התיכון האקדמי המקוון – קווים לדמותו

825

לפני חודש החלה שנת הלימודים השנייה של התיכון האקדמי המקוון בישראל  והאירוע החגיגי הזה הוא בהחלט ציון דרך חשוב בתולדות התקשוב החינוכי בארץ ואולי גם בתולדות לימודי ביה"ס התיכון בארץ.

התיכון האקדמי המקוון, מיזם משותף של המזה"פ , המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך , אוניברסיטת תל אביב והמרכז לטכנולוגיה חינוכית, סיים בהצלחה את שנת הפיילוט הראשונה ומתרחב בשנת הלימודים, התש"פ.

המיזם  המקוון מעניק הזדמנות שווה של חשיפה והתנסות בלימודים גבוהים לכלל שכבות האוכלוסייה, וללא תלות במיקום גיאוגרפי, ומאפשר לתלמידי התיכון: להכיר מקרוב את הלמידה באקדמיה, לצבור נקודות זכות ללימודים אקדמיים עתידיים ואת האפשרות להתקבל ללימודים אקדמיים ללא מבחן פסיכומטרי.

בפרספקטיבה היסטורית יש לציין כי בתי ספר תיכוניים מקוונים החלו כבר לפעול בעולם לפני 15 שנה ויש גם לציין לשבח את התיכון הוירטואלי של מט"ח שכבר הוקם לפני 10 שנים …

ראו גם : בתי ספר תיכוניים וירטואליים – תמונת מצב 2014 | עמי סלנט

מי הם התלמידים ?

בשונה מרוב התוכניות ללימודים אקדמיים בתיכון אשר מופנות רק לתלמידים מחוננים, תוכנית "תיכון אקדמי מקוון" פונה לכל התלמידים עם סקרנות ורצון ללמוד. הקורסים נלמדים בכתה, במסגרת שעות הלימודים לבגרות (לא חוג אחרי הצהריים).

באילו קורסים מדובר?


הקורסים הינם קורסי בחירה ברמה אקדמית נגישה ולא דורשים ידע מקדים. זאת בשונה מקורסי מבוא, שהם קורסים מורכבים וארוכים יותר. הקורסים מכילים תוכן ויזואלי רב, ניסויים וראיונות עם חוקרים מובילים ומציעים הסתכלות רחבה ומסקרנת על התחום הנלמד. לקורסים אין מועד התחלה וסיום, והם זמינים כל הזמן, מכל מחשב, בשלוש שפות: עברית ערבית ואנגלית.

כיצד הקורס המקוון משתלב בתוכנית הלימודים לבגרות?

המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך זיהתה את הפוטנציאל הטמון בתוכנית והפכה את "תיכון אקדמי מקוון" לתוכנית לאומית. המשרד פירסם קול קורא המציע שעת הוראה שנתית למורים נבחרים אשר ילמדו בכתתם את הקורסים המקוונים. המפמ"רים במשרד החינוך אישרו לשלב את הקורסים במסגרת "למידה משמעותית", כלומר, התלמידים ילמדו את הקורס במסגרת שעות בית הספר ובהובלה של מורה מצטיין\ת.

  • בגרות בהיסטוריה – הקורס "עלייתה ונפילתה של ירושלים" מוכר ל-30% הערכה חלופית בהיסטוריה – מכתב המפמ"ר להיסטוריה.
     
  • בגרות בפיזיקה – הקורס "רעיונות מרכזיים בפיזיקה" מוכר הן להשכלה כללית והן ל-30% הערכה חלופית בפיזיקה – מכתב המפמ"ר לפיזיקה.
     
  • בגרות בביולוגיה – הקורס "עולמו של הצמח" ו-"וירוסים: איך מנצחים אותם?" מוכרים כחלק מהמבוא לביולוגיה ובמסגרת השכלה כללית, כחלק מהביוחקר והמעבדות והוראת החומר העיוני – מכתב המפמ"ר לביולוגיה 
     
  • בגרות בכלכלה – הקורס "צמיחה כלכלית וצדק חלוקתי", מוכר כחלק מהשכלה כללית בכלכלה – מכתב המפמ"ר למדעי החברה
  • בגרות בפסיכולוגיה – הקורס "מבוא למדעי הפסיכולוגיה" מוכר ל-30% הערכה חלופית בפסיכולוגיה – מכתב המפמ"ר לפסיכולוגיה
     
  • בגרות בכימיה – הקורס "ממה העולם מורכב: מבוא לכימיה כללית" מוכר להוראה במסגרת המבוא לכימיה, כחלק מהוראת ה-55% בכימיה ובמסגרת השכלה כללית – מכתב המפמ"ר לכימיה. מכתב המפמ"ר לכימיה 

מה המודל הפדגוגי?

הוראת הקורס בכתה משלבת למידה דיגיטלית ולמידה פנים אל פנים במודל "למידה היברידית"  (Hybrid learning) או "למידה מעורבת" (Blended learning). המורה והתלמידים צופים יחד ביחידות הווידאו בקורס, בהקרנה בכתה או על גבי מכשירי קצה (מחשבים ניידים, טאבלטים או טלפונים חכמים). אחר כך מתקיים בכתה תהליך חקר בקבוצות, או דיאלוג כתתי בהובלת המורה. הערכת הלמידה מתבצעת בעזרת מחוון להערכה חלופית.

מקור וקרדיט

מודל "כיתה הפוכה" – התלמידים לומדים את הקורס המקוון בבית או בכיתת המחשבים ואז ישנה פעילות פרונטלית בכיתה: שאלות, העמקה, העשרה, פרויקטים וכדומה.

ראו גם : הרצאה של יובל שרייבמן , מנהל  המרכז לחדשנות בלמידה של אוניברסיטת תל אביב בנושא

 התיכון עובר מהר : דימונה ועין גדי

 בשנה שעברה תלמידי כיתה י' בתיכון זינמן בדימונה למדו את הקורס המקוון מבוא למדע הפסיכולוגיה וניגשו לבחינה באוניברסיטה.

מקור

התלמידים בביה"ס התיכון בבדימונה הלומדים קורס אקדמי מבוא לפסיכולוגיה במסגרת התכנית

"תיכון עין גדי". המורים והמורות בתיכון לימדו 6 קורסים מקוונים של אוניברסיטת תל אביב כחלק משעות הלימוד בכיתה ובכך החלו לסלול עבור תלמידיהם את הדרך אל האקדמיה.

יצוין כי התכנית מהווה חלק מתהליך של חדשנות אקדמית של התיכון האזורי בקיבוץ עין גדי המונה כ-200 תלמידים ואליו הצטרפו השנה 14 מורים חדשים אשר העתיקו את מגוריהם לארץ ים המלח. בין השאר מתקיים גם שיתוף פעולה עם אוניברסיטת סטנפורד.

המורים

למורים בתיכון האקדמי המקוון יש תפקיד חיוני בתוכנית . המורים הם המובילים את העברת הקורסים האקדמיים לתלמידי התיכון, ותפקידם המסורתי מתפתח ממורה "מעביר ידע" למורה "מפתח מיומנויות למידה", המצייד את התלמידים בכלים ומיומנויות להצלחה. המורים יוכלו לבחור ללמד קורס אקדמי מקוון מתוך היצע של הקורסים, שאושרו בידי משרד החינוך.

זה לא פשוט ללמד קורס אקדמי בתיכון. מי שעושה את זה ומצליח להצית את הניצוץ האקדמי בקרב תלמידיו ראוי למחיאות כפיים

הפיתוח המקצועי של המורים המשתתפים בתכנית התיכון האקדמי המקוון

המורים פורצי הדרך הלוקחים חלק במיזם מקבלים ליווי ותמיכה של  פיתוח מקצועי מקיף, שמכשיר את המורים ללמד ולתווך לתלמידי התיכון קורסים אקדמיים מקוונים במסגרת לימודיהם. בשנה זו ניתן להרשם לשבעה קורסים שונים שאושרו על-ידי המפמ"רים של תחומי הדעת: ביולוגיה, פיסיקה, היסטוריה ממלכתי, כלכלה, כימיה ופסיכולוגיה

מטרות תהליך הפיתוח המקצועי

המטרות של תהליך הפיתוח המקצועי הן להכיר את הקורס המקוון וללמוד איך לשלב קורס אקדמי מקוון במסגרת ההוראה בכיתה.

תהליך הפיתוח המקצועי יעסוק גם במיומנויות הגנריות הבאות:

  • מיומנויות רגשיות – הכרה ביכולת של כלל התלמידים להתמודד עם קורס אקדמי.
  • מיומנויות קוגניטיביות – חילוץ מיומנויות חשיבה הנדרשות ללימוד הקורס.
  • מיומנויות חברתיות – עבודה בצוותים ושיתוף.
  •  פיתוח לומד עצמאי

ובפרקטיקות הוראה כמו:

שילוב סרטונים בתהליכי הוראה-למידה.

עיגון חומר חדש לידע קודם (גם בתוכן הקורס וגם בפעילויות הנלוות).

תיווך ידע דיסציפלינרי מורכב.

קידום שיתוף ולמידה הדדית כקהילה מקצועית.

מנקודת המבט של מורה המלמד בתיכון האקדמי המקוון באחד מבתי הספר

מאת :  עמית נתני

פורסם במקור באתר "זמן חינוך "

"אני לא תלמידה שמצליחה בדרך כלל להקשיב שיעור שלם (ובטח שלא שני שיעורים רצוף) והעברת את החומר שלמדנו בצורה כל כך מרתקת שפעם ראשונה שבמשך שנה שלמה הקשבתי שעתיים רצוף לשיעור ונהניתי להקשיב. השיעורים היו מעניינים ויצא הרבה פעמים שאפילו הגעתי הביתה אחרי בית הספר והדבר הראשון שעשיתי זה לקרוא את הסיפור שסיפרת לנו עליו או מקרה שהזכרת".

כך כתבה בסוף השנה אחת התלמידות שלמדה בקורס האקדמי "מבוא לתולדות השואה", במסגרת התכנית של "תיכון אקדמי מקוון" של אוניברסיטת תל אביב להוראת קורסים מקוונים לבגרות.

כשתלמיד מחפש חומר בביתו על נושא שלמד בבית הספר, בעקבות סקרנות שעורר בו השיעור, מבחינתי כמורה המטרה הושגה.

שמי עמית, אני מורה לחינוך גופני מתיכון "הדרים" בהוד השרון. בשנים האחרונות, מכיוון שאני מדריך קבוצות בפולין, אני מלמד גם שיעור בהיסטוריה שנקרא "מדילמות מוסריות למנהיגות מהשואה ועד היום", שיעור שפיתחתי בעצמי. בשנתיים האחרונות אני מלמד כיתות י' את הקורס "מבוא לשואה" במסגרת תוכנית "תיכון אקדמי מקוון".

השיעור הכי טוב שהעברתי בחיי היה שיעור מקוון שנמשך שלושה שיעורים ובמהלך כולו לא הוצאתי מילה מהפה. אני מדגיש: השיעור הכי טוב שלימדתי היה שיעור בו שתקתי.

השיעור עסק בבעיה שהייתה מאוד אקטואלית באותו זמן (היא אקטואלית גם היום אבל בישראל כמו בישראל, עכשיו כבר עסוקים בסנסציות אחרות) – בעיית הפליטים ומבקשי המקלט במדינת ישראל. זה לא היה התכנון המקורי של השיעור, אבל כשלמדנו על יהודי גרמניה בשנות ה-30, ועסקנו בסוגיה של להיות פליט, מבחינתי אי אפשר היה שלא להתייחס לאקטואליה.

שיעור נוסף בו שתקתי היה שיעור בו חילקתי את התלמידים לשתי כיתות מחשבים, וב"גוגל-קלאסרום" שיגרתי להם מטלה שהכינותי מראש שכללה קטע וידאו של 13 וחצי דקות מתוך הקורס ושאלות עליו. התיישבתי לי בכיתת האם הריקה שלהם עם קפה וספר טוב ואפילו הרשיתי לעצמי לדבר בטלפון. בכל פעם שקפצתי לאחת הכיתות בה ישבו התלמידים, הרגשתי שאני מפריע.

בכל פעם שקפצתי לאחת הכיתות בה ישבו התלמידים, הרגשתי שאני מפריע

אבל בואו נעשה רגע סדר. אני מורה כבר 25 שנה ובמיוחד בשנים האחרונות אני מקפיד להמציא את עצמי כל פעם מחדש. כשנודע לי שאלמד את הקורס "מבוא לתולדות השואה", וד"ר אורנה אתר, מפמ"ר היסטוריה אישרה שהקורס הזה ייכלל במסגרת ה-30 אחוז בגרות פנימית, התחלתי להתכונן. הקורס הוא MOOC (ראשי תיבות של Massive open online course) כלומר "קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים". הקורס בנוי מסרטונים שאורכם כעשר דקות בממוצע, הוא מועבר באנגלית עם תרגום לעברית ושאלות הבנה על הסרט מופיעות במהלך הצפייה וכן בסיום הסרטון. כדי להכין את השיעורים בכיתה על הקורס עברתי על כל השיעורים באתר הקורס ועל בסיסם הכנתי מצגות, סרטונים, דיונים ועוד.

אני חייב לומר שכמורה השנתיים האלו היו חוויה אדירה. לקחת קורס שפותח בשיתוף פעולה עם "יד ושם" על ידי האורים והתומים של חקר השואה היום, פרופסור חווי דרייפוס וד"ר נעמה שי"ק, לתווך אותו לתלמידים, כשעל הדרך אני מחדד לעצמי לא מעט תובנות משמעותיות וידע, היה בשבילי משמעותי מאוד. אני יכול לומר בפה מלא שאני הרווחתי ובגדול.

חוויית הלמידה של התלמידים

עד כאן לגבי חווית העברת הקורס מנקודת מבטי – נקודת המבט של מורה. ועכשיו לחוויית הלמידה של התלמידים, שמן הסתם קשורה מאוד לחוויית המורה וההפך.

הרציונל של הקורס הזה אמור להיות במתכונת "כיתה הפוכה". התלמידים יכנסו בבית לאתר הקורס (כבר בשיעור הראשון הכנסתי אותם לאתר דרך הטלפונים החכמים שלהם), יצפו בשיעור, כלומר בווידאו שאורכו כ-10 דקות, והמורה בכיתה רק יעמיק ויסביר. כיון שאני קצת מכיר תלמידים, לא היה לי ספק שזה לא יעבוד. הם לא יצפו בסרטונים בבית, לפחות לא על בסיס קבוע. יש להם עוד מחויבויות כמו מבחנים, חוגים וכדומה, מה עוד שזה גיל בו רובם לא מסוגלים ללמידה עצמית לדעתי. לכן כל הלמידה התרחשה בכיתה על בסיס מצגות שהוכנו בעקבות השיעור המקוון.

כבר בשיעור הראשון הכנסתי את התלמידים לאתר דרך הטלפונים החכמים שלהם

על מנת לתקשר ולהגיע לכל תלמיד, אני משתמש בפנקסים. לכל תלמיד יש פנקס ובסוף כל שיעור, לפעמים תוך כדי ולעתים כבר בהתחלה, התלמידים מתבקשים לכתוב תובנהלא מידע אלא תובנה: מה הבינו מתוך מה שהיה בשיעור. לעתים הם מתבקשים לכתוב שאלה ולפעמים הם מתבקשים לספק תובנה על עניין מסוים בשיעור, דילמה שהועלתה או קליפ שהוקרן. בכל שיעור אני אוסף אלי את הפנקסים, וכותב לכל תלמיד תגובה על מה שכתב. כך נוצר ביני לבין כל תלמיד דיאלוג תהליכי במשך כל השנה. בשיעור פרונטלי רגיל, אולי עשרה תלמידים משתתפים בצורה פעילה וכל השאר נשארים פסיביים. גם אם הם מקשיבים, אין לי כמורה יכולת לדעת מה הם חושבים, מבינים או לוקחים מהשיעור. הפנקסים מאפשרים לי למעשה "לשמוע" את כולם. כאמור, בכל שיעור אני אוסף את הפנקסים, קורא ומגיב לכל אחד, כשהמוטו בתגובה הוא שאין נכון או לא נכון, ואת זה אני אומר מראש לתלמידים.

בנוסף לפנקסים השתמשתי ב"גוגל קלאסרום", כיתה וירטואלית שמאפשרת תקשורת עם התלמידים. לשם הכנסתי את התלמידים, את חומרי הקורס והמטלות ובסוף גם את המבחן.

אביא כאן רק שתי דוגמאות מתוך לא מעט תכנים שכתבו התלמידים בהקשר לפנקסים ולקורס בסוף השנה.

  • "השיעור המשמעותי ביותר בעיניי היה בתאריך ה-13.12 וממנו עלתה התובנה הבאה – 'אני מבינה שאין כזה דבר 'איש חשוב' ו'איש לא חשוב' ושגם בן אדם 'קטן' (לכאורה) שלכאורה לא יכול להשפיע על כלום יכול גם הוא לשנות ולהשפיע ושאם כל אחד יגיד ש'הוא לא ישפיע' אז כלום לא ישתנה…' לפני השיעור לפעמים ויתרתי על דברים שהיו חשובים לי רק משום שהרגשתי ש'אני רק בן אדם קטן אחד ומעשיי לא ישפיעו כהוא זה'- זוהי גישה שלאחר השיעור הבנתי כמה היא שגויה וכמה צריך לשנותה – אם כל בני האדם יינקטו בגישה זו דבר לא ישתנה! ולכן בעקבות השיעור שיניתי את הגישה שלי והתחלתי לטפל ולשנות דברים שמפריעים לי- מהדבר הכי קטן להכי גדול"
  • "אני רוצה להאמין שאני אדם טוב ומוסרי שיעזור לאחרים גם כשקשה אבל השיעור הזה לימד אותי משהו, והוא ההוכחה שבנקודת השבירה שלך אי אפשר לדעת מה תעשה. אי אפשר לצפות או לדמיין איך זה כי אף פעם לא הייתי בזה וזה פשוט לקח לי כל כך הרבה זמן להבין, להבין שאי אפשר לדעת הכל גם על עצמך בעולם הזה. תובנה המתעוררת בי עכשיו כשאני קורא את כל מה שכתבתי בפנקס היא שעברתי שינוי גדול מתחילת השנה והרבה מאוד בזכות אנשים שאפילו לא פגשתי, אנשים שאני לעולם לא אפגוש אבל אני לקחתי אתי לקחים מהטעויות שלהם ואני אשתדל שלא לחזור עליהן. בזכות השיעורים הבנתי הרבה דברים, גם על עצמי וגם על אחרים. אולי לא הצלחתי להישאר מפוקס כל השעתיים האלו על בסיס קבוע אבל לקחתי והפנמתי הרבה מאוד דברים ועברתי בזכותם שינוי גדול. השיעורים גרמו לי לחשוב גם מחוץ לשיעור על 'מה היה קורה אם' או מה אני הייתי עושה וזאת לדעתי גדולה של שיעור ומורה, ואני בטוח שאני לא היחיד".

קצת מידע על התוכנית

את הקורס למדו התלמידים שלי במסגרת תוכנית "תיכון אקדמי מקוון" של המרכז לחדשנות בלמידה באוניברסיטת תל אביב. אני בחרתי בקורס "מבוא לתולדות השואה", אבל כמובן שכל מורה יכול/ה לבחור קורסים ממגוון תחומים לפי מה שמתאים לו/ה ולכיתה. ההשתתפות בתוכנית הינה חינמית למורה, לתלמידים ולבית הספר, אך תלמידים שרוצים לקבל קרדיט אקדמי על הקורס צריכים לשלם סכום כספי ולהיבחן בבחינת הגמר של הקורס באוניברסיטה. לשם כך לדעתי גם בית הספר יצטרך להקדיש משאבים נוספים של זמן ושעות הוראה.

אני חושב ששיתוף פעולה מיטבי בין האוניברסיטה לבית הספר היה יכול להתקיים במתכונת של קורסי בחירה, שייוחַד להם זמן במסגרת שעות הלימודים. תלמידים ייבחרו קורס מתוך היצע הקורסים, הקורס ישובץ במערכת וילמד כל השנה. המורים יתנו מענה ללמידה בשעות פרטניות ובשעות נוספות שיוקדשו לכך. אפשרות שנייה היא שזה יהיה קורס מקוון לכל דבר, שאגב יכול להילמד גם בחופש הגדול. עבור תלמידים שלומדים קורס כזה נהיה חייבים לחשוב על בונוס – ציון, חלק מבגרות וכדומה.

לסיכום: אני חושב שכל תלמיד שזוכה ללמוד באחד הקורסים של האוניברסיטה מרוויח. קודם כול הוא נחשף ללמידה שונה, לרמת לימוד אחרת, לעניין חדש ובעיקר מקבל הזדמנות ללמידה עתידית. התכנית מעניקה גם למורים הזדמנות להשתלם עצמאית, ולהתנסות בלמידה ברמה אחרת יחד עם תלמידיהם. התכנית מקרבת ומנגישה את האוניברסיטה לכולם.

מאת :  עמית נתני

פורסם במקור באתר "זמן חינוך "

מקור וקרדיט אוניברסיטה כבר בתיכון – כל אחד יכול! | הגיע זמן חינוך

·

תגובות

  • מבקשת לדייק. כתבת "בשונה מרוב התוכניות ללימודים אקדמיים בתיכון אשר מופנות רק לתלמידים מחוננים" – רוב תוכניות האקדמיה בתיכון אינן מכוונות דווקא למי שאותרו כמחוננים, ואפילו לא למי שאותרו כמצטיינים. התוכנית העיקרית שמציע האגף למחוננים במסגרת לימודים אקדמיים בתיכון פתוחה לכל תלמיד שרוצה ומסוגל לעמוד בה, ומאפשרת המרת בגרויות מלאות במקצועות הליבה והבחירה.
    זה כמובן לא מייתר את התיכון האקדמי, שמציע מענה מצוין – ואחר, וטוב שכך: מענה וירטואלי (קיים במסגרת אקדמיה בתיכון באוניברסיטה הפתוחה, אבל בשאר המוקדים מדובר בהגעה לשיעורים), מענה של חלק מהבגרות (יש בזה יתרון – אין צורך בסיום שלושה קורסים כדי לזכות בקרדיט מלא), והתכווננות של המורים לתלמידי תיכון (באקדמיה בתיכון לומדים התלמידים עם סטודנטים רגילים, לטוב ולמוטב).

    רחל ארליך 19 בדצמבר 2019 10:54

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *