האוניברסיטה שרשמה 23 אלף תלמידים נוספים בחסות הקורונה

190

"בחאלב שבסוריה גרה בחורה צעירה, שנאלצה שלוש פעמים לעזוב את העיר בגלל ההפצצות, ותמיד חזרה לבית בלי חשמל. בכל יום שני היא הולכת לחנות סמוכה וטוענת את הטלפון והמחשב הנייד. היא חוזרת הביתה, מדליקה נר ומשתמשת בטלפון כהוט־ספוט, כדי שיהיה לה אינטרנט. את כל זה היא עושה לא כי חשוב לה להעלות תמונות של אוכל לאינסטגרם, היא עושה זאת כדי ללמוד באוניברסיטה האינטרנטית שהקים אזרח ישראלי. לא בטוח שהיא אפילו יודעת את הפרט הזה, אבל לשי רשף, שהקים את האוניברסיטה, זה לא משנה. עיניו נוצצות כשהוא מספר את הסיפור שלה, ושל אלפי צעירים דומים לה ברחבי העולם, שלא חלמו להשיג תואר אקדמי, ועכשיו יכולים. בזכותו."

מקור

מאת: רותי לוי (Markerweek)

אוניברסיטת ההמונים (UoPeople) היא לא מוסד אקדמי רגיל. אין לה בניינים וגם לא הרצאות וידאו או שמע — כל ההרצאות בה מבוססות טקסט. מספר הסטודנטים בכל קורס אינו עולה על 30, ועיקר השיעורים בה מתנהלים בפורום כיתתי, שבו הם נדרשים להגיב זה לזה, ולתרום תרומה מקורית משמעותית לדיון — שמקבלת דירוג אנונימי מחבריהם.

המטלות באוניברסיטה מבוססות על הערכת עמיתים (Peer assessment) והסטודנטים מחויבים לנהל יומן למידה ובו לשתף בהתקדמות ובקשיים שלהם. אף שמדובר במוסד המכשיר לתארים מעשיים — רבע מתוכנית הלימודים מוקדש להשכלה רחבה מחוץ לתחום התואר. יש בה עוד הבדל אחד משמעותי — הסטודנטים שלה לא משלמים שכר לימוד.

על הנייר, לפחות, היא עשויה להיראות כאחת האוניברסיטאות היוקרתיות בעולם. כל המרצים בה הם בכירים באוניברסיטאות נחשבות, בעבר או בהווה. הרקטור, למשל, הוא סגן הנשיא לשעבר של אוניברסיטת קולומביה; הדקאנים של הפקולטות למדעי המחשב ולמינהל עסקים הם גם פרופסורים מובילים ב–NYU, והסטודנטים המצטיינים שלה מקבלים לאחר שנתיים אפשרות להמשיך את התואר שלהם באוניברסיטאות כמו ברקלי, NYU ואדינבורו.

אוניברסיטת ההמונים פתחה את שעריה ב–2009 עם המשימה להנגיש את ההשכלה הגבוהה לכולם. הסטודנטים מתקבלים על סמך תעודת סיום תיכון והוכחת בקיאות באנגלית. "אונסק"ו טוענים שב–2025 יהיו 100 מיליון איש בעולם ללא מקומות ללמוד בהם", אומר שי רשף, הישראלי שהקים את האוניברסיטה, בראיון ל–Markerweek. "זו תופעה שהיתה גם בישראל עד לפני כ–20 שנה. בכל מדינה באפריקה אין מספיק אוניברסיטאות. קחי את ניגריה — שהיא הגדולה ביותר ביבשת — בכל שנה עוברים 1.5 מיליון איש את בחינות הקבלה לאוניברסיטאות, אבל יש מקום רק ל–500 אלף. זה אומר שבכל שנה מיליון איש עומדים בקריטריונים האקדמיים — אך נזרקים החוצה.

האוניברסיטה פועלת במבנה רזה. יש לה 200 עובדים בשכר שאינם מרצים. הטכנולוגיה שלה נבנית על ידי צוות מהנדסים ברמאללה, יועצי הלימודים שלה יושבים בהודו ובאפריקה, ואנשי השיווק עובדים מישראל ומקליפורניה. "כל דבר שאנחנו מפעילים אנחנו בוחרים את המקום הזול ביותר, באיכות הנדרשת", מסביר רשף.

המוסד מעניק כיום תארים בארבעה מקצועות — מינהל עסקים (B.Sc ,MBA), מדעי המחשב (B.Sc), בריאות הציבור (BHS) וחינוך (M.Ed). היכן שיש תואר ראשון ניתן גם לסיים מוקדם יותר עם תעודת Associate.

שלב הבחינות הוא היחיד שאינו ניתן לתלמידים בחינם, ועבור כל בחינה הם נדרשים לשלם 120 דולר. אלה שאין ברשותם את הסכום הדרוש מקבלים מלגה. תואר ראשון מלא מצריך 40 קורסים, כלומר — 4,800 דולר. בתואר השני מדובר ב–240 דולר לבחינה, ותואר מלא עולה 2,880 דולר.

לאוניברסיטת ההמונים יש מאגר של 17 אלף מרצים מתנדבים — אך היא אינה צריכה את כולם. היא עובדת עם כ–1,000 מהם בכל סמסטר (שנת הלימודים באוניברסיטה מחולקת לחמישה) תמורת שכר סמלי. מודל התשלום הוא 3 דולרים לשעה, והמרצים מתחייבים לתת 10–15 שעות שבועיות לקורס בן תשעה שבועות, ולא לפרוש לפני סופו. "רבים שולחים אלינו בחזרה את הצ'ק בסוף", אומר רשף. "המרצים שלנו הם פעמים רבות פנסיונרים — ומה יותר טוב למישהו שאוהב ללמד מאשר לקום בבוקר עם הקפה ולהיחשף ל–30 תלמידים מ–30 מדינות עם סיפורי חיים מטורפים?".

הקורסים באוניברסיטה מתעדכנים כל שנה או שנתיים, אך לא נכתבים על ידי המרצים. לדברי רשף, "התפקיד של המרצה זה להנחות ולייעץ. יש בזה כוח אקדמי גדול — אצלנו כולם לומדים אותו הדבר, אנחנו מגדירים מראש איך הקורס צריך להיראות בכל שבוע, ומה התלמידים צריכים לדעת".

 למאמר המלא  בדף הפייסבוק של עוזי נבות

מקור וקרדיט לצילום

בפברואר 2014 זכתה האוניברסיטה , שנוסדה ע"י שי רשף, להכרה על ידי המועצה האמריקאית לחינוך והכשרה מרחוק (The Distance Education and Training Council).

דקאני האוניברסיטה הם פרופסורים מתנדבים מאוניברסיטת ניו יורק וקולומביה.

אתר האינטרנט של האוניברסיטה

University of the People currently has 31,000 students enrolled from over 200 countries and territories.

בצילום : שי רשף

שי רשף נולד ברמת גן, התגורר עם אשתו וילדיו בהולנד, ומחלק כיום את זמנו בין ניו יורק לתל אביב. בשנות ה–80 הוא עמד בראש מכון הפסיכומטרי קידום, ומאוחר יותר אף רכש אותה מהבעלים הקודמים עד שמכר אותה לחברת קפלן ב–2005.

·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *