הרפורמה במערכת החינוך : תמונת מצב , 20 לאפריל 2021

1004

לאחר שנים של מחלוקות, התגבשה רפורמה שמוסכמת על כל אגפי משרד החינוך – אבל שר החינוך יואב גלנט ומנכ"ל משרדו משהים את אישורה ומסכנים את יישומה.

אנגלית, מתמטיקה, מדע וטכנולוגיה ועברית (לדוברי עברית). ההוראה של שאר המקצועות תהיה גמישה יותר, והמנהלים יוכלו לבחור כמה שעות להקדיש לכל מקצוע, אם בכלל.

מקצועות כמו היסטוריה, ספרות, תנ"ך, אזרחות, גיאוגרפיה, אמנויות וחינוך גופני ייחשבו מקצועות חובה, אך למנהלים תינתן גמישות גדולה לגבי שכבת הגיל שבה יילמדו והיקף הלימודים. לצד מקצועות אלה יוצעו אשכולות נוספים של מקצועות לבחירת המנהלים והתלמידים.

העבודה על הרפורמה התבצעה בחודשים האחרונים במשרד החינוך, בהובלת האגף לתכנון ואסטרטגיה והמזכירות הפדגוגית. במקביל, כמה רשויות מקומיות — בהן מינהלי החינוך בעיריות תל אביב, ירושלים, חדרה, באר שבע, שדרות, טבריה, ירוחם ונתניה — הובילו צוותי עבודה בשיתוף בכירים במשרד. הצוותים האלה הציגו עקרונות לשינוי מערכת החינוך שתואמים לאלה שגובשו לבסוף על ידי המשרד.

במסגרת הרפורמה קבע משרד החינוך אבני דרך בהתפתחות של תלמידי ישראל מגיל 3 עד סיום התיכון. עם זאת, הרפורמה אמורה להיות מיושמת בעיקר בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים. יישומה בחטיבות הביניים קריטי, מאחר שהן נחשבות השלב הבעייתי ביותר במערכת החינוך, בשל העומס הבלתי־סביר שנוצר בהן מבחינת היקף מקצועות הלימוד והידע הנדרש מהתלמידים.

אם תיושם הרפורמה, המורים יקבלו גמישות רבה יותר בשעות העבודה שלהם. הם יוכלו לצמצם את מספר שעות ההוראה הפרונטלית בכיתות מבלי ששכרם ייפגע, וכך יהיה להם זמן פנוי להכנת מערכי שיעור ולסיוע לתלמידים. בד בבד, לתלמידים תינתן בחירה גדולה יותר בניהול זמנם, ויתאפשר להם להמיר חלק מהלימודים בכיתות בלימודים מרחוק או בעבודה עצמית.

כיום, משרד החינוך מכתיב מדי שנה למנהלי בתי הספר את מקצועות הלימוד שהם נדרשים לשבץ במערכת השעות, ואת מספר השעות שיוקצה לכל מקצוע. לפי הרפורמה המוצעת, המנהלים יקבלו שליטה במערכות השעות, ויוכלו לוותר לעתים על חלק מהמקצועות (למעט מקצועות החובה). נוסף על כך, מנהלי בתי הספר והמורים יוכלו להשפיע על חלק משמעותי מתוכנית הלימודים בכל מקצוע ולבחור את שיטות ההוראה וחומרי הלימוד בעצמם, או מתוך מאגר מידע שיוקם על ידי משרד החינוך.

הסוף לשינון?

הרפורמה עוסקת גם בהתאמת תוכניות הלימודים בכל מקצועות הלימוד ורענונן, בפיתוח תוכניות לימוד חדשות ובמתן אפשרות להורות בבתי הספר תוכניות לימוד חיצוניות שלא נכתבו על ידי משרד החינוך. כמו כן, לפי התוכנית צפוי שינוי מבחינת הערכת התלמידים — כך שההתמקדות תהיה לא באופן שבו שיננו את החומר, אלא בידע והבנה, ובהתפתחות הרגשית והחברתית.

הרפורמה כוללת גם את מחשוב כל בתי הספר ועידוד לימודים דיגיטליים, ושיפוץ של כיתות הלימוד ומרחבים בתוך בתי הספר כך שיתמכו בשיטות ההוראה החדשות.

הדגש על מיומנויות

בעשור האחרון, מערכות החינוך בעולם החלו להדגיש את הצורך לפתח את המיומנויות של התלמידים, כמו חשיבה ביקורתית ויצירתית, עבודה בצוות, ולמידה עצמאית — על חשבון הוראה המבוססת על שינון חומר, כמקובל בישראל. מסמכי הרפורמה המוצעת משקפים הסכמה ראשונה בין אגפי משרד החינוך על 13 מיומנויות שיש לפתח אצל התלמידים. המיומנויות שנבחרו הן אוריינות לשונית, אוריינות מתמטית, אוריינות מדעית, חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית, אוריינות דיגיטלית, אוריינות מידע, מודעות עצמית, הכוונה עצמית, מודעות חברתית, התנהלות חברתית, אוריינות גופנית ובריאותית ואוריינות גלובלית

.לסקירה המלאה של ליאור דטל

מה מעדיפים שר החינוך ומנכ"ל משרדו ?

השר גלנט והמנכ"ל אדרי אינם מקדמים את הרפורמה שהציע הדרג המקצועי במשרדם. במקום זאת, הם שוקלים באחרונה ליישם תוכנית למתן אוטונומיה למנהלים באופן צר, מבלי לבצע שינויים אחרים במערכת החינוך. בין היתר, נשקלים צעדים שונים כמו הגברת הגמישות התקציבית באופן שיאפשר למנהלים לתגמל בבונוסים מורים מצטיינים או מורים שהוא מעוניין לקדם. בעבר משרד החינוך בחן הצעה דומה אך החליט שלא ליישם אותה, בגלל ההתנגדות הצפויה של ארגוני המורים, וגם בעקבות מחקרים שהצביעו על כך שתגמול בשיטה כזאת יזרע הרס במערכת.

לדברי המקור, "המטרה של המשרד היתה להציג תוכנית מאוזנת שתתמוך במורים ותפתח אותם. במקום זאת, שר החינוך רוצה להפוך את המנהלים לשליטים היחידים בבתי הספר, מה שיגרום למרמור בבתי הספר ויפגע במעמד המורים".

בנוסף, גלנט ואדרי שוקלים מהלכים נוספים, שלא הופיעו בהמלצות גורמי המקצוע. למשל, מתן אפשרות למנהלים לקצץ או לבטל חלק משעות הלימוד במקצועות מסוימים, ואפשרות לשנות כ-40% מכל תוכנית לימוד. גורמי המקצוע במשרד הציעו להעניק למורים וגם למנהלים גמישות בנושא, אך לא באופן קיצוני שיביא לביטול מקצועות ( ליאור דטל, 20 לאפריל 2021)

בכל מקרה, המהלך שיוזמים גלנט ואדרי כבר התקבל בהתנגדות עזה של מפקחי המקצועות בתוך משרד החינוך, ושל אקדמאים שחוששים שהחלטה כזאת תוביל לפגיעה בלימודי מדעי הרוח והאמנות.

בשלב זה, גלנט ואדרי עדיין לא גיבשו את החלטתם בנושא, אך נראה כי הם דוחים את הרפורמה הפדגוגית. השניים נחושים לקדם מהלך שיגביר את האוטונומיה למנהלים, אך בגלל המצב הפוליטי והסיום הקרוב של שנת הלימודים – חלון ההזדמנויות צר ( ליאור דטל , 20 לאפריל 2010 )

עמדת מנכ"ל משרד החינוך אדרי ותחושת מנהלי בתי הספר

מנכ"ל משרד החינוך : "כבר עכשיו, כשיצאנו למתווה בחזרה ללמידה מלאה, אפשרנו גם בחטיבות הביניים וגם בחטיבות העליונות כ-20 שעות למידה משולבת, למידה חוץ בית ספרית. לקראת שנה הבאה נרחיב את הגמישות".

עוד אמר כי "השנה סיכמנו על חמש בגרויות חיצוניות וכל השאר פנימיות,  כנראה שגם בשנה הבאה נישאר באותו מצב, ולאורך הדרך אנחנו נלמד מקצועות גם באופנים שונים, זה חלק מהגמישות וחלק מהתוכנית שלנו. כשנסכם את התוכנית, נפרסם אותה. זה יהיה בזמן הקרוב".

בהמשך התוכנית עלתה לשידור סמדר מורס, מנהלת בית הספר נופים בתל אביב, אשר התייחסה לדבריי אדרי: "אני שומעת דברים ובאמת מחזיקה את הראש ואומרת לעצמי, איך יכול להיות שהנתק בין המטה לבין השטח זועק לשמיים במידה כזאת?". היא הוסיפה כי "אנחנו פשוט מדוכאים מהמצב ומרגישים דיכוי תמידי של המוטיבציה שלנו, של היוזמות שלנו, של הרוח הפדגוגית שלנו".

"זה חייב להיאמר בלשון ברורה. לא שואלים אותנו, לא מתייעצים איתנו, לא מדברים איתנו. למה צריך לחכות לרפורמה ולתהליכים כפי שאמר עמית אדרי, ולא לעשות את זה עכשיו? עכשיו זה הזמן", המשיכה מורס ( מקור , מעריב 18 לאפריל 2021 ) .

מורס הוסיפה למתוח ביקורת על פעולות משרד החינוך: "אין אווירה של שיתוף בין משרד החינוך לבין צוותי ההוראה בשטח. מי ישב בתהליכי גיבוש הרפורמה? אני לא יודעת על מנהלים שישבו שם, אני לא יודעת על ארגונים שישבו שם, אני לא שמעתי על מורים שישבו שם". לדבריה, אנחנו חוזרים בצעדי ענק אחורה, ויהיה יותר גרוע ממה שהיה קודם.

בהמשך, קראה מורס למשרד החינוך לפעול אחרת: "משרד החינוך צריך לקרוא לנציגים, למנהלים ומנהלות, מורים ומורות, שישבו יחד איתם ביחד ויכתבו יחד איתם את הרפורמה, עם הידע שלהם. עמית אדרי מדבר על 'מיפוי של הפערים' – על מה הוא מדבר? הוא לא יכול לעשות מיפוי לבד. על פי אילו קריטריונים? מה הוא יודע על הילדים?" ( מקור : מעריב , 18 לאפריל 2021 ).

·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר.