בית הספר חלה עוד לפני המגיפה

327

מתוך המאמר בכתב העת ATLANTIC  

נוסח עברי : כתב העת אלכסון

המאמר מתייחס לבתי ספר בארה"ב

מאת : אריקה כריסטקיס (Christakis) , מחנכת אמריקאית בביה"ס יסוד ומחברת הספר The Importance of Being Little: What Preschoolers Really Need from Grownups

הלמידה בזום בזמן המגפה אף חשפה עד כמה לימוד של ילדים בימינו מתבסס על גישות לקויות – המורים מדברים יותר מדי, והילדים פחות מדי. 

המגפה העניקה לתלמידים הזדמנויות ללמוד ולהתפתח בדרכים שלא היו אפשריות בזמנים 'נורמליים' יותר

מדהים כמה מעט השתנו בתי הספר והגנים עם השנים. רוב בתי הספר היסודיים תקועים במודל שאינו. משקף כלל את ההתפתחויות בחקר המוח ובהבנת ההתפתחות האנושית. לפני שנה, כשנכנסתי לשיעור של בני בן העשר בכיתה ד', הוא נראה כמעט זהה לשיעורים שהשתתף בהם בני הבכור, בן העשרים ושמונה, ב־2001, ושניהם היו דומים להפליא לשיעורים שלי בכיתה ד' ב־1972. בכל הכיתות היה אותו סידור של שולחנות, אותם תאים אישיים, אותם כלי למידה. גם לוח הזמנים הלימודי כמעט לא השתנה: 35 שעות לימוד שבועיות במהלך כ־180 ימים. והמורים אפילו נותנים את אותם שיעורי בית, למרות שפע הראיות המצביעות על כך ששיעורי בית בגילאי בית הספר היסודי מניבים תועלת מינימלית, אם בכלל (יוצאת הדופן היא קריאה בערבים). יתרה מזאת, הלימוד בגיל הזה רדוד יחסית וממוקד מדי במיומנויות שטחיות, שאמנם קל למדוד אותן בבחינה, אך הן אינן מעוגנות בידע ממשי או בחשיבה ביקורתית. שעות הלימודים מלאות בהפרעות וברעש כי התלמידים נעים בקבוצות, לפי שכבות, ממקצוע צר אחד למקצוע צר אחר.

יש לא מעט אנשי חינוך ומומחים להתפתחות הילד שחושבים כי חלק מהמאפיינים הקבועים בתוכניות הלימוד בגנים וביסודי – שכבות אחידות של גיל ויכולת, שיעורים קצרים, החזקת התלמידים בתוך מבנים במשך רוב הזמן – אינם מתאימים לרבים מהילדות והילדים. וחלק גדול מהשינויים שבכל זאת התרחשו – פחות למידה פרונטלית, תרגילים באייפדים ובמחשבים, צמצום תוכנית הלימודים – אולי אף החריפו את המצב.

אך כעת, כשהלמידה מרחוק הביאה את המציאות החינוכית הזאת לתוך הבית, פשוטו כמשמעו, צצה הזדמנות לשנות את המצב לטובה, לא רק בתקופת המגפה אלא גם אחריה.

על אף כל אתגריה, מגפת הקורונה נותנת לנו הזדמנות לחשוב מחדש על כל נושא בית הספר. מה עלינו לדרוש?

אפשר להתחיל מתוכנית לימודים רחבה ועמוקה יותר, שבמסגרתה יהיה לילדים זמן רב יותר לחקור, לשחק ולפתח מערכות יחסים עם ילדים אחרים ועם מורים

אפשר להתחיל מתוכנית לימודים רחבה ועמוקה יותר, שבמסגרתה יהיה לילדים זמן רב יותר לחקור, לשחק ולפתח מערכות יחסים עם ילדים אחרים ועם מורים. בתי הספר צריכים לעסוק גם בטיפוח סקרנות ואהבה ללמידה בכל הילדים, או לפחות לא לבלום את התפתחות התכונות האלה. זה אמנם רף חינוכי נמוך, אבל בתי ספר רבים מדי אינם עוברים אפילו אותו, כפי שאפשר לראות אצל מיליוני האמריקנים הבוגרים שעוברים את חייהם כאנאלפביתים לכל צורך ועניין.

אין לזלזל במהמורות הלמידה האפשריות האלה, אבל התמונה נעשית פחות חד משמעית כשאנו מגלים כי ילדים רבים, ממגוון רקעים, מסתדרים לא רע בכלל בלי בית הספר המסורתי. יש ילדים שאפילו ממשיכים להתקדם בלימודים. לדוגמה, המחקר של מכון ברוקינגס ניבא שהרבעון העליון של התלמידים ימשיך להתקדם בקריאה. "אני חושב שחלק עצום מ[המשך השיפור אצל חלק מהתלמידים] קשור לכך שהפחתנו משמעותית את עומס העבודה הכולל כדי שהמשימות יהיו נגישות להם יותר, ולא ישתקו אותם", אמר לאתר החינוך Edutopia מארק גַרְדְנֶר (Gardner), מורה לספרות בתיכון במדינת וושינגטון. יש תלמידים שהישגיהם "טובים הרבה יותר מהצפוי" לפי אתר Hechinger  Report, וזאת, בין היתר, כי היה להם קל יותר להמשיך להתרכז בלמידה.

המגפה העניקה לתלמידים הזדמנויות ללמוד ולהתפתח בדרכים שלא היו אפשריות בזמנים 'נורמליים' יותר

ילדים רבים גם שמחים יותר ולחוצים פחות מכפי שהיו בכיתה. יש תלמידים שאפילו מצטיינים, כפי שאמר ללוס אנג'לס טיימס המפקח על מערכת החינוך הציבורית של לוס אנג'לס. תוצאות סקר שנערך באביב בקרב מדגם מייצג של משפחות אמריקניות מלמדות ש־43 אחוז מההורים הסכימו עם ההצהרה, "הילד שלי פחות לחוץ עכשיו מאשר לפני סגירת בתי הספר" (רק 29 אחוז חלקו עליה). יש ילדים שזוכים כעת להפוגה מבריונות (20 אחוז מבני 12-18 דיווחו על בריונות במסגרת הבית ספרית). מורה אמרה ל־ Edutopia שתלמידים פורחים כי בזמן המגפה ירד הלחץ הקשור למבחנים מכריעים

סקר שהתפרסם לאחרונה מלמד שלוחות הזמנים הגמישים יותר של הלמידה בזמן המגפה עוזרים למתבגרים לישון מספיק, לראשונה זה זמן רב. וכפי שאמר זאת סטיבן מינץ (Mintz) מחבר הספר Huck’s Raft: A History of American Childhood, המגפה העניקה לתלמידים "הזדמנויות ללמוד ולהתפתח בדרכים שלא היו אפשריות בזמנים 'נורמליים' יותר".

מקור וקרדיט :

כתב העת אלכסון


כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *