיה בחינוך, חברת צוות במרכז היזמות במכללת סמינר הקיבוצים.

Zvia Elgali

שיחה עם אחיין בן 7+ בכתה ב', מדגם של ילד אחד, על המציאות.

'אני לא צריך את בית ספר כדי לפגוש חברים, יש לנו קבוצת ווצאפ של כל הבנים בכתה, קובעים לרדת לשחק ויורדים. קודם עשינו את זה בהפסקות, אבל לא צריך הפסקה, פשוט נפגשים'. וללמוד אני שואלת אותו? תרצה לחזור לכתה כדי ללמוד? 'לא חייבים' הוא עונה, 'אפשר ללמוד בזום, כל בוקר אנחנו מקבלים משימה, אחר כך מתחלקים לקבוצות, אין לי בעיה ללמוד בבית ולפגוש את החברים בגינה'.

שיחה שהעלתה כמה הרהורים – חלק מהמורים למדו ללמד מקוון בצורה שמחברת את התלמידים. זה מדאיג ברמה של עומק הלמידה, זה אולי אומר שילדים עם כישורים חברתיים מפותחים, ניזוקים פחות מהמציאות הזו – כי יורדים לגינה לשחק, וזה פותח כפי שמראים המחקרים בכל העולם, פערים קשים לילדים שבית הספר הוא הזירה החברתית עבורם והם זקוקים לתיווך. זה אולי אומר שבית הספר, בין אם ירצו אנשי מערכת החינוך ובין אם לא, כבר שינה את תפקידו.

מקור

בקרב מומחי חינוך מהארץ ומעולם שוררת הסכמה על כך שהשימוש בזום ככלי ללמידה מרחוק אמור להיות מוגבל לכמה דקות ביום, ובעיקר כדי לקיים מפגשים חברתיים בין התלמידים, ולא ככלי ללמידה. עם זאת, בגלל היעדר תקציב, הלימודים בישראל מסתמכים בעיקר על זום בלמידה מרחוק. לפני פתיחת שנת הלימודים משרד החינוך השקיע רק 35 מיליון שקל בפיתוח תכנים ללמידה מרחוק שאינם מסתמכים על זום. בגלל מחסור בתכנים דיגיטליים אחרים, בתי הספר נאלצים לעשות שימוש רחב בזום.

הדו"ח של בזק נערך בשיתוף פעולה עם מכון המחקר קנטאר, הוא בוצע בקרב מדגם ארצי של 2,300 מרואיינים, כולל מדגם של בני נוער בגילים 18-13. בעקבות התפשטות הקורונה, עורכי המחקר הוסיפו שאלות על מצבם הנפשי, הגופני וההישגים בלימודים של המשתתפים בסקר.

מקור

 במבט כולל ובמבט לעתיד : מה ההישג הגדול של הלמידה מרחוק בשנה האחרונה ? 

 מבחינת התלמידים:  בתקופת הקורנה  הואץ תהליך אימוץ הטכנולוגיות החדשות ככלי לניהול תקשורת בין מורה לתלמיד, אלו איפשרו להגדיל  ולהעמיק את המרחב הדיאלוגי בין מורה לתלמיד, לשנות את המציאות החינוכית ולהציע תפיסה חינוכית חדשנית. כניסתם של אנשי חינוך לזירת המדיה החברתית באינטרנט היא לטווח ארוך יתרון גם לתלמידים מבחינת שיח מתבגר-מבוגר.

מעבר לבדידות של התלמידים בבית ולעייפות הזום הרי בסופו של דבר התלמידים הסתגלו למתכונת הלמידה מרחוק והם יהיו מוכנים בעתיד ללמוד חלקית ( יום בשבוע ) בלמידה מרחוק. כל הסימנים מצביעים כי בעתיד הלמידה מרחוק לא תיעלם והיא תיושם במשולב עם למידה  פנים אל פנים.

 "מסתבר שדווקא משבר הקורונה הוא הגורם המרכזי שעוזר לילדינו לרכוש את אותן יכולות שבלעדיהן יתקשו להשתלב בעולם המחר

 למערכת החינוך תפקיד מרכזי בפיתוחה של היכולת ללמידה עצמית ושיתופית לאורך זמן. היא יכולה וצריכה לגדל לומדות ולומדים עצמאיים שמבינים מהו הידע הנדרש להם, מוכנים לקחת על עצמם את הלמידה של תחום חדש עד כדי התמחות, וממשיכים ללמוד דברים חדשים לאורך כל החיים.

ההבנה כי חשוב לטפח לומד עצמאי, שאחראי ללימודיו, מודע ליכולתו ולכיוון התפתחותו וחושב ופועל מתוך מכוונות עצמית, אינה חדשה. ובכל זאת, התרגום שלה למציאות חינוכית בבתי הספר מצומצם. תוכניות הלימודים החדשות והסטנדרטים שהונהגו במערכת החינוך הישראלית בשנים האחרונות מדגישים את הצורך בפיתוח כישורי הכוונה עצמית של הלומד בתהליך למידתו, אך עד כה לא חל שינוי רחב דיו בנושא זה.

מקור  

מהו הכשל העיקרי בלמידה מרחוק בתקופת הקורנה ? לא מה שחשבתם

מאת: עמי סלנט , עורך האתר

מחקר חדש של אוניברסיטת ג'ורגיה בארה"ב בדק מה הם ההתנסויות המועילות  ביותר ללמידה מרחוק בתקופת סגר הקורנה ומצא כי לא בעיות של הבנה ותכנים לימודיים היו הבעיה העיקרית  בלמידה מרחוק אלא דווקא ארגון חומרי הלמידה והתכנים במרחבי הלימוד המקוונים. התלמידים לא התקשו בהבנה של תהליכים כמו פוטוסינתזה אלא התקשו דווקא באיתור חומרי הלמידה המתאימים אותם לימדה המורה בנושא .

גם מחקר משנת 2019 מצא כי מרחבי הלמידה דיגיטליים אינם מאורגנים היטב והמורים והמרצים לא השקיעו בהקמת מרכז משאבים דיגיטלי מאורגן היטב שיכול להקל על התלמידים/סטודנטים .

אותי זה לא מפתיע כי שמתי לב כי גם בישראל מרבית המורים ( וגם המרצים !!)  הזניחו את ארגון מרכז המשאבים הכיתתי (או של הקורס ) המקוון וחבל .

מקור 1

מקור 2

והנה מה שכתבתי לפני כמה חודשים:

חשיבותם הגוברת של מרחבי הלימוד הא-סינכרוניים בלמידה מרחוק

 גם לפני תקופת מצור הקורונה היתה חשיבות למרחבי לימוד כיתתיים מקוונים אבל עתה החשיבות גברה שבעתייםמרחב הלימוד המקוון הוא העוגן של הכיתה הוירטואלית ונמל הבית היציב של הלומדים מרחוק .

מרחב לימוד א-סינכרוני מאפשר למורה יצירת תחושה של קהילה בכיתה הוירטואלית .

באמצעות מרחב לימוד א-סינכרוני  ניתן לתת לתלמידים אפשרות בחירה רחבה בחומרי למידה בהתאם לעניין שלהם.

מרחב לימוד מקוון  כיתתי באינטרנט צריך לכלול 4 נדבכים עיקריים :

  • תכנית לימודים שבועית
  • ספריית תכנים (דפי תוכן)
  • פורום מקוון לכיתה
  • לוח הודעות/אירועים מקוון לכיתה

מקור 

משוב הוא שמן הסיכה של ההוראה והלמידה, עם זאת בלמידה מקוונת הוא לעתים התאדה

 הזום לא מעודד בהכרח משוב מצד המורה כי הוא רפליקה של הוראה פרונטלית בכיתה

בתקופה זו של האצת הלמידה מרחוק בעקבות הקורונה מורים ומרצים מיהרו לפלטפורמות סינכרוניות כגון זום, הקליטו קטעי וידאו ותכנים  דיגטליים אשר, רחוקים מלהיות הוראה מאתגרת. אם להיות להיות הוגנים, נעשה מאמץ מסוים לגרום ללומדים למצוא עניין בלמידה מרחוק, בדרך כלל ע"י שאלות מנחות או משימות מקוונות הניתנות ע"י המורים/מרצים. הליכים ופעולות אלו בוצעו באמצעות פלטפורמות מקוונות כגון גוגל קלאסרום או מוודל אבל מה שחסר לעיתים קרובות זה   FEEDBACK  טוב.

לסקירה המלאה

כמה תגובות נוספות של מורים ומורות בעקבות הכתבה של אור קשתי וסקר משרד החינוך

יונית

"כשרוב המורים שלא יודעים לפתוח מחשב ולבנות מצגת הם משדרים לתלמידים שהלמידה הזו לא טובה. אם היו משדרים אחרת ומקצרים שיעור לחצי שעה מרוכזת עם הפסקות של רבע שעה בין כל שיעור לשיעור וחצי שעה בין כל שני שיעורים זה היה עובד יופי. "

ברוב המקרים מה שהתבצע לא היה למידה מרחוק אלא העתק/הדבק של הלמידה בבית הספר למרחב המקוון, וזו לא המהות של למידה מרחוק.

אביטל

אם רוצים שהנתונים הללו יהוו תשתית למדיניות, כדאי שהם יהיו מפולחים לפי שכבות גיל של התלמידים. אין דין כיתה א׳ כדין י״ב. מהנתונים כפי שהם מופיעים בכתבה זו, לא נכון לקבל החלטות.

הוראה מקוונת איכותית מחייבת שליטה במגוון פלטפורמות מקוונות, ידע והבנה פדגוגית איזו פלטפורמה מתאימה לסוגי המשימות השונות והחשוב מכל; ז-מ-ן. הכנה של שיעור מקוון בן 45 דקות דורשת [ממורה מיומן] לפחות שעה וחצי של בניית השיעור [בהנחה שהוא שולט היטב ברזי הפלטפורמות השונות].

· · · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *