מה שלמדתי בכנס צ'ייס 2019 : שילוב אינפוגרפיקה בלימודי ההיסטוריה בכיתות ו'

2129

היו לא מעט הרצאות מעניינות בכינוס צ'ייס מס' 14 של האוניברסיטה הפתוחה בפברואר 2019 , אבל מעט מאוד חדשנות פדגוגית הצומחת בשדה . מבחינה זו מחקר הפעולה של איילת דובשיץ ואושרת חזן בהנחיית ד"ר גילה לוי  עצמון מהמרכז ללימודים אקדמאיים ( מל"א) מייצג חדשנות פדגוגית אמיתית שצמחה בביה"ס.

 להלן עיקרי דברים מתוך מחקר הפעולה המרתק של המורות איילת דובשיץ ואושרת חזן:

מערכת החינוך בעשור הנוכחי הכירה באוריינות החזותית כמיומנות של המאה ה-21.

אם כן, עולה השאלה כיצד ניתן יהיה לשלב מיומנות זו בלמידה כך שתהיה רלוונטית ומשמעותית לחיי הלומד תוך פיתוח יכולותיו האישיות והחברתיות?

מתוך תהייה זו החליטו איילת דובשיץ ואושרת חזן לבדוק במחקרן את שילובה של השפה החזותית ועקרונות המולטימדיה ביצירת אינפוגרפיקה בלימודי ההיסטוריה. אין ספק כי הוראה מסוג זה תציג את יתרונות שילובה של הוראת אוריינות חזותית במערכת החינוך.

ממצאי המחקרים החינוכיים בעולם מראים כי מידע אשר מוצג ומאורגן בצורה חזותית מעורר עניין ומשפר את יכולתם של הלומדים בפירוש הנלמד, ההבנה והזיכרון יתרה מכך נמצא כי שני שלישים מהאוכלוסייה הם לומדים חזותיים המעדיפים מידע חזותי.

בספרות האקדמית ובמאגרי המידע האקדמיים לא נחשפו המורות איילת ואושרת למחקר מקיף לתרומת האוריינות החזותית בשיעורי ההיסטוריה בבתי הספר היסודיים ועל כן מחקרן היה ראשוני ונעשה מתוך צרכי השטח והמתרחש בו.

 

תחום הדעת

אשכול ההיסטוריה בבתי הספר בישראל , מתחיל בשנת הלימודים האחרונה בבתי הספר היסודיים, עד לכיתות הגבוהות. תחום למידה זה מגלה בחובו עולם עשיר וחשוב. לעיתים קרובות עולם הדימויים אינו מנוצל דיו עבור התלמידים ולמידתם נשארת מעל פני השטח. איילת דובשיץ ואושרת חזן  ביקשו , על כן , להפוך את הלמידה למשמעותית יותר עבור הלומדים ולקרבם אל הסיפורים ההיסטוריים.

מטרות תוכנית הלימודים בהיסטוריה לכיתות ו', העולם היווני – רומי והיהודים, עוסקות בעיקרן ביצירת הקשר בין התלמידים ומורשתם לבין מורשת העולם העתיק ועיצוב זהותו הדתית והלאומית של עם ישראל.

שיעורי ההיסטוריה כוללים בדרך כלל למידה פרונטלית לצד ספרי לימוד רבי מלל ומעוטי תמונות. התלמידים מגלים התעניינות מועטה בשיעורים. המשימות הכלולות בספרי הלימוד אינן מקרבות את הלומדים אל סיפורי העבר או מייצרות עבורו אפשרות לביקורת. לרוב מתקיימת למידה שבה הלומד פאסיבי והידע המוצג לו נשאר כמות שהוא קרי בספר הלימוד.

בראשית מחקרן החליטו המורות איילת ואושרת כי סיפורי העבר צריכים להפוך, עבור הלומדים, לחוויה פועמת וקרובה. הן כותבות בעבודת המחקר שלהן : "חשוב היה לנו שהילדים יתקרבו אל התקופה ההיסטורית הנלמדת ויתחברו למאורעות השונים. ההיסטוריה עשירה בייצוגים מילוליים וחזותיים אך הלכה למעשה במערכת החינוך בה אנו מלמדות הייצוגים החזותיים נדחקים החוצה ומסתכמים לרוב בהצגת תמונה בספר הלימוד."

שאלות המחקר

במחקר הפעולה הוצבו שאלות המחקר כדלקמן:

  1. כיצד ניתן להשתמש באינפוגרפיקה בהוראת ההיסטוריה במטרה להגביר מוטיבציה אצל הלומדים?
  2. כיצד השימוש באינפוגרפיקה בהוראת ההיסטוריה מעמיק את הבנת החומר הנלמד אצל הלומדים?
  3. כיצד ניתן לקדם את מיומנות האוריינות החזותית באמצעות האינפוגרפיקה בכיתות ו' ?

אוכלוסיית המחקר

אוכלוסיית המחקר היו תלמידי כיתה ו' בבית הספר האזורי "מעלה הגליל" מעונה. תלמידי בית הספר מגיעים ממספר ישובים באזור מעלה יוסף. מחנכת הכיתה, הגב' דובשיץ איילת, מלמדת בכיתתה את מרבית מקצועות הלימוד וכך גם את מקצוע ההיסטוריה.

השיטה

סוג המחקר שבחרו  איילת דובשיץ ואושרת חזו מבעוד מועד היה מחקר פעולה.

לאחר בניית התשתית התיאורטית ושאלות המחקר התחילו המורות איילת ואושרת בבניית מערכי השיעור  החדשים תוך הלימה לסוג הלומדים, מבנה השיעורים, והתשתית התיאורטית קרי המקדם הפדגוגי לכל נושא. את השיעורים הן בנו סביב נושא נבחר, "תרבות הפנאי ביוון העתיקה".

 שיטת ההערכה

לצורך הערכה של הלמידה נבנו מחוונים לתלמידים לבקרה והערכה של הנלמד, מעין נקודות עצירה עבורם ועבור המורות החוקרות לצורך בדיקת הנלמד.

השיעורים בהיסטוריה נבנו בכיתה הדיגיטלית "Google Classroom". השיעורים הופיעו בפורמט הדיגיטלי ברצף ובהלימה תכנון השיעורים שנקבע.

שילוב הערכה חלופית

תחום ההערכה בשיעור קיבל גם הוא אופי אחר מהנהוג עד כה. ההערכה ליחידת הלימוד הינה הערכה חלופית, קרי בניית אינפוגרפיקה לנושא הנלמד וכתיבת משוב אישי על תהליך הלמידה. בשיעורי ההיסטוריה היה נהוג להעריך את התלמידים בעבודה כתובה או מבחן, אך בשל הרצון ליצור שיעור אחר ומשמעותי לתלמידים החליטו המורות איילת דובשיץ ואושרת חזן  כי הן תנסנה  להעניק לתלמידים הזדמנות אחרת להערכה.

כל תהליך הלמידה הוסבר לתלמידים מבעוד מועד. הוסבר לתלמידים כי תהליך הלמידה יכלול נושאים חדשים, כלים, יישומים והעמקה בלמידה. הדגשנו כי כל תלמיד יגיע לסוף התהליך עם משהו חדש שלמד ויצר. הדגשנו כי רמת ההשקעה בתהליך תלויה בהם ובמטרות שיציבו לעצמם בלמידה.

בנוסף בחרו המורות איילת ואושרת בהנחיית ד"ר גילה לוי-עצמון לתת דגש בלמידה לנושאים בתחום התקשוב מתוך ידיעה שלא כל התלמידים שולטים או מודעים לקיומם. נושאים כגון שימוש יעיל במנועי חיפוש, יצירה בכלים עיצוביים כגון PowerPoint ובחירת מקורות מידע מהימנים היו כחלק מיחידת הלימוד.

בניית התוכנית נעשתה תוך ידיעה שלכל תלמיד מחשב אישי והרגלי עבודה ברורים לעבודה עם מחשב.

אוריינות חזותית ככלי לקידום הלמידה

עולמם של התלמידים מוצף בדימויים חזותיים מכל עבר ולכן איילת ואושרת כמחנכות ראו והבינו כי השימוש בעולם החזותי משמעותי עבורם ועל כן יהווה חלק בלתי נפרד משיעורי ההיסטוריה שלהן.

"שיעורי החינוך בבתי הספר היסודיים  ובפרט שיעורי ההיסטוריה נשענים על למידה בה הייצוג המילולי שולט. ייצוגים אלו מוכרים לתלמידים עוד מכיתות היסוד והם מורגלים בעבודה עימם. גם תוצריהם של התלמידים מוצגים, בדרך כלל, באופן מילולי בכל שנותיהם בבית הספר היסודי. שיעורי האומנות הינם השיעורים היחידים בבית הספר בהם השימוש בייצוגים חזותיים מתקיים.

בבחירה של המורות איילת דובשיץ ואושרת חזן ללמד ולהקנות את מיומנות האוריינות החזותיות הן ראו והבחינו כי יכולת הפענוח והפירוש לסמלים השתפרה משיעור לשיעור. לתלמידים ניתנה האפשרות כעת לצד הייצוגים המילוליים לתרגם ייצוגים חזותיים, לחפשם במנועי החיפוש, להבינם ואת המשתמע מהם ולבסוף ליצור ייצוג חדש."

 אוריינות חזותית וסביבה מתוקשבת

כותבות איילת דובשיץ ואושרת חזן ( בהנחיית ד"ר גילה לוי-עצמון) בעבודת המחקר שלהן :

"השליטה במיומנויות התקשוב השונות הקלה מאוד על מהלך השיעורים. התלמידים הראו שליטה באתר ה- Google classroom. פתחו מסמך, חלקם הוסיפו תמונות על מנת להקל על עצמם את המעבר מאתר לאתר, הגיבו והעריכו עבודות של חברים.

מתוך נתונים אלו, הסקנו כי את השיעורים שעסקו במאפייני האוריינות החזותית, יש ללמד באופן משמעותי יותר לפרקי זמן ארוכים, יש להנגיש את המושגים השונים ולבחור בקפידה את אשר ילמד. בנוסף יש להכניס את השפה החזותית לכל שכבות הגיל בכל השיעורים. שילובה של השפה החזותית לצד השפה המילולית הכרחי ומקדם רבות את הלמידה ועל כך יש לתת את הדעת בתכנון שיעורים בכל תחומי הדעת השונים."

"יחידת הלימוד בחלקה השני והשלישי עסקה בעקרונות המולטימדיה ובעיצוב אינפוגרפיקה. בשיעורים אלו התרשמנו כי התלמידים בעלי מוטיבציה ללמידה שבאה לידי ביטוי במעורבות, מודעות לתהליכי הלמידה, הגדרת יעדים ומימושם. התלמידים ניהלו את הלמידה. תהליך הלמידה כלל תהליכים קוגניטיביים, מטא-קוגניטיביים ומוטיבציוניים אצל הלומד. הלומדים פיקחו על תהליך הלמידה וביקרו אותו תוך שליטה על תהליכי החשיבה, רגשות, המוטיבציה וההתנהגות שלהם, בעצם הפעלת המחשבה על ביצוע הלמידה והבנת תהליכה."

"בהוראה של היסטוריה של יוון העתיקה אשר כללה את מרכיבי הוראת המולטימדיה, ניכר עניין וסקרנות רבה מצד התלמידים."

"במחקרנו ראינו כי הילדים מגלים עניין בשיעורי ההיסטוריה, "המורה הבאתי ספר בנושא האלים האולימפיים" הגיב אחד התלמידים בכיתה, הוראת ההיסטוריה תוך שימוש במאפייני האוריינות החזותית, שפכו אור חדש על הנושאים הנלמדים בהצגת עובדות חזותיות של התקופה או האירועים. ניתן היה לראות כי במהלך למידת עמיתים ילדי הכיתה גילו עניין בנושא המוצג, שאלו שאלות ענייניות כמו: "מדוע לנשים לא היו זכויות בתיאטרון היווני?"  שאלה נוספת שנשאלה: "מתי נוספו משחקים אולימפיים נוספים?" "ובאיזו שנה המשחקים האולימפיים עברו למדינות אחרות?"

כאשר הוצגה בפני התלמידים המטרה הסופית בלמידה קרי הכנת אינפוגרפיקה תשומת ליבם גברה יחד עם התעניינותם.

למידת היסטוריה בעבודת צוות שיתופית (למידת עמיתים)

"חווית למידה פעילה נראתה לרוב בשיעורים בהם התלמידים "קראו" ופירשו את התמונה בהתאם לידע שלהם תוך אינטראקציה עם הסביבה. הלומד בחר את הנושא אשר עליו רצה ללמוד, חיפש מידע, התאים אמצעים ויזואליים להסברים המילוליים ועיצב את הייצוג החזותי. כמו כן, הלמידה בשותפות הביאה את התלמידים להקשיב לאחר, להתחשב ברצונות האחר, לאפשר לכל אחד בקבוצה לקחת חלק פעיל בביצוע האינפוגרפיקה."

"העבודה נעשתה בזוגות שכללה תפקיד לכל אחד. ראינו צוותים אשר חילקו את העבודה כך שאחד מהתלמידים חיפש מידע וסימן משפטי מפתח, שני חיפש אמצעים ויזואליים מתאימים למשפטי המפתח ויחד עיצבו את הייצוג החזותי. ראינו גם זוגות שתלמיד אחד לקח את המושכות ותלמיד אחר היה פאסיבי, היה צורך בהתערבות שלנו במקרים מסוימים.

ראינו כי הבחירה בזוגות הייתה לעיתים כמנוף ולעיתים כמכשול. מכיוון שהבחירה נעשתה על פי חשיבה חברית ולא לימודית גרם לזוגות רבים לעסוק תחילה בנושאים חברתיים ולא בנושא עיצוב הייצוג החזותי.

לסיכום ניתן לומר כי בהוראת המולטימדיה התלמידים היו שותפים מלאים בשיעורים. רצונם לעסוק במרכיבה של המולטימדיה והשפה החזותית היה גדול ורמת ההנעה הייתה גבוהה.

יתרונותיה של המולטימדיה, שמשלבת בין הייצוגים השונים הנגישה לתלמידים את "קריאת" התמונות פיענוחם ויצירת ייצוגים חדשים.

המורות פתחו באינטרנט לוח מקוון שיתפי לכל התלמידים שלמדו אודות יוון העתיקה באמצעות אינפוגרפיקה (קישור)

סיכום הממצאים

"מטרתנו כמחנכות בבית הספר היסודי הייתה לייצור שיעור היסטוריה אחר, משמעותי. שיעור שמכיל בתוכו מיומנויות של המאה ה-21. שילובה של יצירת אינפוגרפיקה בשיעורי ההיסטוריה כחלק מקידום הלמידה אכן יצרה עניין רב בכיתת הלימוד ותוצריה מעידים על כך שנעשתה למידה המותאמת לשונות הבינאישית בכיתה.

לאורך הדרך ראינו כי עולם הדימויים החזותיים הינו נושא משמעותי ומורכב ואינו יכול להילמד במספר שיעורים הקשורים לתחום דעת אחד. פיתוח האוריינות החזותית צריך להיות בכל תחומי הדעת בכל שנותיהם של תלמידי בית הספר. יתרה מזאת לדעתנו אין להפריד בין ייצוגים חזותיים ומילוליים בלמידה אלא לשלבם כדי להעמיק ולהנגיש אותה לכלל תלמידי הכיתה."

"מתוך השיעורים למדנו כי האוטונומיה של התלמידים בבחירות האישיות משמעותית למרכיב המוטיבציה."

"התלמידים השקיעו זמן הן בכיתה והן בבית בבניית הייצוגים החזותיים. למרות הקשיים בעבודה הצוותית, ביצירת הייצוגים החזותיים והתמודדות עם מורכבות המידע ניכר היה למרבית תלמידי הכיתה יש מוטיבציה רבה. נראה היה תוצאותיה של העבודה אינה נמצאת בראש סדר העדיפות אלא עצם הבנייה והיצירה. התנהגות זו מסבירה את הצלחת הלמידה. הלומדים פעלו באופן בו הלמידה הייתה בשליטתם, הבחירה, התכנון, הצבת המטרות והאסטרטגיות בהם השתמשו היו אלו שיצרו בסופו של דבר לומדים עצמאים.

ניתן לסכם ולומר כי הוראת ההיסטוריה בכיתה ו' הפכה למעניינת יותר עבור הלומדים תוך שינוי אופן הנלמד והתייחסות לעולם הדימויים החזותיים, אשר קרוב ללומדים. שיעורי ההיסטוריה כללו שילוב של ייצוגים מילוליים אל מול ייצוגים חזותיים, למידה מעמיקה בתחום התוכן והייתה למשמעותית עבור הלומדים.

הרצון לייצור אינפוגרפיקה קרי תוצר ייחודי של התלמידים יצר איזה תחושת שותפות אצל כולם והעשייה הייתה פורה בכיתה.  כל אחד ברמתו ובקצב שלו יצרו לבסוף תוצר שהיה חלק מתהליך חקר אישי ומשמעותי שעשו התלמידים, על מנת ליצור תוצר חזותי, היה מעמיק ברמות שונות והיווה למידה מסוג אחר ומשמעותית מאוד עבור חלקם.

התלמידים שהחלו להביט בעין ביקורתית על ייצוגים חזותיים גילו מידע שספק אם היו נותנים עליו את הדעת בקריאה רגילה של ייצוגיים מילוליים. יחד עם היכולת הזו ביטחונם האישי עלה ורבים מתלמידי הכיתה הרגישו ביטחון "לקרוא" ייצוגים חזותיים. פיתוח הידע, החשיפה לייצוגים אחרים, בניית רעיונות ותחושות כלפי הנראה היה כמצע בטוח עבורם להיות חלק מהשיעורים ונתנו ללמידה ממד רגשי וחברתי שהוסיף להנעה שלהם ביצירת הייצוג החזותי. נראה עוד כי הילדים "גילו" את התקופה היוונית מחדש. רבים מהם הגיעו עם ידע דל, חלקי ומוטעה על התקופה ודרך החקירה שנעשתה שפכה אור על הנלמד. עצם העיסוק בייצוגים החזותיים אינו מאיים וגרם להם לחקור על התקופה ולהתקרב אליה.

ביצירת האינפוגרפיקה ראינו כי התלמידים ניסו להעביר את המסר שלמדו דרך המדיום החזותי."

מקורות

איילת דובשיץ . אושרת חזן (2018 ) . מחקר פעולה: שילוב אינפוגרפיקה בלימודי ההיסטוריה בכיתות ו'. ( מנחה : ד"ר גילה לוי-עצמון) .  מל"א , 2018

האוניברסיטה הפתוחה , הכנס הארבעה-עשר לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה ע"ש צ'ייס , ימים שלישי-רביעי, ז-ח באדר א התשע"ט, 13-12 בפברואר 2019

ראיונות עם אושרת חזן איילת דובשביץ, וד"ר גילה לוי-עצמון , 13 לפברואר 2019 , במתחם האוניברסיטה הפתוחה.

· ·

תגובות

  • מקוה שהם למדו משהו לפני כן על היוונים העתיקים, על האלים, המיתולוגיה, היין והתרבות.

    אחרת המיומנות היא בעיקר בשינון מה שנאמר.

    יוס ואחיו 18 בפברואר 2019 15:16

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *