מהו הוא החסם העיקרי לתוכניות החדשניות של משרדי החינוך והמדע ?

413

הקדמת עורך אתר "ידע וסקרנות דיגיטלית" , עמי סלנט , מידען

ליאור דטל ,  עיתון דה-מרקר , עיתונאי  החינוך הטוב ביותר כיום בישראל,  על התוכניות החדשות  של משרדי החינוך והמדע מול המציאות בשטח.  אני המשכתי לבדוק ולאסוף מידע ,  וליקטתי עוד עובדות  ונתונים על המחסור במורים לטכנולוגיה ומדע . ובסיום הסקירה גם על הכיוונים החדשים בהכשרת המורים בישראל 

"הפרסום של משרדי החינוך והמדע לפיו לימודי מקצועות ההיי־טק, כמו מתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב, ישולבו במערכת הלימודים כבר בגיל הגן — הותירה בלבול ותהיות רבות במערכת החינוך.

לפי ההודעה, התוכנית צפויה לפעול כבר במחצית השנייה של שנת הלימודים הקרובה בפיילוט בכ–100 חטיבות ביניים, ובשנים הבאות תיושם בבתי הספר היסודיים ובגני הילדים. התכנים הקשורים למדעי המחשב ומדעים יונגשו בהתאם לכל שכבת גיל, עם דגש על פיתוח של כישורי התלמידים בתחומים כמו למידה עצמית, חשיבה יצירתית וביקורתית ועבודת צוות.

תקציב התוכנית מוערך ב–150 מיליון שקל בשנת הלימודים הראשונה, ו–400–500 מיליון שקל בשנה ביישום מלא, בתנאי שיימצאו לה מקורות. מדובר בתוכנית רחבה בעלת היבטים רבים, שתדרוש הכשרה של מורים קיימים וגיוס של מורים חדשים, פיתוח תוכניות לימוד, שינוי שיטות ההוראה וההערכה של התלמידים.

המטרות של משרדי החינוך והמדע ראויות: שיפור ההישגים במבחנים הבינלאומיים — מהעשירייה הרביעית בדירוג לאחת מ–15 המדינות המובילות בעולם, תוך צמצום האי־שוויון במערכת החינוך ובחברה והכנה של התלמידים למקצועות העכשוויים והעתידיים. אלא שהיעדים שאפתניים כל כך, שספק אם ניתן להשיג אותם ללא רפורמה רחבה וארוכת טווח במערכת החינוך.

אחד החסמים הגדולים ביישום התוכנית הוא המחסור החמור במורים איכותיים, בעיקר בתחומים אותם התוכנית רוצה לקדם: מתמטיקה, מדעים ואנגלית. במצב כזה, גם תלמידים המעוניינים בכך לא יכולים כלל ללמוד את המקצועות המדעיים. זהו משבר רחב היקף וחמור, שנובע בין היתר מבעיות שכר, מעמד והיעדר אוטונומיה במקצוע ההוראה.

לכתבה המלאה בעיתון דה-מרקר

ראו גם :

בר-זוהר, ב‘ ויוספסברג בן-יהושע, ל‘ (2020 ) . מחסור במורים: רקע, אתגרים ודרכי התמודדות. הוצאת מכון מופ“ת, מרכז המידע הבין-מכללתי. מכון מופ"ת , 2020

בסקירת מידע זו מוצגים הגורמים למחסור במורים והאתגרים הנובעים ממחסור זה, תוך התייחסות לגיל הלומדים, למקצועות הלמידה ולמדינות שבהן המחסור במורים הוא חמור במיוחד. בנוסף, בסקירה יתוארו דרכי ההתמודדות העיקריות עם הבעיות שנוצרו בעקבות המחסור במורים

מתמטיקה ומדעים בעולם

בתי ספר רבים בארצות הברית מדווחים על מחסור חמור במורים למקצועות המתמטיקה והמדעים. המחסור נובע בעיקר מאי-הצלחה לשמר מורים במערכת, מעזיבת מורים לעבודה אחרת בתחום המתמטיקה והמדעים אך מחוץ לעולם ההוראה, משיעור יורד של סטודנטים הנרשמים ללימודי הוראת מתמטיקה ומדעים ומחוסר הלימה בין גידול האוכלוסייה ובין מספר המורים הדרושים

המחסור במורים המלמדים מתמטיקה ומדעים בארצות הברית, באירופה ובישראל מאלץ את בתי הספר "להנמיך את רף הקבלה" במקצועות אלה כדי לאייש את משרות ההוראה. שיעור נשירת המורים המלמדים מתמטיקה ומדעים גבוה במידה רבה בהשוואה למקצועות אחרים. הסיבה לכך יכולה להיות שמעט מורים במקצועות אלה תופסים את מקצוע ההוראה כקריירה לכל החיים, ולרבים מהם יש הזדמנויות מפתות לעבוד במגזר העסקי בתחומי ההנדסה, הטכנולוגיה והעסקים.

המחסור במורי מדעים מוסמכים קיים בארצות הברית במשך עשרות שנים, בעיקר בחטיבה העליונה ובבתי ספר הנמצאים בפריפריה החברתית ובפריפריה הגאוגרפית. יש כמה סיבות לנשירת מורים מהוראת מדעים, ביניהן, מעמדו הנמוך של המורה, תנאי השכר במקצוע, תנאי העבודה בסביבת בתי הספר, הכשרה אקדמית לקויה ומחסור במשאבים. לצורך ההמחשה, במקצועות המדעים יש מחסור של יותר מ- 45,000 מורים, כשמספר המורים הנושרים מהוראת המקצוע בכל שנה הוא כ-25,000 2019

בישראל

בחינוך היסודי בישראל בשנת הלימודים תשע"ח 2017–2018 מספר מורי המתמטיקה היה כ-9,500 מורים , מתוכם שיעור המורים בעלי הכשרה מלאה להוראת המקצוע היה כ-40% בלבד. נתון זה מלמד על כך שחלק ניכר מהתלמידים לומדים מתמטיקה ממורים חסרי הכשרה מתאימה, והדבר עלול לפגוע בלימודיהם ובהישגיהם העתידיים במקצוע זה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה.  

בחינוך העל-יסודי בשנת הלימודים תשע"ח לימדו מתמטיקה כ-9,000 מורים. רק ל 39% מהם הייתה ההכשרה הנדרשת להוראת המתמטיקה במסגרת זו . מבקר המדינה (2019 ) .

בדוח מבקר המדינה לשנת 2013 נכתב כי בשנת 2010  רק כשליש ממורי המתמטיקה בחינוך העל-יסודי הממלכתי במגזר היהודי וכמחצית מהמורים למתמטיקה בחינוך העל-יסודי הממלכתי במגזר הערבי היו בעלי תואר אקדמי מתאים, כפי שנדרש להוראת תחום הדעת הזה.

כדי להתמודד עם המחסור במורים במקצועות המתמטיקה והמדעים, מלבד מסלולי ההסבה להוראה במקצועות המתמטיקה הנפוצים בעולם ובישראל, ניתן להציע קורסי התמקצעות בתחומי דעת אלה למורים מוסמכים, לחלק את עומס העבודה בין צוותי המורים, להשיק מסלולי פיתוח מקצועי עבור מורים קיימים שהוסבו ללמד מתמטיקה ומדעים בשל אילוצי מערכת ולנסות לגייס מורים מאזורים אחרים באמצעות מתן הטבות דיור וסבסוד מגורים או שימוש בהוראה מקוונת.

קישור לסקירה המלאה

איכות כוח ההוראה בישראל: תמונת מצב

 דו"ח טאליס לשנת 2018 שאל מנהלים במדינות שונות מהם החסמים העומדים בפני הוראה איכותית במוסדות שהם מנהלים. בין תשובותיהם ציינו מנהלים ממדינות רבות כי קיים מחסור בהון אנושי איכותי, אך בקרב המנהלים בישראל קיבלה תשובה זו תמיכה נרחבת: מנהלים רבים יותר — בפער משמעותי ביחס למדינות אחרות — הצביעו על עובדה זה כמחסום העומד בפני הוראה איכותית. כ־ %37 מהתלמידים בישראל לומדים בבתי ספר שמנהליהם ציינו כי קיים מחסור במורים מוסמכים )לעומת %21 בממוצע במדינות ה־OECD ) או שציינו כי קיים מחסור במורים להוראת מקצועות מסוימים בפרט וכי קיים מחסור במורים המיומנים בהוראה לתלמידים עם צרכים מיוחדים ומרקעים שונים או חוסר במערך מסייע ותומך

במבחני פיז"ה 2018 נמצא כי כ33 אחוז מהתלמידים בני ה־15 בישראל לומדים בבתי ספר שמנהליהם דיווחו כי יכולת בית הספר לספק הוראה איכותית נפגעת משום שרמת צוות הוראה לוקה בחסר או משום שהצוות אינו מוסמך כיאות — לעומת ממוצע של 15 אחוז במדינות ה־OECD.6

לדו"ח המלא של אברהם תומר

תחזיות לגבי  כוח ההוראה

"מערכת החינוך תידרש להתאים עצמה לגידול של מינימום 30% במספר הילדים"

במערכת החינוך, צופה הדו"ח  של פרופ' אלון טל , שעד 2050 מספר התלמידים ינוע בין 2.42 מיליון בחלופה הנמוכה ל-3.7 מיליון בחלופה הגבוהה (בכל תרחיש הדו"ח מציג מספר חלופות: נמוכה, שמבטאת ירידה משמעותית בשיעור הפריון, בינונית, שמבטאת ירידה מתונה בשיעור הפריון, וגבוהה, שמבטאת את המשך מגמות גידול האוכלוסייה הקיימות). "מגמות הילודה משפיעות באופן מיידי על מערכת החינוך שתידרש בתוך 30 שנה להתאים עצמה לגידול של כ-30% לכל הפחות במספר הילדים ועד להכפלה מלאה, על פי תחזית 'עסקים כרגיל'. בשנת 2020 נלמדו 4.48 מיליון שעות הוראה. לגידול במספר התלמידים משמעויות לתוספת שעות ההוראה הנדרשות כדי לשמור על יחס דומה של שעות עבודה לתלמיד. עד 2050 תידרש תוספת של בין 1.34 מיליון שעות הוראה בהינתן התחזית הדמוגרפית הנמוכה, ל-4.52 מיליון שעות הוראה בהינתן התחזית הדמוגרפית הגבוהה".

הגידול בשעות ההוראה יחייב גם גידול במספר המורים, של בין 59 אלף ל-188 אלף. כיום יש במערכת החינוך מ-181 אלף מורים. מספר הכיתות, שעומד כיום על 27 אלף, יידרש לגידול של בין 23 אלף ל-74 אלף.

מקור

ראו גם :

תוכנית "קיוון חדש" להכשרה מהירה של מורים

הרפורמה החדשה בלימודי הוראה – השינויים המהותיים בהכשרת המורים, הרקע והשאלות הפתוחות (קישור)

· ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *