שנה אבודה? ילדים למדו בשנת הקורונה דברים יותר חשובים מחשבון

301

מאת : ד"ר ניבה דולב

ד"ר ניבה דולב, היא ראש המחלקה לחינוך וקהילה במכללה האקדמית כנרת

יש הורים שחושבים ששנת הלימודים הזאת היא 'שנה אבודה' שהילדים לא למדו בה דבר. המומחית הזאת חושבת שהם למדו בה את הכישורים הכי חשובים למאה ה-21, והם לא למדו אותם בזום וגם לא מהמורים שלהם

בפסיכולוגיה למידה מוגדרת כשינויים שחלים בעקבות התנסויות שונות ושיאפשרו לילד לפעול בעתיד באופן שונה ממה שפעל קודם. תודו שזו הגדרה רחבה הרבה יותר, שתואמת את מהות הלמידה. ילד לומד ללכת, ואז הוא פועל באופן שונה – הולך במקום לזחול, מגיע למקומות ולומד דברים חדשים (וגם שובר על הדרך). ילד לומד לדבר, ואז חל שינוי מהותי באופן בו הוא מתקשר, ולפי ויגוצקי גם באופן בו הוא חושב. וזה נכון גם בהמשך הדרך.

יכולות הבסיס של המאה ה-21

בעתיד המשתנה, הילדים שלנו יצטרכו לפתח את הרצון והסקרנות ללמוד, את היכולת להשיג ידע ולחשוב עליו באופן ביקורתי, לגלות גמישות ויצירתיות בשימוש ביישום הידע ופתרון בעיות ואת היכולת לעמוד באתגרים (כי הם לא יסתיימו בתום הקורונה), להתמיד ולקחת אחריות ולצאת מאזור הנוחות. והם יצטרכו גם לדעת לתקשר, לנהל מערכות יחסים טובות עם אחרים ולעבוד ביחד. זה יהיה המפתח שלהם לא רק להצלחה אלא גם לרווחה נפשית ובריאות פיזית.

אלה 'יכולות המאה המאה ה-21' הכה מדוברות, שהיום נקראות גם יכולות בסיס או יכולות קריטיות. והן נרכשות בעקבות התנסויות שונות. אז כשמסתכלים על למידה באופן הרחב הזה, הילדים שלנו לומדים בתקופה הזו די הרבה: הם לומדים לחיות בתנאי אי ודאות (מחר יהיה סגר או לא? מלמדים בזום, או בחוברת? היום יום לימודים או חג?), לגלות גמישות, לקחת קצת יותר אחריות על הדברים שלהם כי ניהול הלמידה בתקופה הנוכחית דורש אחריות וארגון. הם לומדים גם להתחשב קצת יותר כי ההורים עובדים מהבית, ולומדים להסתדר אחד עם השני, ולהעסיק את עצמם. בחלק מהמקרים הם גם הופכים ליצירתיים יותר, כי הם צריכים להמציא דרכים להשתעשע כשפעילות חברתית או יציאה למקומות בילוי אינן מתאפשרות. חלקם אף לומדים לגלות אמפתיה וחמלה למבוגרים שבבידוד ואולי גם יוזמים פעילות עזרה משלהם.

למאמר המלא של ד"ר ניבה דולב

·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *