הקדמת עורך האתר , עמי סלנט , מידען

בעקבות הראיון החשוב של פרופסור מייקל פולן על למידה מעמיקה בקנדה ובכלל ,ריכזתי בסקירה שלפניכם מקורות מידע וסיכומים נוספים בעברית אודות התפיסה שלו המיושמת בקנדה וגם ההיבטים המעשיים של תקשוב בחינוך הנגזרים ממנה

תקציר מתוך הראיון עם פרופסור מייקל פולן

Michael Fullan

מקור וקרדיט : ליאור דטל , עיתון דה-מרקר  4 ליוני 2021

פרופ' מייקל פולן, חוקר החינוך הנודע, הוא אולי המומחה בה״א  הידיעה לאופן שבו מערכות חינוך מתארגנות כדי להיות רלבנטיות לתלמידים בעידן הנוכחי.

בממשלת קנדה אין שר חינוך ואין משרד חינוך. יש שרת אוצר, שרת בריאות, שרה לקידום מעמד הביניים, שרת כלכלה, שרת חקלאות ואפילו שרה לענייני הים, הדיג ומשמר החופים. אבל שר חינוך — אין. זו הממשלה היחידה בעולם המפותח שאין בה משרד חינוך פדרלי, ואם תשאלו את הקנדים — זה עובד מצוין.

לפי חוקת קנדה, האחריות לחינוך היא בידי כל אחת מהפרובינציות המרכיבות אותה, והן מעבירות חלק ניכר מהסמכויות לשטח. בניגוד לישראל, שבה משרד החינוך ריכוזי וכוחני, קנדה היא סמל לביזור סמכויות. בעוד שישראל מידרדרת ומפגרת אחרי מערכות החינוך של המדינות המפותחות, זו של קנדה מדורגת בקביעות כאחת הטובות בעולם במבחני פיזה הבינלאומיים, והיא מצליחה לשמור על הישגים גבוהים ופערים נמוכים בין התלמידים עוד מאז מבחן הפיזה הראשון, שנערך לפני כ–20 שנה.

הפרובינציה הבולטת ביותר בתחום החינוך בקנדה היא אונטריו, שמאז 2003 הובילה רפורמות פורצות דרך בחינוך שהפכו אותה לדוגמה עבור מדינות רבות. פרופ' מייקל פולן, מבכירי חוקרי החינוך בעולם, היה יועץ למשרד החינוך של אונטריו במשך קרוב לעשור במהלך תכנון ויישום הרפורמות החינוכיות. כיום הוא מנהל חברה שמספקת שירותי ייעוץ למדינות ומלווה אותן בהתנעות של רפורמות חינוכיות.

פולן מייחס חשיבות לביזור סמכויות, אבל לדבריו זה לא מספיק. בשנים האחרונות הוא מודאג מחוסר הרלוונטיות של מערכות חינוך שפועלות בשיטה הישנה, המבוססת על שינון, וטוען שהתלמידים שלהם עלולים לשלם את המחיר. "העולם השתנה", אומר פולן בראיון ל–TheMarker. "התלמידים שיסיימו את בתי הספר יפגשו מציאות מורכבת וקשה. גם התלמידים שמצליחים בלימודים לא רוכשים את הכישורים המתאימים לחיים בעת הזאת. אנחנו חייבים לדאוג שלבוגרי בתי הספר יהיו כל הכישורים והיכולות לשרוד בחברה, ולשפר את מצבה".

מה הכיוון הנכון למערכת החינוך?

"צריך לשנות את המהות של בתי הספר. תלמידים לא מוצאים עניין בלימודים שמבוססים על העברת הידע של המורים במקצועות השונים. הם בכלל לא מבינים מה הטעם בזה. הם היו רוצים לעשות דברים משמעותיים יותר. אנחנו מתמקדים בשינוי המיקוד לרווחה, אושר ולמידה, ומציעים להתמקד בשינוי הפדגוגיה".

המודל שפולן מציע ליישם במערכות חינוך ברחבי העולם נקרא למידה עמוקה. זה גם שמה של החברה שהוא מנהל ושפועלת ב–12 מדינות. המודל מבוסס על מעבר להקניית כישורים ומיומנויות במקום למידת שינון, אך כולל מרכיבים נוספים כמו ביזור סמכויות והעברת אוטונומיה לשטח (בתנאים מסוימים), צמצום האי־שוויון והבניית שיתופי פעולה ואמון בין כל הגורמים במערכת, גם בין תלמידים למורים.

פולן מציע להתמקד בשישה כישורים בלבד: תכונות וערכים (עמדה חיובית ללימודים, למידה עצמית, נחישות, התמדה, חוסן, אמפתיה, חמלה ויושרה); אזרחות (פרספקטיבה גלובלית, מחויבות לשוויון, קיימות ועניין בפתרון בעיות לטובת החברה); שיתוף פעולה (כישורים חברתיים, עבודה בצוות ורב־תרבותיות); תקשורת, חשיבה יצירתית וחשיבה ביקורתית.

באופן כללי, הוא מציע להדק את הפעילות במערכת החינוך כך שהיא תתמקד בשיפור נושאים מצומצמים: פיתוח הלמידה, אושר ורווחה (Well–being), מודעות אזרחית ושוויון. "בכל הדברים שהופכים אותנו לאנושיים", כפי שהוא אומר.

בלמידה עמוקה התלמידים משתעממים פחות?

"ברור. אנשים שמעורבים יותר במה שהם עושים משתעממים פחות. תבדקו את זה".

מערכות חינוך רבות בעולם שמות דגש על רכישת כישורים כאמצעי להכנת בוגרי בתי הספר לעולם, ומבחני הפיזה של OECD שמים דגש על כישורי התלמידים והיכולת שלהם ליישם את הידע שלהם בפתרון בעיות מהמציאות, ולא על הידע שצברו. בסיפור הזה ישראל נותרה מאחור. דו"ח מבקר המדינה שפורסם במארס קבע כי משרד החינוך לא גיבש עד כה תוכנית להטמעת מיומנויות וכישורים, לא הכין את השטח לכך, לא הכשיר את המורים ובכלל לא קבע את רשימת הכישורים הנחוצים לתלמידים. בעוד שפולן מדבר על שישה כישורים מרכזיים, דו"ח המבקר מצא כי מסמכי המדיניות של משרד החינוך מהשנים האחרונות עוסקים בלא פחות מ–57 כישורים ומיומנויות שונים. באחרונה התגבשה בין אגפי משרד החינוך הסכמה למעבר ללמידה על סמך כישורים ומיומנויות ואף נקבעו 13 כישורים שונים, אבל שר החינוך יואב גלנט גנז את התוכנית.

קנדה היא אחת המדינות המובילות במבחני פיזה

מערכת החינוך באונטריו דומה בכמה מובנים למערכת החינוך בישראל: לומדים בה כ–2 מיליון תלמידים (לעומת כ–2.4 מיליון בישראל), יש בה כ–5,000 בתי ספר (5,200 בישראל), היא מתמודדת עם סוגיות של אי־שוויון והכלכלה שלה לא מבוססת על משאבי טבע אלא על ההון האנושי. באונטריו מועסקים כ–130 אלף מורים, כך ששם מסתדרים עם פחות מורים מאשר ישראל, שמעסיקה כ–200 אלף.

אבל כאן הדמיון מסתיים. אונטריו תומכת בלמידה מתקדמת ובפיתוח של כישורי התלמידים, וישראל תומכת בלמידת שינון מיושנת. אונטריו היא מודל לביזור סמכויות בחינוך, וישראל היא מודל לריכוזיות בחינוך. בישראל משרד החינוך הוא הקובע, ובאונטריו המשרד מצומצם: הוא עוסק בעיקר בתקצוב ובקביעת מדיניות, והסמכות מבוזרת בין 72 מועצות חינוך של נבחרי ציבור, ולמנהלים ולמורים וגם לתלמידים יש השפעה גדולה על המערכת. מדובר באקו־סיסטם שלם שבו גם למכללה הראשית להוראה יש סמכות — היא אחראית על קביעת תנאי הקבלה, תוכניות ההכשרה ותנאי קבלת התואר למורים, וכך למעשה אחראית על איכות המורים.

התוצאות מדברות בעד עצמן. למרות הידרדרות מסוימת במבחני פיזה, קנדה נותרה אחת המדינות המובילות במבחנים. ב–2018 היא דורגה במקום השישי בעולם במבחן הקריאה (במקום השני מבין מדינות OECD), בעוד שישראל דורגה במקום ה–37; במקום ה–12 במתמטיקה (ובמקום השביעי מבין מדינות OECD), בעוד שישראל דורגה במקום ה–41; ובמקום השמיני בעולם במדעים (במקום החמישי מבין מדינות OECD), בעוד שישראל דורגה במקום ה–41.

מקור וקרדיט : ליאור דטל ,

לראיון מלא

 ראו גם :

היום שאחרי.

פרופ' מייקל פולן, חוקר החינוך הנודע, הוא אולי המומחה בהא הידיעה לאופן שבו מערכות חינוך מתארגנות כדי להיות רלבנטיות לתלמידים בעידן הנוכחי. פולן הוזמן על-ידי חברת מייקרוסופט לכתוב ניתוח מקיף על השפעת משבר קורונה על החינוך, וכהרגלו הוא מדויק להפליא.

לדעת פולן, המפתח החיוני הוא המוטיבציה הפנימית של הילדים ללמידה, לבד וביחד. תחושת הייעוד, המשמעות, השייכות והשאיפה לתרום לחברה הן הבסיס של המוטיבציה הזו. מערכות חינוך שמתעלמות מכך וסבורות שימשיכו להכתיב והילדים יצייתו בהכנעה, כבר איבדו את הרלבנטיות שלהן.

לעומת זאת, תלמידים שפרחו ושגשגו בלמידה מרחוק, הם אלו שהפגינו בלמידתם חשיבה ביקורתית, יצירתיות, חוסן ועצמאות, לצד ויסות עצמי, גמישות קוגניטיבית והתמדה. פולן מדגיש שאלו בדיוק המיומנויות שדרושות לא רק ללימודים, אלא גם בשוק העבודה שבו בוגרי מערכת החינוך יבקשו להשתלב בהמשך חיים.

לכן, המיומנויות הללו, צריכות לעמוד במרכז סדר היום של מערכות החינוך מכאן והלאה, באמצעות למידה אותנטית ורלבנטית, שנותנת קול, בחירה ואחריות לתלמידים. למידה שכזו משנה את תפקיד המורה באופן עמוק, כיוון שמעכשיו המורים הם כבר לא מספקי הידע, אלא מעוררי הלמידה (learning activators).

המורים שיצליחו בעולם החינוך שאחרי קורונה, מסיים פולן, הם מי שיהיו אנשי מקצוע מעולים שכבר לא ילמדו את הכיתה ואת החומר, אלא את התלמידים. הם יתאימו לכל תלמיד את התוכן והקצב שלו, ישלבו את התלמידים בבניית התוכן ובתהליך הלמידה שלהם ויבנו שיתופי פעולה בין התלמידים ועם עמיתיהם המורים.

לינק לדוח המלא: https://edudownloads.azureedge.net/…/Microsoft…

קישור

 מקור

פולן מתאר כך את ששת המרכיבים הפדגוגיים, המהווים בסיס ללמידה משמעותית:

בניית אישיות מוסרית – education character

יושר, סדר ואחריות, עבודה קשה, התמדה, אמפתיה, ביטחון עצמי, בריאות אישית, כישורי חיים.

זהות ואזרחות  citizenship  

רגישות וכבוד לתרבויות אחרות, מעורבות פעילה לטיפול בבעיות הקיומיות של האדם והסביבה, מנהיגות חיובית. 

תקשורת בין אישית  communication  

מיומנויות הקשבה, תקשורת יעילה בעל פה, ובאמצעות כלים דיגיטליים.

חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות – critical thinking and problem solving

קבלת החלטות יעילה תוך שימוש במגוון של כלים ושל משאבים דיגיטליים, עיצוב וניהול פרויקטים, פתרון בעיות.

שיתוף פעולה  collaboration

עבודה בצוותים, אמפתיה, תרומה ללמידה של אחרים, מיומנויות של השימוש ברשתות החברתיות.

יצירתיות ודמיון – creativity and imagination
יצירת רעיונות חדשניים, יזמוּת כלכלית וחברתית. 

מקור

Deep Learning: Engage the World Change the World 1st Edition, Kindle Edition

by Michael Fullan (Author), Joanne Quinn (Author), Joanne J. McEachen (Author)  Format: Kindle Edition

קישור למהדורת הקינדל של הספר באמזון

ראו גם:  סיכום מורחב למאמר של פרופסור מייקל פולן  בפורטל מס"ע

לבחור מנועים שגויים להכנסת רפורמה מערכתית כוללת(קישור)

דו"ח ביקור באונטריו , קנדה

משלחת של קרן טראמפ

אווה סילבה, יועצת מדיניות וקשרי חוץ; ג'ייסון פוקס וקתלין גרדינר, המחלקה להוראת המתמטיקה

שאלה: האם יש אצלכם מבחנים ארציים?

יש אצלנו מבחנים ארציים בקריאה ובמתמטיקה, הנקראים EQAO ,שנערכים מדי שנה לכל תלמידי כיתות ג', ו', ט', ו-י'. המבחן בכיתה י' מתמקד בכישורים אורייניים והוא מבחן מעבר קובע. רק תלמיד שעובר אותו יכול להתקדם להמשך הלימודים בתיכון. תוצאות המבחנים מתפרסמות לציבור בחתך בית ספרי. ההורים יכולים לראות זאת באתר אינטרנט מיוחד, שבו לכל בית ספר יש דירוג מספרי, ויש שבוחרים את מקום המגורים שלהם לפי בית הספר. אין העתקות או תרמיות של מורים במבחנים הללו, כי המורים הם אנשי מקצוע רציניים ויש בהם אמון גדול. בחמש השנים האחרונות זיהינו הידרדרות בהישגים במתמטיקה, במיוחד בכיתות ג' ו-ו', הבחנו בפערים הולכים וגדלים במבחן בכיתה ט'. בכיתה ט' אצלנו התלמידים צריכים לבחור בלימודים בין מסלול אקדמי למסלול מעשי, ואנחנו מזהים פערים גדלים בין תלמידי שני המסלולים הללו. %60 מהתלמידים נמצאים במסלול האקדמי במתמטיקה, והשאר במעשי. עם זאת, אין אצלנו מבחני בגרות ארציים. הציון הבית ספרי הוא שקובע את הקבלה לאוניברסיטה. אמנם יש מעט בתי ספר שידועים בזה שהם 'מנפחים' ציונים, אבל האוניברסיטאות מודעות לכך ומתחשבות בזה

לינדי אמטו, ראש תחום פיתוח מקצועי; רות דאוסון, אחראית פיתוח מקצועי בבתי ספר יסודיים, מארק הזבאנד, מוביל פרחי הוראה במתמטיקה, ג'ייסון פטוגרו, מנהל תחום מדידה והערכה.

שאלה: מדוע אין באונטריו בכלל ספרי לימוד?

זו מדיניות של הממשלה שגיבשה דרכים ל-"חנוך לנער על פי דרכו". להבנתם ספרי הלימוד נכתבו ב"מידה אחת לכולם" והם במהותם מקשים על התאמת ההוראה לתלמידים שונים. כיום המורים אצלנו משתמשים הרבה מאוד ב- teachers pay teachers ששם הם מורידים בתשלום קטן מערכי שיעור ועצמי למידה שפותחו על ידי מורים אחרים. לדעתנו, למורים אין באמת יכולת לפתח חומרים בעצמם, אבל יש חומרים מעולים ברשת, והמורים הופכים להיות צרכנים חכמים של חומרים. הם בוחרים ומתאימים את התוכן והסדר לפי הצורך של הכיתה שלהם. משרד החינוך פיתח בעצמו אתר שמאפשר למורים לשתף זה עם זה את החומרים שלהם, המלצות שלהם על חומרים, ועוד. זה נקרא EduGains וזה מאוד מצליח פה.

קישור

דו"ח ביקור באונטריו , קנדה

משלחת של קרן טראמפ

קישור

מייקל פולן :  כל עוד טכנולוגיה בחינוך משמשת לצריכת מידע ולא ליצירת מידע, היא לא תשפיע על הלמידה

פרופסור מייקל פולאן (Michael Fullan ) מקנדה מטובי המומחים לשינוי חינוכי בעולם הוציא בשנת 2012 ספר המנסה להתמודד עם סוגיית התקשוב החינוכי ותהליכי השינוי בבתי הספר. פרופסור פולאן , שצבר ניסיון מחקרי רב בתהליכי שינוי חינוך , מציע פרספקטיבות משלו וחזון להנעת השינוי החינוכי בבתי הספר באמצעות הטכנולוגיה החינוכית. הספר מציע ראייה ראיה מערכתית של הנעת השינוי החינוכי בבתי הספר ובמחוזות חינוך באמצעות תקשוב חינוכי .

התקשוב החינוכי בבתי הספר חייב להתבסס על  למידה מאתגרת ועל התמודדות של התלמידים עצמם עם יצירת תכנים , ארגונם , והערכת תכנים דיגיטליים

It is vital to root any learning activity in pedagogical theory, just as in any lesson. Having a secure knowledge base to enable students to select/understand relevant information online is crucial (Fullan 2020)

Stratosphere: Integrating Technology, Pedagogy, and Change Knowledge 

קישור

ההיבטים המעשיים ליישום

בעקבות  קריאת הספר של פרופסור פולן ובהשראתו כתבתי כמה סקירות המצביעות על הכיוון הנכון בתקשוב חינוכי  

הבניית ידע בסביבה דיגיטלית : כלים דיגיטליים לארגון תוכן רשתי , כולל המלצות

אפשר גם אחרת : משימות קבוצתיות להבניית ידע בלמידה מרחוק

הרפורמה ב2019 באונטריו בקנדה הייתה במידה רבה בהשראתו של פרופסור מייקל פולן

האם יצליחו הקנדים לחייב את כל תלמידי התיכון ללמוד 2 קורסים מקוונים

מימשל  הקנדי במרץ 2019  כי כל תלמידי התיכון במחוז אונטריו יידרשו לקחת 4 קורסים מקוונים כחלק מהדרישות לסיום ביה"ס התיכון .

לסקירה בעברית