הגיימרים תלמידים טובים יותר

599

קרא , סיכם וליקט : עמי סלנט , יוני 2020

אייל דורון , להמציא מחדש ( הורות וחינוך במאה ה21 ),  הוצאת כתר,  2019 .

קראתי השבוע את הספר המרתק והחשוב של ד"ר  אייל דורון .

 לפני שאסכם כמה תובנות חשובות מתוך נספר , ראוי להציג את המחבר ד"ר אייל דורון :

ד"ר אייל דורון הוא חוקר ומפתח חשיבה יצירתית, אבא של איתמר ואלונה.
ראש החטיבה הבינתחומית לפסיכולוגיה ומדעי הרוח בבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי. מנהלה האקדמי של התוכנית לניהול יצירתי בבית הספר להכשרת מנהלים במרכז הבינתחומי. מפתח שיטת SEISEI   לטיפוח חשיבה יצירתית בקרב הדור הצעיר. השיטה הוכרזה לאחרונה בהלסינקי לאחת ממאה השיטות החדשניות בעולם על ידי הארגון הפיני HundrED.

ד"ר דורון עובד עם מנהלים בארץ ובעולם על פתרון בעיות בעולם משתנה. שימש, בין השאר, כיועץ של האגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך, מלווה את האגף לחינוך על יסודי במשרד החינוך בפיתוח מודל חדש לחטיבת הביניים. ממובילי "מהפכת שיעורי הבית", נושא אותו הוא חוקר במשותף עם עמיתים מאוניברסיטת חיפה.

בספרו החדש "להמציא מחדש: הורות וחינוך במאה ה21" (כתר), מושם דגש רב על יצירתיות. ולא בכדי. ד"ר דורון, נשוי ואב לשניים (11,13) הוא חוקר ומפתח חשיבה יצירתית וראש החטיבה לפסיכולוגיה ולמדעי הרוח במרכז הבינתחומי הרצליה.

"אם הורים ימשיכו לנהל את ההורות שלהם לפי שמועות, פיסות מידע, זיכרונות ילדות וקצת ממה שהשכנים עושים, הם ימשיכו להרגיש אשמים, שחוקים ומתוסכלים", הוא אומר.

מקור

כמה תובנות מתוך הספר :

בשני העשורים האחרונים הצטברה שורה מפוארת של מחקרים שמוכיחה את השפעתם החיובית של משחקי מחשב על האופן שבו ילדים ובני נוער חושבים ומקבילם החלטות. כך לדוגמא , נמצא שמשחקי מחשב יכולים לעזור לילדים לפתח יכולות לוגיות , קוגנטיביות וחברתיות. הם גם יכולים לשפר ערנות ודריכות, תשומת לב מרחבית , לעקוב אחרי מטרה כשיש הרבה מסיחי דעת , ואפילו לסייע לילדים הסובלים מדיסלקציה להשתפר בקריאה.

משחקי מחשב גם משפרים תפקודים ניהוליים – מהיכולת לעסוק במטלות מרובות ומורכבות בו זמנית ועד גמישות מנטלית אשר משפרת  את היכולת לעבור במהירות וללא שגיאות בין מטלות שלהן דרישות מנוגדות.

אפילו  משחק מחשב  של יריות – הז'אנר שאולי מטריד הורים יותר מכול – נמצא כמשפר ביצועים בתפישה, תשומת לב וקוגניציה של האנשים המשחקים בו.

הגיימרים תלמידים טובים יותר

המפתיע מכולם הוא דווקא המחקר העוסק בהשפעה האדירה של משחקי מחשב על הציונים בבית הספר . מחקר מרתק בדק את ציוניהם של 12 אלף בני נוער בני 15 באוסטרליה ובמתמטיקה , במדעים ובשפה, בהתאמה לכמות הזמן שהם מבלים במשחקי מחשב ( בנטרול משתנים אחרים שקשורים לציוני הילדים). התוצאות היו מובהקות: בני הנוער ששיחקו במשחקי מחשב קיבלו 15 נקודות יותר בממוצע במתמטיקה ובשפה, ו17 נקודות יותר במדעים. המחקר מעלה נתון מעניין : ההשפעה הגדולה ביותר של משחקים מתרחשת  כנראה ביחס לילדים שמשחקים "כמעט מדי יום" יותר מאלה המשחקים במשחקי מחשב פעם בשבוע או מדי יום ביומו  .

היכן בכל זאת יש סכנה לנזק ? אלברטו פסו , חוקר מאקוודור, שהוביל את המחקר , מצביע על נזק מובהק ומוכח הנובע משימוש ברשתות חברתיות כגון פייסבוק: ילדים שמבלים הרבה זמן במדיה חברתית מקבלים ציונים נמוכים יותר משום שרמת האינטראקציות הקוגניטיביות במדיה החברתית שטחית מאוד. בכל מה שקשור  למשחקי מחשב , לעומת זאת, ההשפעה הייתה חיובית ומרשימה. " במשחקים יש סוג של פאזל שצריך לפתור" הסביר ד"ר אלברטו פסו.

אבא טועה , הילדים בסדר

ג'ון בק היה אב צעיר לשלושה ילדים קטנים יחסית שהחלו לשקוע במשחקי מחשב. הוא אסף את הילדים ו"לקח אותם לשיחה" . הוא הסביר להם שלא ירשה להם להשחית את זמנם במשחקי מחשב. אחד הילדים הביט בו בתמיהה ואמר לו : " אבל אבא, אמרת שצריך לבדוק קודם לפני שמגבשים דעה על משהו" .

ג'ון בק שמע לפתע את המשפט שהוא עצמו השמעה כך כך הרבה פעמים בבית, והשתתק. אחרי דקה ארוכה של שקט, הסכים לקחת על עצמו את האתגר. האב המוטרד שביקש להוכיח לילדיו עד כמה משחקי מחשב הם דבר מסוכן , פנה לתחום שהוא חזק בו : סקרים וניתוח סטטיסטי. ד"ר בק הוא בוגר אוניברסיטת הרווארד, שם השלים את לימודי הדוקטורט שלו בסוציולוגיה, ומתחמחה במיוחד בניתוחים סטטיסטיים  ובניתוחי דעת קהל, מומחיות שאפשרה לו להוביל את הסקר הנרחב ביותר עד אז שכלל 2,500 אנשי עסקים מגילאי 22 ומעלה. כל המשתתפים בסקר נשאלו ביחס לכמות הזמן שבילו עם משחקי מחשב בילדותם ( אייל דורון , עמודים 117- 118)

ד"ר בק , בשיחה שקיים עם ד"ר אייל דורון, מחבר הספר:

" הניתוח הסטטיסטי של הסקר הוביל  אותי למסקנה ברורה שלא ציפיתי לה" . "מסתבר שהמשחקים האלה מועילים להתפתחות של ילדים באופן דרמטי- הפוך ממה שחשבתי. הודעתי לילדים שלי רשמית שאבא טעה, ומאותו רגע למעשה התחלתי לעודד אותם לשחק" .

 הסקר וממצאיו היוו את הבסיס לספר רב-השפעה "הילדים בסדר"  שכתב ד"ר בק עם מיטשל וייד בו הם מנתחים את אופן החשיבה של צעירים שצברו אלפי שעות בניתוח מהיר של סיטואציות חדשות, אינטראקציות  משתנות ופתרון בעיות במהירות ובאופן עצמאי. "דור השחקנים" , הם טוענים  "גדל במציאות שונה לגמרי מדורות קודמים. הם בילו בעולמות וירטואליים במהלך השנים המגבשות של אישיותם, מה שללא ספק מעצב את מה שאנשים צעירים רוצים, מה שהם מוכנים לספוג ולאן הם יפנו . זה הופך אותם לעובדים שונים , למנהלים  שונים ולמשקעים שונים" ( אייל דורון , עמודים 117- 118).

קישור ישיר להזמנת הספר באתר אמזון

"העולם של המשחקים מבוסס תמיד על תחרות . גם כשאתה כשחקן משתף פעולה עם שחקנים אחרים אתה מתחרה נגד דמות אחרת או תוצאה. מערכות היחסים מובנות והשחקן הוא תמיד מתחרה או בעל ברית , בוס או כפוף.

המחברים הופתעו למצוא שהאנשים שגדלו על משחקי מחשב יותר חברתיים , יותר נאמנים לצוותים שלהם, וכמקבלי  הם החלטות יותר מתוחכמים מחבריהם שלא שיחקו במשחקי מחשב בשנים המעצבות שלהם.

מקור וקרדיט :

 אייל דורון , להמציא מחדש ( הורות וחינוך במאה ה21 ), הוצאת כתר, 2019 .

אחרי קריאת הספר של ד"ר אייל דורון החשוב לכל ההורים בישראל , ליקטתי גם תובנות נוספות של ד"ר אייל דורון שמצאתי במרחבי האינטרנט :

 חיים קלים להורים

ד”ר אייל דורון, חוקר ומפתח חשיבה יצירתית, טוען שהורים עושים לעצמם חיים קלים כשהם מתנגדים למשחקי מחשב ובמיוחד לפורטנייט בלי לעשות בדיקה לגבי המשחק. “כשהורים מגיעים עם ילדים למסעדה, וההורה רוצה שהילד ינסה מנה חדשה, שהוא לא מכיר והילד מתנגד, ההורה אומר לו, שלא מקובל עליו, שהוא פוסל את המנה בלי לבדוק קודם אם היא טעימה לו או לא, אבל זה בדיוק מה שההורים עושים עם משחקי המחשב. ההורים לא טורחים לבדוק את משחקי המחשב בהם הילדים משחקים, ולכן איך הם יכולים לדעת האם המשחק טוב או לא עבור הילד? הורים שמסתכלים על משחקי המחשב בצורה נוקשה וסטראוטיפית מחמיצים חלון של הזדמנויות. אני מאמין שצריך לחנוך את הנער על פי דרכו. ההורים במקום לשבת עם הילדים ולראות ביחד את המשחק ואיזה יכולות הוא מפתח, פוסלים על הסף, בדיוק מה שלא מקובל עליהם כשהילדים עצמם עושים מול אוכל שהם לא טעמו במסעדה. זו אחת הבעיות של ההורות כיום, היא לא מצליחה להמציא את עצמה מחדש מול המציאות המשתנה במהירות”.

ד”ר דורון מדגיש שצריך להבדיל בין משחקי המחשב. “יש נטייה להסתכל על כל משחקי המחשב כמקשה אחת וזו טעות. יש משחקים מצומצמים ופשוטים – למשל, למעוך כמה שיותר נמלים עם האצבע. לעומת זאת יש משחקים כמו פורטנייט שדורשים הפעלת מספר יכולות גדול בו זמנית וכמה מנגנונים של שיתוף פעולה.

אודות המשחק פורטנייט

לטובת מי שאין לו ילדים בגילאים הרלוונטיים, נאמר כי פורט נייט הוא משחק מחשב, שניתן לשחק במחשב או בנייד ללא עלות. במשחק יש 100 שחקנים, שנוחתים על אי בודד שיש עליו נשק. המנצח במשחק הוא האחרון ששורד. כל שחקן אמור לאסוף נשק ולהרוג את שאר השחקנים ובמקביל לא להיהרג בעצמו. מה שמיוחד במשחק, הוא שלא מספיק לכוון ולהרוג בשביל לנצח. במשחק אפשר לבנות מלכודות נגד שחקנים אחרים או לבנות קירות מגן, ושחקן שלא מאמץ אסטרטגיות כאלה בנוסף על היכולת לכוון ולפגוע, יתקשה מאוד לנצח  ניתן לרכוש כלי נשק בכסף ולכן כל מיליוני השחקנים בעולם שווים, ברגע שהם נוחתי על האי. החברה מתפרנסת ממכירת “סקינים” (תחפושות) לשחקנים המעוניינים לשלם עבורן. מאחר שיש מעל 100 מליון שחקנים, שרובם משלמים על סקינים, ההכנסות בהתאם.

מקור

הורים צריכים להפסיק לחשוב אוטומטית שמשחק מחשב הוא שטן אפל ממכר, ולהקשיב לכמה מגדולי החוקרים היום, כמו חוקרי הפסיכולוגיה שפרסמו במגזין Nature מאמר על החשיבות של מסכים. במקום לפסול את המסכים על הסף, הורים צריכים לשאול את עצמם מה הופך את המשחקים למושכים כל כך עבור הילדים שלהם, מה מאפשר לילדים לטעות ולהיכשל ולהתגבר על זה כדי להמשיך לשחק, מה גורם לילדים להתמסר כך למשהו ולעבוד קשה כדי להשתפר במשחקי המחשב הללו, לשבת למענם שעות ולספוג כישלונות? ואיך זה שבעולם האמיתי כל כישלון קטן שובר אותם? למה שם יש להם מוטיבציה פנימית? כהורים, אנחנו צריכים להיות מאמני המוטיבציה הפנימית של הילדים שלנו. אם הילד שלי כל כך מתעניין במשחקי מחשב, אני צריך לשאול את עצמי – האם יכולות להיות לזה גם סיבות נכונות?".

השלב הבא על פי דורון הוא "להבין איך הופכים את המציאות בחוץ דומה יותר למה שמפעיל אותם במשחק המחשב. ככל שנכיר יותר את המשחק, נוכל לשאול אותו שאלות ולראות שהילד כן מתפתח. יהיה לנו גם קל יותר להבחין בין משחקים שהם השחתת זמן לבין משחקים שמפתחים. ואז תוכלו ביחד לחשוב איך מביאים מהטוב הזה למקום אחר. אבל במקום התבוננות ויצירתיות ופתיחות מחשבה, ההורות הופכת להורות של איסורים ו'עזוב את זה'. זה כשל גדול בהורות. במקום זה, היא צריכה להתבסס על כמה ערכים בסיסיים וזהו, כל השאר זה אינדיבידואלי לכל ילד וילדה . ההורות המתישה והשוחקת, האשמה שבאה לידי ביטוי בכללים ובהוראות אינסופיות, ההורות שמנסה לייעל את הילדים כל הזמן בשם איזו אחריות – זו הורות שעושה בדיוק את אותן הטעויות של מערכת החינוך".

מקור

הורים הרואים את הילד שלהם משחק כל היום משחקי מחשב מול המחשב ולא מכין שיעורים ולא קורא ספרים נוטים לגעור בו , אך מחקרים שנערכו בארה"ב מגלים כי הילדים המכורים במשחקי מחשב יצליחו יותר בחיים לעומת ילדים חנונים המכינים שיעורים וקוראים ספרים. רוב המייסדים והיוזמים של חברות הסאטרט-אפ בשנים האחרונים היו ילדים שהיו כל הזמן מול משחקי מחשב בבית.

לאנשים שהיו גיימרים בילדותם יש יתרון קוגנטיבי עצום.

החשיבה הדיכוטימית כי משחק מחשב זה רע וספרים זה טוב אינה ישימה עוד לעתיד הילדים. במשחקי מחשב לומדים הילדים לפתח מיומנויות של פתרון בעיות , לקיחת סיכונים וגם התחזק אצלם חוסר הפחד מכישלון .

כך לדוגמא , במשחק המחשב Fortnite  הילדים מתנסים במצבים מאד מורכבים של פתרון בעיות.  כבר ב30 הדקות הראשונות של משחק המחשב הזה הילד מתנסה במאות חוויות של כישלון , הוא לא נשבר כי  הוא לומד בהדרגה להתגבר עליהם בשעה שלאחר מכן. המשחק הממוחשב הזה הופך את הילד ליותר חסין מבחינת רגשות ובשלבים הבאים כבר לא מתרגש מכישלנות ויש לו יכולת יותר טובה של פתרון בעיות.

ממליץ מאוד על הספר המרתק של ד"ר אייל דורון :

אייל דורון , להמציא מחדש ( הורות וחינוך במאה ה21 ),  הוצאת כתר,  2019 .

  ראו גם :חגית להב , האם משחקי מחשב תורמים לשיפור בידיעת האנגלית אצל תלמידי ביה"ס היסודי
Video games aren't corrupting young minds — they may be building them

 Cognitive Benefits of Playing Video Games

Research shows that video-game play improves basic mental abilities.

· ·

תגובות

  • תודה על הסקירה עמיקם. כמו תמיד- מעניין ומחכים לקרוא. זה מתחבר למאמר שכתבתי ושכללת בהערות שבתחתית המאמר הנוכחי, לגבי תלמידים מתקשים באנגלית שמיומנויות השפה שלהם משתפרות פלאים מרגע שהם מתחילים להיכנס לעולם משחקי המציאות המדומה, בדגש על מיינקראפט. השיפור שאני רואה וחווה אצלם גרם לי לחקור זאת קצת וזה אכן מבוסס ספרות מחקר. הגיע הזמן להכיר בתועלת ולסנגר על הילדים ולא להוקיעם על השימוש בתוכנה.
    חבל שהורים (ומורים) הולכים שבי אחר אמונות ותפיסות שגויות ולא מעודכנות, שאינן מבוססות מחקר מדעי המתפרסם תדיר ומחזק את תועלת השימוש במשחקי מציאות מדומה. אני תקווה שספרו זה של דר' אייל דורון ילמד סנגוריה על התרומה המשמעותית שיש לייחס לילדים המשחקים במשחקי מחשב מתוחכמים של מציאות מדומה VR , ובאנגלית ולתרומתם הקוגניטיבית והשפתית הרבה!

    Hagit Lahav 13 ביוני 2020 13:33
  • ספר מעולה וסקירה מעולה.

    מיכאל ברנדייס 19 ביוני 2020 6:09

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *