הקדמת עורך האתר :
בעיית הידע הלשוני באנגלית אצל ישראלים אינה חדשה והיא קיימת כבר עשרות שנים , אבל בעקבות הגלובליזציה והתפתחות תעשיית ההי-טק והטכנולוגיה בישראל היא הפכה להיות חריפה הרבה יותר .
להערכתי , המורים והמורות לאנגלית בארץ נמצאים בחזית מבחינת שימוש באמצעים טכנולוגיים ושיטות ההוראה והם גם מובילים בהוראה מקוונת. יכול להיות שהבעייה היא באסטרטגיית ההוראה הרשמית של משרד החינוך המתמקדת באוצר מילים ויכול להיות שיש גם בעייה עם המוטיבציה של התלמידים .
בכל מקרה , הנה עיקרי הדברים מתוך הסקירה החשובה של ליאור דטל במגזין דה-מרקר ב26 לפברואר 2021.
מעסיקים בהיי-טק ובחברות גלובליות בישראל מעידים כי בוגרי מערכת החינוך הישראלית לא יודעים לדבר ולכתוב באנגלית ראויה, וכי הרמה הנמוכה היא חסם בגיוס עובדים בישראל, שמאלץ אותם להעביר משרות לחו"ל.
עינב בוימפלד, מנהלת תוכן ומחקר באולג'ובס, אומרת כי "אנגלית ברמה גבוהה היא מיומנות שכל עובד צריך להחזיק בה. כששוק התעסוקה נהפך לגלובלי ודיגיטלי, האנגלית חשובה אפילו יותר. תפקידים שמבקשים רמת אנגלית גבוהה הם תפקידים שלרוב גם יכללו שכר גבוה יותר מהממוצע במשק".
נתונים ל-2020-2018 שנאספו במרכז הארצי לבחינות והערכה, שעורך את מבחני הפסיכומטרי ומבחני אמי"ר ואמיר"ם באנגלית, מעידים על גודל הבעיה: לשליש מבוגרי מערכת החינוך הישראלית יש מיומנויות ברמה נמוכה במיוחד באנגלית והם לא מסוגלים לתקשר בשפה באופן עצמאי ושוטף, אלא רק להשתמש בביטויים בסיסיים. 18% נוספים הם בעלי אנגלית בסיסית, שגם אינה מאפשרת תקשורת שוטפת בשפה. רק 15% מהניגשים למבחנים האלה היו בעלי שליטה ברמה גבוהה בשפה.
לרמת השליטה בשפה האנגלית על פי מדד CEFR האירופי, סטנדרט בינלאומי שבוחן את רמת המיומנויות בשפות זרות, נקבע על ידי האיחוד האירופי ונהפך לרווח במוסדות השכלה גבוהה רבים בחו"ל ובבתי הספר באירופה. מדד CEFR צפוי להיות הסטנדרט במוסדות ההשכלה הגבוהה גם בארץ.
עם זאת, משרד החינוך כלל לא פועל לפי המסגרת הזאת, אלא לפי אמצעי הערכה אחר ובסיסי יותר שמסווג את השליטה בשפה לפי היקף אוצר המלים שלמדו התלמידים ברמות השונות (מתוך שלוש רמות, ברמה הראשונה מצופה מהתלמידים ללמוד כ-650 מלים, ברמה השנייה – כ-760, וברמה השלישית – כ-1,400). כך נוצר כשל מבני בלימודי השפה האנגלית בישראל: האופן שבו משרד החינוך תופש שליטה בשפה האנגלית אינו תואם את הנעשה ברוב מדינות OECD, ובוגרי מערכת החינוך, גם בחמש יחידות, שלמדו כ-3,000 מלים, לא מצוידים בכלים שיאפשרו להם לכתוב ולשוחח באנגלית שוטפת ולהתחרות עם בוגרי מערכות החינוך במדינות המפותחות.
בתקופת הקורונה קוצצו מספר שעות ההוראה בבתי הספר וגם בלמידה מרחוק, ובתי ספר רבים בחרו לקצץ בשעות ההוראה של אנגלית. גם בבתי הספר היסודיים וגם בחטיבות הביניים למדו פחות אנגלית, כך שייתכן שבוגרי מערכת החינוך בשנים הקרובות ייתקלו בקשיים גדולים עוד יותר בכל הקשור לשליטה בשפה.
"המורים עושים מה שהם יכולים, אבל הדרישות מהתלמידים נמוכות, תוכנית הלימודים לא תואמת את הסטנדרט שמקובל בעולם והתוצאות אינן מספקות. יחד עם הצפיפות בכיתות והמחסור החמור במורים שמדברים אנגלית ברמת שפת אם – צריך נס כדי לסיים את התיכון עם שליטה טובה באנגלית".
בענף ההיי-טק מודאגים מהמצב הרעוע של לימודי האנגלית. "משרות רבות שניתן לאייש בארץ מופנות למדינות אחרות, בגלל הקושי לגייס דוברי אנגלית ברמה גבוהה", אומרת מרים שטילמן לבזובסקי, יו"ר ועדת החינוך של ארגון חברות הטכנולוגיה ומשנה למנכ"ל אלגוטק, העוסקת בתחום ההדמיה הרפואית.
נושא לימודי האנגלית מציק לה מאוד, ולפני כחודשיים החלה ועדת החינוך בראשותה לקדם תוכניות להשלמת לימודי אנגלית לחיילים וקורסים מתקדמים באנגלית במסגרת הסבות מקצועיות. היא אף פנתה למשרד החינוך כדי לבחון אפשרויות לשיפור רמת האנגלית בבתי הספר.
"מפעלים ללא עובדים שיכולים לדבר באנגלית עם ספקים בחו"ל נמצאים בבעיה, עורכי דין שלא ישלטו טוב באנגלית לא יוכלו לעבוד על עסקות בינלאומיות, גם סטודנטים שיישענו רק על מידע בעברית יתקשו באקדמיה".
לדבריה, "שליטה נמוכה באנגלית מונעת השתלבות בעולם העבודה המודרני ומגבילה את העובדים ברכישת ידע חדש, מכיוון שרוב הידע המעודכן הוא באנגלית. אפילו כדי להיות מלצר במסעדות הטובות בתל אביב צריך לדבר באנגלית ברמה גבוהה. המשק הישראלי חייב לפתח את האנגלית כשפת העבודה והעסקים שלו כמו שעשו מדינות אחרות שנהפכו בזכות זה למוקד למחקר, ידע ומסחר בינלאומי. שיפור רמת האנגלית בישראל הוא המפתח לקידום המשק ושיפור הפריון", היא אומרת.
לדברי שטילמן לבזובסקי, מחקרים הוכיחו קשר בין רמת השליטה באנגלית של האוכלוסייה לצמיחה הכלכלית במשק. "משרות כמו ניהול חשבונות, גרפיקה, ניהול פרויקטים ושירות לקוחות מאוישות בחו"ל בגלל קשיים לאתר עובדים ששולטים היטב בשפה האנגלית".
מצד שני, אנחנו מתקדמים עם הלימודים בחמש יחידות במתמטיקה.
"אבל תעשיית ההיי-טק אינה סובבת רק סביב מהנדסים. יש פונקציות תומכות וקשה לאייש אותן כשאין לאנשים ידע מספק באנגלית".
התוכנית הלימודית שהלכה לאיבוד
בעיית לימודי האנגלית בארץ אינה זרה למשרד החינוך. שר החינוך לשעבר, נפתלי בנט, ומנכ"ל המשרד לשעבר, שמואל אבואב, הציגו ב-2017 רפורמה מקיפה לחיזוק לימודי האנגלית, בעלות של כ-70 מיליון שקל בשנה. השניים אמרו אז כי "רמת השפה הדבורה אצל התלמידים והבוגרים אינה נותנת מענה ראוי לצרכים של העידן הגלובלי ומיומנויות המאה ה-21".
התוכנית כללה התמקדות בתרגול אנגלית מדוברת, הכשרה וגיוס של מורים חדשים, שינוי מבנה הבחינות כך שיתאים לשינוי בתוכנית הלימודים והגדלת מספר הנבחנים ברמות של ארבע וחמש יחידות באנגלית.
במסגרת התוכנית, משרד החינוך אמור היה לגייס 4,000 מורים חדשים לאנגלית, שדוברים אנגלית ברמה גבוהה, וכ-2,000 עוזרי הוראה שדוברים אנגלית ברמת שפת אם, כדי לסייע לתלמידים לתרגל את השפה. התוכנית כללה גם מתן מלגות לאקדמאים עם תואר ראשון באנגלית בתנאי שיעבדו כמורים לאנגלית, וכן תקציבים לפיתוח ורכישת חומרי לימוד, ספרים, אפליקציות וסרטונים. כל זאת, לצד הגדלת מספר שעות ההוראה של לימודי האנגלית בחטיבות הביניים, הקמת מועדני דיבייט בשפה האנגלית בבתי הספר והוספת שעת לימוד בתיכונים, שעה שיועדה לתרגול של אנגלית מדוברת.
התוכנית תוקצבה ב-2017 ב-13 מיליון שקל בלבד, וב-2018 הועברו לטובתה כ-14 מיליון שקל נוספים. ואולם לאחר עזיבתו של בנט, היא נגנזה על ידי משרד החינוך ויעדיה לא הושגו. סגירת מערכת החינוך במהלך משבר הקורונה פגעה עוד יותר בלימודי האנגלית.
באחרונה הודיע שר החינוך, יואב גלנט, על הקמת צוות שיבחן אמצעים לשיפור רמת לימודי האנגלית בבתי הספר.
מקור , ליאור דטל , מגזין דה-מרקר 26 לפברואר 2021
ראו גם :
הוראה מקוונת "בימי הקורונה": ללמד אנגלית מרחוק לתלמידי ביה"ס יסודי
האם משחקי מחשב תורמים לשיפור בידיעת האנגלית אצל תלמידי ביה"ס היסודי
